התייעצות. תודה.

מדובר במקרה בו ידידה סיפרה לי שבתה חוותה אונס לפני שבועיים, בעקבות זאת הדיכאון שהיתה שרויה בו החמיר, בדיכאון המוקדם לא היו מעורבים תרופות למעט פסיכולוג, בעקבות האונס מצבה הוחמר עד שפנתה הבת בעצמה לאשפוז מרצון, לאחר העברתה למוסד אחר, ביקשו היא ואימה לשחררה, אך ניתקלו בסירוב מצד המוסד וקבעו זאת כאשפוז בכפייה, האם ניתן לדרוש מהם לשחררה או שהם יכולים בתנאים אילו לפי הבחנה שהם יקבעו פשוט לכפות את האשפוז? מצד אחד המוסד הוא חוויה קשה בפני עצמה, המראות והחיכוך עם האוכלוסיה הקיימת לא ישפרו את מצבה, מצד שני האחריות לשחרר אדם עם רצון לאבדון יכול להוות עילה מבחינתם לאישפוז, זו השערה שלי. מיותר לציין שהאמא נמצאת כרגע בייסורי נפש ולא ממש יודעת מה לעשות, מה אתם ממליצים? גם אם דעתכם חיובית לגבי האישפוז הייתי רוצה לדעת איפה ניתן למצוא את זכויות המאושפז ומשפחתו, אגב מדובר בבחורה בגירה בת 20. תודה.

דאגתך הכנה לידידתך ובתה- מכמירת לב! להווי ידוע לך כי עילת אשפוז כפוי באישור הפסיכיאטר המחוזי מתרחש רק בסכנת התאבדות, ו/או סכנה לשלום הציבור ו/או בהתרחשות התקף פסיכוטי. יתרה מכך אין להם כל גושפנקא לבצע אשפוז כפוי. אני מניחה כי על פי השערתך הדיאגנוזה של בתה של ידידתך הנה כזאת שהיא מהווה סכנה לחייה עצמה- סכנת התאבדות ועל כן כאחראים לשלומה הם נקטו בהמשך אשפוז כפוי! אל תשכח שמדובר בטראומה איומה שהנה טריה ביותר, כאשר מצבה הנפשי היה חמור עוד קודם לכן ואקוטי עד אשר היא בכבודה ובעצמה מצאה לנכון לאשפז את עצמה מרצון! ברובם המכריע של המקרים האשפוזים הכפויים הכרחיים ומצילים חיים ונעשים בנחישות אך ברגישות- תוך שקלול הנתונים בשטח! אתם מצדכם יכולים להיות עם יד על הדופק ולדווח על כל שינוי לטובה במצבה של הבחורה ועל פי הממצאים החדשים-בקשת העירעור שלכם על האשפוז בכפייה תדון מחדש ותוכרע שוב לשביעות רצונכם ובמיוחד על פי צרכיה של הבת הבגירה. בהצלחה וכל טוב, שדה ניר

אני הייתי תקופה באישפוז מכמאט אותו הסיבה ויחד עם זה היה לי באותו זמן דיכאון אחרי לידה. חבל מאוד שבמקום לעזור לנו אם מה שקרה לנו שולחים אותנו לאישפוז, אבל מה לעשות, זה המצב. תחשוב על זה שעדיף שיתפלו בבעיה הקיימת עכשיו מאשר שישחררו אותה מוקדם מדי וחס וחלילה היא תעשה משהו לעצמה. באמת לא פייר שהם שמים אותה אם אכלוסיה שבכלל לא מתאימה ולא קשורה למה שקרה אישית לה. האם יש שם רופא שבאמת היא יכולה לדבר איתו ולהפיק הכי הרבה מהטיפול שאפשר? הם לא מסכימים שתקבל אישפוז יום? שתלך לקבל טיפול אבל תחזור הביתה כל יום? אני הצלחתי בסוף לקבל טיפול כל יום וללכת לבית,זה לקח הרבה כוח והייתי צריכה להילחם על זה אבל הצלחתי. פשוט אנשים מסביבי התחייבו שתמיד יהיה משהו בסביבה שלי ושאני באמת ידיע לטיפול כל יום. אני מקווה מאוד שהביעה תיפתר בקרוב, ושהיא תרגיש טוב יותר ותחזור להיות מלאת שמחת חיים כמו שאני בטוחה שהייתה לפני המקרה המצער. וכל הכבוד לך שכל כך אחפת לך.

שלום דויוד ראשית כדאי לפנות לפורום פסיכיטריה ולהתייעץ שם... שנית אין ספק שהבת עברה טראומה קשה ביותר שרק החמירה את מצבה.... נראה שהיא זקוקה לעזרה ואין צורך להמנע מלתת לה אותו.... לעיתים יש רתיעה מהפסיכטריה ולעיתים המנעות מהטיפול יכולה להזיק.... אני ממליצה לפנות גם למרכז סיוע לנפגעות 1202 להתיעצות ותמיכה בהצלחה אידה

תודה רבה על העצות וההיענות כל טוב מקרב לב דויד