פורום שווה לכל נפש

שלום, לבתי, תלמידת תיכון ,יש אפשרות לבחור כיתה. היא לומדת בכיתה בה אין לה חברים. בכיתה אחרת יש לה חברים.בתחילה ביקשה לעבור לכיתה בה נמצאים חבריה.אך היא מתלבטת.היא אומרת שההגיון אומר לה לעבור כיתה, אך תחושת הבטן-להישאר בכיתה בה היא נמצאת. מה דעתך? להישמע להיגיון או לתחושות? תודה.

קשה להכריע בין הגיון לבין תחושות בטן לכל צד יש את האמירה החזקה שלו. אני מציעה לך לשבת ולשוחח על הדברים. לא להלחץ מהצורך להחליט. פשוט לפרוט ולפרוש אתהסיטואציה. לעשות כמו סיעור מוחות, עד אשר תתקבל ההחלטה. ותמיד צריך לזכור שכל החלטה שתתקבל תביא עמה את ההתנסות שלה וכל התנסות צריך לקבל בידיים פתוחות ולקחת ממנה את המיטב. בכל החלטה יש גם הפסד או סיכוי שהיה ואיננו. תחשבו טוב טוב. תשוחחו הרבה עד אשר הפתרון יבוא. מקווה שעניתי לך בהצלחה אירית

לאירית שלום, אני ממש מופתעת. טרחתי לתאר בפניך את בעייתי על כל מה שמשתמע ובסוף את שואלת אותי על סוג מטפל שאני רוצה. אני מצפה ממך שתתאימי לי את סוג הטיפול המתאים לבעייתי. תודה

דפנה שלום.. הייתי ממליצה מאד על טיפול משולב בהומאופתיה קלאסית וטיפול רגשי המשלב בין גוף לנפש. אני מכירה מטפלת בעתלית לנושא הרגשי והומאופתית בזכרון יעקב. אני בטוחה שיש גם בחיפה, אך לצורך זה אני צריכה לברר וזה יקח קצת זמן. אני ממליצה לך גם מצידך להתחיל לברר על הומאופת/ית קלאסית בחיפה. אם תרצי להמשיך לכתוב ולקבל עזרה גם כאן בפורום, את מוזמנת. בברכה אירית

אני מתכוונת להתחיל ללמוד רפלקסולוגיה והייתי מעוניינת לשמוע המלצות מאלה שכבר למדו , איפה הם למדו? או איפה הכי כדאי ללמוד. אני גרה בשרון ולכן רצוי שהלימודים יהיו בסביבה - רעננה , כפר סבא........ תודה אפרת

אני ממליצה על מירב בכפר הירוק לימודים מהנים ברמה גבוהה

שלום אירית, אולי אולי תוכלי לעזור לי. אני סובלת מבעיות פיזיות ונפשיות כאחד ובעיתי כרוכה בכך שכשאני מטפלת בעצמי אני נחלשת מעודף הנתונים והדרכים לטיפול. בעיותי הפיזיות קשורות לבלוטת התריס,צניחת מסתם בלב,והנפשיות לחרדות דיכדוך. אני מחפשת נואשות כתובת לטיפול בחיפה כי תוך כדי הטיפולים אני גם מתפקדת כאמא והחיים ממשיכים . אם יהיה לי מטפל מצוין מידת המועקה והאחריות תרד ממני. אודה לך על תשובתך

דפנה שלום איזה סוג של מטפל את מחפשת?

דפנה שלום, את בלוטת התריס מאזנים היום בצורה טובה באמצעות הורמון תירוקסין. כדאי גם לעבור לתזונה טבעית, איכותית ונטולת רעלים. צניחת מסתם - זאת בעיה פיזיולוגית שלא ניתן לרפא על-ידי רפואה משלימה, אבל ניתן להקל על התופעות הנלוות. לגבי מצבי רוח ודכאון - מציע לך לנסות טיפול בפרחי בך ו/או הומיאופטיה. יש מטפלת מצויינת - צביה ברנע מקיבוץ יפעת שמלמדת גם בתל אביב את הנושאים האלה. אם את זקוקה להדרכה בתזונה טבעית, בהרפייה והדמיה - תפני לאהובה מחנאי מחיפה שמתמחה בנושאים אלה. טל': 04/8376427 בהצלחה צביקה

שלום, אני בת 24 ואובחנה אצלי תסמונת טיצה קוסטוכונדריטיס. זאת דלקת בסחוס שמגשר בין הצלעות לסטרנום(עצם החזה). הדלקת מייצרת כאבים עזים המוקרנים לחזה. טופלתי באביטרן ובמשחות כגון וולטרן ובן גיי וההקלה המיוחלת לא באה. האם יש מוצא אחר? מה יכול להקל על הכאבים? אודה לכל עיצה. תודה רבה!!

יפית שלום, אני מציע לך לטפל בבעיה בכמה דרכים: א. דיקור לשיכוך הכאבים ב. רפלקסולוגיה או שיאצו לאיזון כללי. ג. ארומה-תרפיה לטיפול בדלקת ובכאב (נסי למצוא מומחית בנושא שתכין לך פורמולה של שמן למריחה מקומית ובו יהיו חומרים מרגיעי כאב ונוגדי דלקת). ד. תוספי מזון: שמן דגים (אומגה 3) ותמצית צמח הרפגו (או לשתות חליטה של הצמח 3 פעמים ביום). ה. תזונה טבעית ואיכותית תחזק את המערכת החיסונית ותזרז ריפוי. בפורום הזה ראוי להזכיר גם עבודה במישור של הרפיה והדמיה שעשויים להשלים את הראיה ההוליסטית של הטיפול בבעיה. בהצלחה צביקה

אני חושבת שכדאי מאד לנסות טיפול בהומאופתיה קלאסית. בברכה אירית

שלום, רציתי לדעת למה מיועדות הטיפות"רסקיו רמדי" של באך והאם ידועות תופעות לוואי? כמו כן, מה המינון המותר ליום? תודה.

ימית שלום רסקיו רמדי מיועד להרגעה במצבי מתח וחרדה. הוא מרגיע באופן מיידי, לא בצורה טוטאלית, אך מפחית את רמת המתח ו/או החרדה. לא יודועות תופעות לוואי מאחר ואלו תמציות פרחים והשפעתן אינה חזקה, כמו כן ניתן לקחת בעת הצורך. חשוב לשים לב שאין שימוש יתר. כי כל שימוש יתר הוא אינו נכון. בברכה אירית

ניתן להשתמש ברסקיו ללא הגבלה אין בו שום סיכון גם לתינוקות ולחוליםץהגבלה רק על אלכוהוליסטים בגמילה

שלום רב, אודה לך אם תוכלי לומר לי מדוע מופיע הרפס בשפה

הרפס הוא סוג של וירוס הנמצא רדום בגוף האדם ומתפרץ במצבים מסויימים. זה יכול להיות עונות מעבר בשילוב עם מצב לחץ ומתח. הוא מתפרץ בשפה או באיברי המין, אני חושבת שזה קשור ללחות שיש שם, אך בזה אני לא בטוחה. שיהיה לבריאות אירית

מה העקרונות הבסיסים לשמירה על נפש בריאה בגוף בריא? נגיד פעולות מסוימות שצריך לעשות כל יום כמו הליכה.. אני מקווה שהבנתם אם לא תשאלו! ותודה מראש

עקרונות בסיסיים לשמירה על נפש בריאה בגוף בריא. כוללים את ארבעת המימדים שמהם מורכב האדם: המימד הפיזי, המימד הנפשי(רגשי), המימד המנטלי והמימד הרוחני. זוהי עבודת חיים להגיע לאיזון בין כל המימדים. במימד הפיזי מדובר על אימון גופני (הליכה זה מצוין, כמו גם שחייה או כל פעילות המשלבת שרירים רבים הפועלים בשיתוף פעולה ובהרמוניה), תזונה (מאד חשוב למצבי רוח, מראה ותקינות האיברים הפנימיים|). במימד הנפשי חשוב להיות מחוברים לרגשות שלנו לדעת להביע אותם בצורה ברורה, ישירה ולא פוגעת. במימד המנטלי חשוב להקפיד על איכות המחשבות שלנו ( תרגול מדיטציה וחשיבה חיובית ואופטימית) והמימד הרוחני כולל אמונה בכך שאנו חלק מתוך שלם. שכל אחד מאיתנו הוא עולם בפני עצמו אך הוא גם חלק מעולם, יקום ,מורכב, עצום ופלאי ושאנו נעים יחד איתו, מושפעים ממנו ואיננו כל יכולים. ברור שניתן לפתח כל מימד ומימד ולהעמיק בו מקווה שעניתי לך כל טוב אירית

בנוסף להערות של אירית, כדאי להימנע מחומרים מזיקים במזון, מעישון ומאלכוהול כדאי להקפיד על שינה ומנוחה. כדאי לטפל במתחים בטכניקות פיזיות ואנרגטיות כדאי לשתות מים איכותיים (מסוננים או מינרליים). כדאי להיחשף לאור השמש כמה דקות ביום כדאי לעסוק בתחביב מהנה ומטעין. כדאי לבצע ניקוי תקופתי (צום מיצים) כדאי לקבל בצורה סדירה טיפולי גוף (מסג', שיאצו, רפלקסולוגיה) או טיפולים אנרגטיים (הילינק, רייקי). ועוד... בהצלחה צביקה

שלום, אני סובלת מזה כמה חודשים מפטריה מאוד עקשנית בלשון. למרות שבתרבית לא נמצאה פטריה, לפי מראית עין רופא פה ולסת קבע שצומחת לי פטריה על הלשון. יש לציין שאני סובלת משכבה לבנה על הלשון המלווה בטעם רע-קצת מר ובריח לא נעים. קיבלתי טיפול מקומי-ניסטטין אוראל ג'ל וכדורי מציצה והם עזרו, אך לא העלימו את הפטריה לגמרי (רק בערך בששים אחוז). לאחר מס' ימים היא חזרה והרופא רשם לי כדורי טריקאן 100 מ"ג, אבל אני לוקחת אותם כבר שבועיים והם הפחיתו את צמיחת הפטריה בערך ב30 אחוז ולא יותר! כבר לא נשאר מה לעשות ואני מתחילה להתייאש. האם נגזר עלי לחיות עם הדבר הזה כל חיי? יש לכם אולי רעיונות? הרפואה הקונבנציונלית כאן לא עוזרת לי...

שני אנימציעה לפנות לרפואה הסינית או להומאופתיה קלאסית, אני בטוחה שבתהליך של זמן את תרפאי בהצלחה אירית

אני אחרי 3 ניתוחים קיסריים, שבוע לאחר הלידה השלישית לא הרגשתי טוב הרגשתי מן בחילה כזו אומנם תיפקדתי כהלכה טיפלתי בילדיי כהלכה אך לא אכלתי ובכיתי יומיים, הייתי מרגישה שעולה לי לחלק העליון של הגוף מן אש כזו זה היה קורה גם כשהייתי מתעוררת בבוקר אותו רגע הייתי מרגישה שאני רוצה למות. היו לי עיקצוצים ברגליים ובידיים ברוך השם תופעות אלו עברו. יותר מאוחר היה לי מן חוסר איזון בראש (זה היה מוביל לכאבי ראש) וכאבי עיינים במשך תקופה של חודשיים בערך עם רעידות פנימיות. הייתי בוכה מתופעות אלה למה זה קורה לי!!! התופעה של חוסר איזון עברה אך לעיתים רחוקות תוקפת אותי.לפעמים אני מרגישה חולשה ברגליים שאני יכולה להתעלף. אני חושבת שאני יודעת מה הם תופעות אלו!!! (חרדה?) ואם כן , אנא ידעי אותי אם אני היחידה! תודה מקרב לב!

שלום לך קודם כל ברצוני לשאול אותך אם עשית בדיקות גופניות והאם נמצא חוסר איזון פזיולוגי? בהנחה שעשית את הבדיקות וחוסר האיזון עבר, נעבור לדבר על החולשה ברגליים. קודם כל ברצוני שתשימי לב האם החולשה הזו תוקפת אותך לפני מחזור. בערך 10 ימים עד שבוע לפני הוסת יכולות להיות תופעות כאלה וחשוב לראות האם הן קורות אז. כי אם כן אז ההסבר לזה הוא מאד ברור ויש לכך גם טיפול. אחרי שעברנו את מסכת ההסברים הללו, אפשר לחשוב גם על כיוון של חרדה ומי כמוך יודע את האמת על עצמך. ובכן יקירתי את לא היחידה. אנשים רבים סובלים מחרדות ברמה כזו או אחרת אשר מתבטאות בצורות פיזיות שונות. לפי דברייך, זה לא משהו תכוף ולא מפריע למהלך התקין של חייך אך משהו מטריד אותך ויכול להיות ששווה לבדוק מהו הדבר, מדוע דווקא בזמן מסויים זה קורה ואולי זה מאותת לך לעצור לנוח, להעביר את האחריות על הילדים והבית למישהו אחר, לזמן מה ואולי זה אומר לך שמותר לך לפעמים להיות חלשה. אלפי סיבות או הסברים יכולים להיות לזה. רק את יכולה לדעת . כיצד תדעי? התבוננות פנימית, להתחבר למה קורה בתוך הרגשות הגוף , בתוכך. אפשר כמובן לעשות את ההתבוננות הפנימית הזאת בעזרה של מטפל/ת שיהיה כל טוב אירית

שלום, השאלה שלי תישמע מעט מוזרה. יש לי קצת אובססיה לתכשירי שיער..השתמשתי בהרבה מאוד תכשירי שמפו בתקופה קצרה, ויצרתי לעצמי תגובה אלרגית חזקב בעור, שיער יבש ושיער רב נשר. פשוט חשבתי ששום דבר לא מתאים, אחד גורם לחשמל סטטי, השני מייבש מדי, השלישי מבטל את הברק של השיער ורביעי עשיר בלחויות וגורם לנשירה. היום השיער יבש מאוד, דליל, הקרקפת רגישה מאוד והשיער נראה נורא..ואני לא יודעת במה להשתמש..לגבי ההתנהגות האובססיבית, ניתן לקחת פרוזק ודומיו, אך אני שומרת על אורח טבעי ונמנעת. מה דעתכם? כיצד ניתן לטפל באובססיה ברפואה המשלימה וכיצד אוכל לשקם את השיער לדעתכן? תודה....

גילי יקרה.. כמו בכל אובססיה ופעולות כפייתיות יש צורך באיזה שהוא טיפול. אני כמובן ממליצה על טיפול המשלב גוף ונפש. טיפול הוליסטי שייבחן את מכלול חייך ויעזר לך להתמודד עם התופעה. וטיפול הומאופתי, ארוך טווח. לגבי השיער, את צריכה כרגע להפסיק להתעסק איתו לחלוטין ולחפש את הדרך הטובה ביותר, עבורך, לטפל בהתנהגות הכפייתית. בהצלחה אירית

אני בת 15, ויש לי בעיה ממש גדולה, שמאוד מפריעה לי, אני לא יודעת לבטא את עצמי מול יותר משניים שלושה אנשים (לא קל לי בכלל בכל סיטואציה), ולכן אני לא מדברת במצבים כאילו. אני הולכת לפסיכולוגית כבר חודשיים ולפני זה הייתי אצל פסיכולוג, אבל שניהם לא מצליחים לעזור לי כנראה, והשנה הכל אותו דבר בבי"ס ובמפגשים אחרים. אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יכולה לסבול את המעצור הגדול הזה שבניתי בתוכי, וביחוד את זה שהוא אט אט הופך להשתרש ולהיות חלק ממני. משום שאני לא רוצה לסגור בפני דלתות בגיל כל כך צעיר. ואני יודעת שזה חשוב. אז אולי יש לך עצה או דרך או תרגילים שאני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי? אשמח לשמוע כל דבר תודה רבה ובתקווה שאצליח מתישהו..

שקד יקרה קודם כל אני רוצה לאמר לך שחודשיים של טיפול , זה לא מספיק זמן כדי לראות שינוי. עצה ראשונה היא קודם כל לקבל את עצמך ככה. לא תוכלי להלחם בתופעה, תוכלי לעזור לעצמך במצבים אלו רק אם תקבלי שככה זה ואז תוכלי לחשוב (ללא לחץ) באיזה פעולות כדאי לך לנקוט כדי להקל על עצמך. תתרכזי בדברים החיוביים שבך ולא במה שקשה ושלילי, אני בטוחה שיש לך דברים כאלה. בסך הכל את באמצע גיל ההתבגרות ויכול להיות שהתופעה הזו גם תחלוף מעצמה, עם התבגרותך. שיהיה בהצלחה

איך ניתן לטפל בעצירות כרונית?

מאחר ואני מאמינה אדוקה של השילוב בין גוף לנפש. אני מאמינה שעצירות זו לא הבעיה היחידה שקיימת. חשוב לעשות אבחון מקיף של כל הדברים אשר נמצאים עצורים ולא באים לידי ביטוי, מהי מערכת הלחצים שהאדם נמצא וכיצד הוא מתמודד איתם. ממתי התחילה העצירות ועוד. ולראות אפוא ומה צריך לשנות בחיים. לאחר מכן ובמקביל, אני מאמינה שהומאופתיה קלאסית, שעוזרת בפתרון בעיות לעומק, יכולה להתאים שיהיה לבריאות אירית

גם רפואה סינית יכולה לעזור לך ובעיקר תזונה נכונה.

האם דכאון נחשב מחלת נפש ?

שאלה מאד בעייתית כי היא עוסקת בהגדרות ותיוגים. אבל חשוב לדעת שאחוז ניכר מהאוכלוסיה סובל מדכאון .לדכאון יש סוגים שונים ודרגות חומרה שונות, לעיתים הוא הפרעה נפשית זמנית ולעיתים הוא ממש מחלה. אבל מה שחשוב זה לא הסיווג או התיוג או השם, אלא שיש לטפל בזה וסיכויי ההחלמה טובים. בברכה אירית

שלום אירית. מדובר בנערה בת 15, יש לה קושי לישון מחוץ לבית. הקושי גדל כשהמרחק גדל. הוצעו 2 אפשרויות-ביו פידבק וטיפול התנהגותי קוגנטיבי. מה דעתך, ומה ידוע לך על כך. נ.ב.האם בטיפול ביו פידבק יש משמעות רבה לכשורי המטפלת? תודה.

שני הטיפולים שציינת, מטרתם לפתור בעיות ספציפיות ולשפר את התפקוד בנוגע לאותה בעיה. בכל טיפול יש חשיבות לכישורי המטפל, רק שבביופידבק התגובה באה בעיקר ממכשיר שאמור למדוד באופן מדוייק את התקדמות המטופל ולשקף לו את מצבו ללא אינטרפטציה של אדם זה או אחר. כך שנראה לי ששתי השיטות יעילות. בברכה אירית

שלום רב, שמעתי שקיימת גישה ברפואה האלטרנטיבית, לפיה כל אזור בפנים קשור לאחד האיברים הפנימיים בגוף, כך שתפקוד אותו איבר משפיע על מצב העור באותו אזור בפנים. לדוגמא, אם הכבד "קשור" לאזור הסנטר, ותפקודו של הכבד לקוי, אזור הסנטר יהיה מלא פצעים (דומה לעקרון של רפלקסולוגיה, שיטת גרינברג וכו', רק שבמקום כף הרגל מסתכלים על הפנים). האם ידוע לך על גישה זו? אודה לך (ולכל מי שיודע משהו בנושא) אם תוכלי להפנות אותי לחומר כתוב בנושא זה או לסייע לי ליצור קשר עם אנשים המטפלים לפי הגישה. תודה.

לא מכירה שיטה ספציפית כזו, אבל אם תמצאי חומר, אשמח אם תיידעי אותנו. בהצלחה

שלום, אני בת 25, ולפני כחודש וחצי חליתי בסוג של אקסמה הנגרמת מאלרגיה לניקל אך מתפתחת רק במצבי לחץ. אני הרגשתי כאילו הגוף שלי אומר "תעצרי, תפסיקי להתעלל בי, תפסיקי לרוץ!" ובאמת עצרתי, נחתי, וחזרתי לחיים אבל בקצב איטי יותר אך המלה עוברת לאט, ולפעמים אפילו קצת חוזרת. בנוסף, אני מרגישה שמשהו בתוכי לא שלם ואני לא יודעת איך להשלים אותו, אני ניסיתי ללמוד רבורסינג, והלכתי למטפלים שאמרו לי שחסרות לי אנרגיות. הבעיה היא שאני לא יודעת איך להשלים אותן בכוחות עצמי אשמח לקבל טיפים בנושא, תודה

אלונה יקרה יש דרכים רבות להעלות אנרגיות השאלה מה המקור של חוסר האנרגיה. פעילות גופנית, היא דרך מצויינת להעלות אנרגיה. הנאה, עשייה של דברים שגורמים סיפוק כל אלה יכולים להעלות אנרגיה. ומותאמים לכל אחד באופן אישי, לפי נטיות ליבו. לפעמים לא פשוט לגלות מהו הדבר שאותו אני נהנה לעשות וגורם לי סיפוק, אבל אין ספק שאחרי שמגלים מהו הדבר ועושים אותו מרגישים טוב וכך גם האנרגיות עולות. עוד דבר שמעלה אנרגיה, זה נתינה - לקשישים, לאנשים עניים ועוד. מקווה שעזרתי לך בהצלחה אירית

אני יודעת שאסור להוציא מהפה מילים שליליות כיוון שלמילה יש כח מאוד חזק אבל אני חייבת להוציא את מה שאני מרגישה ואני מרגישה ממש ממש רע!!!אסביר מדוע:מאז ומעולם אני עסוקה בדיאטות למינהן,תפריטים,מתכונים,ספורט,מאמרים ובכל מה שקשור בנושא הדבר לא מניח לי ואין יום שאני לא הולכת לישון בלי חישוביי קלוריות שומנים ופחמימות.לפניי כ6 חודשים החלטתי שאני הולכת לסדנה להתפתחות אישית שאולי בעזרתה אניח את כל הנושא הזה בצד ואתחיל להתרכז בדברים אחרים.וכאן הטרגדיה שלי מתחילה:פרצתי את כל הקווים האדומים ששמתי לי מבחינת סוג וכמות המזון שאני מכניסה לפי ואני לא מפסיקה לאכול!!!!!!!האוכל הדיאטטי שאכלתי כל השנים כבר מגעיל אותי ורק אוכל שומני מרגיע אותי,שמנתי המון במשקלי והיום אני לא נחשבת שמנמונת אלא שמנה,אני בחורה בת 23 שכל הנושא הזה ממש תוקע אותי במקום,אני שורפת קשרים עם חברים שחלילה לא יציעו לי לצאת ואז ההתמודדות עם הרגע מול המראה היא איומה,אין לי אהבה שנפשי כל כך חפצה בה למרות שכל הזמן אומרים לי כמה אני יפה אבל מסתבר שזה ממש לא עוזר ועד שאני לא ירזה אני לא יהייה משוחררת לחלוטין!! סליחה על המכתב הארוך ובטח תגידי לי שאני צריכה ללכת לטיפול פסיכולוגי אבל אני ממש לא יכולה להרשות לעצמי כי עבודה אין לי ואין לי כח ללכת לחפש אז מה עושים?!?!

מיואשת יקרה... קשה לקרוא את המכתב שלך, כי נראה שבאמת מאד קשה לך ואת לכודה בתוך מעגל קסמים שצריך בצורה כלשהי לפרוץ אותו. איך אוכל לעזור לך מעל דפי האינטרנט, אני באמת שואלת את עצמי, מה אגיד לך עכשיו שעוד לא אמרו לך. מה אציע לך שעוד לא הציעו לך. אני משתתפת איתך במצוקה שלך ומאד מבינה אותה. אין ספק שעבודה צריך, הן מבחינה כספית והן מבחינה נפשית, חברתית ועוד. עם בעיית האכילה, זוהי התמודדות לכל החיים שצריך לעבוד עליה- ממליצה לפנות לקבוצות של אכלנים כפיתיים המתקיימות בכל הארץ ללא תשלום. שם ניתן למצוא מסגרת של אנשים שסובלים מאותה בעיה וניתן למצוא פתרון לבעיה. מעבר לכך מזמינה אותך לכתוב כאן או לאי מייל שלי [email protected] ואנסה לעודד אותך כמה שאפשר. את מוזמנת לבוא לפגישת ייעוץ אחת, שבה אפרוש בפנייך את האפשרויות העומדות בפנייך. צעד אחד צריך לעשות, אין ברירה, יקירה. בהצלחה אירית

היכן ניתן להשיג טלפון של קבוצת אכלנים כפיתיים ברמת גן

היכן ניתן להשיג טלפון של קבוצת אכלנים כפיתיים ברמת גן

היכן ניתן להשיג טלפון של קבוצת אכלנים כפיתיים ברמת גן

היכן ניתן להשיג טלפון של קבוצת אכלנים כפיתיים ברמת גן

היכן ניתן להשיג טלפון של קבוצת אכלנים כפיתיים ברמת גן

היכן ניתן להשיג טלפון של קבוצת אכלנים כפיתיים ברמת גן

שלום, האם טיפול רפלקסולוגי יכול להזיק, האם הוא יכול לגרום להחמרה במצב? תודה.

אם עברת טיפול כזה, אני ממליצה לחזור למטפל/ת ולשאול את כל השאלות. אם זו שאלה של לפני טיפול, אז כמו שטיפול יכול להיטיב עם מצב מסוים כך יכול לגרום להחמרה . לכן חשוב מאד ללכת למטפל טוב. בהצלחה

שלום אירית {ולשאר הגולשים}! אני בת 17.5 וסובלת מסינוס טכיקרדיה {קצב לב מהיר ולא סדיר} .לפני כ-3 שנים עברתי משבר חריף שגרם לדיכאון ולמצב הקרדיולוגי הנוכחי.במשך השנתיים האחרונות טופלתי בתרופותכגון:קרדילוק ונורמיטן {הייתי נערה בת 15-16 והרגשתי כמו אישה בת 70} כמו-כן הייתי בטיפול פסיכולוגי.אך כל הנ"ל לא עזר לי לסלק את המטרד הנוראי הזה שגורם לי לעייפות,חוסר ריכוז,קשיים להירדם-לעיתים אף לילות שלמים ועוד... איני בקיאה בכל הקשור לרפואה אלטרנטיבית, לכן אני פונה אליך בבקשה-אם את מכירה טיפול כלשהו שיוכל לעזור לי להשיב את נעוריי ואת בריאותי אנא שתפי אותי. -המון תודה -הילה.

הי הילה קשה לתת יעוץ מסוג זה דרך המחשב. נראה לי שמדובר בהתמודדות מורכבת שאינה תמצא את פתרונה רק מכיוון אחד, אלא יש צורך בתוכנית הכוללת תחומים רבים. אני מזמינה אותך לבוא לפגישת ייעוץ ואז אוכל לכוון אותך יותר. בברכה אירית

שלום, לאחותי תינוק בן שנה וחצי ולפני 3 ימים נולדה לה תינוקת מקסימה. בן השנה וחצי מיד חלה ובאופן כללי אפשר לומר שהבית כמרקחה. אולי ככה זה בימים הראשונים..... אבל בכל מקרה, האם יש פסיכולוגים שיכולים לעזור לבני שנה וחצי ובכלל איזה סוג של תמיכה את ממליצה? תודה

לבן שנה וחצי, אין צורך בפסיכולוג. רק באמא ואבא שמסוגלים להכיל אותו ולדאוג לצרכיו. ברור שהבית יהיה כמרקחה, בסיטואציה כזו, אך חשוב מה משדרים ההורים. אני ממליצה לשאול את האם והאב, איזה סוג של עזרה הם צריכים וכך להחליט במה לעזור להם. אני מניחה שהאם זקוקה לשעות שינה, לאכול טוב, לא להיות לבד עם שני התנוקות. שמישהו יעזור או ידאג לנקיון ותפעול הבית והיא תתפנה רק לעצמה ולילדיה. לא להלחיץ אותה, לא להדאיג אותה, לכבד אותה ואת רצונותיה, לא להפגע אם היא תתפרץ או תהיה עצבנית. תמיכה, תמיכה, עזרה במינון שמתאים לה. חוץ מזה יש אתר נהדר "באופן טבעי" יש שם פורומים שונים על כל מיני נושאים אפשר למצוא שם רעיונות ולשפוך את הלב. מעבר לכך יש מקום בתל אביב שנקרא "דיאדה" אפשר למצוא שם סוגי עזרה ופעילויות לגוף ולנפש. שווה להכנס לאתר. שיהיה במזל טוב ובהצלחה. זה לא קל, אבל כמו שהדודות והסבתות אומרות - זה עובר. אירית

שלום רב, האנרגיות שלי ירודות בזמן האחרון.. האמת, אני בן אדם לא ממש עם אנרגיות גבוהות מדי אבל כעת האנרגיות ירודות עוד יותר, יכול להיות שזה גם מצב נפשי ולחץ שאני חווה. אבל אני יודעת שאם האנרגיות לא יעלו, אני אמשיך לא לעשות כלום ואכנס יותר ויותר עמוק לדיכאון/מצב רוח רע.. אני חייבת לגרום להם לעלות, אני יודעת שיש כאן אלמנט של בחירה אבל... האם יש דרך או משהו לקחת כדי שימריץ אותי יותר, או יעורר בי אנרגיות? האם יש איזשהו צמח/תרופה משהו.. תודה לירון

לירון שלום.. בשלב הראשון הייתי עושה בדיקות רפואיות, לעיתים חוסר באנרגיה נובע מחוסר ברזל, פעילות מואטת של בלוטת התריס ועוד כהנה וכהנה סיבות. אחרי שעושים בדיקות, רואים אם יש חוסר של חומר מסוים ואז אפשר להשלים אותו או באמצעות תרופה או באמצעות דברים טבעיים. מעבר לכך, יש כמה דברים שמעלים אנרגיות: פעילות גופנית מתונה (זה יכול להיות הליכה של חצי שעה ביום), לאכול טוב, לישון בזמן שאת עייפה. עשייה של דברים שמהנים אותך, אפילו אם את לא יכולה למצוא, להתאמץ למצוא דברים כאלה. וחוץ מזה , ללכת לטיפול המשלב גוף ונפש ולברר מה קורה בתוך הגוף והנפש שגורם למצב הזה. בהצלחה אירית

מה זה פרחי באך? לאיזה סוג טיפול מתאים???

אני ממליצה לפנות לפורום המתאים שייתן תשובה מלאה, אני יודעת באופן כללי שאלו הם תמציות המופקות מפרחים ומותאמות למצבים פיזיים ונפשיים שונים. ליותר אנפורמציה, את יכולה לפנות לפורום של אתר שנקרא באופן טבעי יש שם נושא של פרחי באך ומטפל שנקרא צפריר שפרון בהצלחה אירית

עינת שלום שמי אבי ואני נטורופת, ומוסמך בפרחי באך הרעיון של פרחי באך בקצרה- גוף בריא בנפש בריאה, כלומר ד"ר אדוארד באך טען שאם ברמה הנפשית שלנו אנו לא מאוזנים אז זה יגרום בסופו של תהליך לאיזו שהיא פגיעה פיזית. לפרטים נוספים אשמח לעזור ד"ר אבי (N.D)

ראשית אתנצל על אורך ההודעה!!! יש לי שתי בעיות: 1. יתר חרדתיות - אני מאוד חרדה לי ולבני משפחתי הקרובים, אני פוחדת מפני סכנות ומחלות, אני מאוד פסימית, אני אף פעם לא חושבת טוב, אני תמיד חוששת מהרע דבר אשר גורם לי להיות במשך רוב שעות היום טרודה ומבוהלת מכל דבר הכי קטן, אני פשוט דרוכה, כל הזמן אני ב"סטרס". אציין שאני בד"כ עם מצברוח מצויין, מלאת שמחת חיים ומרץ, אבל יש את הרגעים שאני נכנסת לחרדה, אני מתפקדת והכל כרגיל וכלפי חוץ לא נראה שום שינוי מבחינתי אלא שבפנים אני גועשת. 2. עצבנית - אני די עצבנית, כמו קפיץ, כפי שציינתי אני כל הזמן דרוכה, מאוד לא רגועה, נסיתי מדי פעם ליטול וואבן או רגיעון על מנת להירגע, אבל חוץ מלגרום לי לריחוף ועייפות, זה לא עשה שום דבר. לא נעים לי עם עצמי (נפשית) העצבנות גורמת למתח לא נעים בבית, וגורם לתחושת אי נוחות (אפשר לסבול, אבל ...) הייתי רוצה שזה יהיה אחרת, הייתי רוצה להיות יותר רגועה ונינוחה, אני מרגישה שהעצבנות והחרדה נוטלות ממני המון אנרגיות שיכולתי לייעל אותן למקומות אחרים, וחבל לי. אציין שלא עברתי שום אירוע חריג, אני נשואה ואם לילדים, והכל רגיל בבית. אני פשוט מאוד מוטרדת, ואני מרגישה שאין לי שליטה על זה, כמה שאני מנסה להרגיע את עצמי ולעזור לעצמי, זה פשוט לא עובד. מי יכול לסייע במצב הזה? אני יודעת שהמצב לא כזה גרוע ואפשר לחיות עם זה, אבל הייתי רוצה לחיות אחרת אם אפשר... אני רוצה להיכנס להיריון אבל חוששת להיות עצבנית וחרדה במהלך ההיריון, כפי שהייתי בהיריונות הקודמים, דבר אשר לדעתי השפיע מעט על הילדים, כפי שנוטים להאמין שאם האמא במהלך ההיריון לא רגועה זה משפיע על העובר, ואני חוששת גם מזה. האם יש מקום לפניה לגורם מקצועי? איך מטפלים? טיפול פסיכיאטרי? מה קורה אם ארצה היריון האם לא ישפיע? כדורים - האם יש השפעה לטווח הרחוק? האם זה ממכר?

טלי יקרה ... ראשית, אין לך מה להתנצל על אורך ההודעה. ממליצה לך לטפל בעצמך בדרך כל שהיא. באמת יש כל מיני דרכים לטיפול. אני לא יודעת אם את זקוקה לטיפול פסיכיאטרי , בכל מקרה אפשר גם לפנות לרופא משפחה והוא כבר יפנה אותך לאן שצריך. אני מאמינה בטיפול הוליסטי, המשלב גוף ונפש . טיפול שבודק את העניין לשורש ומלמד דרכים להתמודדות במצבי סטרס. אם יש צורך, שימוש במקורות טבעיים לריפוי. טיפול שעוזר להתמודד בחיי היומיום בדרכים מגוונות עם הסטרס. אבל לטיפול כזה בהחלט יש צורך בהשקעה, בהחלטה וברצון. אני מבינה מאד את הרצון שלך לשפר את איכות חייך, גם אם לכאורה אין פגיעה ממשית ונראית לעין ואני חושבת שזה חשוב. מקווה שעניתי לך בהצלחה אירית

שמי לילי ואני בת 21 יש לי בעיה שכול הזמן אני לחוצה פשוט לא רגועה הבעיה היא שכול הזמן אני טורדה במחשבות מה יהיה מה יהיה וזה לא מרפה ממני לרגע אני מנסה לעשות הליכות להירגע אך זה לא עוזר ואיפלו לשימוע מוזיקה שקטה יש לי יותר מדי מתחים מהלא נודע לפעמים יש לי עקיצות בראש והרגשה עצבנית גם כשאני לא עצבנית בכלל אך אפשר להרגע בצורה טבעית מאחר והבעיה הזאת מפריעה לי לתיפקוד ביום יום אם מדובר בלהיתרכז ולעשות משהו בלי מתח ושגיאות במבחנים יש לי בלקאוט וחוסר ריכוז. אשמח מאוד אם תוכלי לתת לי תשובה כיצד לפיתור את הבעיה

שמי לילי ואני בת 21 יש לי בעיה שכול הזמן אני לחוצה פשוט לא רגועה הבעיה היא שכול הזמן אני טורדה במחשבות מה יהיה מה יהיה וזה לא מרפה ממני לרגע אני מנסה לעשות הליכות להירגע אך זה לא עוזר ואיפלו לשימוע מוזיקה שקטה יש לי יותר מדי מתחים מהלא נודע לפעמים יש לי עקיצות בראש והרגשה עצבנית גם כשאני לא עצבנית בכלל אך אפשר להרגע בצורה טבעית מאחר והבעיה הזאת מפריעה לי לתיפקוד ביום יום אם מדובר בלהיתרכז ולעשות משהו בלי מתח ושגיאות במבחנים יש לי בלקאוט וחוסר ריכוז. אשמח מאוד אם תוכלי לתת לי תשובה כיצד לפיתור את הבעיה

שלום אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון, חברה מאוד טובה שלי עברה הפלה שבוע שעבר ואני מחפשת בשבילה מקום שבו אישה יכולה באמת לנוח. כוונתי היא לקום מרגיע, בטבע ורצוי מאוד עם סדנאות כמו: רייקי, שיאצו, יוגה... כל דבר שיעזור להתמודד עם העובדן שלה. קצת היסטוריה, זו לא ילדה אלא אמא לשלושה, צעירה אומנם, שיש לה היסטוריה של בולימיה בעקבות ההריונות וזו גם הסיבה להפלה זו, אין זה היה רצונה אלא ציווי הרופאים לשם בריאותה הן הגופני והן הנפשי.. אני אשמח מאוד לקבל תגובות בקשר לשאילתי או בכלל איך אני, כחברה, יכולה לסייע לה לעבור את זה בשלום בלי הגחקות ובלי בריחות. תודה

הי חברה.. אני חושבת שזה רעיון מאד טוב. לדעתי חשוב לסוע למקום מרגיע, אבל לא חייבים סדנאות ופעילויות , פשוט לאפשר לה, לבחור עם מי לסוע (כדי לא להיות לבד). יש המון מקומות אפשריים ואת זה אפשר לחפש באינטרנט. לאפשר לה לדבר , לישון, לנוח ולהתאושש. כחברה, אני חושבת שצריך לאפשר לה לדבר, להוציא את הרגשות, לבכות להתאבל ולא להגיד לה די די, זה עבר ולתת לה כל מיני עיצות. יחד עם הבכי והכאב, המסר צריך להיות, מותר לך להתאבל ואני סוומכת עלייך שבזמן שלך את תתאוששי. אחרי כן אולי כדאי לפנות לייעוץ או טיפול באשר לבולימיה ושאר הסיבות להפסקת ההריון בהצלחה אירית

נואשתי מלמצוא תשובה לבעיתי. אני בת 23 ואני סובלת כבר כמה שנים מתופעת הסמקות קשה מאוד !!! לא מדובר בהסמקה מתוך נבוכות אלא בגלי חום מלווים בסחרחורות שאני מרגישה כי פני עומדים להתפוצץ. כל הזמן מעירים לי על התופעה. למה אני אדומה? אך כמובן שלי אין תשובה בנידון. בעבר טופלתי ע"י הומופטית בצמחי מרפא נדמה לי כי זה עזר . יש לכם מושג אולי האם זו תופעה פסיכולוגית ? מה הם הגורמים לה? האם רק לי זה קורה? והכי חשוב האם יש תרופה לבעיה? אנא עיזרו לי !!!

מיכל יקרה.. אם ההסמקה עומדת בפני עצמה , או שהיא קוראת בסיטואציות מסויימות. אם יש סיטואציות ספציפיות , . השאלה היא מה גורם להסמקה , מה קורה לך בעקבות ההסמקה ושאר התופעות הפיזיות ולאיזה רגש או תחושה זה מתקשר אצלך. צריך לבחון את מכלול התופעה ואז יהיה אפשר לכוון אותך. אירית

השאלה היא היכן אוכל לקבל יעוץ בנושא?

שלום אני אמורה לעבור ניתוח לב בחו"ל. איך מתמודדים עם הפחדים?......... תודה.

שולה יקרה.. מידע- לאסוף כמה שיותר אנפרומציה על מה יקרה לפני, במהלך ואחרי הניתוח. שכל הדברים הפרטים הטכניים יהיו מסודרים. תמיכה- אנשים קרובים שאותם את יכולה לשתף בפחדייך הלגיטימיים. אמונה, בלי אמונה קשה לעבור , אפילו דברים פשוטים יותר. תבחרי את במה את מאמינה, משפט מסויים שנותן כוח, ספר טוב שהשפיע עלייך לטובה, היקום, אלוהים (את תבחרי) שיהיה בהצלחה רבה רבה

שולה חביבה, אני מקווה שלא איחרתי בתגובה, אפשר לעזור לך במהירות בעזרת תמציות קריסטלים לפני ואחרי הניתוח שיעבור כמובן בהצלחה, אם ברצונך אנא שלחי מייל כל טוב ובהצלחה

לפני 7 שנים חליתי בסרטן השד, קבלתי הקרנות מקומיות ואני במעקב אחת לחצי שנה. התחלתי ללכת לטיפול בשיטת גרינברג הכוללת לחיצות כואבות האם יש מניעה בלחיצות , האם זה עלול לעורר ? תודה רבה

חשוב מאד לשאול את המטפל/ת בעניין. באופן כללי, אני מאמינה שישנן התערבויות שיכולות לעורר ולכן כדאי לשאול האם יש התייחסות ייחודית בשיטה, לאנשים שחלו בסרטן בעבר. או האם יש מגבלות בטיפול למי שהיה חולה בעבר אם התשובה תהיה לא,לא הייתי סומכת לגמרי על תשובה כזו. ובודקת את העניין שוב. אם התשובה תהיה מספקת אז אני חושבת שתוכלי להתרם רבות מהטיפול. בברכת בריאות שלמה אירית

יש לי בעיה שאני תמיד אוכלת כשמשעמם לי, מכיוון שאין לי משהו אחר לעשות. כשאני בבית אז עוד יש לי איך שהוא שליטה, אבל נגיד אני בבית קפה, ולא בא לי כרגע לאכול, אחרי כמה זמן כבר נהיה לי משעמם, ואפילו אם אני ממש לא רעבה אני אתחיל לחשוב על אוכל. מה עושים?!

אני אענה לך בצורה פשטנית לבעיה שנחשבת למורכבת מאד. אם את מוצאת את עצמך משועממת הרבה , כדאי לחשוב מה יכול לעניין אותך, מה יכול להביא לסיפוק? האם יש דברים שאת רוצה לעשות ולא מעיזה. כיצד את יכולה למלא את השעמום הזה. יכול להיות שהשעמום מכסה רגשות אחרים שקשה לך להתחבר אליהם וכאן נכנס האוכל לתמונה. כשיש רגשות שלא יודעים כיצד להתמודד איתם בא שעמום ולעיתים אכילה. לא כדאי להכביר במילים אבל כדאי לקרוא ספרים שנכתבו על אכילה כפייתית כמו "לא עוד דיאטה" של סוזי אורבך או "אכילה כפייתית כפיצוי לאהבה" של ג'נין רות'. חוץ מזה שתמיד קיימת האופציה של טיפול. אירית

שלום דנה שמי שרי אני רוצה להציג את עצמי כזכיין של סנריידר ובזמן שאני שם שמעתי על בעיות כאלה על מנת שלא תרגשי רעב כל הזמן יוכולים מוצרים טובים של סנריידר לעזור לך אם את מעוניינת צרי קשר ל:03-9652051 או 050-432677

שלום דנה שמי שרי אני רוצה להציג את עצמי כזכיין של סנריידר ובזמן שאני שם שמעתי על בעיות כאלה על מנת שלא תרגשי רעב כל הזמן יוכולים מוצרים טובים של סנריידר לעזור לך אם את מעוניינת צרי קשר ל:03-9652051 או 050-432677

דנה היקרה, לא סתם נאמר שהשינוי צריך לבוא מבפנים, שינוי אמיתי לאו דווקא ע"י מוצר כזה או אחר לבלימת החשק לאכול. ובכלל אם את יודעת שאת משתעממת אז בתי קפה לא מתאים לך ואת צריכה יותר תעסוקה, כאילו בבעיה הצגת חלק מהפתרון אך ידוע לי שזה לא קל. אני מתכוונת שאולי את צריכה עזרה בשביל לעבוד על עצמך טיפול בפרחי באך או תמציות קריסטלים שמטרתם שנוי תדר שעושה לנו בעיה או רפקלסולוגיה וכד' שיכולים לעזור לך לשנות הרגלים. (רגל - הרגל).

שלום אירית אני גר באיזור ירושלים ואני מעדיף מטפל אך גם מטפלת זה בסדר

תשלח לי אי מייל ואכתוב לך שם של מטפלת [email protected]

יש לי בעיה שאני רוצה לצאת, לראות עולם, להכיר אנשים, אבל משום מה משהו מונע ממני לעשות את זה, או שאין לי כוח, או שאין לי את האמצעים, או שאין לי בכלל לאן ללכת. אני לא יכולה אף פעם ליהיות ספונטנית ולעשות מה שמתחשק לי באותו רגע, וזה מתסכל אותי. מה אפשר לעשות?

אפשר להתחיל ממקום אחד שבו את רוצה להיות או לבקר, או דבר אחד שאת רוצה לעשות (בינתיים רק אחד) ולעשות את זה. להתייחס אל זה כמו משימה שיש בה הנאה זה צריך להיות משהו שהוא לא קשה מדי לביצוע, שאת מעריכה כי אין מניעה אובייקטיבית לעשות את זה. זה איזושהי דוגמא לדרך שבה מתמודדים עם דברים כאלה , זה חלק מגישה קוגניטיבית התנהגותית.מעבר לכך אפשר ורצוי שתשאלי את עצמך מה מונע ממך? מה מפחיד? מה את חושששת שיקרה אם תגשימי את משאלותייך ורצונך. ודבר אחרון יש גם יתרונות לכך שלא הכל אנו עושים באופן ספונטני ומה שמתחשק באותו רגע, אז תחזקי את עצמך על מה שאת.... ותנסי ללמד את עצמך לפעול אחרת. כל טוב אירית

שלום קוראים לי רפי ואני סובל הרבה מאוד זמן מחוסר אנרגיה חיובית ומרגשות מאוד שלילייים בקיצור אפשר לקרוא לזה דיכאון קשה איזה טיפול את יכולה להמליץ לי ולא פסיכולוגי שיהיה טיפול יותר טבעי תודה

ואיפה אפשר לקבל במדויק טיפול?

רפי שלום.. הייתי ממליצה על טיפול הוליסטי המשלב גוף נפש ומציע תפיסה טיפולית רחבה . טיפול כזה בדרך כלל הוא פרטי. אם תכתוב לי היכן אתה גר והאם אתה מעוניין במטפל או מטפלת אולי אוכל להמליץ לך. בכל מקרה, דכאון קשה (כפי שהגדרת), חשוב לטפל... בברכה אירית

בעלי סובל מחוסר יציבות (שמתבטאת בהתנדנדות שנראית כתחילתה של נפילה) מדי פעם. התופעה מתגברת בעיקר בעת לחצים או עייפות רבה. זה מטריד אותי כיון שהוא לא מתפקד נורמלי בעת התקפים כאלו של אובדן שיווי משקל. הוא נשלח לבדיקות מטעם רופא אף-אוזן גרון. הבדיקה במעבדת שמיעה יצאה תקינה וכן נוירולוגיה תקינה. ברור לי כי יש קשר למתח, אך איך ניתן ללמוד לחיות עם הבעיה?

אינני יודעת כמה זמן תופעה זו קיימת אצל בעלך. אך נשמע לי שרצוי להמשיך בבדיקות נוספות. אם לא יגלו שום דבר, רצוי שבעלך יפנה לטיפול כדי שילמד להתמודד עם מצבי מתח ולחץ בחייו.

אירית שלום שמי יהודה בן 25 , ואני שוהה בחו"ל . עברה עלי חצי שנה נורא קשה שהתחילה עם כאבים בצד לייד הכליות הייתי בבתי חולים עשיתי את כל הבדיקות שרק אפשר והרופאים כל הזמן לא מצאו כלום ואני לא הבנתי כי אני מכיר את הגוף שלי ואני יודע מה אני מרגיש . התחלתי להכנס ללחץ שלא מוצאים כלום ואני במדינה זרה והכאבים לא מרפים ואפילו רק מתחזקים ולחזור לארץ אני לא יכול כי עברתי את זמן השהות ואני עובד פה . לאט לאט התחילו לי קשיי נשימה סחרחורות כמו קרוסלה בצורה שלא יכלתי לקום מהמיטה , נורא מפחיד הרגשות של רצון להתעלף רעידות בגוף , גליי חום היציאות לשירותים נוראיות ופשוט פחד מוחלט מהכל . אחרי חצי שנה של בתי חולים וכל זה בלי ביטוח מצאתי רופא ישראלי , נסעתי אליו עם התיק הרפואי שלי והוא אמר לי שמבחינת האיברים בגוף הכל תקין לפי התיק והוא חושב שאני בלחץ וחרדות והגוף לפעמים משדר מצוקה דרך החרדות . אחרי שעברתי כל כך הרבה סבל אני מוכן לקבל את הכל והוא היה מאד נחמד ונתן לי תרופות . התרופות שהוא נתן לי נקראות - PAXIL/CR והשנייה VAIOX שזה לשרירים ובאמת ביומיים הראשונים הרגשתי הקלה ואז לפתע הלכתי לעבודה ובאמצע היום הרגשתי מין פחד שתקף אותי ונכנסתי לחרדה הגעתי הבייתה נכנסתי למיטה כולי רועד הלסט שלי רעדה שזה נראה לי תופעות לוואי של הכדורים התקשרתי לרופא והוא אמר לי אל תדאג תמשיך לקחת אם היית אחי הייתי נותן לך יותר ( חייב לציין שהוא לא גבה ממני כסף ) אני המשכתי עם הפקסיל כל יום בערב לפני השינה ולא יודע אני מרגיש לא טוב מבוהל מפוחד אני נואש לא עובד לא יודע מה לעשות . השאלה שלי אם הכדורים יכולים לעזור מה כדי לעשות כדי להרגיש טוב , בבקשה עזרה , תודה מראש יהודה .

יהודה יקר... שאלות לגבי תרופות כדאי לשאול בפורום פסיכיאטריה. לדעתי חשוב שתמצא לך רופא מומחה (גם אם זה כרוך בתשלום) שהוא יאבחן מה קורה איתך. במקרה הכי גרוע הייתי חושבת על אפשרות של חזרה לארץ. לדעתי מצבך הנפשי חשוב יותר מכל דבר אחר. האם יש לך אנשים שאתה נמצא איתם בקשר קרוב? זה חשוב מאד לצורך התמודדות עם קשיים כמו שתיארת. אתה מוזמן להמשיך ולכתוב אירית

תודה על התשובה המהירה אירית . לגבי רופא מומחה על איזה סוג של רופא את ממליצה ? אני נמצא עם חברה שלי שעוזרת ותומכת מאד אבל הסיטואציה קשה , אני נורא לא רוצה לחזור בשלב זה לארץ מנסה בכח להשאר אבל נורא סובל . האם להמשיך את הטיפול בינתיים כי המינון של הכדורים עולה ל-25 מ"ג , הרופא הישראלי ממש אומר לי לא לדאוג והכל יעבור אני מקווה אבל לא בטוח אני אמור לפגוש אותו שוב בעוד שבוע וחצי לראות איך הכדורים משפיעים . תודה מראש יהודה .

yas laha atkafay harada za akol khol satelmad al za kah tarages tov yotar ata lo lavad teya batoah lol

מה ידוע לכם על נטילת empowerplus במקום ליטיום לבי-פולארים?

אני סובלת כארבע שנים מנשירת שיער רצינית שהתחילה לאחר דיאטה שעשיתי. כל תוצאות הבדיקות שלי תקינות -הורמונליות ,ויטמנים ומינרלים. אני מיואשת ונמצאת בלחץ עצום בגלל הבעיה הזאת,רציתי לשאול לאיזו עזרה נפשית אני יכולה לפנות היות וברור לי שיש קשר בין מצבי הנפשי לנשירה. בתודה מראש

גלי יקרה .. אם ברור לך שיש קשר בין נשירת השיער למצבך הנפשי, אזי כדאי לפנות לטיפול הנוגע בנפש. אני באופן אישי ממליצה על טיפול הוליסטי, המשלב גוף ונפש, מתוך האמונה שלי בדרך הזו. כדאי לקבל המלצה בנוגע למטפל או מטפלת ופשוט להתחיל טיפול בהצלחה אירית

שלום רב יש לי נשירת שיער רצינית שהחלה לפני כחודש, שלושה חודשים לאחר לידת התינוק. מתי הנשירה מפסיקה והאם ניתן או רצוי לקחת משהו על מנת להפסיק את הנשירה? תודה

נשירת שיער אחרי לידה, היא תופעה טבעית. חשוב לבדוק כמה זמן נמשכת הנשירה , מה הכמות שלה . בקשר לתכשירים או תרופות רצוי להתייעץ עם מי שמומחה לעניין.

היי, בשבועיים האחרונים שמתי לב לכך שיש לי נשירת שיער עצומה. אחרי מקלחת במיוחד, וגם סתם ככה. אמרו לי שמרכך גורם לחלישות השורשים, הפסקתי עם המרכך אבל הנשירה לא פסקה. השיער שלי הופך לדליל, תספורת עוזרת? מה בעצם גורם לנשירת שיער? (בת 29).

אני מאוד רוצה להירגע, ופחות להילחץ, אבל עם משפחה כמו שלי זה לא הדבר הכי קל בעולם, אח שלי הוא אחד האנשים הכי מעבנים שיש, אמא שלי עצבנית, אבא שלי אדיש, אני מאוד אוהבת את כולם, אבל לחיות אורך חיים נכון בבית הזה זה פשוט שיגעון... בבקשה עיזרו לי!

מאי יקרה.. אין ספק שקשה להרגע בנוכחות אנשים עצבניים. ונשמע שלא קל לך בבית. לא כתבת בת כמה את ומה בעצם השאלה שלך, כך שקשה להתייחס באופן מקיף יותר. אם את יכולה תפתחי את החיים שלך, תהיי פחות בבית, תהיי את מסופקת מחייך ואולי יהיה יותר קל בהצלחה אירית

יש לי בעיה של בדידות. אני רוצה שיהיו לי חברים, ולבלות יותר, ולעשות דברים, אבל משום מה אני לא יכולה לנהל קשרים נורמלים עם אנשים לטווח הארוך, אין אנשים שאני מרגישה שממש כיף לי איתם, והרבה פעמים אני גם לא רוצה לדבר עם אנשים שמתקשרים אלי, ואני לא יודעת למה זה קורה לי, אני רוצה להרגיש נאהבת וליהיות משוחררת, אני פשוט מרגישה שאין אף אדם שיכול לספק לי מה שאני רוצה, ואין לי מושג איך לשנות את הדפוס הזה. בבקשו עזרו לי!!!

דנה יקרה.. אין ספק שכולנו רוצים להיות נאהבים משוחררים ואני יכולה להוסיף עוד רשימה שלמה של בקשות ורצונות. אבל איך מגיעים לשם? לצורך זה , על פי גישתי, יש צורך להסתכל פנימה , מה קורה שם בפנים בעולם הרגשות, התחושות , הנפש והגוף. האם באמת את יודעת מה את רוצה? האם תפקידם של אנשים אחרים לספק לנו את מה שאנו רוצים, הרי גם הם רוצים.., מי מספק למי? יש המון שאלות ותהיות ולצורך זה צריך להתחיל במסע של למידה והכרות פנימית ואישית. לפעמים עושים את זה יחד עם מטפל/ת לפעמים דרך ספר טוב ועוד הרבה דרכים שכולן מובילות לקראת צמיחה והתפתחות. וזה מה שאני מאחלת לך אירית

האמת היא אני יודעת שעליי לטפל בעצמי מבחינה נפשית. והאמת היא שאני מרגישה כל כך גרוע, לא רק בגלל הטראומה לגבי הפסוריאזיס אלא דווקא בגלל הסיבה שהמצב הבריאותי של אמא שלי מאוד לא טוב ומדרדר מיום ליום. ואני בטוחה שברגע שהיא תצא מזה, בעזרת השם, אני ארגיש הרבה יותר טוב. מודה לך שוב על התגובה.

ענתי, ליבי איתך, מלא בתפילת "מי שברך" לאמא היקרה שלך. מי ירצה וה' יהיה עימה ובכוחותיה. חיזקי ואימצי

רונית תודה על התגובה, את נשמה טהורה. ביי.

אני מקווה שתוכלי להתחיל כמה שיותר מהר לטפל בעצמך, אולי זה באופן עקיף גם יעזור לאמך, בדרכה. אירית

כשיש חופש, אז יש זמן יותר לדאוג לעצמך, להרפות ממתחים ולחיות בכלל אורח חיים בריא, אך כשמתחילים הלימודים, וכשיש עבודה, וברויות, ועוד המון עניינם שנכנסים אחד בתוך השני, מאוד קשה לשמור על שפיות, וכל מה שבנית עד עתה נהרס בגלל הלחץ העצום הזה. מה אפשר לעשות ?!

אין ספק שחופשה לעומת שגרה וחיי יומיום הם שונים במהותם. חשוב שגם חיי היומיום והמטלות יהיו כאלה שיש בהם מידה של חופש. לא תמיד זה אפשרי אבל חשוב לנסות שיהיו מרווחים בין דבר לדבר בין יום קשה ועמוס לעוד יום קשה ועמוס ואם לא מספיקים כל השבוע אז חשוב לעשות את זה בשישי שבת. כמו כן חשוב שבעשייה היומיומית יהיה סיפוק ואהבה לדברים שעושים. ברור שלא כל מה שאנחנו עושים אנחנו אוהבים , אבל האם יש חלק מהדברים שאת אוהבת ואם לא, אז אולי מכאן צריך לבדוק את הדברים. בהצלחה אירית

היי אירית. אני בחורה בת 18 חסרת ביטחון עצמי . אני בחורה נראת טוב וכאשר אני בסביבת אנשים אני מנסה כמה שיותר להיות טובה ולהשתלב בחברה אך זה לא יוצא מתוך תוכי זה הכל הצגה רג בכדי לרצות את האנשים והבעייה היא שההצגה ממש מובנת וכולם שמים לב לזה (אני כזאת שקופה) וכך כל זה בא לכסות את חוסר האהבה העצמית שלי וכל הזמן אני מרגישה לא בנוח וחנוקה . אתמול היתה לי חתונה וישבתי מול הצלם כך שיצאתי בכי ברבה,אבגלל זה אני לא מצליחה לישון כי אני תמיד חושבת על איך שהאנשים יסתכלו עלי ועל ההצגה שלי. טופלתי אצל פסיכולוג אך זה לא הועיל להפך וכמו כן גם אצל פסיכיאטר בהבחנה שיש לי " חרדה חברתית" אך רק המחשבה שיש לי איזה הפרעה גורמת לי עוד יותר לשנוא את עצמי.אין לי חברות שאני יכולה לדבר איתן בחופשיות כי כולן לא אוהבות אותי וההורים לא עוזרים במקרה הזה הם אדישים ושיחות איתם לא יועילו.כך גם נשללות גם כל האפשריות לעזרה אני מרגישה בודדה בעולם הזה מה לעשות?????????????.

דבר ראשון, על תחשבי שאת מוזרה או יוצאת דופן, משום ש 13% מהאנשים סובלים מחרדה חברתית. יש טיפולים מוצלחים מאוד בחרדה החברתית. ושמעתי על הרבה אנשים שהצליחו לצאת מההרגשות השליליות והביקורת העצמית והתסכולים בזכות שהלכו לטיפול. כדי לך לנסות ללכת שוב, ואם הפסיכולוג לא מתאים אפשר לנסות מישהו שונה. את עדיין בבי"ס? אם כן כדי להתייעץ עם הפסיכולוגית של בי"ס. את לא אשמה, יש הרבה סיבות אפשריות למצבך, יכול להיות סביבה ואפילו משהו גנטי.

דליה יקרה.. אני מסכימה עם מה שנכתב קודם ורוצה להוסיף ולהדגיש שהטיפול חשוב. אבל עוד יותר חשוב, מי המטפל/ת.אין עצה אחת שתעזור לפתור כמו בקסם את הקושי הרב שאת נמצאת בו. יש צורך למצוא אדם (גבר או אישה וחשוב שתשימי לב עם מי את מרגישה יותר בנוח), מטפלת/ת שיהיה נכון בשבילך, וביחד(לא לבד) לעשות את הצעדים הקטנים אך המשמעותיים לקראת שיפור איכות חייך. חשוב שתדעי שללא טיפול את עלולה לפגוע באיכות חייך בצורה משמעותית, במיוחד כשאת מציינת שאין מסביבך תמיכה כמו שאת זקוקה לה. אם בכל זאת את מרגישה שכרגע לא מתאים לך להכנס לתהליך אזי יש טיפולים הומאופתיים (בהומאופתיה קלאסית) או פרחי באך היכולים להפחית במקצת את הסימפטומים שאת חשה ולתת לך תחושת הקלה . חשוב לזכור כי זהו מענה קצר, ולא מלא והשילוב האידאלי הוא בין טיפולים כאלה , לטיפול תהליכי אצל מטפל/ת. שיהיה לך כל טוב

יש לי בעייה והיאא שהפסיכולוגים מתסכלים אותי עוד יותר כי אאני ממש לא אוהבת לדבר על הבעיות שלי וזאת לא רק הסיבה אלא שאני ממש לא אוהבת ללכת למרכז לבריאות הנפש כי אני פוחדת שהאנשים שאני מכירה יראו אותי ובקשר לפסיכולוג פרטי אנחנו במצב כלכלי לא טוב וכבר סיימתי תיכון טופלתי בעבר בשיטות הומופתיות אך כמו שאמרת הם רק גורמים להקלה . אני מנסה לחשוב ולחשוב מה הוא בעצם הפיתרון לכל זה ?????????

תודה רבה לכם על העזרה. התחלתי ללכת לפסיכולוג, הייתי כבר בשתי פגישות. הוא אמר שלפי מה שהוא רואה יש לי חרדה חברתית. דיברנו על בעיות ספציפיות ואני רק עניתי על השאלות שלו, אני לא יודעת איך להגיד לו מה עובר עלי, למרות שאני יודעת שזה חשוב, אני לא חושבת שהוא יודע שיש בתוכי עצבות כל כך גדולה. אני מאמינה שבתוך כל אדם יש חלקים רבים וגם רוח שהגיעה מאלוהים, ויש לי כבוד רב לחלקים האילו בתוכי, משום כך אני לא הולכת להרוג את עצמי או להזיק לעצמי, אבל אם לא הייתי מאמינה בזה, נראה לי שהייתי רוצה למות. כי אני לא מועילה בקלום, לא יודעת להתמודד עם קשיים, פשוט חיה את החיים בלי טיפת מאמץ (על זה שאני לא מתמודדת עם קשיים כן דיברנו). אז מה הטעם לחיות עם אני לא מועילה לעולם ולעצמי?? איך אני יכולה להציג בפניו את כל זה? נראה לי שחשוב שידע שחשבתי ברצינות על הרצון למות, ושהרבה פעמים כשהולך להיות משהו שדורש ממני התמודדות אני רוצה שיקרה איזה אסון ואני ימות. אבל אני לא יודעת איך להתחיל לדבר על זה, אני מחכה שהוא יגיע לזה לבד

שי יקרה.. כל הכבוד לך. תני זמן לתהליך, את לא תוכלי לספר מיד את הכל. לאט לאט ייצאו הדברים האמיתיים. רק במידה ואת מרגישה שיש בך דחף שעלול לסכן את עצמך, חשוב שתספרי לו על כך מיד. אם תתמידי בטיפול, את תגלי שיש לך מקום ומשמעות בעולם. שיהיה לך רק טוב באהבה אירית

אירת שלום, אני סובלת ממחלת העור פסוריאזיס כבר 17 שנה, ובמשך 10 השנים האחרונות זה התפשט לי גם בפנים, כך שקרוב ל-90 אחוז מהפנים היו נגועות. במשך כל אותם שנים שריתי בדיכאון נוראי, מחשבות אובדניות, היות שהתביישתי להחשף כך בחוץ הסתגרתי בבית במשך כל אותם השנים. התייאשתי מכל הטיפולים הקונבנציונלים שלא הועילו לי כלל. ובלית ברירה שאיבדתי כל אמון באחרים, נפלתי בין הכסאות. סגורה ושבורה, אני עם עצמי. אולי זה ישמע לך מופרז התיאור הנ"ל, אך הדברים נאמרים בשיא הכנות ואמת לאמיתה. לאחרונה הצלחתי לצאת מהמחלה, לא בגלל שהרופאים מצאו לי מרפא, אלא שאני חיפשתי אותו מעבר לים. והיום אני מגדירה אותי נקיה כמעט לחלוטין. אך בכל זאת, נורא קשה לי להמשיך הלאה, אני מרגישה חסרת אנרגיה, ובאמת שאני רוצה להמשיך הלאה, אך לא יודעת מאיפה לקחת את הכוחות. אני גם מתביישת לפנות לטיפול נפשי. והאמת היא שאני לא מאמינה שאצליח לצאת מהמצב הנפשי שאני שרוייה בו. מה אני אמורה לעשות.? האם ניתן בכלל לטפל במצב הזה?

ענת יקרה.. שווה להאמין. בלי האמונה קשה לעשות צעדים קדימה. גם אם את לא מאמינה ממליצה לך בצורה מאד ברורה ללכת לטיפול. חשוב כל כך לפגושאדם שיהיה שם רק בשבילך וילווה אותך יד ביד בקצב שלך לריפוי נפשי מהמחלה. ריפית את עצמך מהסימפטומים הגופניים, עכשיו הזמן לרפא גם את הסימפטומים הרגשיים. אני מאמינה שאם היו לך כוחות לצאת מהמחלה יהיו לך כוחות להמשיך הלאה בחייך. חבל על הזמן היקר שלך . לכי לטיפול, זו לא בושה, זו זכות גדולה. אל תחכי להגיע למצב של אין ברירה. בהצלחה אירית

האים ניתן להתרפא לחלוטין מפיברומיאלגיה? יהיו בשורות משמחות בעתיד לגבי טיפול במחלה? אובדת העצות

אני בת 17, ויש לי בעיה מטרידה מאוד שמשתקת את חיי החברה שלי ואת התחביבים שלי. אני אוהבת נורא לשחק על במה ואפילו הייתי בחוד למשחק שלוש שנים, בסוף כל שנה היינו צריכים לעשות הצגה, ותמיד יום או מספר לפני עלייתי לבמה, ניכנסתי ללחץ והקאתי. אני נורא אוהבת לשחק ויש לציין שכשאני על הבמה הכל מתנהל מצויין, אני לא מגמגמת ואני זוכרת את התפקיד שלי, אף פעם לא ניתקלתי בהערות רעות מהקהל, רק טובות. אני מאוד שונאת את ההרגשה הזאת במצבי לחץ, ולכן הפסקתי להשתתף בהצגות ואם קוראים לטקסים מהבית ספר אני מסרבת להשתתף, כי אני ידעת כבר מה מצפה לי, שאני אקיא בבוקר ולא אשן טוב לפני. ההרגשה הזאת גם מלווה אותי לפני יציאה למסיבות עם חברים, ועוד סיטואציות שמכיניסות אותי ללחץ. באותו רגע הגוף שלי לא מקשיב למוח ועושה מה שהוא רוצה, אני לא מצליחה להשתלט על הרגשה זו. ביקרתי מספר ביקורים אצל פסיכולוגית, היא טיפלה בי בשיטת ה emdr אך זה לא עזר. הייתי גם אצל הומאופאתית שהביאה לי כדורי צמחים, אך יש בי הרגשה שגם זה לא עוזר. מה לעשות האם ללכת לטיפול בעוד דרכים? אם כן, איזה? תודה.

מכאלה יקרה שלום...לפי התיאור שאת מתארת, יש צורך לטפל במה שקורה לך , מאחר ויש לכך פגיעה רצינית בתחומים חשובים בחייך. אם לא תטפלי בשלב הזה יש סיכוי שהעניין יסתבך. אם לא יהיו חיי חברה ותמנעי מפעילויות מהנות שמספקות אותך יכול להתלוות לזה דיכאון וסיבוכים נוספים . לכן לא הייתי מוותרת כל כך מהר על הטיפול. למה הופסק הטיפול בEMDR אני יודעת שזה טיפול מצוייין. האם הפסקת מיוזמתך? למה הופסק הטיפול ההומאופתי האם ביוזמתך? חשוב לתת לטיפול זמן.. ולא להפסיק מהר. אלא אם כן את מרגישה באופן מוחלט שהפסיכולוגית לא מתאמה לך, או התרופה ההומאופתית לא מתאימה לך. גם אז רצוי לדבר על כך עם המטפלים. בכלל מומלץ מאד טיפול משולב נפשי ותרופתי (הומאופטי). עוד הצעה לי אלייך... למרות התחושות הקשות וההקאות לא לוותר על מה שחשוב לך ואת אוהבת... אם יש לך עוד שאלות אני כאן.. אירית

אני רוצה לציין שבטיפול של הפסיכולוגית, emdr חשתי שאני לא יכולה להתרכז, ושיצאתי מהטיםול חשתי שזה ממש לא עזר. ולאחר נטילת התרופות ההומפאתיות, כמה ימים אחר כך, התחושות של הרצון להקיא חזרו, אבל בדרגה קצת יותר נמוכה...( הייתי לפני מבחן של בגרות, ואין לי חרדת מבחנים) אני עד לפני מספר חודשים, אף פעם לא ויתרתי על הדברים שאני אוהבת לעשות, אפילו שהקאתי לפני כן, אבל ,"הקש ששבר את גב הגמל", היה שהייתי צריכה להשתתף בטקס של הבית ספר, והקאתי לפני הטקס. אף פעם ההשתתפות בטקסי בית ספר, לא גרמה לי להתרגש כל כך...ומאז הציעו לי להשתתף בעוד טקס, וכבר חשבתי על מה שיקרה יום או כמה שעות לפני הטקס, פינתי לפסיכולוגית שלי והיו לי ספקות רבות, בסוף החלטתי להשתתף אבל אמרו לי שבגלל שלא באתי לחזרות והייתי בספקות, אני לא יכולה להשתתף, ואחר כך לא הרגשתי הקלה, אלא, מין ריקנות ועצב... בחופש הגדול אני נוסעת למשלחת נוער בחו"ל ואני מאוד מפחדת...

ב 4 שנים האחרונות בזמן שאני צם אני חוטף כאבי ראש והכאות יש לציין שאני אדם בריא ועוסק הרבה בספורט

תודה רבה על הרצון לעזור! אין לי חברה שאני מרגישה מספיק נוח לשפוך את כל הלב לפניה... מה שהתכוונתי זה שבתחילת השנה הייתי הרבה יותר מודעת לעצמי, וידעתי לנתח את הסיבות לדברים שעברו עלי, עכשיו אני מנסה ומצליחה להסביר במילים, דרך השכל; אבל בתוכי אני לא באמת מצליחה להרגיש את הסיבה. קשה להסביר, אני לא יודעת, אולי זה בכלל לא נכון... היו הרבה סיבות בתחילת השנה להרגשה הזאת שלי, לא סיבות חיצוניות, אלא דברים שהפריעו לי בתוך עצמי, כמו חוסר הביטחון, הסגירות כלפי חוץ, שאני נתקעת בהרגלים ישנים, והוויתור שלי לעצמי. זהו, מקווה שזה היה מובן ושוב תודה

שי יקרה ... את אומרת שאת לא מצליחה להרגיש . בתחילת השנה ידעת מה עובר עלייך והרגשת ועכשיו גם את ההרגשה. אבל את אומרת שאת מרגישה עצב. ועצב זו הרגשה. האם לעצב הזה יש הרגשה בגוף. האם יש מקום בגוף שבו מורגש העצב הזה? איך את מרגישה את העצב? יכול להיות שניתקת את עצמך כדי לא להרגיש כדי לא לגעת ולדעת... במצבים כאלה אני באמת מאד ממליצה על טיפול. גם כדי למנוע התדרדרות. נשמח להיות כאן בשבילך אירית

אני לא יודעת מה קורה איתי, רוב הזמן עצובה ומסוגרת בתוך עצמי. בתחילת השנה בכיתי הרבה והייתי מודעת למה שקורה איתי. עכשיו כבר כמעט לא בוכה, פשוט עצובה בלי להתעמק בסיבה, לפעמים אני אומרת לעצמי את הסיבות שהייתי אומרת בתחילת השנה, רק שעכשיו אני אומרת את הסיבה אבל לא בטוחה שהיא באמת מתאימה למצב. לא יודעת איך הסביר, פשוט לא טוב לי, ורציתי לשאול אם הגיוני שאין סיבה להרגשה שלי, זאת אומרת, האם הגיוני שאין סיבה חיצונית שגורמת לי להרגיש ככה וגם כן אני לא רואה מה אני עושה שגורם להרגשה הזאת, למרות שאני יודעת מה גורם לה, אבל לא מרגישה את זה בתוכי, לא יודעת אם זה באמת זה... מה אפשר לעשות? אם אני ילך לפסיכולוג זה לא יעזור כי אני לא יודעת להסביר מה עובר עלי. אפילו לעצמי לא. ובטח גם מה שכתבתי לא ברור.

שלום לך, אני די מבינה מה עובר עלייך, גם לי היו תקופות כאלו בחיי שפשוט הייתי כ"כ עצובה ולא הבנתי מאיפה זה בא... אך לכל דבר יש סיבה. בתוך תוכך משהו אכן מפריע לך, פוגע בך וכתוצאה מכך, מחליש אותך. לי לקח זמן לפענח את הדברים הללו, ולאו דווקא ע"י פסיכולוג ניתן לעשות זאת. יש לך חברה טובה שמוכנה להקשיב לך? אני מציעה לך ללכת אליה ופשוט לדבר על מה שעובר עליך. לאט לאט תרגישי שאת נפתחת כלפיה ותוציאי את הכל... זו ההרגשה הכי משחררת בעולם! רק לא הבנתי למה התכוונת כשכתבת שזאת אותה סיבה מתחילת השנה... איזו סיבה זו היתה אז? מה גרם לך להרגיש כך אז, שכך את מרגישה היום? נראה שעוד לא התגברת על כך אז וזה רק יושב לך על הלב גם עכשיו. אשמח להיות כאן בשבילך... dana :-)

שלום לך, אני די מבינה מה עובר עלייך, גם לי היו תקופות כאלו בחיי שפשוט הייתי כ"כ עצובה ולא הבנתי מאיפה זה בא... אך לכל דבר יש סיבה. בתוך תוכך משהו אכן מפריע לך, פוגע בך וכתוצאה מכך, מחליש אותך. לי לקח זמן לפענח את הדברים הללו, ולאו דווקא ע"י פסיכולוג ניתן לעשות זאת. יש לך חברה טובה שמוכנה להקשיב לך? אני מציעה לך ללכת אליה ופשוט לדבר על מה שעובר עליך. לאט לאט תרגישי שאת נפתחת כלפיה ותוציאי את הכל... זו ההרגשה הכי משחררת בעולם! רק לא הבנתי למה התכוונת כשכתבת שזאת אותה סיבה מתחילת השנה... איזו סיבה זו היתה אז? מה גרם לך להרגיש כך אז, שכך את מרגישה היום? נראה שעוד לא התגברת על כך אז וזה רק יושב לך על הלב גם עכשיו. אשמח להיות כאן בשבילך... dana :-)

אנו משפחה שיצאה לשליחות בניגריה אנו נמצאים כאן כבר חודשיים ואנו נמצאי םבקשיי קליטה מאוד מואד קשים. היציאות החוצה מהבית מתלוות מפחדים מאוד קשים הנסיעה בכבישים אינה נעימה מכיון שיש מראות לא הכי סמפטים, המון שוטרים, בקיצור מלא פחד וחרדה. לי ולביתי המעבר הכי קשה היא כמעט ולא מוכנה לצאת מהבית ואם כן הנסיעה ברכב איתה מאוד לא סימפטית אם חלילה יקרה לנו משהו, אני סובלת נורא ולא יודעת איך לתפקד לוקחת מלא רסקיו אבל זה לא עוזר, מבקשת עזרה דחוף איך ללמוד לחיות כאן כי בקצב הזה אני אורזת מיזוודות ועוזבת את בעלי שעל דבר כזה הוא לא מוכן לשמוע ואת האמת אני לא יהיה מסוגלת לחיות בלעדיו, בעלי מאוד מוטרד מאיתנו וזה מקשה עליו ללמוד את עבודתו החדשה ולהוכיח את עצמו הייתי שמחה לקבל קצת עזרה בנושא תודה

מימי יקרה... מעבר מארץ לארץ היא דבר שמטלטל בחוזקה את האדם ומשפחתו. התחושות שאת מדברת עליהן, מאד מוכרות בקרב אנשים שיצאו לשליחות. במקרה שלך נוסף על המעבר, עברת לארץ עם תרבות אחרת, ארץ זרה לחלוטין ולכן קשיי ההסתגלות, מן הסתם יהיו קשים יותר. אני מציעה לך לא למהר ולהחליט החלטות. אני מכירה אישית אנשים שבמשך שנה, עברו קושי גדול מאד ורק אחרי שנתיים התחילו ממש להנות (אני לא אומרת שזה מה שיקרה לך, אני רק מספרת לך שתקבלי פרופורציות על מידת הקושי הלגיטימי שאת עוברת). אני מציעה לך מספר דברים. הדבר הראשון לראות אל מי את יכולה להתחבר, אנשים שנמצאים שם במצבך ועברו כבר את קשיי הקליטה הראשוניים ויוכלו להוות בשבילך כתובת ותמיכה. הדבר השני הוא לאט ועדינות. אל תצפי מעצמך כל כך הרבה כבר בהתחלה (גם אם את לא ממש בהתחלה). תעשי מה שנוח לך מה שמתאים לקצב שלך, אל תכפי על עצמך הסתגלות בכוח, קחי את הזמן, את עוברת דברים בהחלט לא פשוטים ותפרגני לעצמך. תעשי רק מה שאת יכולה ולאט לאט תתסתגלי. חודשיים זה כלום זמן. אחרי שעברת את ההלם הראשוני מגיעה ההכרה האמיתית של גודל המעשה וזה לא פשוט. קחי לך את הזמן. אני אומרת לך שאת יכולה לפחות שנה להגיד לעצמך שאת ומשפחתךבתהליך הסתגלות (ואפילו גם אחרי זה). אל תהיי קשה עם עצמך ולא עם בעלך לאט לאט מזמינה אותך לשתף אותנו כאן במה שקורה איתך שתהיה לך הסתגלות איטית ובריאה אירית

אירית תודה שענית לי את האמת אין כאן כל כך עם מי לדבר כל אחת בשלה ובטח אין לאף אחת סבלנות אלי שלא מסתגלת ומקשה על החיים, הם לא זוכרות איך הם היו בהתחלה אבל החברה הישראלית כאן מאוד לא.... אני צריכה כמה טיפים איך להתמודד ביום יום עם הפחדים, אני מרגישה מאוד מאוימת מכל השחורים בחוץ, המראות בחוץ ממש מפחיד ונוסף לכך ביתי מאוד מלחיצה אותי היא בת 7 ומאוד פוחדת היא יושבת מאוד דרוכה ברכב פוחדת שיקרא לה משהו הנסיעות לבית הספר וחזרה הופכות להיות סיוט לא קטן בכלל. אין לי מושג עם מי להתיעץ כאן ואיך להתמודד עם ילדה בגיל זה שכל כך פוחדת, לעומת זאת בני בן ה4 בסדר גמור והוא למשל לא מוטרד מהקורה סביבו. מבקשת עזרה תודה אילנית

האם זה הגיוני שבן אדם שבוכה שאין לו עם מי לצאת ובודד- יקבל דבר גדול כמו דכאון ? בדידות היא סיבה ?

יעל יקרה.. הדכאון יכול להביא לתחושות בדידות קשות וככל שתחושת הבדידות קשה יותר, כך הדכאון מתחזק ומשתרש. כלומר הבדידות בהחלט שזורה בתוך הדכאון. לא כל בן אדם שמתלונן על בדידות , נמצא בדכאון, וצריך שיהיו עוד סימפטומים כדי שיוכלו לאבחן דכאון. אך בדידות היא תחושה מאד לא פשוטה המביאה לעיתים לתחושות של דכאון. מקווה שעניתי לך כל טוב אירית

תודה מראש

חשוב לאבחן את מכלול הסיבות והגורמים המביאים אותך למצבים של מיגרנה . מהי העוצמה , התכיפות ועוד שאלות נוספות. יש מרפאות מומחים, יש דיקור סיני, על בסיס קבוע. טיפול הומאופתי ועוד. יש גם סימפטומים רגשיים , התמודדות עם לחצים, עומס של לחצים שעל זה כדאי לעבוד בטיפול. כלומר אין פתרון קסם, צריך להתגייס, אם באמת רוצים להביא לריפוי. לעיתים המיגרנה משרתת צורך שהאדם לא מסוגל לספק לעצמו, כמו צורך במנוחה , התנתקות ועוד. ככל שאוסיף לכתוב על זה כך יהיה לי עוד מה לכתוב, אז נסתפק בכך שיהיה כל טוב וראש קל אירית

היי, קוראים לי גילת ואני חיילת. אני סובלת מבעיה מאוד רצינים של חוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ונראית על הפנים. אני סובלת מכתמי אקנה ומנסה להילחם ההעיה מאז גיל 14. אני בדכאון עמוק, לא יוצאת, סגורה בתוך עצמי, אני עצבנית מאוד וחושבת על התאבדויות. אני צריכה עזרה אך לא מבינה אל מי לפנות.

גילת יקרה.. ניתן לבקש טיפול גם בצבא, דרך קב"ן. אם את לא מעוניינת אפשר לפנות לתחנה לבריאות הנפש באזור מגורייך. או ללכת לטיפול באופן פרטי. אני חושבת שכדאי ואף דחוף לפנות לטיפול כיוון שאת מתארת סבל גדול וחבל שתסבלי כל כך כשאפשר לטפל. אם תכתבי לי היכן את גרה, אחשוב על המלצה בשבילך לטיפול פרטי. מעבר לכך כדאי לך להתעניין אצל מקורבים אלייך על המלצות של מטפלים. שיהיה לך כל טוב אירית

אירית שלום, אני מודה לך מאוד על תשובתך המהירה. בעניין הפניה לקב"ן שמעתי שבבעיות כמו שלי הקב"ן מוריד פרופיל נפשי ולכן אני לא רוצנה לפנות אליו. אני אודה לך אם תסבירי לי מהו "תחנה לבריאות הנפש" משום שמעולם לא שמעתי בעניין. אני מעוניינת לפנות לייעוץ פרטי אך אם בתחנה לבריאות הנפש הטיפול יהיה חסכוני יותר אעדיף ללכת לשם. בכל מקרה אני גרה בפתח-תקוה, ואודה להמלצתך בבחירת מטפל. אודה לתגובתך, גילת

אני בת 22 עם עבר ארוך מאוד של דיאטות את הדיאטה הראשונה עשיתי בגיל 13 ירדתי 10 קג עי תזונה נכונה ומאז כמו כולם כל הזמן זה עליות וירידות ניסיתי המון סוגי דיאטות לפני כשנה וחצי הגעתי למשקל שהייתי מרוצה בו אבל העלתי 3 וחצי קג שהם קריטיים וכל תזונה ודיאטה שאני מנסה לא הולך ולעיתים אף המשקל עולה זה מתסכל מאוד אני מפתחת שנאה לעצמי ולגוף שלי אני שונאת לצאת מהבית כי אני מרגישה שמנה יש לציין שאני עושה 4 פע' בשבוע ספורט מה עוד לעשות נמאס לי כבר אני רוצה לאהוב את עצמי אבל איך חייבת עזרה

שלום לך יקרה... אני שומעת ממך שיותר מכל את רוצה לאהוב את עצמך, כי בתחום השמירה על המשקל את יחסית מצליחה (עם שלושה קילו יותר או פחות), את עושה ספורט זאת אומרת שיש לך משמעת בכל מה שקשור לענייני הגוף. הבעיה היא שאת אינך מרוצה. את רוצה לאהוב את עצמך עם שלושה ק"ג. את רוצה לצאת מהבית ולהרגיש טוב. מעבר לכך ייתכן שאת סובלת מהפרעת אכילה. אני ממש מציעה לפנות לטיפול. למרות שהייתי רוצה לתת לך את פטנט הקסם, אבל לצערי הוא לא קיים. הפרעות אכילה, דימוי שלילי של הגוף וחוסר קבלה עצמית דורשות תהליך יחד עם אדם שיוכל להיות שם בשבילך ולהבין יחד איתך, למה את מרגישה כמו שאת מרגישה וביחד תמצאו דרך להרגיש ולחשוב אחרת - זה טיפול , כל דבר אחר עלול להשאיר אותך במצוקה זמן רב. בנוסף יש קבוצות לאכלנים כפייתיים - שמתייחסות גם לאכילת יתר, בולימיה ואנורקסיה(בכל הארץ וללא תשלום) אולי תמצאי שם את התמיכה לה את זקוקה. ותסלחי לי עם הכנסתי אותך בקטגוריות אלו, אם זה לא נכון לגבייך, תמחקי את החלק הזה. מקווה שעזרתי לך במעט אירית