יו...

אני לא יכולה יותר להחזיק בפנים את הסיפור שמתרחש עכשיו בחיים שלי. לא יודעת איך לספר אותו אפילו. מרגישה בושה עצומה. חוסר אונים. פחד... התברר שהבחור שפגשתי לא רק שבעצמו היה קורבן תקיפה, הוא גם היה מכור לסמים... הוא יצא מזה ועדין מנסה לצאת מזה אבל הסיפור כל כך לא פשוט. קשה לי אפילו לספר את כולו למרות שזה לא הסיפור שלי. מפחיד אותי. נוצרה ביננו חברות וקרבה כזאת. הוא היה כל כך מתחשב ומתוק אלי, מקשיב, מכבד, סבלני.. הוא לא לחץ עלי בשום אופן ללכת למקום שאני לא רוצה מבחינה מינית.. הוא לא בדיוק בחור יציב אבל הוא מאוד רוצה ומנסה לשקם את החיים שלו ומאוד רוצה את הקשר איתי. קשה לי בטרוף. אני לא יודעת מה לעשות עם כל זה. אין לי מושג. לא יודעת למה נכנסתי ואם אני יכולה לעמוד בזה.. כל מיני פחדים רצים לי בראש. אולי זו טעות. הוא היה גלוי וישר איתי, והכל קרה מהר מאוד. נפתחנו, סיפרנו אחד לשני דברים. זה היה מאוד משחרר ונוצר אמון, אבל עכשיו אני נסוגתי. מפחדת לתת בו אמון. מפחדת מהעבר שלו ומהבעיות שלו.. הצילו...

מאויש'קה מה העניינים?? ברור אני מבינה את הקושי שלך פתאום לתת אמון בבחור... את התכוונת בכלל להיתמך ע"י מישהו שיכיל ויגונן לכן הסכמת להיפתח... היו לך ציפיות מהבחור שיחזיק אותך בכאבך... אבל לפתע מתברר לך שהוא עצמו זקוק לתמיכה ואין לך את היכולת, המשאבים והכוחות לכך, בכלל.. נכון, פיתחת אליו אמפתיה כנפגעת...אבל תזכרי- שלאור הבעיות שלו פרט לאהדה קשה להאמין שתוכלי לתת לו מעבר לזה. אני אישית תמיד התרחקתי כמו מאש מכל אילה. ומעולם לא הסכמתי להיות בקשר. העולם הזה לא נגע לי. בגיל 17 הכרתי בחור דרך בת-דודה. לא ממש הסגנון שלי. אבל נתתי לזה צ'אנס. היה נחמד לצאת איתם. מפה לשם הוא התוודה בפניי שיש לו תיקים במשטרה על עברות רכוש וגם ישב תקופה במעצר והוא רוצה להשתקם אבל הם מסתירים את זה מבת-דודה שלי ונשבעתי לא לגלות לה כי לדבריו החבר שלה גם היה מעורב בזה. מיד באותו מעמד ביטלתי את הקשר. וההוא כיבד אותי, דווקא. ולא פיתח נגדי אלימות או משהו.. לא פחדתי ממנו, למרות מה ששמעתי עליו מפיו. מה לי ולעולם הזה?? עם כל האכזריות והצער- חתכתי בלי להניד אפעף. אבל לא סיפרתי לבת דודה שלי דבר כי ממילא ברור היה לי שהיא יודעת שיש משהו וגם היא מסתירה ממני. וההוא רק חושב שהיא לא יודעת...ממש.. דרכינו נפרדו. היא התחתנה עם החבר. והסתבכה איתו. אח"כ התגרשה ממנו. הסתבר שמראש היא ידעה עליו הכל.. מראש צריך להיזהר מסכנות ודרכים עקלקלות זה לא שווה את זה. אני לא יספר לך את כל סיפורה העגום של בת דודתי שכיום השתקמה ועומדת להתחתן עם בחור טוב.. אבל אם את חשה בסכנה כלשהי- אל תתביישי להציב גבולות בשביל עצמך. את הכי חשובה!

מאי יקרה זה בהחלט מורכב ומבלבל, הרבה נפגעים ונפגעות פונים בדרך כזו או אחרת להתמכרות: סמים, כדורי שינה, הפרעות אכילה , ספורט ועוד הכל כדי לברוח מהכאב הנורא, זה יכול להיות קשר עם הרבה תמיכה והבנה וזה יכול להיות קשר מתיש, פוגע וכואב.... את צריכה להיות זהירה, לשמור על עצמך ולהקשיב במלוא הקשב לתחושות הבטן שלך. כמו כן דברי ושתפי את הסביבה, אל תשאירי קשר כזה בסוד, בהצלחה אידה

זה באמת נהיה קשה מדי כרגע. הוא מבין את זה אבל הוא מאוד נזקק... ואני נשאבת לנזקקות שלו, לרצות, לדאוג לו, להציל אותו- זה כנראה דפוס שקיים בי מהפגיעה.. שוכחת את עצמי ואת הקושי שלי ונשאבת לשלו. קשה לשים גבולות... אני לא מכירה אהבה נורמלית, קשר נורמלי, אבל זה כל מה שאני מבקשת.. הוא הולך לקבוצת תמיכה כזאת לאנשים שמנסים להגמל כל יום. הוא מנסה לצאת מזה ורוצה לעבוד על עצמו ועל הקשר ביננו אבל אני צריכה אויר. הוא קצת נאחז בי ואני לא מצליחה לנער אותו ממני כי גם אני רוצה משהו ממנו כנראה. אוף........................... יש לי בחילה. החיים שלי נראים כל כך הפוכים ודפוקים..