סטודנט חדש לתואר בהנדסת בטיחות

דיון מתוך פורום  בטיחות גהות ואיכות

16/03/2006 | 18:38 | מאת: סטודנט

לקוראים שלום בימים אלו אני מתחיל להגשים חלום ולקבל תואר אקדמי בהנדסת אלקטרוניקה ואני מקווה להמשיך לתואר שני בהנדסת בטיחות אני שואל אתכם בעלי ניסיון: יש לי עבודה טובה יש לי משפחה טובה אבל בעבודה רומזים לי שאני חייב ללמוד ולקבל תואר אקדמי כדי להמשיך ולהתקדם. מאוד קשה לי לעבוד וללמוד.תמיד חסר זמן....קשה לי גם להתרכז יש לכם רעיון איך לעזור לי ללמוד יותר מהר ואיך לשלב משפחה עם לימודים?

16/03/2006 | 21:32 | מאת: איתן חנני

לסטודנט שלום, אין נוסחת פלא... קובעים מטרות ויעדים (סדרי עדיפויות), נצמדים להחלטות ומידי פעם בודקים תוצאות ומשפרים עמדות, ובסופו של דבר מגלים כי... את הקשה עושים מייד והבלתי אפשרי לוקח מעט זמן... ו- יש תוצאות. אגב, הנ"ל מתאים גם לתהליכי ניהול בטיחות. בעניין כוונתך ללמוד לתואר שני בהנדסת בטיחות - בדוק מה יהיה באפשרותך לעשות לכלכלתך עם התואר (אינני מתכוון לכך שאין מה לעשות עם זה) והאם זה באמת מתאים לך כפי שאתה מכיר את עצמך. להבנתי על פי רוב לימודי תואר שני (לכאלה שבתחילת מסלול החיים) ממוקדים לתחום עיסוק ייעודי ומוגדר. ב ה צ ל ח ה.

17/03/2006 | 07:04 | מאת: סטודנט

תודות על דברייך ושאלה-מה ידוע לכם על הקלות לסטודנטים שיש להם קשיי ריכוז-לקויות למידה ועל הארכת זמן בבחינות ועוד קלות אשמח לקבל מידע על כל ההקלות אם יש לסטודנטים בגילי-מעל 40

17/03/2006 | 01:12 | מאת: דורון

אנשי הבטיחות אומרים דלק+חמצן+חום=אש. אז יש לי חדשות בשבלך: לימודים+עבודה+משפחה=אש! ובניגוד לאש גם שני מרכיבים (או אפילו אחד) מביאים להתלקחות. ואם תלחץ על הזמנים אז גם תקבל התפוצצות. הדבר אפשרי רק בגופים הממשלתיים למשל למשטרה ולצה"ל יש תוכניות מיוחדות לסיום תואר תוך כדי עבודה במשך שנתיים-שלוש שנים בימי שישי + חצי יום נוסף "על חשבון עבודה". תואר שני דוקא יותר קל לדחוף ולשכנע את המעביד להשתתפות.

17/03/2006 | 07:02 | מאת: סטדנט

לדורון שלום הדימוי שכתבת כאן לגבי משולש האש בהחלט תואם את חששותי אבל מאידך שמעתי על כמה נשים אמהות שהצליחו לגדל משפח ולילמוד אודה לאמהות שיספרו מניסיונן כיצד הצליחו לילמוד לתואר אודה לאבות קוראים כאן שגם יספרו מניסיונם כיצד הצליחו לילמוד לתואר

17/03/2006 | 09:08 | מאת: צביקה גרינברג

שלום רב קמים בבוקר בשעה 700. מעירים את הילד/ילדה. נותנים לו/לה ארוחת בוקר ומביאים אותו/אותה לפעוטון/גן. יש לך בודאי תוכנית הכוללת צוהרון עד שעה 1600. הולכים לעבודה בשעה 800 וחוזרים הביתה בשעה 2000. הסבא/סבתה - הוציאו את הילד/ילדה מהצוהרון ושמרו עליו עד שעה 2000. אתה רוחץ את הילד/ילדה ונותן לו/לה ארוחת ערב. השעה 2100 - אתה פנוי ל-3 שעות לימוד עצמי עד שעה 2400. אז אתה כבר עייף והולך לישון. כך תמשיך 3 שנים ויהיה לך תואר שני. לגבי תואר ראשון אין שום מתכון להצלחה אלא הקרבה עצמית ללא משפחה. צביקה

17/03/2006 | 10:29 | מאת: אמא

צביקה, האם חשבת שהסבא והסבתא של בני 40+ הם בממוצע בני 70 ואולי יותר ? אולי בני ה-40+ צריכים כבר לסייע להוריהם ולא להטיל עליהם משימה של טיפול בילדים קטנים? סתם חומר למחשבה..... אמא

17/03/2006 | 11:30 | מאת: צביקה גרינברג

לאמא שלום את צודקת. אבל החשבון - 20 שקל/שעה לבייבי-סיטר=80 שקל ליום. 1600 שקל לחודש. אם יש לו במשכורת את החלק הזה הוא מאושר. אבל אחרי שהוציא - 500 שקל לגן ילדים + 1500 שקל לצוהרון = 2000 שקל לחודש. אזי לוהסיף על כך 1600 שקל=3600 רק כדי לתפקד בשעות העבודה. זה מעל המשכורת הממוצעת במשק של 2 בני זוג עובדים. לכן התחשבות בהורים שהיא חיונית היא גם מתכון לכשלון כלכלי. אז או שמשלבים ידיים ועוזרים לילד להגיע לתואר שני או שאומרים לו אל תקבל את הרמזים בעבודה, תשאר תואר ראשון, תהיה שולי במערכת. צביקה

17/03/2006 | 14:13 | מאת: אמא

צביקה, אני שמחה שהבנת אותי. אני כותבת לך בתור אחת בת 50+, שמבינה ומרגישה היטב, שכל דבר בזמנו.. זה לא עניין של "התחשבות בהורים". זה פשוט לא מתאים, זה לא בכוחם של אנשים ממוצעים בגילאי 70+ (לפחות...) להשגיח על ילדים קטנים! מי שרוצה לעשות תואר כלשהו בגיל 40+, ויש לו ילדים קטנים , צריך שתהיה לו התבונה , ההגיון והשכל להבין ,שהוריו כבר עשו את שלהם בכל מה שנוגע לטיפול בילדים. שבת שלום, אמא

17/03/2006 | 14:13 | מאת: סטודנט

לכל ההורים בשאלתי לא התכוונתי ללימודי תואר שני.אני עדיין בשלב של קבלת החלטה אם לילמוד לתואר ראשון יש לי עבודה טובה ואני חש שכדי להשאר בה עלי לילמוד אבל אם אשקיע בלימודים העבודה עלולה להיפגע ובטח המשפחה זו דילמה קשה--מה עושים כדי להצליח בכל? אשמח לקבל דעות של הורים שהצליחו לשלב עבודה ולימודים

17/03/2006 | 14:19 | מאת: אמא

סטודנט, אין פתרון או מילת קסם שישנו את העולם.. היממה תישאר 24 שעות, וכן גם הצורך הביולוגי לישון, (מס' השעות הנחוץ לשם כך שונה מאדם לאדם), לאכול וכו', לצד העיסוקים האחרים. אין פה עניין של לקבל עצות מאחרים. אתה צריך, לדעתי, להחליט לגבי סדר העדיפויות שלך, מה חשוב לך יותר, האם יש לך גב כלכלי שיעזור כן או לא, וכל שיקול אחר הוא שיקול אישי/משפחתי שלך בלבד, ולא קשור לשיקולים של אחרים שסדר העדיפויות שלהם שונה. אמא

18/03/2006 | 10:35 | מאת: אבוחצירה שלומי

סטודנט יקר להחליט זה מאוד קל אבל,הביצוע קשה. ידידי הכול אפשרי.....תלוי בך ובבת זוגתך. לעיתים יש להעזר בבני משפחה...גם הורים....אבל צריך להיות סידור קבוע. אני מבין את ההתלבטות שלך....מי שרוצה להתקדם עליו להקריב! בסופו של דבר...החוכמה היא להחליט נכון! יום טוב שלומי

17/03/2006 | 14:03 | מאת: אמא נוספת

לצביקה אתה תמיד מתקן בפורום את השפה העיברית עכשיו סוף סוף הרשה לי לתקן גם את דברייך לא נכון לכתוב "צוהרון" צריך לכתוב "צהרון" כלומר מקום שבו הילדים נשארים עד השעה 16:00

17/03/2006 | 14:37 | מאת: צביקה גרינברג

שלום רב לאמא הנוספת אני לתומי חשבתי ש"צוהרון" על השום ה"צוהר" דרכו אני לוחץ על הלחצן וקורא לגננת. צביקה

מנהל פורום בטיחות גהות ואיכות