מקרה תקיפה מינית במרכז שיקום+ שיר בעקבות הפגיעה

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

10/07/2009 | 09:49 | מאת: הצעקה

שלום לכולכם אקרא לעצמי הצעקה ברצוני לשתף אותכם במקרה שעברתי שגם אחרי שמונה שנים מאז המקרה שהיה מספר שניות במשך 3 פעמים בשני הזדמנויות בתווך של שבועיים מאז זאותו מקרה אני אכול מבפנים , לא חזרתי לעצמי , ועננה כבדה מרחפת מעלי המקרים התרחשו במרכז שיקום הסמוך למקום מגורי מרכז שיקום הינו מפעל מוגן , מוגן? אז זהו שלא , מה שהיה אמור להיות מוגן הפך לסיוט עלי אדמות המקרים המדוברים ארעו ב 2001 יום אחד בעודי עובד ניגש חניך דתי בסביבות ה60 לחייו בעל משפחה עם חמש ילדים לחבר שעבד לידי וככה על הדרך בהפתעה גמורה ניגש אלי והכניס את היד שלו לאמצע ה'גינס שלי הורדתי לא את היד , אמרתי לא מה אתה חושב שאתה עושה תפסיק אז הוא שאל למה והלך לדרכו, כעבור שבועיים חזר הבחור על מעשיו ושוב זה היה אותו מנטרה אני מוריד לו את היד והוא שואל למה חצי שנה סחבתי בבטן את הסוד לא רציתי לספר להורי כי פחדתי שזה ישבור אותם ולא לעו"סית(עובדת סוציאלית) כי אמרתי מי יאמין לי זה מילה שלו נגד מילה שלי , כעבור חצי שנה נתפס החניך שתקף אותי על ידי העובדת סוציאלית עושה את זה לבחור אחר או אזז עליתי על העגלה עוד באותו היום נגשתי נרעש לעובדת סוציאליית וסיפרתי לה את אשר ארע כעבור יומים היא זימנה את התוקף ואותי לעימות בנוכחות המדריך שלי , שפכתי בפני המדריך את מה שארע לי בנוכחות התוקף כמובן התוקף הכחיש אז המדריך במקום לתמוך בי אמר זה לא יכול להיות שהוא תקף אותך זה בטח בצחוק , ועוד הוסיף ואמר הרי יש לא ילדים מה הוא משוגע? הוא היה יכול להיכנס לכלא הוא לא יעשה דבר כזה יש לו משפחה אז עניתי למדריך ביקשתי ממנו פעמים בכל פעם להפסיק והוא לא הפסיק אז זה נקרא בצחוק? אמרתי להם אני מצפה שהמקרה יטופל בלא חומרת הדין , אחרי שבוע שהתוקף לא הגיע שאלתי את העובדת סוציאלית איך טיפלתם במקרה אז היא אמרה הוא סולק לחודשים ואז הוא יחתום שהוא לא יחזור על זה עוד פעם, כעבור חודשיים חזר התוקף אז נכנסתי לעו"סית ואמרתי לה בזו בלשון זה או הוא או אני אני לא נשאר במקום שהתוקף נשאר אני לא נשאר במקום שהותקפתי והוא באותו מטחם אז בשביל לצאת בסדר הם אמרו לא כדי לך לעזוב פה נמצא לך עבודה בחוץ, ושם לא ימצאו לך אין שם עובדת זאת אומרת במרכז שיקום בו אני נמצא כיום בתל אביב, כי אין להם עובדת הסמה אז בסופו של דבר לא נלחמו עלי וקיבלתי את ברכת הדרך, כעבור מספר שנים של טיפולים ניגשתי למנהל הגדול וביקשתי הבהרות למה השאירו את התוקף ואני הייתי צריך לקום וללכת המנהל קיבל אותי בחמימות , וגם העובדת סוציאלית האחראית על כל העובדים הסוציאלים שאלתי אותם למה לא הגנו עלי אז אמרו שהוא קיבל עונש חמור ביותר בעוד תוקפים אחרים שתקפו נשלחו לשבוע אז אם המקרה שלך החמרנו אמרתי למה גרמתם לי לעזוב את המקום , אז המנהל אמר לי הרי גם רשום לי שאתה אמרת שמיציתה את עצמך במקום , אמרתי זה היה הסיבה המשנית, הסיבה העיקרית כי התוקף נמצא באותו מטחם ועוד הוסיף ואמר הוא כבר קיבל את העונש אי אפשר להעניש אותו עוד פעם, ומה גם שעכשיו הוא נהיה בסדר יצאתי מלשכת המנהל בתחושת של תסכול בהתשובות שלהם מאז ועד היום יש לי פחד מגברים, להיות ליד גברים, פלשבקים , ותסכולים ודאון מתוך הכאב כתבתי שיר על הממסד ועל איך שהממסד מזלזל בנתקף הנה השיר לפנייכם אנא שתפו אותי בתגובות זה יכול אולי להקל על הכאב אטימות פרס לחותכים בבשר החי " זה משתלם זה כדאי" פרס ממי? מהגורמים הבכרים בממסד האיוולת הטיפול בקורבן בזלזול גובלת ובסלחנות את מעשי התוקף מקבלת בקורבן היא מהטלת במקום שהתוקף ישלם על מעשיו כנראה שהכאב של הקורבן לא נחשב גם המחוקק מקל על השפלים פרס זה הייתר שלהמשיך הם יכולים ומה אם אילו שנשארים עם צלקת ופצע פתוח כבר לא יכולים להרגיש בטוח ובכלל מה כאן המסר לאותם נפגעים ונפגעות? לבחור בחיים להמשיך לחיות? בידיעה שבחוץ משטוטות "החיות"?!

לקריאה נוספת והעמקה
10/07/2009 | 10:05 | מאת: תור

מבטיחה לך דבר אחד שפעם הבאה שאני אצל המטפלת שלי כל מה שכתבת יועבר אליה שהיאתבין למה אני בנתק מוחלט מהחברה שלנו זה כל כך נכון מצער שכך מסתיימים דברים ולא רק אצלך גם אצלי ואצל הבן שלי תהיה חזק אין לנו ברירה אלא אם כן נאסוף את עצמנו ונלך כל הקורבנות וכיוון הכנסת ונעשה שם הפגנת ענק אולי כל סיפור כמו שלנויהיה אבן בשינוי חקיקה

10/07/2009 | 21:55 | מאת: שחף

הלוואי והתוקפים היו תמיד מקבלים את העונש המגיע להם אבל די נדיר שזה קורה מבינה מאוד את הקושי ואת החרדות טוב שאתה מטפל בעצמך חשוב מאוד לא להישאר לבד עם הדברים

13/07/2009 | 03:55 | מאת:

קודם כל.. כל הכבוד! אתה בחור אמיץ ביותר!!! אתה צריך להיות גאה בעצמך! מצטערת על מה שעברת, על ההשלכות היום,אבל ברור עשית כל דבר כדי להגן על עצמך, כל דבר בכדי להביא למודעות וצדק, אך למרבה הצער כמו בהרבה מקרים , האטימות שולטת... שאולי נובעת מפחד וחוסר ידע להתמודד עם מצבים כאלה, הדרך עוד ארוכה להעלאת המודעות והפסקת באטימות, מוזמן היות חלק מהפורום לשתף בקצב שנוח לך כאן אידה