אני פוחדת - עלול להיות טריגר

נקבע לי תור להיום, לרופאת נשים, אבל אני פוחדת נורא להגיע לשם... אין לי את האומץ הדרוש, בשביל זה... בפעם האחרונה, שהייתי אצל רופאת נשים, זה קרה לפני 5 שנים, כשנאלצתי להבדק, בגלל בעיות... אבל כשישבתי שם ועברתי את הבדיקה, הרגשתי נורא, עלו לי פלאשבקים מהאונס הראשון, והרגשתי, כאילו הכל חוזר על עצמו... עכשיו יכול להיות, שאני בהריון, לפי ההתנהגות של הגוף שלי, אבל אני פוחדת פחד מוות מהבדיקה. דחיתי את הבדיקה הזו כבר 17 פעם, בתוך חודשיים. האם אפשר לבקש מרופא המשפחה לשלוח אותי לבדיקה, ללא צורך במגע? תודה, שאתם כאן אורלי

יקרה , את בשלב שמוכנה לדבר על החוויה אז הצעה לי אליך - לפני שמתחילה הבדיקה, תבקשי לדבר תשתפי אותו ותגידי לו על הפחדים שלך - מאמינה שהוא יהיה רגיש ועדין. בהצלחה - מקוה לשמוע בשורות טובות

גם אז שיתפתי את הגניקולוגית, אבל עדיין... לא משנה... אני אדבר מחר בבוקר עם רופא המשפחה שלי, בתיק שלי בקופ"ח כתוב, שעברתי אונס והתעללות מינית. גם ככה יש לי יום חרא, אוף... מרגישה זוועה, את התור גם ככה פיספסתי, לא הצלחתי להחליף בגדים בשביל לצאת, אז במקום לצאת ישבתי, כתבתי וגם פירסמתי בבלוג שלי את המכתב הראשון, מכתב לאמא שלי. http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897227&passok=yes אני לא מצליחה להפסיק לבכות וכולי רועדת, כל הזיכרונות הכי קשים, שיש לי ממנה, יצאו החוצה במכתב - פעם ראשונה, שאני משתמשת בחומר פסיכולוגי לעזרה עצמית, שאספתי, שאחרים נעזרו בו, וזה שינה המון בחיים שלהם. ניסיתי להעזר בזה פעם, אבל לא הצלחתי לעבור את כל השלבים... http://www.tapuz.co.il/Blog/UserBlog.asp?folderName=whitegold&EntryId=24024&passok=yes אולי בגלל שפחדתי להתמודד עם הזיכרונות... אולי בגלל שאף-פעם לא היה לי את הביטחון העצמי, שיש לי היום, בזכותכם ובזכות האיש שלי ואחותי הקטנה. כי אתם גורמים לי לרצות להתמודד בהצלחה עם הכל.

הריון? רצוי? מצפה? מקווה לשמוע בשורות טובות ומשמחות עברוך? את כבר אחרי? אך מרגישה? זו גנקולוגית שיודעת ואת סומכת עליה? את יודעת שאת יכולה להפגש ולדבר עד שתרגישי בנוח.... וכשיש הריון לא בודקים....רק שתן ודם? ואת גם יכולה לעשות בדיקה עצמית... אלא אם יש צורך ביותר מכך... אם את לא מרגישה בנוח עם הרופא פני אליי במייל אני אפנה אותך לגניקולוגית שמתמחה בנושא. בהצלחה אידה

אם זה הריון, אז הוא רצוי ביותר, גם לשנינו וגם לילדים שלו, שכל הזמן מתחקרים אותנו, לגבי הנושא וגם יוזמים שיחות בנושא... "נו... מתי יהיה לי במי לטפל?" וכל מיני הערות דומות. לגבי גניקולוגית... זו עיר חדשה בשבילי, וחוץ מזה, כבר שנים לא ביקרתי במרפאה כזו. דחיתי שוב את הבדיקה, נודע לי הערב, מאחות קופת-חולים, שאפשר לברר לגבי רופא-נשים, שמטפל במיוחד בנושא, בעיקר לגביי, שאני חולת-נפילה, וכל שטות עלולה להיות טריגר להתקף קשה. אני צריכה אישור מהנוירולוג, שמטפל בי, וזה יהיה לי עוד שבועיים. לפחות בכיוון הזה יש נקודת אור. אורלי