פורום שווה לכל נפש

הפורום יעסוק בתחומים הנוגעים לבריאות הנפש, כגון: התמודדות עם מחלת נפש, דיכאונות, יחס החברה ועוד
2361 הודעות
2144 תשובות מומחה

מנהל פורום שווה לכל נפש

26/01/2005 | 11:14 | מאת: :((((

אני בת 18 וסובלת מהזעת יתר שמתבטאת בהזעה מרובה בבית השחי, בכפות ידיים ורגליים, ובפנים. אני סובלת מזה כבר מספר חודשים וגם כעת בחורף במידה יותר פחותה.. הדבר מפריע לי מאוד ואיני יודעת איך אפשר לטפל בזה..אשמח לעזרה!

26/01/2005 | 17:36 | מאת: פני לאנדוקרינולוג!

והוא יעזור לך בפתרון הבעיה

28/01/2005 | 09:20 | מאת: פני להומיאופת קלאסי

כפי שכתבתי.

28/01/2005 | 09:58 | מאת: אירית שלו

שלום לך כמו הכותבים לפני אני מאמינה שצריך לפנות לרופא על מנת לאבחן את הבעיה ומקורותיה או יותר נכון לשלול אפשרויות של מחלות. לצורך הטיפול בהחלט אפשר לפנות להומאופתיה קלאסית או לרפואה סינית. מכל מגוון העיצות והטיפולים חשוב שתדעי קודם כל מה יש לך, שתעשי אבחון מקיף ואחר כך תלכי לטיפול שאת מאמינה בו, תפני לאנשי מקצוע, תבקשי הסבר ומידע כיצד הם מטפלים ואז תבחרי את הטיפול. תזכרי , הגוף שלך בידיים שלך!!! בנוסף כדאי לערב אדם מבוגר ממך שיכול לתמוך בך וללוות אותך בתהליך. אני מבינה שזה מאד מטריד אותך וכדאי לך להתחיל לעשות בעניין שיהיה בהצלחה ואת מוזמנת לשוב ולהתייעץ בברכה אירית

26/01/2005 | 11:14 | מאת: :((((

אני בת 18 וסובלת מהזעת יתר שמתבטאת בהזעה מרובה בבית השחי, בכפות ידיים ורגליים, ובפנים. אני סובלת מזה כבר מספר חודשים וגם כעת בחורף במידה יותר פחותה.. הדבר מפריע לי מאוד ואיני יודעת איך אפשר לטפל בזה..אשמח לעזרה!

09/02/2005 | 20:13 | מאת: שירי

לי יש בעיה בבלוטת תריס, לי יש תת פעילות. אני יודעת שיתר פעילות בבלוטה התסמין שלו זה הזעה. בשביל לדעת האם יש בעיות בתפקוד בלוטת התריס יש לעשות בדיקת דם, ורק כך לעלות על הבעיה. ויש טיפול תרופתי. מקווה שעזרתי. שירי

26/01/2005 | 01:02 | מאת: ורד

האם ידוע לך על תוכנית לימודים לבגרות לבחורים חולים בנפשם. האם זה קשור לסל שיקום. או משרד הבריאות\רווחה. תודה מראש ורד.

לורד השלמת בגרות והשלמת השכלה בכלל זה חוגים הניתנים על ידי משרד הבריאות שמעתי שזה עובד טוב והלומדים רוכשים ידע ועוברים את הבחינות. עירית

24/01/2005 | 15:52 | מאת: נעם

בני בן ה-9 ילדבגדול מקסים, תלמיד מצוין ומקובל בכתה. אבל לצערי הוא מתרגז מהר על חבריו ומכה אותם כתגובה לזה שמציקים לו לטענתו. לפני שנה הוא התפרץ כל כך שעד שהיגעתי לבית הספר הוא לא נרגע. באותו ארוע הוא השתולל כל כך שאף מורה ,וגם לא המנהלת הצליחו להרגיע אותו. באותו ארוע הוא גם פגע גם במנהלת ובמורה. ברצוני לציין שהגעתי לבית הספר הוא היה כולו סמוק ולא רגוע. לאחר ארוע זה הוא התחיל טפול בביו פידבק, היתה הטבה, אבל הוא לא אהב את הטיפול וביקש להפסיקו. השבוע היתה שוב סצנה דומה שילד הרגיז אותו, הפעם האירוע היה במימדים קטנים יותר. בשיחה שלי איתו הוא ביקש עזרה בשליטה על כעסיו. אנא עיזרו לי לעזור לו והציעו לי מה לעשות בתודה מראש נעם

28/01/2005 | 09:17 | מאת: אלישוע הומיאופת קלאסי

נעם שלום. פנה ליעוץ הומיאופתי קלאסי.

28/01/2005 | 10:03 | מאת: אירית שלו

נועם שלום קודם כל ניכרת הטבה במצבו של הילד ולכן הכיוון של הביופידבק הוא כיוון נכון. הביופידבק מבוסס על עקרונות של שיטה התנהגותית ולכן הייתי ממליצה לך לחפש טיפול שנקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי שהוא מאד יעיל במקרים של לימוד שליטה בכעסים. זהו טיפול ממוקד, מספר מסויים של פגישות שאחריו יש תוצאות מרשימות במיוחד בסוגים כאלה של בעיות. כדאי לך להתעניין מי מטפל בשיטה הזו עם ילדים, באזור שלך. בברכה ובהצלחה אירית

24/01/2005 | 10:17 | מאת: אבי

שלום, הייתי מעוניין להבין כיצד צחוק מסייע לבריאות. פאץ' אדמס ראה בכך את העיקר (תפקידו של הרופא הוא לשעשע את החולה בזמן שהוא מבריא). האם ישנם מחקרים שתומכים בכך?

24/01/2005 | 22:20 | מאת: אלכס סטרניק-יוגה צחוק

היי אבי . שמחתי לראות את שאלתך בתור מנחה סדנאות צחוק בשיטת היוגה צחוק. לצחוק אפקט על המערכת החיסונית ע"י כך שהוא גורם לייצור כדוריות דם לבנות מסויימות (nk cells( שהם בולעות וירוסים ותאים סרטניים. הצחוק מדכא ייצור של הורמוני סטרס קורטיזול ואפינפרין שהם מדכאים את המערכת החיסונית וכך חשופים אותנו ליותר זיהומים (אנשים בסטרס מצוננים יותר, יש שכיחות גבוהה יותר לסרטן וכו). הצחוק מגרה שחרו אנדורפינים חומרים משככי כאב ונותני מצב רוח שהם מרפים את הסטרס ואת כלי הדם בעוד קורטיזול מעלה את לחץ הדם. כדאי לך להצטרף למועדוני צחוק ולהתחיל לצחוק ללא סיבה. צחוק לא סיבה משפיע חיובית על הביוכימיה שלנו כמו צחוק מותנה (בדיחה). Dr Lee Berk ערך מחקר קליני על הצחוק וגילה שאנשים שצחוק לאחר סרט מצחיק רמה של חומרים ביוכימיים-אימונולוגיים היתה גבוהה בדמם במשך 12 שעות מסיום התפייה בהשוואה לקבוצת ביקורת. כדאי להכנס למאמר דרך האינטרנט. Norman Cousins כתב את an anatomy of an illness . כדאי להציץ שם. פאץ אדאמס מדבר על אותו רעיון של קשר אמפטי בין רופא לחולה , ליצנות ברפואה כיוו ןשזה נותן לחולה את הדחף להבריא. העקרון הוא שהגוף מושפע מהנפש ולהיפך. אשמח לדבר ולהפנותיך למועדוני צחוק וגם כנס לאתר השיטה: www.laughteryoga.org 052 4343964 לצחוק הרבה אלכס, סטודנט לבריאות הציבור, ממביאי שיטת היוגה צחוק לארץ

שלום אלכס סטרניק. אני מחפשת סדנאות או מועדוני יוגה לצחוק באיזור רמת-גן, גבעתיים. מבקשת לקבל טלפון או פרטים אחרים שיאפשרו לי להגיע למקומות הנ"ל. דרך אגב קראתי על הנושא בחוברת דרך האושר והתלהבתי. בברכה, נורית

24/01/2005 | 02:24 | מאת: טטרין

האם ידוע למישהו על אנשים העוסקים בארץ בתראפיה פרימאלית? בתודה, ט.

30/03/2005 | 19:49 | מאת: גלעד

אני שלחתי מייל לא מזמן לכתובת שבאתר http://www.primaltherapy.com/ ושאלתי זאת, גאנוב(או מישהו החתום בשמו) ענה שאין...

23/01/2005 | 23:11 | מאת: יעקב

אני בן 56 לא מעשן,לא שותה אלכוהול ולא קפה ומלפני מספר שבועות אני מתקשה להירדם וחש דופק מהיר בלב מדי פעם, עצבנות, לפעמים הזעה, רעד וחולשה כאילו שהגוף עובד בטורים גבוהים רופא המשפחה שלי שלח אותי לבצע א.ק.ג. שלא הראה שום פעילות שלילית מלבד שהדופק קצת גבוה (85 כאשר הרגיל אצלי היה עד כה 72) ולכן פסק שזה כתוצאה ממתח נפשי, ופטר אותי בטיפול במרגיע (וובן 10מ"ג , 2 כדורים ביום וזה לא עוזר בהרבה להרגיע את הפעילות המואצת של הגוף כאמור, וכדורי שינה עוזרות רק לכמה שעות עם שינה לא רגועה ולא מרעננת) ברשותך אבקש את עצתך מה זה נראה לך ואלו בדיקות כדאי לי לעבור

23/01/2005 | 23:25 | מאת: אירית שלו

קודם כל חשוב לשים לב, האם התרחש שינוי כלשהו בחייך, ארוע שונה או האם אתה מודאג מנושא מסויים המטריד אותך. כי תופעה כזו איננה באה סתם. צריך לראות את ההקשר הגופני והנפשי שבו הופיעו הסימפטומים האלה. אם ברצונך לערוך בדיקות נוספות, גש לרופא בחזרה ובקש ממנו, אבל חשוב גם לבדוק בצורה רחבה מדוע סימפטומים אלו הופיעו דווקא עכשיו ומה הם מבטאים מקווה שעזרתי לך מעט אירית

24/01/2005 | 09:28 | מאת: יעקב

ראשית, תודה על התשובה המהירה,את צודקת, ייתכן וזו הצטברות של טרדות ודאגות , אבל הבעיה היא שעד כה הצלחתי להתמודד איתן, אולי הגיל כבר עושה את שלו. עכשיו בהנחה שכל הבדיקות הרפואיות יהיו תקינות , לאיזה סוג טיפול כדאי לי לפנות בבעיה זו שהיא כשלעצמה מטרידה ומדאיגה, פסיכולוג, פסיכוטרפיסט או פסיכיאטר , סליחה שאינני מתמצא בהבדלים, כמו כן באחת התשובות שלך לבעיה מסוג זה הפנית את השואלת למטפל בשם איציק גואטה מראש פינה , אני תושב הקריות ליד חיפה האם יש כזה מטפל יותר קרוב אלי, ואם לא אני אשמח לפנות אליו בתודה מראש על העזרה והעצות

28/01/2005 | 09:22 | מאת: אם יותר לי

פנה לקבלת יעוץ הומיאופתי קלאסי

23/01/2005 | 15:34 | מאת: ר.ז

שלום.. אני בחורה בת 16...הגעתי למצב שבו אני כבר לא יכולה לשלוט בעצמי. אני פוגעת באנשים סביבי במשפחה שלי... כשהייתי ילדה קטנה עברתי חוויה ממש קשה במשפחה...זה נמשך מספר שנים... ועכשיו אחרי הרבה שנים..כולם במשפחה מתייחסים לזה כאילו לא היה ולא נברא.. הם ממשיכים בחיים שלהם..ואני סבלתי כל כך הרבה..איבדתי באותם הימים את כל התקווה שלי..את האמון באנשים..אני שונאת כשמתקרבים אליי...בבית..אני לא מרשה לאמא שלי לחבק אותי למרות שאני מאוד אוהבת אותה פשוט היא הבן אדם שאז הרס אותי..והרס לי כמה שנים בחיי כילדה בת 6...היא ניסתה להתאבד מולי והאשימה אותי בזה..אבא שלי גם אמר לי שהוא הולך לים לטבוע...ובגיל 6 החזקתי אותו ובכיתי באמצע הרחוב מול כל כך הרבה אנשים שלא ילךך לים..אלא הדברים שהכי השפיעו עליי...אבל היו עוד הרבה מאוד.. עכשיו אחרי הרבה זמן בערך 7 שנים אחרי מה שהיה..אני לא מסוגלת להיות בקשר עם אמא שלי..היא באמצ מתאמצת היא התשנה וכל פעם היא בוכה ושואלת אותי למה אני לא אוהבת אותה...ולפעמים כשהיא רואה שאני שמחה היא אומרת לי "נכון אני אמא טובה?" ומחייכת אבל האמת היא שאני אף פעם לא הרגשתי באמת שיש לי אמא..אני מרגישה שהבעיה היא רק בי.. כל פעם היא מאכזבת אותי..משקרת לי..אני לא בוטחת בה בכלל אני כל פעם פוגעת בה ומזכירה לה את מה שהיה...הגעתי למצב שאני מממש צריכה עזרה של פסיכולוג..אין לי שום כוונה למות אני בן אדם שמאוד טוב לו בחוץ אבל בבית אני מרגישה שאין לי למי לפנות ואבא שלי שאני מאוד אוהבת והוא תמך בי לאורך כל השנים אומר לי עכשיו שאני צריכה לשכוח ולהמשיך לחיות.. מה את מציעה לי לעשות?אך אני יכולה למצוא פסיכולוג?והאם באמת כדי לי לפנות? תספרי לי בבקשה אם את יכולה מה עושים במפגשים עם פסיכולוג וכמה זה עולה בערך.. תודה..אני..

לר.ז הסיפור שלך באמת עצוב אבל את רוצה לחיות ובחוץ טוב לך כך שיש תקווה ואני בטוחה שאפשר לעזור לך. אפשר לפנות לפסיכולוג דרך קופ"ח או מרפאה לבריאות נפש, באופן פרטי זה יקר כ-300 ש"ח לפגישה. לשאלה מה עושים אצל פסיכולוג יש גישות טיפוליות שונות בכל מקרה זה מבוסס על שיחה וזה יכול לעזור לכן כדאי עירית

23/01/2005 | 12:40 | מאת: אורון

שלום! איני מוצא פורום נוירולוגיה ואולי תוכלו להעביר השאלה למומחה המתאים. שאלתי: האם יש קשר כלשהו בין מחלת פרקינסון לבין- 1.תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח,ובעקבותיה תת פעילות של בלוטת התריס. 2.עליה של כ-25% בקריאטינין ובשתנן בדם אורון

לאורון לצערי אין לי מושג בנושא מחלת הפרקינסון, צריך לשאול רופא נורולוג בהצלחה עירית

21/01/2005 | 23:41 | מאת: אנג'לה

היי לכולם, אני זקוקה לרעיונות לגבי בחירת שם למרכז קטן שאני פותחת בתוך הבית(הסלון של הבית). אני פותחת מרכז לליווי התפתחותי לתינוקות מגיל 0 עד שנתיים. אני עושה סדנאות להורים יחד עם התינוקות ואנחנו עובדים על כל מה שקשור להתפתחות מוטורית וחושית של תינוקות. הסדנאות מאוד חוויתיות. אני מחפשת שם למרכז וזקוקה לרעיונות מעניינים. המסר שאני רוצה להעביר: התפתחות והתקדמות, קצב, חוויה משוטפת של הורים ותינוקות, בית, אינטימיות, חום, אהבה. כמו כן יהיו כל מיני חוגים כמו הדרכת הנקה, התעמלות לנשים בהריון ואחרי לידה וכו'. חשוב לציין שבמרכז של הפעילויות יהיו סדנאות לליווי התפתחותי לתינוקות. יש לכם רעיונות לגבי השם? אודה לכם מאוד, אנג'לה

23/01/2005 | 09:43 | מאת: לולי

STEP BY STEP צעדים קטנים קטנים גדולים

24/01/2005 | 22:44 | מאת: אנג'לה

כבר יש מרכז כזה ברעננה, אבל תודה בכל אופן. לא ידעתי. אנג'לה

21/01/2005 | 23:39 | מאת: אנג'לה

היי לכולם, אני זקוקה לרעיונות לגבי בחירת שם למרכז קטן שאני פותחת בתוך הבית(הסלון של הבית). אני פותחת מרכז לליווי התפתחותי לתינוקות מגיל 0 עד שנתיים. אני עושה סדנאות להורים יחד עם התינוקות ואנחנו עובדים על כל מה שקשור להתפתחות מוטורית וחושית של תינוקות. הסדנאות מאוד חוויתיות. אני מחפשת שם למרכז וזקוקה לרעיונות מעניינים. המסר שאני רוצה להעביר: התפתחות והתקדמות, קצב, חוויה משוטפת של הורים ותינוקות, בית, אינטימיות, חום, אהבה. כמו כן יהיו כל מיני חוגים כמו הדרכת הנקה, התעמלות לנשים בהריון ואחרי לידה וכו'. חשוב לציין שבמרכז של הפעילויות יהיו סדנאות לליווי התפתחותי לתינוקות. יש לכם רעיונות לגבי השם? אודה לכם מאוד, אנג'לה

26/01/2005 | 08:37 | מאת: אלישוע

אולי תלכי על השם שלך שמבטא את רעיון הגילוי, אנג'לה המגלה. אז תקראי לתינוק שלך "נגלה" negale. ברכות ושפע מכל טוב.

18/06/2005 | 18:51 | מאת: אורית

שלום לך, אלישוע אם עדיין לא מצאת שם למרכז הקטן שלך אז יש לי רעיון: ...."יד ביד"... יד מסמלת חיבור לצ'קרת הלב שלנו. משם אנו מבטאים את האהבה שלנו. כאשר גם נותנים יד למישהו זה מסמל "אני איתך". והסדנא שלך מסמלת את החיבור בין הרך הנולד לאמא שלו. זו דעתי..לשיקולך שיהיה לך רק טוב והמון הצלחה בעסק החדש

20/01/2005 | 21:54 | מאת: ברנתן

למערכת שלום אישתי עברה ניתוח לכריתת כילייה לפני כ- 3 שבועות כשבועיים וחצי לאחר הניתוח היא חשה בטוב מלבד הכאבים הקשורים לניתוח והחלמה רגילה השבוע היתה לה תופעה שקצב הלב עלה בצורה קיצונית והיא החלה להרגיש חולשה כללית על סף עילפון עד כדי כך שהזמנו לה טיפול נימרץ. בבית החולים נעשו לה כל הבדיקות השגרתיות במיון כולל מיפוי ראות ומכוון שלא מצאו כלום שיחררו אותה הביתה. למוחרת בצהרי היום באותה שעה בדיוק התופעות חזרו שוב ושוב פנינו לבית החולים אך הפעם הם אמרו שזה יכול להיות כתוצאה מחרדה עקב הניתוח והמצב הפיזי/נפשי בו היא נמצאת ושיחררו אותה עם כדורים בשם vaben . שאלתי האם תופעות אלו שכיחות לאחר ניתוח מסוג זה ? תודה

23/01/2005 | 11:55 | מאת: אירית שלו

שלום לך ניתוח הינו טראומה עבור הגוף. בייחוד כריתה של איבר שהיה חלק משמעותי בגוף. אך טבעי הוא שהגוף והנפש יהיו בחוסר איזון עד אשר יימצאו את האיזון מחדש. הדבר שלא טבעי , לצפות מאדם שעבר ניתוח לחזור במהירות לתפקוד (כמובן הכל תלוי בסוג הניתוח וכיצד הוא יתנהל) אז תן לאישתך את הזמן, המקום והשקט להחלמה ולמציאת איזון חדש בגופה ובנפשה. כדאי לא להבהל מהתופעות אלא לראות אותן סימן לבריאות וצמיחה מחודשת שיהיה כל טוב אירית

20/01/2005 | 21:11 | מאת: חן

שלום, יש לי שאלה דיי מעניינית... מהו הפחד הנפוץ ביותר? מישהו אמר לי משהו על זה שלמעשה כל הפחדים הם פחד מהמוות- כלומר כל הפחדים מקורם בפחד מהמוות... האם זה נכון? אם לא, אז מה באמת הוא הפחד הנפוץ ביותר...?? תודה מראש :)

23/01/2005 | 13:55 | מאת: מחשבה

שלום 1 אין לי מושג אם מישהו בדק בצורה מדעית מהו הפחד הנפוץ ביותר. אבל אני חושבת שפחד נפוץ הוא פחד ממחלות (ולאו דווקא מהמוות), - מהסבל , מהכאבים. עוד פחדים - מפיטורים בעבודה, מאיבוד ומהצורך בפרידה ממישהו שקרוב אליך, מבעלי חיים מסויימים... אצל ילדים - פחד מחושך, פחד להישאר לבד, חשש מאלימות של אחרים... ויש עוד המון .... כדאי לנסות להיות רגועים ולא לחשוב על הדברים הרעים.

בס"ד שלום לכולם, אממ, הבעיה שלי היא כזו, אני בכיתה י"ב עכשיו, עברתי לבית הספר החדש שלי לפני כחודשיים, ואני משום מה לא מצליח לדבר עם אף אחד, אני כל הזמן סגור בתוך עצמי, לא מסוגל לומר מילה למישהו, אם נגיד אני מבקש ממישהו עט, אז זו משימה ממש קשה בשבילי, פשוט קשה לי לדבר, והתוצאות הן כמובן צפויות, אין לי חברים, אני בודד, אף פעם זה לא קרה לי ואין לי מושג למה זה קורה, אני ממש רוצה לדבר עם החבר'ה בבית הספר, אבל אני לא מצליח ונראה לי שזה כבר מאוחר מדיי כי נדבקה לי כבר הסטיגמה של ה"ילד השקט", עזרו לי בבקשה, מישהו, אני נואש, אני לא יודע מה לעשות. כל יום אני אומר לעצמי שהיום אני אדבר, ובסוף אני מגיע לכיתה ומקבל מין בלקאאוט, ולא מצליח להוציא מילה, בבקשה עזרו לי, אני מתחנן.

23/01/2005 | 12:01 | מאת: אירית שלו

נער יקר.. עברת שינוי גדול בשלב מאד לא פשוט(כיתה י"ב). אני מציעה לך לסמן בן אדם אחד או אחת שנראה לך שאפשר לקשור איזשהו קשר ואיתו להתחיל לבנות את המערכת החברתית. גם אם היא תהיה מצומצמת. אני מבינה שאתה רואה את כל האנשים במסה גדולה, חבר'ה מגובשים וזו חוויה מאד לא נעימה ויכולה לגרום להסתגרות למרות שאולי זה לא אופייך האמיתי. אז כמו שאמרתי תתחיל לראות פרטים, אנשים שאיתם אפשר להתחיל לדבר ולא את כל הכיתה או השכבה כמקשה אחת. אני בטוחה שאם תעשה כך יהיה שיפור. וחשוב שהציפיות שלך יהיו מתאימות, אל תשכח שזו השנה האחרונה וכולם וגם אתה עם הפנים החוצה מבית הספר, אז תקטין ציפיות ומספיק שיהיו חבר אחד או שניים ותעביר את השנה ועוד דבר, השנה כבר אוטוטו נגמרת אז תתעודד בהצלחה אירית

19/01/2005 | 18:02 | מאת: גקי

אדם הקרוב אלי במיוחד מכור לקניות (בזבוז בלתי פוסק של כספים). הדבר פוגע בחיי המשפחה שהופכים לבלתי נסבלים.הייתי מאוד מעונינת לעזור בכך שאדע לאן אוכל להפנותו.ברצוני לציין שישנה הענות מצידו לגשת לעזרה אך לאן פונים? חיפשתי באינטרנט אך לא מצאתי משהו שיתאים.אשמח אם אקבל תשובה,הדבר מאוד חשוב.תודה.

שלום יש טיפול להתמכרויות, יש מעון לטיפול ברמת גן, יש בודאי גם במקומות אחרים אפשר לשאול בקופת חולים את העובדת הסוצאלית או בשירותי הרווחה של העירייה בעיר המגורים. חשוב לטפל בנושא. עירית

28/01/2005 | 23:09 | מאת: תותי

הי, יש שם 2 פסיכיאטרים והפורופ מעולה, תוכל לשאול גם שם: http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-2236-14830,00.html בהצלחה

19/01/2005 | 01:08 | מאת: אוסטרלית במקור

שאלתי היא כזאת, אני אובחנתי כבעלת אישיות גבולית, (כך הפסיכיאטרים קבעו), אני מרגישה כי לעולם לא אצא מזה, כי אני תמיד מגיעה אליהם, והם תמיד נותנים כדורים וזה לא עוזר כהו זה, אני מרגישה כי נמאס לי מהמצב הזה, ואני מתה לשנות אותו, כי כמה אפשר, לחיות עם נטיות כאלה, אני באמת חווה דברים בקיצוניות נוראית, ואני נכנסת לגננה, אם אני מתעצבנת, ואם אני מאוהבת אני חולת אהבה, ואם אני מתעבת אני מתעבת מכל ליבי, אני מרגישה כי הדברים הללו קשים עלי, ובעיקר מעיקים , כי כולם אומרים לי מה קורה לך אל תשימי לב, אבל הכל מתערבב בפנים ולא גורם לי שקט, הטריגר להופעות הללו היה כנראה שעישנתי גראס כשהייתי צעירה יותר, והמשכתי ללוות את הפינטוזים שלי ולא את החיים הארציים, הגעתי למצב שבו כבר אני אין לי כוח להתמודד לא עם פסיכיאטרים ולא עם אף אחד, אני כבר מרגישה כי כולם משוגעים בצורה זו או אחרת, כאשר אני מסתכלת סביבי, מה עושים אין לכם ניתוח מוח להוריד את הטירוף הזה במוח, מספיק עם הכדורים תנו לעבור ניתוח במוח ותורידו את השריר הזה, שגורם לנו סבל שיט נמאס? אני

שלום אני מבינה את ההרגשה הקשה, אבל אין כמובן ניתוח מוח כזה וגם טוב שאין מאחר ובודאי יש לך גם חלקים טובים שאת רוצה שימשיכו להיות וזאת למרות הסבל הרב. בדרך כלל טיפול השיחות וקבוצת תמיכה יכולים להקל על הסבל.

18/01/2005 | 22:14 | מאת: מריטציה

www.trichotilomania.info שלום לכולם, אני שמחה לפתוח את האתר הראשון הפעיל בעברית שעוסק בתלישת שיער כפייתית. אני מקווה שכל מי שסובל מהתופעה ימצא את עצמו כאן, ייעזר במידע, יוקל לו מהסיפורים האישיים - ויוכל לשוחח עם אחרים שסובלים מאותה בעיה ולהחליף עצות על טיפולים וכו'. האתר יתעדכן באופן שוטף ולכן אני מבקשת מכולם, אם יש לכם הצעות, הערות, סיפורים להוסיף, קישורים שהייתם רוצים שיופיעו, רעיונות חדשים שיוכלו להופיע באתר , מידע חדש, מאמרים - כל דבר שעולה על רוחכם - אנא צרו איתי קשר דרך הכפתור "צור קשר" באתר. מקווה שהאתר יעזור לכולם, לפחות בהרגשה שיש עוד כל כך הרבה אנשים יחד אתנו באותה צרה. נתראה בפורום האתר. מריטציה

13/01/2010 | 19:45 | מאת: אלה

תודה רבה על פתיחת האתר הזה הינני סובלת מבעיה זו כבר מס' שנים

16/01/2005 | 23:25 | מאת: נטע

שלום רב, ביתי בת ה-5 ניתקפה לאחרונה בפחד מנחשים.....עד כדי כך שהיא הולכת על קצות האצבעות פן יקפוץ איזה נחש מהצד. למרות הסברי הרבים וחיפוש נחשים בכל מקום אפשרי היא עדיין פוחדת וניראה כי אני לא ממש מצליחה להרגיע אותה. אני מכירה את תופעת המכשפה והמפלצת אבל כאן זה ניראה לי חמור יותר והפחד הוא לא רק בלילה . כל הסיפור כבר שבוע וחצי אבל אינטנסיבי. מה עושים? אודה ליעוץך.

17/01/2005 | 09:36 | מאת: אירית שלו

אין לי ממש עיצה ספציפית, את זה בטח יהיה למכביר בפורומים של הורות ופסיכולוגיה. אבל ממה שאת מספרת, הייתי מנסה לבדוק מה קרה בסביבתה של הילדה בשבועיים האחרונים, האם יש איזה קושי שאיננו מבוטא, לא קשור רק אליה (הורים, אחיות, סבים סבתות, גן). זה בירור שכדאי לעשות מסביב לילדה. אפשר גם לשאול אותה האם קרה משהו לאחרונה שמציק לה. חוץ מזה לחבק אותה הרבה, לא לפחד מהפחד שלה ולתת לזה לעבור. בסוף סיימתי עם הרבה עיצות שיהיה בהצלחה אירית

לפעמים בא לי לפתוח ולסגור את המגירה 100 פעם או לפתוח את המחשב וכו ואם אני לא עושה זו אני לא מצליח לעשות שום דבר אחר עד שאני לא עושה את זה מה זה ?? איזה מין מחלה זו???

לאבי זאת כפייתיות, אפשר לטפל בנושא באמצעות טיפול התנהגותי קוגנטיבי ובמקרים חריפים גם באמצעות תרופות. טוב לא להכנע לדחף הזה אבל אז מרגישים חרדה. עירית

18/01/2005 | 22:16 | מאת: תותי

הי אבי, סביר להניח שמה שיש לך הוא הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - כדאי לך לגלוש ולחפש חומר על הפרעה זו ולראות אם אתה מזדהה עם הכתוב. באנגלית קוראים לזה: obsesive compulsive diesorder בכל אופן, כדאי לך לפנות גם כן לפורומים שכנים כמו פסיכולוגיה קלינית. תותי

14/01/2005 | 21:34 | מאת: שירלי

אני-בת-26-אשר-חיה-עם-אמא-בת-56-החולה-פסיכאטרית-שאינה-מטופלת-מזה-שנים-אני-איני-עובדת-וסובלת-בחיי-היום-יום-היא-עצבנית-ומתפרצת-ואינה-מוכנה-לקבל-טיפול-אני-רוצה-יעוץ-או-הכוונה-מה-לעשות-כי-אני-בדילמה-האם-לעזוב-אותה-לבד-שאז-היא-תשתגע-יותר-או-פתרון-אחר-אני-בת-יחידה-וכל-נסיונותי-כשלו-אני-גם-מוגבלת-קצת-פיזית-סובלת-מדופק-מהיר-ומתקשה-למצוא-עבודה-והמדינה-לא-עוזרת-לי-בסיוע-כי-אני-רוקה-ואין-לי-לאן-ללכת-את-עצתך-הדחופה-בתודה-מראש

לשרלי אני מבינה שחייך לא פשוטים, הקושי לדאוג לעצמך, מאחר ואם תדאגי לעצמך בהרגשתך תפגעי באימך. יש דברים שאת יכולה לעשות בלי לעזוב את אימך לפחות בשלב הראשון. חשוב שתקבלי יעוץ בקופ"ח או במרפאה לבריאות נפש, או באנוש את מוזמנת להתקשר אלי, אם את רוצה יעוץ באנוש הטלפון הוא 03-5400672 שלוחה 111. עירית

13/01/2005 | 18:22 | מאת: אביב

שלום רב, אני נמצאת במצב מאוד מתסכל..אני עובדת במקום שאיני מרוצה ממנו כלל,עבודה בשירות לקוחות אני פשוט לא סובלת את המצב שעליי להתרפק מול לקוחות ולעזור כי אין לי ברירה יש אחריי ביקורות גבוהות שכן המקום דורש 100 אחוז מצויינות.אני מאוד מתוסכל כיוון שאיני אוהבת לעשות זאת ובכלל אין לי סיפוק אפילו קליל מתוכן העבודה..פשוט רע לי.. מאידך,המשכורת והתנאים מעולים!!! משכורת שאחרים היו שמחים לקבל ואולי להשקיע. יש לציין שמרגע קבלתי לעבודה היה לי רע מאוד אך שרדתי על מנת להנות מהתנאים הנלווים יש לי משפחה שאני מאוד אוהבת לפנק שנמצאים בבעיה כספית,ובעזרת הרווחה הכלכלית הצלחתי לשמח לא מעט ולהוציאם לחופשים וכד'..איני נשואה ואני מרגישה מאוד עייפה מהחים הפסקתי לטפח עצמי ואני מרגישה מאוד "זקנה" אני כבת 30.. יש את הרצוי ומה ששאפתי להגיע אליו ויש המצוי שרחוק מכך.ברור לי שהעולם לא כ"כ ורוד אבל האם אלו הם חיי ייאוש תסכול וריקנות..ואם ארצה לעשות שינוי זה כרוך בהתפטרות דבר שיכול לגרור אותי לתסבוכת שכן איני מוצאת עבודה בקלות ויש לי בעייה רצינית עם הדימוי העצמי,הייתי בהרבה ראיונות לפני כן וכמעט תמיד נעניתי בשלילה דבר ששוב מושך אותי אחורה והפחד הזה משתק אותי אבל עד מתי???? האם ההצעה היא לעזוב ויהי מה כי אני בדרגת משבר כבר או להמשיך ולשרוד כי אין ברירה??

לאביב אני מבינה את הקונפליקט , יש אפשרות נוספת והיא לחפש עבודה ורק כאשר תמצאי לעזוב, למרות שקשה לך לסבול את העבודה הידיעה שזה זמני מרגיעה אבל רק את יודעת האם זה פיתרון אפשרי. עירית

13/01/2005 | 18:14 | מאת: אביבה

שלום רב, אני נמצאת במצב מאוד מתסכל..אני עובדת במקום שאיני מרוצה ממנו כלל,עבודה בשירות לקוחות אני פשוט לא סובלת את המצב שעליי להתרפק מול לקוחות ולעזור כי אין לי ברירה יש אחריי ביקורות גבוהות שכן המקום דורש 100 אחוז מצויינות.אני מאוד מתוסכל כיוון שאיני אוהבת לעשות זאת ובכלל אין לי סיפוק אפילו קליל מתוכן העבודה..פשוט רע לי.. מאידך,המשכורת והתנאים מעולים!!! משכורת שאחרים היו שמחים לקבל ואולי להשקיע. יש לציין שמרגע קבלתי לעבודה היה לי רע מאוד אך שרדתי על מנת להנות מהתנאים הנלווים יש לי משפחה שאני מאוד אוהבת לפנק שנמצאים בבעיה כספית,ובעזרת הרווחה הכלכלית הצלחתי לשמח לא מעט ולהוציאם לחופשים וכד'..איני נשואה ואני מרגישה מאוד עייפה מהחים הפסקתי לטפח עצמי ואני מרגישה מאוד "זקנה" אני כבת 30.. יש את הרצוי ומה ששאפתי להגיע אליו ויש המצוי שרחוק מכך.ברור לי שהעולם לא כ"כ ורוד אבל האם אלו הם חיי ייאוש תסכול וריקנות..ואם ארצה לעשות שינוי זה כרוך בהתפטרות דבר שיכול לגרור אותי לתסבוכת שכן איני מוצאת עבודה בקלות ויש לי בעייה רצינית עם הדימוי העצמי,הייתי בהרבה ראיונות לפני כן וכמעט תמיד נעניתי בשלילה דבר ששוב מושך אותי אחורה והפחד הזה משתק אותי אבל עד מתי????

16/01/2005 | 15:55 | מאת: אירית שלו

מה אוכל לאמר לך ואיך אוכל לעודד אותך. לא הייתי ממליצה לך לעזוב את העבודה לפני שאת מטפלת בדברים היותר משמעותיים כמו זה שאת מרגישה זקנה, פחד וייאוש. אלא אם העבודה היא לדעתך הגורם לכל הרגשות האלה. אני יכולה להמליץ לך מתוך עולמי הצר שתחשבי על אופציה של טיפול. זו אופציה שאני מאמינה בה במיוחד במצבים כאלה. אם זה לא מתאים לך, תנסי לחפש אפיקים אחרים כמו תחביבים או דברים שגורמים לך הנאה ובכך לשפר את חייך ממקום אחר, (חוג, טיול לחוץ לארץ, מכון כושר, בישול , ציור ריקוד, סדנא) האפשרויות הן בלתי מוגבלות מבחינת ההיצע שיש לשיפור איכות החיים זה כבר יכול להכניס אנרגיה חדשה שתביא שינויים רצויים. שיהיה בהצלחה אירית

שלום, שמי חן ואני בחורה בת 19. יש לי חבר בן 20 ואנחנו יוצאים כבר שנה. הרבה פעמים קורה שהוא אומר לי כל מיני דברים מוזרים- כמו למשל, אתמול הוא סיפר לי שהוא הרג 3 גורי חתולים עם מקל כשהוא היה בן 6 בערך, הוא אומר לפעמים שהוא ממש רוצה להרוג אוגר כי זה ירגיע אותו, הוא ניסה פעם לקיים יחסי מין עם כלב קטן של סבא שלו. אני לא יודעת על מה הדברים האלה מצביעים- האם זו בעיה נפשית או שסתם הוא אומר וחושב ועושה את הדברים האלה? מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו? אמרתי לו שאני רוצה לכתוב על הבעיה שלו לאתר הזה בפורומים והוא אמר שחסר לי שאעשה את זה כי הוא לא רוצה שיידעו על רצונותיו ומעשיו המוזרים. לכן שאלתי היא האם זו באמת בעיה נפשית או סתם בעיה ואיך אפשר לעזור לו בלי שיידע שהתייעצתי איתכם?

חן שלום התופעה נראת לי מטרידה, השאלה היא האם את רואה סימנים אלימות אצלו, אני לא יכולה לדעת בדיוק מה לא בסדר על סמך אינפורמציה כזאת, אבל התופעה בהחלט מטרידה, ולא בנורמה.

10/01/2005 | 19:43 | מאת: חיה

לאירית שלום! ברצוני לברר ,היכן ניתן ללמוד את שיטת הביו פידבק כדי להתעסק בשיטה? בתודה.

11/01/2005 | 18:44 | מאת: אירית שלו

בעניין זה, לא יודעת יותר ממך. אפשר לחפש בגוגל, או בעיתונים, עכבר העיר או ב"חיים אחרים" שזה עיתון לרפואה אלטרנטיבית. בהצלחה אירית

10/01/2005 | 18:13 | מאת: לירז26

יש לי נטייה לשחק באצבעות שלי. שמתי לב כי ישנם עוד אנשים שנוהגים כמוני ורציתי לשאול האם יש שם לתופעה הזו והאם ניתן להפסיק אותה? אני יודעת שניסיתי כמה פעמים להפסיק ואכן הצלחתי להפסיק לתקופה מסויימת אבל בסופו של דבר חזרתי לזה. אני יודעת שהשאלה מוזרה אבל התופעה הזו קיימת אצל הרבה אנשים... בתודה מראש לירז

11/01/2005 | 18:41 | מאת: אירית שלו

לא מכירה שם של התופעה, אך אולי בפורום של פסיכולוגיה, תמצאי את השם. חוץ מזה העובדה שהצלחת להפסיק לתקופה, מראה שכנראה אפשר להפסיק רק צריך להמשיך ולנסות. בהצלחה אירית

10/01/2005 | 14:20 | מאת: גלית

שלום אני בת 30 לפני כ 3 חודשים החלה לי הסתבכות נוראית של חיידק בגוף ומאז החיידק החלים ואני לא כאבים חזקים ביותר בגוף נימול נוראי שלא נותן לי לחיות והכי קשה בעירה / שריפה בגוף עשו לי עשרות בדיקות ולא נמצא מהומה ברצוני לציין שהייתי מטופלת שנים בכדורים פסיכאטרים עקב כאב לאחר ניתוח וזאת ע"י נורולוג כעת ההבחנה כאבים פסיכוסומטים החלו לטפל בי בכדור נגד דיכאון זה היום החמישי ואני עדיין מתעוררת מוקדם מקיאה כל הגוף רועד ודופק ממש סבל ממושך ונוראי שאלתי מהם כאבים פסיכוסומטים האם זוהי בעיה נפשית קשה שחוזרת אין לי רקע של בעיות נפשיות וגם לא במשפחה אני מאוד סוב לת ומתוסכלת האם את מכירה מקרים דומים קשה חלי לקבל את זה כי הכאב כה עז ומורגש אודה לך על תגובה

11/01/2005 | 18:39 | מאת: אירית שלו

הייתי ממליצה לך לפנות לרופא שנתן את הכדורים , בדחיפות כי אין סיבה שתסבלי מסימפטומים כאלה בעקבות הכדור, אלא אם כן אלו תופעות שהיו לפני לקיחת הכדור. בכל מקרה כדור נוגד דכאון מתחיל להראות סימני השפעה בין שלושה שבועות לחודש . לגבי הבעיה של כאבים פסיכוסומטים, אני לא יכולה לתת לך ידע מדוייק, אני חושבת שחשוב שהאבחון יהיה מדוייק, כדאי לפעמים לקבל חוות דעת נוספת מרופא מומחה אחר (אם עדיין לא עשית זאת). מאחר ובכל זאת עברת ניתוח וכן עברת מחלה לפני שלושה חודשים לא הייתי ממהרת לקבל את האבחנה הזו. יכול להיות שזמן ההחלמה הנפשית שלך מהמחלות ארוך יותר מהרגיל אך זה לא אומר שזה יישאר לכל החיים חוץ מזה מאד ממליצה לך לקבל גם טיפול נפשי בצד הטיפול הרפואי ועדיף בפסיכותרפיה הוליסטית המשלבת גוף ונפש. מקווה שעניתי לך אירית

08/01/2005 | 14:15 | מאת: מיקי

אנו זוג נשוי שבע שנים יש לבעלי תופעה מוזרה והיתי מעונינת לקבל תשובה כך הוא אוהב לגעת בשיער של נשים אחרות ובנוסף ניכנס לאתרים שיש בהם המון שיער והתופעה הזו מאוד מפריאה לי מיכן שאני סובלת מינשירת שיער ובעלי יודע זאת יחד עם זאת אנו בטיפול זוגי אצל יועץ נישואין גם בגלל אותה בעיה וכמובן בעיות נוספות היתי רוצה לדעת אייך אפשר לעזור לבעלי וגם לי .

למיקי נראה לי חשוב שאתם הולכים לטיפול זוגי, אני מבינה שזה מפריעה לך , חשוב שתדברי על זה בטיפול ותביני מה קורה לבעלך ולך ובינכם. בהצלחה עירית

למיקי נראה לי חשוב שאתם הולכים לטיפול זוגי, אני מבינה שזה מפריעה לך , חשוב שתדברי על זה בטיפול ותביני מה קורה לבעלך ולך ובינכם. בהצלחה עירית

06/01/2005 | 10:13 | מאת: יוגי בוי

שלוום רב מחפש לקבל טיפול ואו יעוץ בפיתרון לבעיה רצינית אשר מפריעה לי מאוד לנהל חיים רגילים : כאשר אני יודע שאני נוסע מנקודה א לנקודה ב והכל קשורה זה מצוין והכל טוב אבל כאשר אני ניתקל באיזה שינוי כמו פקק תנועה ואו מצב שבו אני לא יוכל ללכת לשירותים ברגע הרצוי אני מתחיל לקבל כאבי בטן חזקים מאוד ואז לא יכול יותר לשבת ברכב ואז אני מגיע למצב של התפוצצות בפנים ודקירות בכאבי בטן חזקים ביותר. עקב כך אני כמעט לא מתכנן נסיעות למקומות שיש בהם פקקים ואו דברים לא צפויים בכל מקרה זה נורה מפריע לי בניהול החיים גם שאני בחו"ל ויש נסיעה ברכב אני משתדל לנסוע בזמנים שאין סיכוי שאיזה עיכוב יגרם. בתודה מראש.

08/01/2005 | 22:33 | מאת: אירית שלו

אם הבעיה של הנסיעות, היא ספציפית ורק בה אתה רוצה לטפל, אז אני ממליצה על טיפול קוגנטיבי התנהגותי. אם לבעיה יש השלכות נוספות, הייתי ממליצה על טיפול כולל יותר. אפשר להגיע אלי גם ליעוץ חד פעמי לצורך הכוונה לגבי הטיפול המומלץ. בברכה אירית

05/01/2005 | 21:37 | מאת: לינק מדליק

ערב טוב, רק רציתי לשתף אותכם במשהו. בא לי לבכות והרבה, אבל הצרה היא שגם כשאני בוכה, אני לא משתחררת מהמועקה שיש לי. ויש לי מועקה רצינית, שאינני יודעת מה לעשות איתה או איך לפתור אותה. עד לא מזמן כל פעם כשהייתי בוכה, הייתי נרגעת ומשתחררת וחושבת צלול. אך הפעם זה לא קורה, מה גם שמיום שישי האחרון המועקה הזאת יושבת לי על הלב. ומאז אני בוכה כשאני לבד, אך לא עוזר. ולא, אני לא בדיכאון אני פשוט אובדת עצות לגבי החיים שלי. עבודה, זוגיות, יחס הבעל כלפיי, מעמדי בתור אמא, או כאישה וכו'....... אז אני מקווה לבכות על מנת להשתחרר.

08/01/2005 | 22:35 | מאת: אירית שלו

אישה יקרה לא חשובות ההגדרות, אם את בדכאון או לא, ליבי איתך על הקושי שאת מתמודדת איתו ואני מקווה שתמצאי את הדרך לצאת מהמקום שבו את מרגישה אובדת עיצות. אם אפשר לעזור לך במשהו, אשמח לעמוד לשירותך. בברכה אירית

09/01/2005 | 13:03 | מאת: לינק מדליק

אני המון זמן מחפשת מישהו מוסמך לדבר איתו, אשמח ותהיי זאת את. אנ מדברת על בעיות של שנים בהמון תחומים, ועד היום לא מצאתי להם פיתרונות, ואני תוהה האם הם קיימים. מבחינה נפשית וריגשית בשפת הסלנג "אני על הפנים, על הריצפה", ועד שאני מצליחה להתרומם, שוב אני נופלת. ידועות לי הסיבות לכך, אך שוב האם יש להם פיתרונות יעילים. שמחתי לשתף אותך באלו הדברים, חשובה לי גם ההקשבה. ותיתפלאי עם הקרובים אליי אני לא מעיזה היום לדבר על הדברים הללו האישיים והרגשיים ביותר, מהסיבה שכבר ניפגעתי מהם קשה. מאחלת לך חיים יפים. ושוב תודה מראש.

09/01/2005 | 17:08 | מאת: מיקי

שלום לך רציתי לשאול אני נשואה ובעלי ואני ביעוץ כבר כחודשים ,ישנה לבעלי חולשה לשיער וזה מטבתה בנגיעות בשיער של נשים אחרות וכניסה לאתרים מסוימים הנושא מאוד פוגע בי מכוון שאני סובלת מנשירת שיער ובעלי מודע לכל הדברים שאני כתבתי מה אפשר לעשות היועצת אמרה לי לנתק את האינטרנט וכך הוא לפחות לא יכנס לאתרים הבעיה היא קודם שזאת לא הבעיה העיקרת אלה הנגיעות בנשים ובנוסף מיכוון שאני בבית עם הילדה האינטרנט הוא בשבילי מקור בילוי ולימודי יחד מה עלי לעשות מחכה לתשובה תודה

05/01/2005 | 11:40 | מאת: דויד

שלום אני בחור נשוי בן 30 עובד בתחום ההי-טק ונתקל בתופעות שלא היו בעבר כלומר אני מתקשה לדבר בפרסיה זה לפעמים מלווה ברעד בקול ובדפיקות לב מואצות דבר שגורם לי להרגשת תיסכול כמו כן גם המחשבות בנושא לא מרפות(מחשבות שליליות) האם זה חוסר ביטחון עצמי ומה ניתן לעשות??

08/01/2005 | 22:40 | מאת: אירית שלו

שלום אם הסימפטומים שאתה סובל מהם הופיעו רק לאחרונה וזה לא משהו מוכר, לא הייתי אומרת שזה חוסר בטחון עצמי. צריך להבין יותר, ממתי זה הופיע, כמה זה מפריע לך? היכן זה משפיע עליך? וגם אז שווה לבדוק מה קורה באופן כללי בחייך ואז אולי יהיה ניתן לאמר מה גורם לזה. בברכה אירית

09/01/2005 | 09:31 | מאת: דויד

שלום אירית לשאלתך התופעה מופיעה בדיבור\הצגת נושאים מול מספר רב של אנשים אך בדיבור אחד מול אחד תופעת ההתרגשות לא קיימת.אני אציין שיש לי אשה נפלאה שתומכת , יכול להיות שזה בגלל היותי ביישן (בעברי היום הרבה פחות).לשאלתך השניה זה מאוד מפריע ואני מרגיש שזה יכול לדחות את קידומי בעבודה. אני מרגיש שזה בראש אבל איך אפשר להתנקות ממחשבות שליליות בתודה מראש איל

04/01/2005 | 21:39 | מאת: שוש

אי נוטלת ציפרלקס מזה כ-4 חודשים. כשבוע לפני הופעת הווסת החודשית אני מרגישה ירידה במצב-הרוח, התייעצתי עם הפסיכיאטר שלי והוא הציע לי לנסות את הפלוטין? רציתי לדעת יותר על הפלוטין, האם הוא משפר בצורה ניכרת את מצב הרוח? האם הוא מוריד את רמת החרדות? האם הוא מעלה את רמת הביטחון העצמי? ומה לגבי תופעות הלוואי? תודה.

08/01/2005 | 22:43 | מאת: אירית שלו

שוש שלום אינני יכולה לתת ייעוץ לגבי תרופות. מה שאני יכולה לאמר לך שהירידה במצב רוח כשבוע לפני המחזור, זוהי תופעה רווחת ביותר בקרב נשים והיא שייכת למכלול של סימפטומים הכלולים בתוך התסמונת הקדם ווסתית, לכן אני לא בטוחה שכדור יכול לעזור למצב רוח ירוד שלפני המחזור, אולי להפחית את עוצמתו בברכה אירית

04/01/2005 | 14:44 | מאת: עירית

אני סובלת מנדודי שינה,לא בעיות בדום נשימה כדורי שינה עוזרים ל-3שעות וזהו אולי טיפול פסיכולוגי יעזור או שילוב האם יש לך שם של מומחה בתחום שאפשר להתייעץ אני גרה באזור הצפון ע"י טבריה תודה

04/01/2005 | 15:44 | מאת: עירית

טעיתי בכתובת רשמתי שוב

08/01/2005 | 22:46 | מאת: אירית שלו

אני מכירה מטפל מדהים בשם איציק גואטה באזור ראש פינה. הוא לא פסיכולוג הוא מטפל בגוף ונפש. אם את רוצה פסיכולוג או פסיכותרפיסט מוסמך תצטרכי לשאול אנשים שאת מכירה באזורך בברכה אירית

03/01/2005 | 14:50 | מאת: סתם סקרן

יש לי שאלה : נכון כל העניין של תת המודע ושהוא יכול לרפאות את הנפש ואת החיים מבחינה חברתיית והכל, יש לזה בסיס? הוכחות?? על סמך מה הם קובעים את זה? תודה!!

08/01/2005 | 22:48 | מאת: אירית שלו

סקרן גדול, נראה לך שזוהי שאלה קטנה? ובכן זו שאלה גדולה ועדיף שתשאל אותה בפורום פסיכולוגיה קלינית. בפורום הזה אשמח אם תשאל את השאלה שמאחורי השאלה הקטנה, כלומר מה מטריד אותך ביחס לעצמך? מה דעתך? אירית

02/01/2005 | 12:52 | מאת: בובה

מזה מספר שנים אני סובלת מגירוי מטריד בכפות הרגליים במיוחד באזור העקבים לפעמים מעיר אותי בלילות ומאלץ אותי לגרד את האזור עד כמעט לפציעה. אין לי פיצוצים בעור והוא רך. מה הסיבות לכך ואמצעי טיפול. תודה מראש בובה

מומלץ לפנות לרופא עור על מנת לעשות בירור ממה נובע הגירוד ברגליים, ובהתאם לקבל טיפול. בהצלחה עירית

02/01/2005 | 17:50 | מאת: בובה

עירית תודה. הייתי אצל רופא עור. בדק, ואין זו בעית עור. מה עושים תודה

01/01/2005 | 19:04 | מאת: אפרת

את ההודעה הזו אני כותבת ללא כל אינטרס או רווח אישי אלא על סמך ניסיון בלבד, לכן אני כותבת את האימייל שלי. ליפני כשבע שנים חליתי בדיכאון בפעם השניה בחיי, לצערי נאמר לי ע"י הרופאה שזה יחזור. קיבלתי בעיקבות כך סרוקסט,פרוזק וציפרמיל כל פעם כדור אחר לא ביחד. הכדורים לא הועילו לי ורק גרמו לי תופעות לואי שונות ומשונות. בעקבות כך החליפו לי את הכדור לרספרידל ולטענתם מאחר שניפגע הסרטונין יש לעבור למשפחה אחרת של כדורים. אכן מצבי הנפשי התייצב אולם לא כל החודש, בכל יום לא יכולתי לדעת איך אני אקום או ארגיש ביום המחרת בכי, לחץ בראש, חוסר ריכוז, שיכחה, מצב רוח קשה, אי יכולת לחייך ואפילו מסביב לפה כיווץ שרירים שהכאיבו לי מאוד ועוד תופעות שהרשימה ארוכה מלהכיל. הרספרידל עזר במיקצת אולם בגללו היו לי כאבים בחלק התחתון של הבטן זאת בנוסף לכך שהמחזור פשוט השתגע. עקב כך פניתי בעיקבות המלצה להומאופט עם נשמה טובה שהחליט לעזור לי בכל מחיר אולם ללא הבטחות. אכן ,לאחר חצי שנה אני היום אישה בריאה לחלוטין ללא כדורים איומים ללא שינויים במצבי הרוח וללא כל התופעות האיומות. לאחר שבע שנים של טיפול קונבנציונלי נוראי אני ללא תרופות אישה עובדת, מתפקדת לחלוטין במלוא מובן המילה. לכל האנשים שחולים במחלות הקשות האלו (שהרופאים לא יודעים את דרגת הקושי של לעבור את הדקה הבאה) אני מוכנה להפנות אתכם לצדיק הזה שעזר לי להבריא. שוב ללא אינטרס אישי במידה ואתם רוצים לצאת מהמעגל השחור יש פיתרון תכתבו לי לאימל ואני אפנה אתכם אליו כמובן באישורו

27/01/2005 | 20:21 | מאת: בובה

31/12/2004 | 19:38 | מאת: הדר

יש לי בשיער קצוות מפוצלים לרוב.... אני ממש סובלת מכך מכוון שהקצוות האלו משתלטים על כל השיער... אשמח לקבל הצעות איך אפשר למזער את הנזק או למגר את התופעה לחלוטין.... תודה תודה תודה.... הדר

שלום לצערי אני לא מתמצאת בענייני שיער, אפשר לשאול רופא או אולי איפלו ספר עירית

18/01/2005 | 22:18 | מאת: תותי

הי, אולי תיסתפרי עד איפה שנגמרים הקצוות המפוצלים...

31/12/2004 | 14:40 | מאת: שז

סדנא יחודית, בת תשעה חודשים, להתמודדות עם משברים אישיים, מצבי לחץ ומחלות באמצעות כתיבה יוצרת נפתחת בתחילת פברואר. הסדנא תיערך בהנחיית הסופרת והמשוררת שז. לפרטים ולקביעת ראיון היכרות, ניתן להתקשר לטלפון: 050-7393095

25/01/2005 | 16:45 | מאת: נטלי

שלום שמי נטלי ואני עושה עבודה במסגרת בית הספר ביחידה החמישית בפסיכולוגיה. הנושא שבחרתי בו הוא: הקשר בין דימוי גוף לדימוי עצמי. אני מחפשת אתרים שדנים בנושא הנ"ל ולא מוצאת את הנושא הספציפי. אם הינכם יכולים למצוא לי חומר על עבודת הגמר שלי זה יועיל לי מאוד. בתודה,נטלי.

29/12/2004 | 18:26 | מאת: נועה

שלום אני נועה, אני תלמידת תיכון ובמסגרת מגמת הפסיכולוגיה בה אני לומדת אני עושה עבודה על הקשר בין משקל לבין דימוי עצמי. אני חיפשתי ברשת רבות מידע על דימוי עצמי בקרב אנשים שמנים וכמעט ולא מצאתי כלום. רציתי לדעת אולי אחד המומחים יוכל לבאר לי את הנושא ולהפנות אותי למידע. בברכה, נועה.

13/01/2005 | 03:48 | מאת: סמדר פרגר

את מוזמנת להיכנס לאתר הרזיה שפויה ולקבל על קצה המזלג בעניין זה. את יכולה גם לפנות בשאלות קצת יותר ספציפיות למשתתפי הפורום של אתר הרזיה שפויה - אני מאמינה שהם יענו לך... המאמר הראשי של עלון הרזיה שפויה הבא שיתפרסם ב-1 לפברואר 2005 באתר, יעסוק גם הוא בעניין קרוב מאוד. כתובת האתר: www.sane-way.com בהצלחה. סמדר (מחברת הספר: הרזיה שפויה)

אני עושה עבודת גמר בסוציולוגיה. השפעת הדימוי העצמי על תהליך הדיאטה אצל מתבגרים. הייתי שמחה עם אחד הממוחים יעזור לי להגיע לחומר.

אני עושה עבודת גמר בסוציולוגיה. השפעת הדימוי העצמי על תהליך הדיאטה אצל מתבגרים. הייתי שמחה עם אחד הממוחים יעזור לי להגיע לחומר.

29/12/2004 | 08:28 | מאת: ג

שלום. אינני יודעת אם זה הפורום המתאים, אך בכל-זאת: שמעתי מתישהו שמעבר דירה הוא אחד הגורמים העיקריים למתח נפשי, לחץ, התקף-לב. האם זה נכון? חיפשתי באינטרנט, וכל מה שמצאתי בנושא זה לגבי ילדים, ולא לגבי מבוגרים. אשמח אם תוכלו להרחיב בנושא מעבר הדירה; כיצד זה משפיע על האדם עצמו ועל הזוגיות; האם יש הבדל בין גברים לנשים; כיצד ניתן להקל. תודה.

29/12/2004 | 08:38 | מאת: אירית שלו

מעבר דירה גורם למתח נפשי. מה המידה של המתח כיצד זה ישפיע על התפקוד, היחסים והמערכת הרגשית תלוי בכל אדם וכיצד הוא מתמודד עם לחצים. יש אנשים שהופכים להיות יותר פרקטיים, מעשיים ומתמקדים במשימה. יש אנשים שיתמקדו ברגשות ובמה שהמעבר עושה להם ויחפשו תמיכה ואולי יהיו פחות פרקטיים. כל אדם בסגנון שלו ובדרך שלו. כדי שאדם ילקה בהתקף לב כתוצאה ממעבר דירה, צריכה להיות נטייה מוקדמת וקושי משמעותי להתמודד עם הלחץ. הבדל בין גברים לנשים יש באופן כללי , ללא קשר לנושא שעליו מדברים. שוני בסגנונות התמודדות, ראיה שונה, דרכי ביטוי שונות (זה נאמר באופן כללי, ולא חייב להיות נכון באופן ספציפי). איך ניתן להקל? אם תפרטי היכן הבעיה אולי אוכל לתת עיצות איך להקל שיהיה בהצלחה אירית

29/12/2004 | 09:10 | מאת: ג

תודה על התשובה המהירה, ושנה אזרחית טובה לך ולכולנו!

28/12/2004 | 17:54 | מאת: שוש

כיצד ניתן להשיג את פרופסור יורם יובל? ניסיתי בכל דרך אפשרית (באוניברסיטת חיפה, 144, .....) ולא הצלחתי.

29/12/2004 | 08:38 | מאת: אירית שלו

אני אבדוק ואחזור אלייך אם תהיה לי תשובה

05/01/2005 | 18:18 | מאת: הדר

אני אשמח למצוא גם את פרו' יורם סיגל. תודה רבה מראש,

23/01/2005 | 05:57 | מאת: מכון נורד - ייעוץ והדרכה

02-5790911 90830 ד.נ. 61 צפון יהודה, בית נקופה

27/12/2004 | 21:40 | מאת: מתוסכלת

אבקש את התייחסותך לעניין דיכאון מג'ורי. (דיכאון חסר תקווה, שלא מגיב אף לתרופות אנטי דכאוניות) אימתי מאבחנים כי החולה בדיפרסיה- לוקה בדיכאון מעין זה? מהם התסמינים המקובלים? ולאחר סדר גודל של כמה זמן ניתן לאבחנה באופן קליני וודאי? לתשובתך הדחופה, אודה. המתוסכלת הניצחית.

תשובה לנושא הדכאון אבחנה של דכאון נקבעת לאחר מספר שבועות של דכאון, דכאון מאופיין לא רק במצב רוח רע אלא בסימפטומים של חוסר תיאבון או עודף תיאבון, הפרעות שינה, חוסר באנרגיה, ראיית שחורות- כל דבר נראה שלילי רגשי אשמה, דימוי עצמי נמוך, ירידה בחשק מיני, לפעמים גם כאבים שונים, יש תרופות רבות לטיפול בדיכאון, וצריך להחליף במידה והתרופה לא עוזרת, בנוסף אפשר ללכת לכוון של טיפול קוגנטיבי, הקושי המרכזי הוא שכאשר נמצאים בדיכאון לא רואים תקווה, אבל זה לא המצב , אז חשוב לזכור זאת, אפשר גם להעזר בספר בוחרים להרגיש טוב, שכתב דויד ברנס, הכי חשוב לא להתייאש מאחר ודיכאון חולף בדרך כלל. עירית

תשובה לנושא הדכאון אבחנה של דכאון נקבעת לאחר מספר שבועות של דכאון, דכאון מאופיין לא רק במצב רוח רע אלא בסימפטומים של חוסר תיאבון או עודף תיאבון, הפרעות שינה, חוסר באנרגיה, ראיית שחורות- כל דבר נראה שלילי רגשי אשמה, דימוי עצמי נמוך, ירידה בחשק מיני, לפעמים גם כאבים שונים, יש תרופות רבות לטיפול בדיכאון, וצריך להחליף במידה והתרופה לא עוזרת, בנוסף אפשר ללכת לכוון של טיפול קוגנטיבי, הקושי המרכזי הוא שכאשר נמצאים בדיכאון לא רואים תקווה, אבל זה לא המצב , אז חשוב לזכור זאת, אפשר גם להעזר בספר בוחרים להרגיש טוב, שכתב דויד ברנס, הכי חשוב לא להתייאש מאחר ודיכאון חולף בדרך כלל. עירית

תשובה לנושא הדכאון אבחנה של דכאון נקבעת לאחר מספר שבועות של דכאון, דכאון מאופיין לא רק במצב רוח רע אלא בסימפטומים של חוסר תיאבון או עודף תיאבון, הפרעות שינה, חוסר באנרגיה, ראיית שחורות- כל דבר נראה שלילי רגשי אשמה, דימוי עצמי נמוך, ירידה בחשק מיני, לפעמים גם כאבים שונים, יש תרופות רבות לטיפול בדיכאון, וצריך להחליף במידה והתרופה לא עוזרת, בנוסף אפשר ללכת לכוון של טיפול קוגנטיבי, הקושי המרכזי הוא שכאשר נמצאים בדיכאון לא רואים תקווה, אבל זה לא המצב , אז חשוב לזכור זאת, אפשר גם להעזר בספר בוחרים להרגיש טוב, שכתב דויד ברנס, הכי חשוב לא להתייאש מאחר ודיכאון חולף בדרך כלל. עירית

תשובה לנושא הדכאון אבחנה של דכאון נקבעת לאחר מספר שבועות של דכאון, דכאון מאופיין לא רק במצב רוח רע אלא בסימפטומים של חוסר תיאבון או עודף תיאבון, הפרעות שינה, חוסר באנרגיה, ראיית שחורות- כל דבר נראה שלילי רגשי אשמה, דימוי עצמי נמוך, ירידה בחשק מיני, לפעמים גם כאבים שונים, יש תרופות רבות לטיפול בדיכאון, וצריך להחליף במידה והתרופה לא עוזרת, בנוסף אפשר ללכת לכוון של טיפול קוגנטיבי, הקושי המרכזי הוא שכאשר נמצאים בדיכאון לא רואים תקווה, אבל זה לא המצב , אז חשוב לזכור זאת, אפשר גם להעזר בספר בוחרים להרגיש טוב, שכתב דויד ברנס, הכי חשוב לא להתייאש מאחר ודיכאון חולף בדרך כלל. עירית

תשובה לנושא הדכאון אבחנה של דכאון נקבעת לאחר מספר שבועות של דכאון, דכאון מאופיין לא רק במצב רוח רע אלא בסימפטומים של חוסר תיאבון או עודף תיאבון, הפרעות שינה, חוסר באנרגיה, ראיית שחורות- כל דבר נראה שלילי רגשי אשמה, דימוי עצמי נמוך, ירידה בחשק מיני, לפעמים גם כאבים שונים, יש תרופות רבות לטיפול בדיכאון, וצריך להחליף במידה והתרופה לא עוזרת, בנוסף אפשר ללכת לכוון של טיפול קוגנטיבי, הקושי המרכזי הוא שכאשר נמצאים בדיכאון לא רואים תקווה, אבל זה לא המצב , אז חשוב לזכור זאת, אפשר גם להעזר בספר בוחרים להרגיש טוב, שכתב דויד ברנס, הכי חשוב לא להתייאש מאחר ודיכאון חולף בדרך כלל. עירית

ראשית: 1.מהם סיכויי ההחלמה בהפרעת אישיות גבולית(קלה יחסית)בגיל ה20+? 2. האם השילוב האינטגראטיבי של טיפול פסיכותרפי+ טיפול תרופתי נוגד דיפרסיה הוא השילוב המנצח? ועד כמה הוכח יעילותו בצורה קלינית ומדעית- סטטיסטית? 3. האם ישנה קורלציה ישירה בין הפרעת אישיות גבולית(שאני נירוטית ומודעת לכל תסמיניה, הסימפטומים שלה, המקור להיווצרותה והתפרצותה והשלכותיה..) לבין חוסר יכולת למסד קשר, ולאהוב בן זוג "באש ובמים" (מחצין וסימבולי לאור ההפרעה המדוברת)? שהרי גם במערכות יחסים בין אישיות אחרות מתאפיינים תנודות, חוסר יציבות ותחושות אימבוולנטיות כלפי כל קשר:, אנו אוהבים, כועסים, מתפייסים וחוזר חלילה... מדוע בעלי הפרעת אישיות גבולית, לא צולחים לשרוד מערכת יחסים משמעותית וארוכת טווח עם בן זוג? והרי הם לרוב אינם פסיכוטיים ורבים מהם בעלי אינטלגנציה ריגשית גבוהה(כמותי למשל)ובעלי קוגניציה גבוהה..מדוע מאפיין את דפוס התנהגותנו נתירה ממיטה למיטה בקצב מהירות האור?(על אף שאינני שומרת נטירה?) האם חרדת הנטישה הטבועה בדמנו, משחר ילדותנו, היא זו המסקלת את מערכת היחסים הנבנת, מראש? ומועידה אותם לכישלון?ואותנו מותירה בחידלון??! נא תשובותיך המקצועיות מתוסכלת אלמותית.

לאור השאלות שלך , נראה לי שאת יודעת את מרבית התשובות. ובעיקר קשה לך לקבל, ולשאת את הסבל הכרוך בכך, אבל אנסה לענות לך ורק על דברים שאני יודעת. בדרך כלל הפרעת אישיות מייצגת משהו קבוע ולא מחלה ולכן לא מחלימים מהם, אבל ניתן לשפר בהרבה את איכות החיים, אם דואגים להיות מטופלים כל הזמן. בהפרעה כזו אני מאמינה בשילוב המנצח של פסיכותרפיה ותרופות, במידה ואת רוצה לחיות חיים מאוזנים ונורמטיבים. כמובן שניתן לנסות סוגי טיפולים אחרים, אך יש להם מחיר שהסבל מההפרעה הוא גדול ואת צריכה להיות יכולה להכיל את הסבל. לגבי הילינג - לא ניתן (לדעתי) להשען על טיפול כזה במיוחד לא בסוג הפרעה של אישיות גבולית.אך מדי פעם אפשר להנות מזה. לגבי קשר - אני מאמינה שיש אפשרות ליצור קשר (אל תתיאשי) רק חשוב כל הזמן לטפל בעצמך בו זמנית על מנת שמישהו יעזור לך לבנות את הקשר לפי שביעות רצונך אל תתייאשי, את צעירה ומודעת ואני מאמינה שיהיה לך טוב עם טיפול טוב. אירית

דהיינו אם הסקתי נכון מדברייך, לאור סוג ההפרעה דנן, עלי להיות מטופלת על בסיס קבוע ועד סוף ימי חלדי? הן בתרופות אנטי דכאוניות להלעאת הסרוטונין ואיזון מצבי הרוח, והן בשילוב טיפול פסיכותראפי? אין סיכוי שלאחר תקופה ארוכה של טיפול עם השילוב המנצח שמנית, יהא להפרעה ארוכה? ואסגל דפוסי התנהגות בתבנית אישיותית נורמטיבית ומאוזנת?ללא התמכרות והזדקקות לתרופות ו/או שיחות? המתוסכלת האלמותית.

על אילו סוגי טיפולים אלטרנטיבים/טיבעיים היית ממליצה בנוסף לטיפולים הקונבנציונלים המקובלים?בכדי להקל על הסימפטומים ולחיות חיים נסבלים ומאוזנים יותר? האם פרחי באך יועילו לי בהפרעה המדוברת? אשמח כי תמני כל שיטה שתמצאי לנכון, שתקל עלי בסבל, בדיפרסיה, ברוח הסיזיפית השורה עלי לאחרונה בצורה אקוטית, ובחיי המורבידים מאז היותי? תודה ךך, מעומק לב. המתוסכלת.

25/12/2004 | 21:52 | מאת: שואלת

שלום רב, שאלה - כנראה שבתור תינוקת עברתי התעללות או הזנחה רגשית ופיתחתי סוג התקשרות לא טוב עם ההורים שלי. נכון להיום (אני בת 28) אני סובלת מבעיות קשות מאוד בקרבה לאנשים אחרים ובזהות. השאלה שלי היא - האם ניתן לשנות את סוג ההתקשרות בטיפול פסיכולגי טוב? או שמא הנזק הוא בלתי הפיך... האם ניתן לשנות את בסיס האטאצ'מנט במידה כזאת שתאפשר לי לחוות קשר זוגי יציב? (מבחינתי יציב = שאני לא אתחרפן טוטאלית בקשר) תודה רבה.

לשואלת כמעט תמיד יש מה לעשות לשיפור המצב,כך שאסור להתייאש. המלצתי היא שתתחילי טיפול, ותנסי להעזר , אבל בסבלנות לא לצפות לתוצאה מיידית אחרי שהמטפל יכיר אותך היטב אפשר יהיה להעריך לאיזה תוצאות אפשר להגיע. תמיד יש מקום לתקוה עירית

25/12/2004 | 08:49 | מאת: פליישר

שלום עירית, חיפשתי באתר חומר\מאמר המסביר מהי קלפטומניה, באיזה גילים היא עשויה להתפרץ ומהן דרכי הטיפול היעילות. האם תוכלי לעזור לי? תודה רבה פליישר

קלפטומניה היא דחף חזק לגנוב, לא קשור לחוסר כלכלי, היא יכולה לפרוץ בגילאים שונים וחשוב לטפל בהפרעה, שכן היא עלולה לגרום לנזק חמור מבחינה חוקית וחברתית. עירית

29/12/2004 | 19:39 | מאת: מאמר

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=224026

10/06/2005 | 14:18 | מאת: טלי

שלום שמי טלי , ויש לי אחות שהיא לדעתי קליפטומנית באופן כרוני , בקשתי היא לקבל ידע נוסף לגבי מחלה זו וכן דרכיי טיפול אם קיימים בכלל על מנת לעזור לה.

05/08/2007 | 11:55 | מאת: יפית

שלום לצוות . רציתי לדעת וכיצד הזהה אם אותו אדם הוא גנב או קלפטומן . אותו ידיד טוב ולפעמים לקח לי כספים ללא רשות לדוגמה היה על השולחן ורק שהוא יצא מהבית הכסף נעלם ,בחלק מהמקרים אתקשתי אליו ואמרתי לו על המקרה וכל פעם הכחיש חיפשתי באזור שיכול ליפול השטר ולא מצאתי וכאשר הוא בה ל"עזור לי לחפש הוא "מצא את השטר וכן מקרים דומים שהרגשתי מאוחר יותר שנעלם לי כסף מהמגירה ועל זה שמתי לב מאוחר יותר ולא אמרתי לו על זה כי לא ידעתי מתי זה קרה ואולי קרו מעשים נוספים שעד היום לא הירגשתי . יש לציין שיש לו המון תכונות טובים הוא עוזר לי תמיד ואפילו שהוא בעבודה הוא מוצא את הדרך הכי מהירה להגיע אלי כדי לעזור לי(אם נתקעתי עם האוטו וכו...) וכן בכל דבר. באחד הימים שהיה אצלי ראתי שוא מחטט אצלי באחד התיקים שהיה בחדר הסמוך וישר כעסתי וצעקתי עליו וישבנו ודיברתי על כל העבר וההווה בנושא גם על הכסף שנעלם מהמגרה .לגבי התיק הוא אמר שהוא לא שם לב למה שהוא עושהולא יודע למה חיטט .אני טעניתי שהוא חיפש כסף כמו כל המיקרים שבעבר .ולדעתי הוא קלפטומן אם תוכלו להגיד לי מה הזיהוי שלכם והאם אני יכולה לעזור לו בזה והמשך היחסים.כי לטיפול חיצוני הוא לא ילך כרדע מה שסיכמתי והוא אישר שמהיום והלך אסור לו לכנס לחדרים ללא אישור ולא לפתוח מגירות,יש לציין שאנו מכירים 7 שנים והיום קשה לי לחשוב על ש"טפסתי אותו על חם" לדעתי זה פגיעה ועברה חמורה מאוד ,וגם שמחתי על כך שיכולתי להוכיח לו על המקרים שבעבר בביטחון יתר .אני יודעת שהמיכתב ארוך מידי ומחכה לתשובה לגבי הבעיה כי שאר היחסים הם טובים מאוד .

26/03/2006 | 06:02 | מאת: יעל

שלום עירית רציתי לדעת מהי קליפטומניה, והאם יש דרך לטפל בבעיה ולמי עלי לפנות

06/05/2007 | 18:04 | מאת: טליה

דרוש קלפטומן/ית (או מי שהיה ונרפא) לראיון קצר ואנונימי, ללא חשיפת פנים בתוכנית טלוויזיה.בתוכנית יתראיין גם פסיכיאטר שיסביר מהי קלפוטמניה ועל דרכי ההתמודדות והטיפול. סודיות מובטחת. נא לפנות במייל לטליה: [email protected]

06/05/2007 | 18:04 | מאת: טליה

דרוש קלפטומן/ית (או מי שהיה ונרפא) לראיון קצר ואנונימי, ללא חשיפת פנים בתוכנית טלוויזיה.בתוכנית יתראיין גם פסיכיאטר שיסביר מהי קלפוטמניה ועל דרכי ההתמודדות והטיפול. סודיות מובטחת. נא לפנות במייל לטליה: [email protected]

24/12/2004 | 15:31 | מאת: יובלל

שלום! אני בן 24, גובה 1.85, משקל 78 ק"ג, עושה פעילות גופנית פעמיים בשבוע כשעה בכל פעם (בסביבות 40 דק' אירובי מאמצות בכל פעם). למרות משקלי התקין יש לי כרס קטנה שמציקה לי. השתמשתי בתוכנת החישוב של "וואלה" לכמות הקלוריות הנצרכת בשבוע. ואילו פחות או יותר התוצאות: אפרסק בינוני * 2 (80 קלוריות) בננה בינונית * 2 (160 קלוריות) קלמנטינה * 2 (50 קלוריות) תפוח עץ בינוני * 6 (300 קלוריות) כרוב 1 כוס * 5 (95 קלוריות) מלפפון 1 כוס * 2 (18 קלוריות) עגבניה 1 כוס * 5 (105 קלוריות) תפוח אדמה אפוי בינוני * 2 (212 קלוריות) תירס קלח אחד בינוני * 1 (104 קלוריות) גזר 1 כוס * 1 (44 קלוריות) חצילים 1 כוס * 1 (23 קלוריות) לחמניה קטנה אחת * 12 (1800 קלוריות) אורז מלא/אורז לבן מבושל 1/2 כוס * 6 (450 קלוריות) פסטה 1/2 כוס * 2 (150 קלוריות) קורנפלקס 1/2 כוס * 6 (432 קלוריות) מעדן דיאט 1 גביע * 7 (896 קלוריות) משקה קל הדרים כוס אחת 200 מ"ל * 1 (86 קלוריות) משקה קולה 1 כוס 200 מ"ל * 1 (80 קלוריות) בירה שחורה 1 כוס 200 מ"ל * 1 (62 קלוריות) שמן כפית אחת * 7 (315 קלוריות) שמן זית כפית אחת * 1 (45 קלוריות) שימורי טונה במים 100 גרם * 1 (121 קלוריות) שוקולד חלב 100 גרם * 3 (1620 קלוריות) המבורגר בלחמניה יחידה אחת * 1 (510 קלוריות) פיצה משולש אחד * 2 (760 קלוריות) סלט חומוס 4 כפות * 2 (674 קלוריות) קרואסון שוקולד גדול * 1 (412 קלוריות) גלידה דייט חצי כוס * 12 (900 קלוריות) חרדל כפית גדושה * 5 (45 קלוריות) ביצה מטוגנת בשמן מספר 2 * 1 (170 קלוריות) בשר בקר רזה מבושל 100 גרם * 1 (180 קלוריות) כבד בקר מבושל 100 גרם * 1 (174 קלוריות) פסטרמה הודו 2 פרוסות * 2 (212 קלוריות) בשר שניצל 100 גרם * 6 (1158 קלוריות) התפריט השבועי שבחרתי מכיל 12443 קלוריות. שאלותיי: 1. הם זוהי כמות קלוריות סבירה מבחינת משקל? 2. האם המזון שאני אוכל מספיק מגוון ומספיק בריא? מה עליי להוסיף או להפחית? 3. האם אני עוסק מספיק בפעילות גופנית? 4. יש לי פצעים חוזרים בפה מהילדות, למה זה יכול להיות קשור? המון תודה!!!

26/12/2004 | 13:23 | מאת: אירית שלו

יובל.. ואני רוצה גם לשאול אותך שאלה איך אתה מרגיש עם עצמך? נראה שאתה מטפל בגוף שלך בצורה טובה מאד ומה עם הנפש? אני רוצה לענות לך בכנות. אני לא מבינה ולא מאמינה בקלוריות אני חושבת שתזונה נכונה מאד חשובה אבל נכונה למי, למה? כל בן אדם צריך להכיר את עצמו, גופו נפשו כדי לדעת מה נכון לו, מה יותר מדי מה פחות מדי. אני מאמינה שאנחנו יודעים צריך רק ללמוד להקשיב ואני מאמינה בהקשבה לגוף ולנפש ואז תדע אם אתה אוכל פחות מדי או יותר מדי, אם אתה מתעמל יותר מדי או פחות מדי, רק אתה יכול לדעת. ובקשר לפצעים בפה, כדאי לבדוק . תופעה שנמשכת הרבה זמן מאותת על משהו עמוק שכדאי לטפל בו. מזמינה אותך לענות ולהתייחס בכנות אירית

23/12/2004 | 23:47 | מאת: מיואשת מהחיים

כן, אני מיואשת! אין לי כח לחיים הזוועתיים האלו ואפרט בדיוק למה: בגיל 15 אבי חלה בסרטן הלבלב הרופאים אמרו שאין סיכוי אך ניסו לטפל בצרפת.ריאתי אותו איך הוא נעלם לנו לאט לאט ואיך הוא פשוט גוסס. החזירו אותו לארץ כשהחליטו גם בצרפת שאין סיכוי. הוא נראה זוועה! הפעם האחרונה שראיתי אותו זה היה יום שישי ראיתי אותו מקיא דם ושלד עצמות. אמא שלי שלחה אותי ואת אחי הקטן לעבור שבת אצל חברים. בערב שבת הוא נפטר. הייתי בת 16. התחתנתי בגיל 20 עם אדם לא מהעולם הזה. היו לי 7 שנים הכי נפלאות. אדם רגוע שאף פעם לא ראיתי אותו מרים את קולו. אדם שליו, אדם חכם, אדם חם ואוהב, בקיצור כל המידות הטובות היו בו. לפני כמעט שנתיים נסענו לטיול באילת. קנינו רכב וזה היה הטיול הראשון עם הרכב שלנו. היו לנו כבר 3 ילדים מקסימים. היה חופש נהדר. החופש שהכי נהננו. עד הרגע האחרון - בדרך חזור בכביש הערבה התפוצץ לנו גלגל ואיבדתי שליטה על הרכב (אני נהגתי כי בעלי לא הרגיש טוב) והיתה לנו תאונה חזיתית וכל העולם שלנו נהרס, קרס. בעלי נהרג (למרות שכל המכה היתה בצד שלי) אני נפצעתי אנוש-בראש בעמוד השידרה ביד וברגליים, ו2 מהילדים נפצעו קל. הייתי מאושפזת 3 חודשים ואח"כ הייתי אצל אמא שלי עם מקבע של ברזלים על הרגליים לעוד 5 חודשים. כל התקופה הנ"ל הילדים היו אצל ההורים של בעלי. ההורים מאשימים אותי ובנוסף לאחר שנה קיבלתי כתב אישום ושוללים לי את הרישיון למרות שהרכב זה הרגליים שלי. אין לי כח להילחם במישפטים. כל הזמן נופלות צרות מימין ומשמאל. המצב של הראש השתפר אך בזמן האחרון מתדרדר רציני. אני עדיין עוברת ניתוחים. אין לי כח לכל ההתמודדות הזאת לבד, לבדידות ואין לי כח למלחמה בחיים. אני מיואשת. הפיתרון היחיד זה כדור בראש. אילו לא היו לי ילדים כ"כ מקסימים ואמא שסבלה מספיק בחייה הייתי שמה קץ לחיי. אני בטיפול אצל פסיכולוגית

24/12/2004 | 14:03 | מאת: מגי

למיואשת שלום. קודם כול לא להתייאש החיים יפים מספיק הילדים שלך איבדו אבא מה את רוצה גם למות שביכלל יהיה לילדים שלך טראומה כול החיים לא על תעשי את זה ראשית לכי לפסיכיאטר שיתן לך כדורים למצב רוח תיראי איך את תרגישי מעולה חצי מהמדינה חיים על פרוזק סרוקסט וכדורים נגד דיכאון פסיכולוג זה סתם חבל על הכסף .גזילה לא יוצא מזה כלום ושנית תתעוררי יש לך 3 ילדים לגדל לחתן אותם מי יש להם בחיים רק אותך מה שאת עוברת זה משבר לאבד בעל בסדר זה יעבור הלוהים נותן לשכוח הכול עם ההורים של בעלך מאשימים אותך במוות של הבן תתרחקי מהם הם אנשים דפוקים תמיד ירכלו עליך. בקשר לרכב יש היום מוניות יותר זול מרכב תעשי חשבון ביטוח חובה לשנה+ביטוח צד ג'+תיקונים של הרכב תסכמי בשנה ותיראי שעם תיקחי מוניות בשנה יצא פחות מאחזקה של הרכב שלך . ובקשר למצב הגופני שלך תתבעי את חברת הביטוח לגבי מה שקרה לך תוציאי מהם כסף. לאט לאט תתרפאי עם הזמן לא לקחת את החיים קשה החיים יפה השמש זורחת לא להיות שלילי לכי לפסיכיאטר זאת לא בושה. יהיה טוב אל תידאגי

23/12/2004 | 21:11 | מאת: מאיה

אני בת 18 מצטיינת בלימודים שלי, אולם למרות שאני משיגה הישגים גבוהים תמיד אני פוחדת לפני הבחינה על כך שאני לא אדע לפתור אותה כפי שצריך, ואני צריכה 5 או 10 דקות בכדי שאעודד את נפשי ואפתור את השאלות. זה לא התחיל לקרות עמי מזמן, אלא זה התחיל עמי בסוף כיתת י"א, אין אני יכולה לתת פענוח למה שמתרחש עמי. לפעמים בגלל חרדה זו אני מקבלת ציונים שהייתי יכולה לקבל יותר מהם אם לא הייתי במצב הרוח שתארתי אותו. אין לי שום בעיה בבריאות שלי, בנוסף לכך שהיני תמיד משתדלת לעזור לעצמי בכך שלא אדאג ולא אותיר לחרדה לגבוש עלי, אבל כל זה זמני. מה אני צריכה לעשות?

מאיה חרדת בחינות זאת תופעה נפוצה, הרבה פעמים אצל אנשים מוצלחים והשגיים, אפשר לטפל בזה באמצעות טיפול התנהגותי, הרעיון הוא לא לברוח מהחרדה אלא להחשף אליה, לפני הבחינה להזמין את החרדה ,ולראות שהחרדה עולה ואחר כך גם יורדת. עירית

מאיה חרדת בחינות זאת תופעה נפוצה, הרבה פעמים אצל אנשים מוצלחים והשגיים, אפשר לטפל בזה באמצעות טיפול התנהגותי, הרעיון הוא לא לברוח מהחרדה אלא להחשף אליה, לפני הבחינה להזמין את החרדה ,ולראות שהחרדה עולה ואחר כך גם יורדת. עירית

מאיה חרדת בחינות זאת תופעה נפוצה, הרבה פעמים אצל אנשים מוצלחים והשגיים, אפשר לטפל בזה באמצעות טיפול התנהגותי, הרעיון הוא לא לברוח מהחרדה אלא להחשף אליה, לפני הבחינה להזמין את החרדה ,ולראות שהחרדה עולה ואחר כך גם יורדת. עירית

מאיה חרדת בחינות זאת תופעה נפוצה, הרבה פעמים אצל אנשים מוצלחים והשגיים, אפשר לטפל בזה באמצעות טיפול התנהגותי, הרעיון הוא לא לברוח מהחרדה אלא להחשף אליה, לפני הבחינה להזמין את החרדה ,ולראות שהחרדה עולה ואחר כך גם יורדת. עירית

מאיה חרדת בחינות זאת תופעה נפוצה, הרבה פעמים אצל אנשים מוצלחים והשגיים, אפשר לטפל בזה באמצעות טיפול התנהגותי, הרעיון הוא לא לברוח מהחרדה אלא להחשף אליה, לפני הבחינה להזמין את החרדה ,ולראות שהחרדה עולה ואחר כך גם יורדת. עירית

מאיה חרדת בחינות זאת תופעה נפוצה, הרבה פעמים אצל אנשים מוצלחים והשגיים, אפשר לטפל בזה באמצעות טיפול התנהגותי, הרעיון הוא לא לברוח מהחרדה אלא להחשף אליה, לפני הבחינה להזמין את החרדה ,ולראות שהחרדה עולה ואחר כך גם יורדת. עירית

23/12/2004 | 13:34 | מאת: helen

יש לי בעיה שמציקה לי כבר 4 שנים: כול פעם שאני עוסקת במשהו שחשוב לי או מעניין אותי אני מקבלת כאב ראש נורא ששום תרופה לא עוזרת. אפרט: בשנה ג' לתואר ראשון שהיה לי מאוד חשוב לסיים את התואר היתי מקבלת כאבי ראש חזקים עם הקאות שלא יכולתי לשבת בהרצעות, נרשמתי לחוג יוגה- פעם בשבוע- אחרי 2 שיעורים שנורא נהנתי מהם התחלתי לקבל כאבי ראש חזקים במעלך השיעורים הבאים. נרשמתי לחוג ציור(נורא אוהבת)-אותו דבר. עכשיו אני לומדת לתואר שני פעם בשבוע, קורסים מעניינים מאוד ולא קשים לי בכלל אבל... אני לא יכולה להנות משיעורים כי עכשיו כול יום לימודים יש לי כאב ראש נורא-אני לוקחת כדורים שלא עוזרים לי בכלל וכאב ראש עובר רק ב10 בערב של אותו יום הלימודים. אני כ"כ מתוסכלת ומיואשת מזה. למה לאזאזל משהו בתוכי לא נותן לי להתקדם בחיים וליהנות מדברים?! ברור לי שזה משהו פסיכולוגי,נטו. כבר עשיתי בדיקות רפואיות-אין לי כלום. זו הפרעה נפשית אבל איך להפתר מזה?

להלן אני חושבת שזה שעשית את הבדיקות והכל בסדר, ואת מבינה את החוקיות של הופעת כאב הראש זה כבר מקדם אותך בכוון פיתרון. יש כמה אפשרויות: אולי אסור לך להנות, אולי את סובלת מרגשי אשמה, ואולי כאשר את נהנת ומתלהבת ממשהו את נכנסת לצפיה גדולה שהכול יהיה מושלם זה מלחיץ מעלה חרדה וכתוצה מכך קורה ההפך, יש כאב ראש ואכזבה, אני הייתי מיעצת לך לעשות את הדברים שאת אוהבת בלי צפיות, ואפילו להזמין את החרדה או כאב הראש , כלומר חשוב שאת מתפקדת וממשיכה ללמוד, אבל זה בסדר שזה יעשה עם כאב ראש, לא לצפות שלא יכאב, במידה וזה לא יעזר , את יכולה לקרא את הספר "בוחרים להרגיש טוב". אם גם זה לא יעזור, כדאי ללכת למספר שיחות עם מטפל על מנת לברר את העיניין. ההצעה המרכזית שלי היא לנסות לקבל את מה שקורה,בלי צפיות ומאבקים. בהצלחה עירית

21/12/2004 | 15:14 | מאת: א.ב. יהודי

מה הם דרכי ההדבקה ? כמה זמן לאחר ההדבקה היא עדיין מדבקת האם מבוגרים אשר קבלו חיסון נגד אבאבועות רוח בילדותם עלולים להדבק?

שלבקת חוגרת לא קשורה לתחום בריאות הנפש לא בתחום הידע שלי עירית

22/12/2004 | 18:44 | מאת: אהובה

כדאי שתפנה לפורום מחלות זיהומיות , כאן בדוקטורס

21/12/2004 | 06:10 | מאת: אמיר כהן

אני מעשן קנאביס כבר מספר שנים לא בקביעות. לאחרונה הייתה תקופה שבא עישנתי קנאביס דיי הרבה (בערך שלושה שבועות על בסיס יומי). בימים האחרונים זה גרם לי לכאבי ראש, לחץ באוזניים, פחד, חוסר שקט כללי ואף הקאות. בעקבות ההרגשות ההלו הפסקתי לעשן. היום - יומיים אחרי שהפסקתי - אחרי כל ארוחה (כבדה) אני מרגיש את אותן הרגשות - חוסר שקט, לחץ באוזניים, בחילות, הקאות ופחד בעקבות כל זה. ממה זה יכול לנבוע ? יש לציין שתזונתי לא הייתה בריאה בתקופה האחרונה. אשמח לתשובה ועזרה.

21/12/2004 | 11:27 | מאת: שירן

נשמע כמו תופעות של גמילה שאמורות לחלוף תוך מספר שבועות אם תפסיק לעשן בכלל - הגוף יתנקה מכל השרידים של החומר ותרגיש נפלא. בהצלחה

לאמיר יתכן שהסימפטומים שאתה מתאר קשורים לשימוש בסם, או שהסם הווה טריגר לחרדות, כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר יש טיפול יעיל למצבים אלה. עירית