טריגר קשה מאד לקריאה! רק למי שיש לה המון כוח נפש

בנות רציתי לשתף אותכם במשהו קשה המיוחד ברגש ובמשהו שאני מרגישה כבר די הרבה זמן ומציק לי מאד האמת.אני חושבת לעצמי עם אני היתאבד למשל שזה עובר לא מעט בראשי הדפוק והשרוט עם שני תעלות באמצא מי יכאב אלי? אוולה תאמינו לי אף אחד המשפחה בטח שלא ההפך יגידו אלי ברוך שהיפטרנו מהעוול והצרה הזאת אוי אה? ואז אני חושבת לעצמי מה יש לי בכלל להפסיד ולא מוצאת סיבה אמתית חוץ מיזה וזה הדבר היחיד אני חושבת שלא נותן לי לעשות את זה ,זה רק אלוקים שבשמים שלא מרשה לקחת חיים לבד לעצמך.וגם אותו לעצבן ליאש לצער עד פה מפה כבר לא.אבל אני אומרת לעצמי מה כבר יש לי בחיים האלו כלום לא בעל,לא נשואים, לא ילדים,לא סומכת עד הסוף על אנשים, קצת בעיתית עם החברה פוחדת מימנה פוחדת להיפגע שוב ולא סומכת. לא ממש נותנת להיתקרב לא חושפת את הבטן הרכה שלי(רגשות )למרות שיש בי המון המון אהבה,ורצון לניתינה לאהוב אבל תמיד ניצלו אותה לרעה. חוץ מי הי ובי לא ממש יותר מיזה עד היום אנשים רק פגעו בי ניצלו אותי היכאיבו לי.נכנסתי לי לתוך כונכית השבלול שלי ומידי פעם יוצאת משם,להי ובי. אולי ישימו פרח על קברי ויגידו אויי היה לה דווקא לב טוב תמיד ריחמה על כל מה שברא בורא עולם. תמיד ניסתה לעזור לכל העולם ולהקתו אבלללללל לעצמה לא.אני יודעת שמה שאני כותבת פה חמור מאד וקשה לקריאה בנות אבל אני רוצה לשתף אותכם במחשבות הכי מטורפות שלי.ברשותכם כמובן,אני נזכרת בלילות בכל מה שעברתי במהלך חיי וזה מחליש אותי עוד יותר מאיפה איקח כוחות לשרוד עוד יום עוד רגע.הבדידות עוטפת אותי אך גם חונקת וצער המון המון צער יש לי בנשמתי ולב לב שבור כואב ומאוכזב.להגיד לכן את האמת זה מפחיד אותי פחד מוות המחשבות האובדניות האלה כנראה הנפש שלי לא עומדת יותר הכאב ולא יכולה להכיל יותר גרם אחד של סבל,הסבל הזה מבלבל אותי וגורם לי למשהו שאני נגדו ולעולם לא קרה לי כל חיי למרות כל מה שעברתי בחיים. רק לאחרונה .ושזה קורה לי ועולה לי מחשבות כאלה אני מתחננת בפני בורא עולם שיעזור לי להעביר מהר את המחשבות האלה מראשי הדפוק והשרוט.ואני פונה אליו בבכי אבא שבשמים אני מבינה שזה תיקון באד קרמה או איך שתרצה ליקרוה לזה אבל תמיד אומרים וכתוב גם בספפרי הקודש שלך,שאתה לא מעמיד בנסיון שלא עומדים בו ואני אבא שבשמים לא עומדת בו לא יכולה יותר אני רק בשר ודם רק תקל עלי מעט שאני יוכל לעבור את הלא טוב הזה אני מוצפת ברגשות של כאב וצער ולפעמים כעס וזעם ולא יודעת מה לעשות עם כל הרגשות המבולבלים האלה קשה שלי נורא.מזל שיש לי שני כלבים שאוהבים אותי מנחמים אותי במבט אוהב קישקושי זנב נשיקות מחוספסות ורטובות ונאמנות אין סוף.הם לעולם לא שופטים אותך,לא אומרים לך שאת השמנת נורא,לא מעברים עליך ביקורת קטלנית ואכזרית מאד, לא מנצלים אותך שאת חלשה וחסרת אונים לגמרי. לא אומרים לך את ילדה רעה וקשה ובלתי נסבלת, ולא מוצלחת או אפס את צריכה למוות ואין לך זכות לחיות בכלל, הם לא אומרים לך מרגע כמעט שאת זוכרת את עצמך הלוואי שתמותי עד היום בעצם,הם לא משפילים אותך,הם סובלים את הכעס והזעם שעובר בך בכל נבכי נשמתך הם מבנים אותך ומרגשים אותך ויודעים שעוד מעט יחלוף זעם.מקבלים הכל באהבה אין סופית עד המוות. לפעמים באים אליך ומנחמים בנשיקות קישקושים ועושים פרצופים מצחיקים בכוונה עד שהם גורמים לך לצחוק ולחייך חיויך גדול ובקולי קולות. ורק הם כדורי הרוגע והקצת רצון שנותר לי לחיות בכלל ובשבילם,הם מרגיעים אותי ושאני במצוקה נפשית רצינית הם לידי ולא עוזבים אותי צמודים אלי פיזית קרוב קרוב ומבטים בי בעיניים עצובות ואומרים אמא מה קרה לך היום? מה היאוש הזה שתפס אותך ככה. למה את ככה עצובה מחר יום חדש ויהיה טוב יותר וככה אני מצליחה לשרוד עד היום בגיל 42.ומחכה ליום הזה שרק אלוקים שבשמים יודע מתי הוא יבוא ועם בכלל יגיע איי פעם. מקווה ורוצה מאד שכן שאני ידע ימים טובים יותר ואזכה באהבה אמתית לא רק מחיות אלה גם מבני אדם,שאדע וילמד לסמוך ולבטוח שוב באנשים, ומבן זוג שיואהב אותי ללא תנאי ומכל הלב והנשמה. אמןןןןןןןןןןאויייייייייי אוףףףףףףףףף איזה שיחרור אני מרגישה פתאום.צר לי עם עשתי לכן עצוב או הבהלתי אותכן ושתפתי אותכן בחויות קשות מאין מנשוא. לא התכוונתי רק רציתי קצת לשתף אותכם במה שהמוח הדפוק והמעוות שלי שלי חושב לפעמים וגם מה שהנשמה שלי מרגישה.אני אוהבת אותכן בנות את כולן כולכן בנות ילדות של בורא עולם עם תיקון לא קל.מחר יום חדש עם אנרגיות חיוביות וטובות בעזרת השם ניתגבר על הכל ואסיים באופטימיות זאת לילה טוב לכן בנות ביושששש שלכן תמיד. ילדה של אף אחד

תשמעי, קראתי אותך ואת כל "המחשבות המטורפות" שלך ואת הנקיפות מצפון שלך בעיקבותיהן אני חייבת לומר לך שזה קורה לך בעקבות מה שעברת זו תגובה של הנפש שלך, כל הכאב שיש בתוכה מבקש להשתחרר. וזה טוב שאת כותבת ומשתפחת וזה לא מטורף בעיני ולא כלום! ולא לי לי עצוב או ט' פשוט אני מזדהה עם כל התחושות שלך גם הקשות ביותר. ו..את לא רוצה לדעת מה שלי, למשל ונוכחת לדעת למשל לאיזה קיצוניות במילים אני מסוגלת גם להגיע וזה עוד כלום! אז את בסדר גמור! ואת נורמלית והראש שלך לא דפוק ושרוט- כמילותייך פשוט עברת דברים לא קלים ואת פועלת מתוך כך.. אני מבינה את כמיהתך לזוגיות ואהבה ו..תראי את עוד צעירה ואך תלקי את עצמך בגלל זה- תני כבוד לעצמך ששרדת עד עכשיו אני שמחה שיש לך כלבים לפחות , משהו למלא את החלל. וכלבים מעניקים הרבה חום ושמירה ונאמנות- בניגוד לבני אדם לפעמים. עליהם אפשר לסמוך- על הכלבים.. אל תרגישי רע בעקבות מה ששיתפת, זה בסדר גמור ומובן.. שיהיה לך יום טוב ומוצלח סמויה

את *החיבוק* ואהבתי את המשפט שלך : "כולכן ילדות של בורא עולם.." טוב, לפחות של מישהו...

סמויה אהלן מה שלומך? שמחתי לישמוע את דעתך על על מה שכתבתי אני מאד מודה לך על כל העזרה והעידוד שלך.תודה יקרה שלי,אני שמחה שלמרות הדברים הקשים שכתבתי את עדין חושבת שאני שפויה ולא דפוקה כמו פרוסת שניצל חחחח את כל כך עוזרת לי עם המילים והעידוד שלך אין לך מושג עד כמה את מעודדת ומחזקת אותי .השיחות בנינו עושו לי מאד טוב ומרגיעות אותי מאד ותודה תודה סמויה עד אין קץ שולחת חיבוק חזק.ילדה של אף אחד

סמויה אני מאד מאד מודה לך על המילים החמות וכל העידוד שלך שאני כל כך זקוקה להם.אין לך מושג עד כמה השיחות בנינו עוזרות לי נפשית ומרגיעות אותי מאד.אני מצטערת שלא כתבתי לך בבוקר אבל היום אני ביום לא כל כך יום טוב נפשית,אז תסליחי לי עם אני לא מודה לך כמו שצריך.את בחורה נפלאה ואני ארחיב על מה שכתבת לי אולי מאוחר יותר שאני אסוף קצת כוחות נפשים שולחת לך מלן חיבוקים חמים ואוהבים .ילדה של אף אחד

היי יקירה...נורא מפחיד אותי לקרוא את ההודעות שלך מסיבה אחת ..ליפעמים אני מוצאת שם את עצמי....גם בראשי עוברות מחשבות שאולי בעצם עדיף למות וזהו...מי צריך את הסבל הזה..אבל הן חולפות מהר יקירה..למה שאני אסיים את חיי מהר בגלל שמישהו אחר פגע בי?? אני לא עשיתי רע לאף אחד...אני רוצה לחיות ..למצוא את הטוב..להיות אמא ואשה לבעל...ו..יקירתי..גם אני משמינה..וגם אני הייתי בודדה ..נכון שעכשיו יש לי בן זוג אבל האם אני בוטחת בו במאה אחוז??? לא....אין מה לעשות....אז תביני דבר אחד..גם לנו השמנות יש זכות קיום בעולם. :-) והכי חשוב חמודה אל תכני את עצמך חולה או ראש דפוק..כי בסופו של דבר את תאמיני לשטויות של עצמך...הראש שלך לא דפוק...הראש של אלו שפגעו בך דפוק...את פגועה ומיוסרת אבל לא דפוקה..תחליטי שמהיום את עושה לעצמך..תיכנסי לאתרי הכירויות כן בלי בושה..תכירי בחורים אולי אחד מהם יהיה הזיווג שלך...תלכי למספרה תעשי צבע אחר בשיער..אולי תספורת חדשה...אותי זה תמיד מעודד...ואל תישכחי את לא ילדה של אף אחד..את ילדה של בורא עולם קודם כל והוא בטח לא רוצה לראותך מיוסרת ומתייסרת..ובנוסף את גם הילדה של כולנו....אז חיבוקים חמים מרחוק ואל תישכחי...הראש שלך לא דפוק...תפסיקי לכנות אותו כך....

שרוני את צודקת במליון אחוז לכולנו יש זכות לחיות שמנות רזות שרוטות יותר או פחות (לפחות אני)אני לא משקרת לעצמי מאמי אני ודעת שאני שרוטה מאד עקב מה שעברתי בחיים.אנ שמחה לגלות שאתן מבינות אותי ולא חושבות לשמחתי שאני במצב של בלתי אפשרי לתיקון או אין לי תקווה.תודה על המילים החמות והמעודדות אותי מאד מאד את עוזרת לי מאד מאד.שולחת לך חיבוק אוהב ילדה של אף אחד(אני מצטערת שאני לא מעריכה היום במילים פשוט אני ביום לא כל כך טוב מבחינה נפשית אז סליחה מראש מאמי.ביוש

נראה שאת מאוד מוצפת הכתיבה שלך הכמות והצפיפות, הודעה ועוד הודעה.... הכל עולה בבת אחת... הרבה כאב סבל ויסוריים... האם את בטיפול? את חייבת זאת לעצמך לארגן ולשחרר הכל ...מקום לכל הכאב... מאוד מתחברת לדברים של שרון את לא עשית דבר רע... המחשבות האלה אינן טובות לך... נסי לראות את האור התקווה שמי עצמך במקום ראשון איתך אידה

שלום רב האיבחון שלך לגבי מאד מדויק אפילו קצת מפחיד חחחח טוב נו את מומחית בנפש האדם.אכן אני מוצפת מאד מאד ברגשות של צער סבל והמון עצבות.אני מאד מיוסרת כואבת ועצובה אבל טוב לי פה באתר אני מקבלים חיזוקים ועידודים ומילים רכות וחמות משהו שמאד מאד חסר לי. וכן אני מאד מתחברת לשרון כי עברנו בערך אותו דברים.אני אוהבת מאד את הנשמה המאד עדינה שלה.אבל גם את כולן כאן אני מתחברת ואוהבת.כולנו עברנו בערך את אותו דבר אחת יותר ואחת פחות,כולנו באתו מצוקות כאביםן יסורים וכו'.לגבי טיפול אידה גם בזה אין לי בררה למרות שהיסברתי לפסכיטרית שלי שמצבי הכלכלי גרוע ביותר התגובה שלה היתה די אדישה ולא איכפתית היא שלחה אותי מטעמה לפסכולגית ולא היה לי איך להגיע אליה למרות שגם היא ידעה שמצבחי הכלכלי עגום מאד.זה לא ממש ענין אותה וקיבלתי מכתב מימנה שבגלל שלא באתי לשני פגישות ,היא לא מוכנה לטפל בי יותר ואין לה שעה יותר בשבילי.מה אני יגיד לך אידלה כמו שאמרת צריך כמיה טובה עם מטפל ועם המזל המעפן שלי גם בזה אין לי לצערי.אני יודעת בגדול הבהגיון כביכול שאני לא אשמה אבל בפנים אני תמיד ארגיש אשמה ניראה לי עד המוות.אני פורקת קיטור שלחוץ לי בנשמה פה וטוב לי פה עם הבנות אני מאד מקווה שישאר ככה ב"ה.אני יודעת שהמחשבות האלה לא בריאות ולא טובות בשבילי אבל יש לי גם ימים רעים כאלה העיקר שאני יחזיק מעמד.תודה אידלה על הכל ועל האיכפתיות שלך אני מודה לך מאד יקרה.ילדה של אף אחד