סמויונת-ט-ר-י-ג-ר ,,,,,בובה מצרפת
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
רוצה לומר לך משהו ברצינות הבי גמורה שרק אפשר לעולם---אל----תעצרי-----את -----סמויונת-----שמעת ????? להפך------תני----לה-----את----כל----המרחב-----שהיא----רוצה וצריכה-----כדי -----לדברררר ------הבנת??????? הסיפור שלי מאוד ישן , נראה לי גם שמעולם לא כתבתי עליו כאן בפורום, לא יודעת -די מתלבטת , יכול לעורר שדים קשים גם אצל אחרים טוב -מקסימום אוסיף למעלה טריגר הייתי ילדה בערך בגיל-8-, הורי היו גרושים , סבי וסבתי מצד אמי גרו די רחוק מאיתנו (אמי ואני )הייתי מאוד קשורה אליהם נאלצתי בכל פעם לעבור כמה כבישים כדי להגיע אליהם ,בשבילי זה היה כמו ספורט יומי להגיע אליהם , מאחר והגעתי לשכונה שלהם כל יום צברתי שם המון חברים וחברות -שיחקנו את משחקי הילדות המוכרים-תופסת -מחבואים -קפיצה בחבל ,,,,,,,,היה כייף כי בנוסף סבתי היתה מפנקת אותי ומכינה לי כל מיני מאכלים שאהבתי -וסבי שהיה סנדלר היה תופר לי קבקבים -של פעם עם סוליה מעץ , סנדלים בקיץ , כל נעל יפה שהיו עושים אצלם -היה לי , אז למה שלא אבוא לשם כל יום ? ולמרות שיש לי עוד בנות דודות -תמיד נתנו לי להרגיש שאני המועדפת ,כך לפחות אני יכולה להסביר למה הייתי שם כל הזמן , בין הבנות שבשכונה היו גם תאומות , להן היה את אוסף הבובות הגדול ביותר מכל הילדות בשכונה לכן בילינו אצלהן כל הזמן , הבית היה פתוח ומזמין ,רוב הבובות שלהן הגיעו מצרפת הם לא היו עשירים -היו כמונו כמו כולם ,מאחר והתרגלנו לשחק עם התאומות כל יום , באתי אליהן כהרגלי לשחק עם הבובות שלהן בפעם הזו הן לא היו-רק אבא שלהן היה בבית , הוא הזמין אותי להכנס ולחכות לבנות שלו , שמחתי ונכנסתי כי הייתי רגילה רק למה שקרה אחר כך לא הייתי רגילה , הייתי עסוקה עם הבובות הוא יצא מהמקלחת לבוש חלוק רחצה כמו תמיד , אמר לי שישנה בובה חדשה שרק קיבלו אותה והיא עדיין באריזה -אם אני רוצה לראות אותה ולשחק איתה -אמרתי כן -בטח -תמיד שמרתי יפה על הבובות ואז הוא לקח את היד שלי דחף אותה מתחת לחלוק שלו ואמר הנה הבובה - תלטפי אותה -קפאתי ולא יכולתי לזוז -פחדתי מוות ולא יכולתי לפתוח פה ולצעוק -כך הוא המשיך לשפשף עם היד שלי את הבובה שלו עד שהיא "הקיאה " , ברגע שהוא עזב לי את היד-ברחתי משם הביתה -לא חזרתי אפילו לבית של סבתי - רצתי כמו אחוזה אמוק לא ראיתי כבישים , לא מכוניות , כמו עיוורת , גועל חנק אותי ברגע שנכנסתי הביתה הקאתי את הנשמה ,רחצתי את הידיים עם סבון כביסה של פעם ,וכשאמי נכנסה הביתה סיפרתי לה מה קרה -היא היתה בהלם ולמחרת רבה עם השכנה ובעלה -יותר לא שיחקתי עם התאומות עברו כ-20 שנים עד שפגשתי את האמא של התאומות ברחוב ושאלתי מה שלום הבנות -היא סיפרה לי שהיא התגרשה מבעלה כמה חודשים אחרי הריב עם אמי -כי הגיעו אליה עוד תלונות מהשכונה , ועוד יותר -גם מאחת התאומות ששמרה בסוד ------ולכן כל הזמן קיבלה בובות חדשות מצרפת , מיותר יהיה לומר שאני במשך כל הילדות שלי לא שיחקתי יותר עם בובות , רק עם בובת הסמרטוטים שסבתי תפרה לי , מבקשת מראש סליחה מכל מי שקורא/ת אם אני מעוררת טריגר כואב
אני יודעת שבתגובה לסמויונת כתבתי שאמי לא יודעת כלום עד היום , פשוט נזכרתי בזה תוך כדי כתיבה וגם בהמשך של כל מה שכתבתי גם נזברתי תוך כדי כתיבה ככה זה כשמזדקנים והזכרון -לא זוכר , או-פשוט מתעורר כי לא שכח , זו רק אני שתמיד בורחת מהזכרונות
מניאק... פגע לי בחטולה שלי.. בובי, אני יוצאת מהעבודה ואכתוב לך רק שתדעי שקראתי .. אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
כן, לא קל לי לקרוא דברים כאלו,... אני ככ' מעריכה אותך על היכולת לכתוב זאת, להקיא את זה החוצה, צר לי שהיית צריכה לעבור אירוע ככ' קשה ,מפחיד. שמחה בשבילך שאת מקיאה זאת כאן, מחבקת בחום, שמחה שאת כאן, צדף
מצטערת נורא שזה גורם לך להרגיש,,,,,,,,,, כל כך רעעעעע גם כך התלבטתי אם בכלל לכתוב באמת מצטערת
מתוקה שלי, יפה שלי! איזה בן-אדם דוחה! (לא נעים לי להגיד מה הייתי עושה לו, עזבי)טוב שהלשנת עליו לאמא שלך. מגיע לו. מצטערת מצטערת מצטערת על הט' שגרמתי לך עם "השטויות" שסמויה כותבת בלי הפסקה, בלי מנוחה. איו לה גבול כמו ילדה מעצבנת שלא רוצה לישון כל הלילה. יאללה- שתלך לישון כבר קרצייה! מה אני יגיד לך, חטולית- איזה .... יש בעולם הזה. פשוט לא להאמין! צריך פשוט ל..קצץ להם את ה..! אחרת מה? אני כל-כך מצטערת שכואב לך עכשיו בגלל כל הסיפורים שכתבתי פה (בשם סמויה) בשביל מה?! אולי אסור לכתוב דברים כאילה. ולא נעים לי להגיד- עכשיו שהכל פתוח- שאני עוד מעדנת ומרסנת את מה שסמויה יש לה להגיד. למה אם ישתחרר גם הרסן הזה- היא תעוף גם מפה. והיא מסוגלת להגיד דברים (אין לך מושג איזה) שהיא לא מבינה בכלל מה היא אומרת. אני מזה מזה מצטערת. סמויה עושה שוב בלאגן. ומציפה ט'. לא יודעת איך זה קורה. סליחה.
לא קראת את השורות הראשונות שכתבתי אלייך בכוונה ברורה ? יכולתי גם לא לכתוב ולא לשתף או שיכולתי אולי לצנזר -או לכתוב בדרך של רמיזה אין לך שום אשמה בכך שאני בחרתי לשתף כנראה שכך היה צריך לצאת -וכעת ,,,,,,,,, אולי הדירבון שלך דווקא עזר -להתנקות למה את ישר מאמשיה את עצמך ? למה שלא תראי בזה משהו חיובי -שעזרת לעוד חברה כאן בפורום להשתחרר -או כמו שאומרת צדפית -להקיא את הכאב החוצה ? את לא עושה דברים רעים בכתיבה שלך-להפך את נותנת השראה לקבל אומץ כדי כן להשתחרר פשוט לקחתי ממך דוגמה חיובית סמויה לא עושה בלגן סמויה אמיצה -חזקה -וכבר אמרתי לך פעם שאת מעוררת השראה לא? מי אמר שזה שלילי ? רק תבטיחי לי שלא תישתני -כי כך אני אוהבת אותך כנה ואמיתית ברור !!!!
חטולית יקרה כואב ומצער לקרוא... ובתוך החושך הזה יש כמה נקודות אור... את היית ילדה אמיצה ...רצת לאמא...סיפרת!!! אמא יצאה להגנתך... גרמה לזעזוע גדול האשה הבינה ולא הסכימה להמשיך לחיות עם הדבר הזה... הבת ...עבורה באה הגאולה- הסוד הנורא יצא לאור... היא יכלה להגיש תלונה... שרשרת דומינו.... כל אבני המשחק נפלו היה צריך לקום...להמשיך עם צלקת זכרון שנקבר כאב שמלווה... היום כמו אז.. את אמיצה כמו אותה הילדה הקטנה מעלה ומשתפת מנצחת! כיצד את מרגישה יקירה? מחזקת ומחבקת אידה
נכון -זכרון ישן שנקבר זכרון שעלה לא רק בגלל מה שסמויה כתבה אלה גם בגלל כל מה שעובר עלי בזמן האחרון היה חשוב לי להעלות את הזכרון על הכתב בדיוק כדי לומר -שזה רק זכרון אני בסדר , משתדלת להמשיך הלאה יש חיים אחרי הכלללל תודה על החיזוק ועל החיבוק ליל מנוחה
