פורום שווה לכל נפש

הפורום יעסוק בתחומים הנוגעים לבריאות הנפש, כגון: התמודדות עם מחלת נפש, דיכאונות, יחס החברה ועוד
2337 הודעות
2120 תשובות מומחה

מנהל פורום שווה לכל נפש

09/03/2004 | 18:03 | מאת: טיף וטף

קיבלתי היום צירי לידה כל 5-10 דקות מתי לדעתך אני ילד ובמנוחה הצירים כל חצי שעה.

09/03/2004 | 19:07 | מאת: אירית שלו

לידה היא מסע של הנשמה החדשה שמגיעה לעולם. ואת האמא מאפשרת ונותנת את גופך ודרכו האדם החדש מגיע לעולם. זהו תהליך מרגש מאד. תשתדלי להיות בכל שלב של המסע במודעות ברגשות חיוביים. לא חשוב מתי תהיה הלידה. היא תהיה כאשר היא תצטרך להיות. בנתיים פשוט תהיי ערה לשינויים שעובר הגוף שלך. מה את מרגישה, מה את חושבת שהתינוק מרגיש ושיהיה המון המון בהצלחה

08/03/2004 | 17:02 | מאת: שוב אני על הכף האדומה

הילד בן 3 עדיין בגן מתעקש לאכול עם כף אדומה. בטעות שנותנים לו כף אחרת הוא בוכה ומסרב לאכול. מה היית ממליצה. וסליחה

08/03/2004 | 22:20 | מאת: אירית שלו

אני אשתדל לא להיות גסה מדי בתשובה שלי אלייך. כי ברור שאת/ה מטריד/ה. קיבלת במספר פורומים את התשובה וגם כאן קיבלת מספר פעמים. אני חושבת שיש לך בעיה שקשה לך לספר עליה ובגללה את/ה מטריד. אז בבקשה, או שתספר/י על הבעיה האמיתית או שתפסיק/י. במקרה הכי גרוע אני אאלץ לבקש שימחקו את השאלות המטרידות

24/03/2004 | 15:58 | מאת: זהר

שלום הילד אוהב את הכף האדומה? איפה הבעיה? .לכולנו יש העדפות לצבעים ,לצורות ,לבני אדם וכו" .אפשרו לו לממש את ההעדפה שלו.לא לדאוג, בעוד תקופה קצרה אם לא תתעקשו הוא יבתר על הכף האדומה והכל ישאר מאחור.

07/03/2004 | 18:40 | מאת: טל נפתלי

מה הקשר בין פסואירזיס לנפש ממה בדרך כלל נובעת המחלה? איך אפשר לעזור. מכייוון איזון גוף נפש. בתור מטפלת על מה אני צריכה לחשוב?

08/03/2004 | 10:19 | מאת: אירית שלו

טל יקרה שלום! כמובן שבטיפול צריך להתייחס לכל המכלול ובמיוחד באיזון גוף נפש צריך לאבחן את האדם ולראות איזה עוד קשיים הוא חווה חוץ מהפסואירזיס. בכל מקרה פסוארזיס, היא מחלה של העור. העור הינו האיבר החיצוני בגוף שבא במגע עם העולם, הוא הקשר בין הפנים לחוץ, זו מחלה שנראית, (מבחינה חיצונית) מאד לא אסטטית. העור גם שייך לשכבה שמייצגת את העשייה והפעולה בעולם הזה. אם כך הייתי חושבת שלאדם הזה יש קושי עם הקשרים הבין אישיים ,והקשר עם הסביבה . אולי הוא מעוניין לדחות את הסביבה באיזשהו אופן. עוד אפשרות שהאדם מתנהג בחוץ באופן שונה ממה שהוא מרגיש בפנים ויש חוסר התאמה בין ההתנהגות לרגש. התיאור הזה צריך להתאים לעוד התנהגויות ואז לצרף את חתיכות הפאזל ביחד. לגבי הטיפול_ אני מטפלת בדרך כלל בצד הרגשי שכמובן מתבטא גם בגוף , אך במצבים של מחלה אני מעדיפה שהטיפול ילווה בטיפול משלים כמו הומאופתיה, פרחי באך על מנת שתהיה הקלה משמעותית בסבל של האדם. אם המטופל מוכן לשאת את המחלה לאורך זמן ניתן לטפל בה דרך המרכיב הרגשי בלבד. בנוסף אני מציעה למטפלים לקחת הדרכה על מטופלים שיש התלבטות לגביהם אני עושה כך. בהצלחה אירית

07/03/2004 | 18:02 | מאת: סתם אזרחית איכפתית

די לאלימות כלפי נשים. זה נמאס. איך לדעתך ניתן למנוע תופעות כמו שאנו שומעים בחדשות וקוראים בעיתונות. יום טוב

08/03/2004 | 09:59 | מאת: אירית שלו

אזרחית יקרה! נושא כאוב מאד! בעיה מורכבת מגורמים שונים הן אישיותיים, חברתיים, תרבותיים ועוד... למרות שיש עשייה רבה בתחום , עדיין זה לא מספיק. אני חושבת שאזרחים אכפתיים יכולים להתרם למאמץ, אם יודעים או חיים בשכנות לאישה שסובלת מאלימות, כדאי לשוחח איתה, להפנות אותה למרכזי הטיפול באלימות שנמצאים כמעט בכל עיר (והם מקצועיים מאד וניתן שם טיפול טוב), לפנות למשטרה ולהתריע. זוהי חובתו של כל אזרח וזה כתוב גם בחוק. בנוסף אפשר להצטרף לארגונים חברתיים הפועלים נגד תופעות חברתיות ( למשל קהילת סינקופה, תחפשי עליהם באינטרנט). לגבי האישה המוכה, עצמה. היא חייבת באופן מיידי לפנות לעזרה. אי אפשר לטפל בעניין כשמשאירים אותו סגור בין כתלי הבית. מיד להוציא החוצה את הבעיה. נקווה שהחברה שלנו תהיה פחות אלימה מכל הבחינות ואז אולי לא יהיה כל כך פשוט לקחת את חייו של אדם. אירית

07/03/2004 | 15:26 | מאת: פרחים

ילדה שהיתה תלמידה מצטיינת ופתאם חלה לה ירידה בלימודים - בהתנהגות הכללית שלה. האווירה בבית היא אווירה חיובית. אווירה נעימה. אווירה אוהבת. אווירה תומכת. אך הילדה מסרבת לתקשר. פורים שמח. הרבה בריאות. אושר ועושר וחיים מאושרים. את מקסימה את נהדרת. את ממש מקצוענית אני שמה לב לתשובותייך לאנשים אחרים. כל הכבוד.

08/03/2004 | 09:48 | מאת: אירית שלו

מהאנפורמציה שאת נותנת נראה כי משהו קורה לילדה .( אם כי לא ברור בת כמה היא, כי יש משמעות לגילאים השונים) בדרך כלל שחל שינוי כללי בתחום ההתנהגות והתקשורת, יש סיבה לכך ולכן נראה שצריך לטפל בעניין. אני מניחה שזה מאד קשה לתקשר עם ילד שלא רוצה לתקשר, אך אסור להרפות. אני טוענת שאם הילדה לא רוצה , כרגע, לקבל עזרה כדאי להורים לפנות לעזרה, לייעוץ, פנים מול פנים כדי לראות איך אפשר להתקדם. ולשתף את הילדה בכך להגיד לה שאתם מאד אוהבים אותה ואתם תפנו לכל מי שצריך כדי לעזור לה ולכם להתגבר על המכשולים וגם אם כרגע היא לא משתפת פעולה, אתם החלטתם לטפל בעניין בדרך שלכם, בדרך עקיפה, יכול להיות שזה יפתח את הסקרנות ואת העניין שלה ויפתח בפניה ערוץ נוסף. מעבר לכך, אם תרצי לפרט קצת יותר על הבעיה אוכל אולי להתייחס יותר ספציפית בכל מקרה שיהיה בהצלחה צריך הרבה כוחות ותודה על המילים הטובות שכתבת בברכה אירית

08/03/2004 | 16:05 | מאת: פרחים

הילדה יושבת בכתה עם הראש מורכן. מחנך הכתה מנסה לדבר איתה מה מציק לה אך קשה לה לשתף פעולה. וכן גם יועצת בית הספר. וגם הוריה דיברו עם היועצת ועם המחנכת ועם המורה. כי היא תלמידה עם פונטנציאל גבוה.

05/03/2004 | 21:14 | מאת: סטלה

לפני שנה וחצי אובחנה מלנומה בירך שמאל עם גרורה בבלוטה שהוסרה. עברתי ניתוח להסרת כל הבלוטות במפשעה החולה. האם עיסוק ביוגה יכול להזיק \ להועיל ?

06/03/2004 | 10:23 | מאת: אירית שלו

השאלה היא האם המלנומה והניתוח שעברת יצרת מגבלה רפואית, אם לא, אז ממש אין בעיה עם יוגה (זה גם תלוי איזה סוג יוגה, ומי המורה ). בכל מקרה כל דבר חשוב לעשות עם הקשבה לגוף ומעקב רפואי. כמו כן חשוב שנמורה יהיה / תהיה מודע/ת למחלה שהיתה. רק בריאות אירית

04/03/2004 | 16:48 | מאת: מירי

אני בת 18 לפני כחצי שנה החבר שלי שהייתי מאוהבת בו מעל לראש (ואני עדיין אוהבת אותו) עשה לי תרגיל מלוכלך כל שהסתבר לי שהוא בעצם לא אהב אותי וסתם צחק עליי וניצל אותי. מאותה תקופה סבלתי מדכאון ומהתקפי חרדה ששיבשו לי את כל החיים בצורה משמעותי והתחלתי להיות חלשה מול בנים כל בחור שניגש אליי מייד הייתי מסיקה שהוא רוצה אותי והמטרה שלו היתה לשאול אותי איזה שאלה אז אני מתחילה להתנהג בצורה ילדותית וכמו מפגרת והפנים שלי מסמיקות וכל הקטע הזה נהייה למאד מביך מצידי ומצד זה שמדבר איתי. אז אני מרגישה לא בנוח ורואים את זה עליי. בתקופה האחרונה יש מישהו שאני לא סובלת במיוחד שליכלך עליי בעבר ועשה לי דברים רעים , התחיל לחזר עליי (וכבר ידוע לי שהוא עושה את זה למטרה שללית) אבל אני עכשיו מאד חלשה משמגביר את הביטחון שלו שאני כן רוצה רוצה אותו אבל אני לא אני נגעלת ממנו ואני לא יודעת מה לעשות כל וכשאני אני לבד כל הגוף שלי מתחיל לרעוד מרוב עצבים על איך שאני מתנהגת מולו אני לא יושנת מרוב עצבית מה לעשות בבקשה עזרו לי.....

05/03/2004 | 16:59 | מאת: אירית שלו

מירי יקרה שלום! אני מציעה לך לפנות לעזרה ממשית, הכוונה לשתף מישהו בוגר יותר בקשיים שלך ולפנות לעזרה מקצועית יותר. אני חוששת שיש כאן דברים שיהיה לך קשה להתמודד איתם בעצמך. נשמע שאת מגיבה לארועים קשים שעברו עלייך ויהיה עלייך לשתף מישהו ולא לשאת את זה לבד. אנא פני לעזרה כמה שיותר מהר. בברכה אירית

03/03/2004 | 06:42 | מאת: !

בוקר טוב פורים שמח ילד בן 10 שהוא ילד מאד ביישן מחוסר ביטחון עצמי לא מתקשר עם מוריו. אין לו חברים. יושב בכתה עם ראש מורכן. בלילה ישן עם הוריו. בקיצור ילד מאד בעייתי. מסרב לקבל טיפול פסיכולוגי. ניסינו אך הוא לא שיתף פעולה ישב כל הזמן ובכה.

04/03/2004 | 11:33 | מאת: אירית שלו

אני מציעה לכם, כהורים ללכת לייעוץ והדרכה ואולי גם טיפול. ילד שלא רוצה אסור להכריח אותו ללכת לטיפול. אין ספק שיש לו קשיים ואני בטוחה שהוא מאד סובל מהם. אני מאמינה שזה תפקיד של ההורים ללכת להתייעץ ולברר כיצד ניתן לעזור לו. בשלב הראשון, ממה שסיפרת בקצרה יש צורך לתת אהבה להשתדל ללא ביקורת תוך הצבת גבולות. כדי לדעת איך לעשות את זה , באמת צריך ייעוץ. הייתי שוקלת אפשרות של טיפול בהומאופתיה קלאסית. שזה טיפול מאד קל, פעם אחת בכמה חודשים צריך לקחת תרופה הומאופתית וזה יכול מאד לעזור למי שלא מעוניין שייכנסו לנבכי נפשו. שיהיה המון בהצלחה ואשמח להמשיך לענות לכם על שאלות בברכה אירית

04/03/2004 | 14:22 | מאת: תודה ופורים שמח

03/03/2004 | 04:21 | מאת: khnur

אשמח לשמוע את עצתך לגבי נשירת שיער לילד בן 7 ככל הניראה כתוצאה ממתח איזה ויטמינים חשוב לתת לו ואיזה תזונה רצוי לתת לו תודה

04/03/2004 | 15:02 | מאת: אירית שלו

אני מציעה טיפול משולב, אשר יטפל גם בגורמים המביאים למתח (וזה העיקר). אפשר לתמוך בזה, באמצעות תזונה, אך זה לא הטיפול העיקרי.(לגבי המלצות לתזונה וויטמינים כדאי לפנות לפורום של נטורופתיה). כל זה אני אומרת בהנחה שאת בטוחה שהגורם הוא מתח. אם לא, כדאי לך לעשות אבחון מסודר, כדי לראות מה הגורם לנשירה. בברכה וכל טוב אירית

28/02/2004 | 21:36 | מאת: דנה

אני חולת קוליטיס מזה כמה שנים.לאחר האשפוז השני שלי החלטתי לנסותלעזור לעצמי בדרך נוספת. פניתי לתזונאית טבעונית ששינתה לי את התזונה ואת הגישה לתזונה. בנוסף קיבלתי גם תוספי תזונה ושתיית מיץ עשב חיטה. הקפדתי מאוד, אך באורח חיים לא הכל מתנהל לפי הכללים, יש התחייבויות ויש עוד מיליון דברים אחרים...וכנראה שמשהו גרם להתקף נוסף, שבו אני עדיין נמצאת, אומנם שוחררתי כבר מבי"ח אך ההחלמה איטית. ולאחר כל הסיפור ("על רגל אחת")- הייתי מעוניינת לדעת אם יש איזשהו טיפול אלטרנטיבי מומלץ לשיפור איכות החיים בחולי דלקות מעיים, וגם מה דעתך על טבעונות?

29/02/2004 | 10:14 | מאת: אירית שלו

דנה יקרה שלום! במחלה כגון קוליטיס שהינה מחלה מורכבת, אשר משפיעה על חלקים נרחבים של החיים. חשוב לעשות טיפול משולב . טיפול שיענה על המגוון הרחב של הסימפטומים וישפר את איכות החיים. טיפול משולב אני מתכוונת, טיפול פיזי הכולל תזונה, פעילות גופנית מותאמת התרופות שנדרשות . וטיפול לחלק הנפשי רגשי. באופן כללי כשואלים אותי מה דעתי על........ אני תמיד שואלת איך זה היה בשבילך? מה עשתה לך התזונה הטבעונית? העובדה שנאלצת לעבור עוד ניתוח לא מעידה שהטיפול לא עוזר, איך היתה האיכות חיים שלך כשאכלת לפי הגישה הטבעונית? את צריכה לענות לעצמך האם את רוצה להמשיך עם זה או לא. באופן כללי יש שאומרים שטבעונות היא שיטה קיצונית למדי, אך שוב אני חוזרת על כך שאת צריכה לראות איך זה השפיע עלייך. לשיפור איכות חיים במחלות כרוניות חשוב לסגל הרגלים יומיומיים כמו מדיטציה, חיבור לרוחניות פעילות גופנית מותאמת ועשיית דברים מהנים ומספקים בחיים. מקווה שעניתי לך שיהיה לך כל טוב והחלמה מהירה מהניתוח אירית

29/02/2004 | 22:01 | מאת: דנה

תודה רבה! עוד שאלה קטנה- האם שמעת על כמוסות שנקראות ocean care אשר עוזרות לדיכוי המחלה?

28/02/2004 | 08:16 | מאת: טינקרבל

איך משפרים את הדימוי העצמי הנמוך?

28/02/2004 | 17:57 | מאת: אירית שלו

טינקרבל שלום! זוהי עבודה קשה. אין פתרונות קסם וצריך ללכת לטיפול בברכה אירית

26/02/2004 | 16:07 | מאת: מה עושים עם ילדים עקשניים

מה עושים עם ילדים עקשניים שרוצים לשתות בכוס מסוימת - בצלחת מסוימת - בכפית מסוימת.

26/02/2004 | 23:49 | מאת: אירית שלו

מתנהגים איתם בגמישות ואם העניין לא ממש עקרוני בשבילך אז הולכים איתם בדרך שלהם. ואם העניין עקרוני בשבילך מוצאים דרכים יצירתיות להניע אותם לכיוון אחר.

26/02/2004 | 10:12 | מאת: דיינה

שלום, אני התעניינתי ברפואה משלימה כפתרון אפשרי בשבילי היות ואני מרגישה שהרבה דברים בגוף שלי לא פועלים כראוי +נפשית גם (מתח, עצבים, עייפות, ייאוש). הרופא שקיבל אותי לא שאל אותי כלום, הוא פשוט שם לי את המחטים באוזניים ועוד 5 מחטים במקומות שונים ואמר לי "לאיזון" (לפי הנחיות של רופא ממיין). חשבתי שדווקא ברפואה משלימה חשוב לשאול את הפציאנט. מה דעתך? הנושא של ההשמנה הוא מאוד חשוב אך נקודתי ואני חשבתי שאמצא ברפואה המשלימה משהו שייאזן אותי כללית ושלא יהיה לי צורך לפנות לכל מיני רפואים קונבנציונליים. כרגע יש לי תורים ל:אורטופד (כף הרגל, גב), מרפאת הפרעות אכילה (אכילת יתר+משקל עודף), גסטרואנטרולוג (גזים,צרבת), ניורולוג (חוסר ריכוז+בהעיות זיכרון), קוסמטיקאית (טיפול פנים), כלי דם (ורידים רציניים-לא נובעות מעודף משקל ), שיניים (טיפולים שונים). זה נשמע מוגזם, נכון? אז חשבתי משהו שייאזן אותי כללית ולמלא את החסר. מה דעתך? זה יכול להציל אותי כי כרגע אני בבור עמוק ולא רואה את היציאה. אני בת 27 + 3 ילדים, בעל אוהב ובכל זאת פשוט שוקעת. למה אני עושה את זה לעצמי? תודה!!!!!

26/02/2004 | 11:29 | מאת: אירית שלו

דיינה יקרה שלום! את כותבת בצורה מאד מרגשת ומבטאת בצורה מאד ברורה את הקושי ! ואני חושבת שאת ממש צודקת. את מרגישה את החוסר כי אף אחד לא נוגע במקום הפנימי שלך שאולי הוא המקור לכל הקשיים. זה נהדר שאת רוצה לטפל ולעזור לעצמך, אבל את מרגישה אולי יותר מדי מטופלת ולא במקומות הנכונים. לצערי לא כל המטפלים ברפואה משלימה שואלים את הפציינט, חלקם רק החליפו את השיטה הקונבנציונלית בשיטה אחרת (למשל דיקור) אך לא למדו לשים לב אל האדם שנמצא שם. אם את מרגישה שיש יותר מדי בדיקות רופאים ומטפלים, תנסי לעשות את מה שהכי הכי חשוב ודחוף. לאט לאט, לא כל הבעיות נפתרות ביום אחד. תשאלי את עצמך במה הכי דחוף לך לטפל ולשם תרכזי את המאמץ , במצבים שאין הרבה אנרגיה לא כדאי להתפזר.. אולי לפני כל הבדיקות הרפואיות כדאי ללכת לטיפול שנוגע במקומות הפנימיים ומשם להתכוון למה שבאמת נחוץ לך.. את שואלת למה את עושה את זה לעצמך? אל תאשימי את עצמך, בטח יש סיבות לדברים את פשוט צריכה להגיע לטיפול הנכון שיעזור לך לקום. בברכה אירית

29/02/2004 | 09:48 | מאת: דיינה

תודה רבה!

29/02/2004 | 09:49 | מאת: דיינה

תודה רבה!!!

26/02/2004 | 08:39 | מאת: אירית שלו

23/02/2004 | 15:15 | מאת: שאלה

מה עושים עם ילד שרוצה לאכול רק בכף אדומה דבר שיוצר מריבות בינו לבין יתר ילדי הגן ניסינו להרחיק את הכף מהגן אך הילד בוכה ומסרב לאכול אם לא ניתן לא לאכול בכף זו. מה את היית ממליצה.

23/02/2004 | 15:37 | מאת: אירית שלו

שלום לך! קשה לענות על השאלה ללא אינפורמציה לא ברור לי בן כמה הילד? (הגיל הוא גורם משמעותי) מה בדיוק גורם למריבות,? מה עמדת הגננת? ולמה לא לתת לילד לאכול בכף האדומה.......??????

26/02/2004 | 07:30 | מאת: המשך על הכף האדומה

הילד בגיל 3 פשוט בעקבותיו כל הילדים רוצים לאכול עם כף אדומה.

19/02/2004 | 22:09 | מאת: ענת

שלום הייתי רוצה לדעת מה מומלץ מבחינת תזונה למי שסובל מתסמונת התשישות הכרונית?

20/02/2004 | 09:26 | מאת: אירית שלו

ענת יקרה! בנושא תזונה, אני חושבת שעדיף לפנות לפורום של נטורופתיה. בברכה אירית

18/02/2004 | 16:56 | מאת: שאלה

למנהלת הפורום היקרה שלום לא יודעת אם זה הפורום המתאים ואם את יכולה לענות לי מה עושים עם ילד שרוצה לאכול בכף אדומה בגן הילדים דבר שיוצר מריבות גדולות בגן

19/02/2004 | 08:41 | מאת: אירית שלו

כדי לענות על השאלה אני צריכה יותר אינפורמציה. מה זאת אומרת כף אדומה, מה היא הכף האדומה?בין מי למי יש מריבות? בברכה אירית

19/02/2004 | 16:20 | מאת: שאלה

הכף האדומה היא כף שנמצאת בגן הילדים. וילד אחד רוצה רק בה לאכול. דבר שיוצר מריבות עם ילדים אחרים. אני מקווה שאינפורמציה זאת מספקת. המשך יום נעים והרבה בריאות

16/02/2004 | 19:03 | מאת: לי

שלום, לפני כחודש בערך פרצו אליי לדירה. אני מתגוררת עם בן זוגי כבר למעלה משנה באותה דירה ושנינו הרגשנו בה בטחון וחיבור למרות העובדה שהיא לא הכי בטיחותית בעולם (דירת גג ולא מסורגת). מאז הפריצה אני בחרדה מתמדת, כל רישרוש קטן בבית מפר אותי, אני לא מסוגלת לעשות דברים פשוטים כשאני לבד כגון: להכנס לדירה לאחר יום עבודה זה מאמץ נפשי עילאי עבורי, להכנס להתקלח, לעמוד במטבח ולהכין לי לשתות. מהרגע שאני מגיעה הביתה אני פשוט יושבת מאובנת בסלון ולא מצליחה לתפקד. בן זוגי נאלץ לחזור הביתה בסיבות 20:00 בערב מהעבודה וכשהוא מגיע אני כבר סחוטה נפשית ובעיקר מתוסכלת. הוא מצידו כבר מהיום הראשון התגבר ואפילו מתלוצץ על זה. הוא תומך בי מאד אבל למרות התמיכה שלו ושל משפחתי הקרובה אני עדיין לא מצליחה לתפקד ומאז כל הבטחון האישי שלי קרס כלא היה. אני שונאת את הבית ומרגישה בו מעורערת . אתמול נפתחתי בפניו ואמרתי לו שאני פשוט מרגישה לא נורמלית והאובססיה סביב העניין הזה לא מרפה ממני. לחרדה הסיוטית הזו מתלווה דופק מהיר, סחרחורת, כאבי ראש ורצון לרוץ כל רגע לשירותים. אני חסרת אונים ומתחננת לכל עזרה אפשרית. תודה

17/02/2004 | 21:42 | מאת: אירית שלו

לי יקרה שלום רב! הארוע שעברת, כנראה היה מאד קשה עבורך ונשארו לך פחדים וחרדות. זוהי תגובה שאופיינית אחרי טראומה וחשוב לטפל בה. אני חושבת שטיפול קצר מועד, הממוקד לעניין הזה ולמידת שיטות להחזיר את תחושת השליטה על חייך, יוכלו להועיל . כמו כן, הייתי ממליצה לך לנסות ולקחת פרחי באך (את יכולה להתחיל עם רסקיו רמדי, שניתן לקנות בכל בית מרקחת, לבדוק איך זה משפיע עלייך ו/ או להתחיל טיפול של תמציות באך) אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות בברכה אירית

14/02/2004 | 21:03 | מאת: לירון

שלום רב! אני גבר בן 18 ויש לי בעיה הרבה זמן אני בנאדם שמתאמן בחדר כושר ולומד בבית ספר. הבעיה שלי היא שבמשך היום אני מאוד תשוש ואין לי כוח לכלום, גם בבוקר אין לי כוח לקום בכלל. אני הולך לישון הרבה במשך היום, ובכול פעילות שאני מבצע אני מרגיש את העייפות. אני רוצה לדעת מה אני יכול לעשות בנידון כדי ליהיות עירני וחזק יותר במשך היום בתודה לירון

16/02/2004 | 08:45 | מאת: אירית שלו

לירון שלום! שלב ראשון הייתי ממליצה לעשות בדיקות רפואיות. שלב שני הייתי בודקת את נושא התזונה שלך. האם היא מאוזנת ומספיקה לגילך ולהיקף הפעילות שלך. שלב שלישי הייתי בודקת מה קורה במצב הרגשי שלך? האם יש דברים, נושאים שמטרידים אותך. האם ישנן בעיות שקשה לך להתמודד איתן. אפשר לבדוק את כל אלה במקביל. אחרי שייבדקו כל הנושאים האלה יהיה אפשר להמליץ לך המלצות. בברכה אירית

10/02/2004 | 16:48 | מאת: איילת

שלום רב. ברצוני לדעת מהם ההבדלים בין תה ירוק לתה שחור (מבחינת יכולות הריפוי של כל אחד מהם)? מהם היתרונות הרפואיים של כל אחד מהם? מי מבין השניים נחשב לבריא יותר לצריכה יומיומית? בתודה מראש, איילת.

10/02/2004 | 22:14 | מאת: אירית שלו

איילת שלום! תשובה מדוייקת , אולי תוכלי לקבל בפורומים המייעצים לגבי תזונה. בפורום של נטורופתיה ותוספי מזון. בברכה אירית

09/02/2004 | 10:35 | מאת: שולמית

שלום רב, אני בחורה בת 29 שסובלת מעייפות ותשישות מתמשכים (כבר למעלה מחצי שנה) ואין לי מושג מה עוד אפשר לעשות כדי לחזור לתפקד. אני לוקחת מולטי ויטמין כל יום וישנה לפחות 7-8 שעות בלילה. משקלי ממוצע (קילו יותר ממה שרשום בטבלאות). אני אמנם עובדת כ-11 שעות ביום (כורח המציאות) אבל אנשים אחרים במקום עבודתי שעובדים שעות דומות אינם סובלים מתשישות כמוני. מדובר בעבודה משרדית. בסוף יום העבודה אני ממש סמרטוט ובקושי יש לי כח אפילו להתקלח שלא לדבר על לצאת או לעשות ספורט. אני מנויה לחוג פילאטיס ומאד מנסה להגיע לחוג פעמיים בשבוע, למרות שלפעמים בגלל העייפות אני בקושי מצליחה לשרוד עד סוף השיעור. עשיתי בדיקות ורמת ה- B12 שלי תקינה. כמו כן איני חולה במחלת הנשיקה שנאמר לי שיכולה להיות גורם אפשרי לתשישות. האם יש לך רעין איך לפתור את בעייתי תודה מראש שולמית

09/02/2004 | 11:51 | מאת: אירית שלו

שולמית יקרה שלום! בשלב שאת נמצאת חשוב לעשות אבחנה נכונה בקשר לבעייה של התשישות, אחרת אי אפשר לטפל בעניין בצורה הנכונה והמדוייקת. ישנן סיבות מגוונות לתשישות, אחת מהן היא תסמונת שנקראת "תסמונת התשישות הכרונית" (האם שמעת עליה?) . בבית חולים איכילוב יש מרפאה שמתמחה באבחון התופעה. אולי שווה לבדוק את הנושא . חוץ מזה אני חושבת שצריך לבדוק , בדיקות פיזיות מקיפות יותר. סיבה נוספת שיכולה להביא לתשישות היא מצב של דכאון מזדחל ולא מודע. מס ' שאלות להכוונה: האם בזמן העבודה, את חשה את התשישות הזו? האם את אוהבת את העבודה שלך? האם יש סימנים נוספים חוץ מתשישות? האם קרה משהו משמעותי בחייך לפני כחצי שנה? את מוזמנת לענות לעצמך על השאלות או כאן בפורום ואז אוכל לראות לאן אפשר להתקדם. את מוזמנת גם לכתוב לאי מייל שלי: [email protected] בכל מקרה חשוב לטפל ולא להזניח את העניין בברכה אירית

04/02/2005 | 13:35 | מאת: דוד

האם קיימת הגדרה חד משמעית מתי אדם נחשב לתשוש נפש? האינפורמציה חשובה לצורך הגדרת תאריך מיקרה הביטוח, לצורך קבלת החזר מהביטוח הסיעודי. בברכה, דוד

27/06/2004 | 00:47 | מאת: אורלי

שלום , בת 32 עם חוסר בויטמין B12 והמוגלובין הנע בין 7-9 .. הרופא נתן לי כדורי ברזל ואחרי שלושה חודשים רמת הברזל נשארה לכשהיתה. נודע לי כי יש לגופי בעיית ספיגה וישנה האופציה של זריקות של B12 שאלתי : האם ישנה אופציה אחרת שתגרום לגופי לספוג את ה-B12 מבלי להגיע למצב של זריקות ? תודה

01/07/2008 | 23:39 | מאת: ליאת

אני בהריון בחודש 7 ויש לי חוסר בהמוגלובין ברמה 9.7 מה עלי לעשות עכשיו כיצד אני אוכל על ידי תזונה לחזק ולתמוך ברמת ההמוגלובין שלי יסמין

08/02/2004 | 14:24 | מאת: רבקה

אנשים שמקבלים נכות כללית לא רפואית מביטוח לאומי וצריכים דיור מוגן. מה הדרך לשילוב בדיור מוגן כזה - שהם יגורו לבד בדירה רק יהיה מישהו שיעזור להם ויתמוך בהם.

08/02/2004 | 15:34 | מאת: אירית שלו

רבקה יקרה שלום! כדי לקבל סיוע מתוכנית של דיור מוגן, צריך לקבל זכאות של "סל שיקום" הממומן ע"י משרד הבריאות. צריך לפנות למפקחת מחוזית - רכזת שיקום אזורית לפי האזור בו את גרה. דיור מוגן מקבל מי שמוגדר כנכה פסיכיאטרי. אם קיבלת זכאות לסל שיקום, יש אפשרות להשאר בביתך ולקבל את הסיוע שניתן בתוכנית של דיור מוגן. בברכה אירית

08/02/2004 | 14:19 | מאת: בלי שם

צהריים טובים ויום טוב! רציתי לדעת איזה פתרון יש למובטלים הכרוניים שרוצים לעבוד אך לכל עבודה כולל עבודות ניקיון לא מוצאים.

08/02/2004 | 15:40 | מאת: אירית שלו

שלום! מי משגדיר את עצמו כמובטל כרוני, בדרך כלל הבעיה שלו היא לא במציאת עבודה אלא בתחומים אחרים כמו קושי להשתלב במסגרת, אי רצון לעבוד, אי בטחון ביכולתו לעבוד ועוד קשיים נוספים. יש שיקום תעסוקתי דרך ביטוח לאומי (הם מפנים למרכזי שיקום, מפעלים מוגנים , תעסוקה נתמכת ועוד.). יש צורך לרכוש הרגלים, להתרגל לעבודה לעבור שיקום מקצועי. בברכה אירית

08/02/2004 | 07:52 | מאת: לימור

בוקר טוב! רציתי לדעת איך מטפלים בילד בן שנתיים שלא רוצה לאכול.

08/02/2004 | 10:55 | מאת: אירית שלו

לימור יקרה שלום! כשאת כותבת, שהילד לא מוכן לאכול, השאלה שלי היא, האם הילד לא אוכל כלל? האם הוא בתת משקל? האם יש לו בעיות בריאותיות? כי אם התשובה לכל השאלות היא לא, את יכולה פשוט לעזוב אותו לנ נפשו ולסמוך עליו (ברמה עמוקה) שהוא יודע מה טוב לו והוא מזין את עצמו. אם תהפכי את הנושא למאבק, אז יש סיכוי שיהיו בעיות אכילה וקשיים ביחסים. חשוב לזכור שגיל שנתיים, זהו גיל שבו הילד בודק את מידת העצמאות שלו, את הגבולות שלך ושלו וזה בהחלט יכול להיות מתיש ומתכון למאבקי כוח. הדבר הטוב ביותר, הוא לקבל את הצורך שלו בעצמאות (כמו שלנו, כאנשים מבוגרים, אף אחד לא קובע לנו מתי נאכל ומה נאכל, מה נאהב לאכול ומה לא) כך גם הילד שלך צריך ללמוד להכיר את עצמו, מה הוא אוהב מה לא, טעמים שונים, תחושות של רעב או שובע. תנסי לתת לו כמה שיותר חופש בעניין ולהפוך את הארוחה למשהו שנהנים בו (האם את אוכלת איתו ביחד?, האם את נהנית מהאוכל?) שיהיה לך כל טוב ובהצלחה אירית

08/02/2004 | 07:51 | מאת: שאלה

איך מטפלים בכאבי גרון תמידיים?

08/02/2004 | 08:17 | מאת: ש.

קודם מאתרים את הסיבה או הגורם ( דלקת?) ואחר כך יודעים מה לעשות.

08/02/2004 | 11:04 | מאת: אירית שלו

שלום רב! לכאבי גרון חוזרים ונשנים יש קשר גם למצב רגשי כלשהו. הגרון מייצג אצלנו את הביטוי. כשיש בעיות בגרון, יכול להיות שיש משהו , קושי, רגש, בעיה כלשהי שלא מבוטאת על ידך. עכשיו השאלה היא, כמה זמן כאבי הגרון האלו. האם לפני שהם החלו קרה משהו בחייך שהשפיע עלייך. כדאי לענות על השאלה ולטפל בעניין שמפריע. חוץ מזה, טיפול בהומאופתיה קלאסית, הוא מצויין ולעיתים אף פותח את המקום הרגשי החסום. בברכה אירית

08/02/2004 | 00:46 | מאת: קנדשוב

אני סובל מחדירת חומצה מהקיבה לוושט דבר הגורם לצריבה בבוושט ולדלקות כרגע אני מטופל בתרופה לוסק אשר מפחיתה את יצור החומצה והדבר מאד מקל. האם ישנה שיטה טבעית לסגירת שריר השוער הנמצא בן הקיבה לוושט כדי למנוע את התופעות השליליות שהזכרתי. בברכה יעקב

08/02/2004 | 11:14 | מאת: אירית שלו

יעקב שלום! אני מניחה כי לרפואה הסינית יש תשובות טובות בעניין שאתה מדבר עליו, כמו כן הומאופתיה קלאסית טובה ואף מטפלת , פעמים רבות גם בעניין הרגשי המתלווה לבעיה. מתוך הגישה של קשר גוף ונפש החומציות בקיבה קשורה למצב של עצבים פנימיים, לדברים שלא מתעכלים נכון (מבחינה רגשית) וחשוב לטפל גם בזה לבדוק אפוא ניתן לשנות ולהפחית את הלחצים בחיים ליצור מצבים של יותר רגיעה וללמוד דרכים לרגיעה. כמו כן יש להקפיד בנושא התזונה (לראות מה טוב ומה לא נכון לך לאכול) בברכה אירית

06/02/2004 | 18:09 | מאת: אורית

שלום, אני מתעניינת במשנתו של הרמב"ם בנוגע לריפוי ומניעת מחלות. האם ישנו ספר טוב או אתר בעברית המסכמים את הנושא? תודה.

07/02/2004 | 13:00 | מאת: ש.

בתור התחלה תנסי לחפש באנציקלופדיה העברית תחת הערך משה בן מימון. אפשר גם לחפש את "מורה נבוכים" ספרו הידוע של הרמב"ם בו סיכם את כל תורתו ומשנתו. הבעיה היא שהספר כתוב בעברית קשה להבנה. תתענייני בספריות או בבית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית. אולי גם ב google

04/02/2004 | 15:34 | מאת: גילעד

שלום אני לא יודע אם תזכרי אותי--אבל אני חולה קרון לאחר ניתוח --כתבתי לך לפני מספר שבועות אמרת לי שתוכלי לעזור לי בבעייתי מאז אני הלכתי לטיפול פסיכולוגי+טיפול תזונתי--אני לוקח בנוסף שמן דגים וויטמינים ועד לפני שבוע גם פרחי באך הרגשתי שיפור והתחזקתי קצת אבל לאחר תור שהיה לי בגסטרו לפני שבוע שבו הומלץ לי בטיפול תרופתי של כדור בשם פורינטול לאחר שקראתי על הכדור ועל תופעות הלוואי שלו אני סירבתי לקחת אותו----הרופא אמר לי שהמחלה תחזור וממש הפחיד אותי ושאצטרך עוד ניתוח - מאז אני לא רגוע וממש בפחד שמגיע ממש לטירוף -אני מתקשה לנשום ולהירדם ומרגיש מן לחץ בחזה ובלב כל דבר פתאום מלחיץ אותי אני ניסיתי כל מיני דברים על מנת להירגע(מדיטציה,)ולהיות עסוק---אפילו הגעה לפורקן אבל הרגיעה שלאחר מכן היא לזמן קטן אני לא רוצה להגיע לביה"ח---אבל אם אני אמשיך ככה ---המצב יחמיר כבר אני משלשל המון ומתחילים לי כאבי בטן וראש מה את מציעה לי לעשות תודה

05/02/2004 | 00:32 | מאת: אירית שלו

גלעד יקר! יש לי מס' שאלות אליך. תענה לעצמך או לי (לפי בחירתך) 1.אם אתה כל כך פוחד מהחזרה של המחלה והזדקקות נוספת לניתוח, למה אתה לא לוקח את הכדור? יכול להיות שיש מקום לבחון מה משקל ניתוח לעומת תופעות לוואי של התרופה. 2. האם אתה סומך על הרופא שלך? 3. האם יש מקום לחוות דעת נוספת? 4.האם פרחי באך עזרו לך להרגע? ולמה הפסקת לקחת אותם? יש לי עוד מס' דברים לאמר לך: לפי מה שאתה מתאר, התופעות של ההחמרה התחילו אחרי פגישתך עם הרופא (אחרי שהוא הפחיד אותך). יכול להיות שלפחד יש השפעה על מצב המחלה. אם כן חשוב שתמצא דרך להתייעץ עם עוד מומחים( אפילו המומחה הכי טוב בארץ בתחום הזה). יש לי הרושם שיש לך קושי לקבל את המחלה (ואני בטוחה שזה מאד מאד לא פשוט לקבל את זה) אבל לקבלה של המחלה יש חלק חשוב בהתמודדות עמה. ועל זה אני מקווה שאתה עובד עם הפסיכולוג שלך. יחד עם זה אני מתרשמת שאתה מטפל בעצמך בצורה טובה (טיפול משולב) ואני בטוחה שתמצא גם הפעם דרך נכונה להתמודדות. חשוב שלא תכנס לבהלה ותשקול באופן ענייני את האלטרנטיבות העומדות בפניך. שיהיה לך רק טוב אני מתרשמת שאפשר לסמוך עליך..... אירית

03/02/2004 | 20:23 | מאת: רונן כהן

שלום אירית... באיזה גיל סביר שיפלט נוזל הזרע לראשונה? אם אני בן 15 וחצי ועוד לא "השפכתי" האם זה הגיוני ?

03/02/2004 | 20:54 | מאת: אירית שלו

שלום רונן! ממליצה לך לפנות לפורום פריון הגבר בנושא השאלה שלך. בברכה אירית

03/02/2004 | 15:35 | מאת: בובי

שלום רב אשמח אם אוכל לדבר איתך בדיסקרטיות במייל.

03/02/2004 | 21:01 | מאת: אירית שלו

אתה מוזמן לכתוב ל [email protected]

08/02/2004 | 22:40 | מאת: אירית שלו

בובי שלום! כתבתי לך תשובה לאי מייל וכנראה לא קיבלת אותה. אתה מוזמן לתת לי את הכתובת שוב.

01/02/2004 | 16:10 | מאת: Tali

שלום, אני נמצאת בטיפולי הפריה חוץ כבר שנה. עשיתי 4 מחזורי הפריה . כרגה אני בטיפול חמישי. הביעה שלי זה אי-ביוץ. העוברים הם באיכות טובה, רירית הרחם גודלת טוב וגם חלל הרחם הוא תקין ( לאחר הבדיקות). הביעה היא כנראה בהשרשת עוברים . האם ישנו קשר בין פסיכולוגיה והשרשה וישנם דרכים לשיפר ההשרשה ? אם כן אשמח לדעת. תודה מראש

01/02/2004 | 22:49 | מאת: אירית שלו

טלי! לכל מצב בגוף שלנו, יש קשר גם לנפש. ייתכן שגם לאי השרשה של העוברים יש קשר לתהליכים הנפשיים שלך. את זה לא אוכל לאמר ללא הכרות עמך. באופן אינטואיטיבי, הייתי שואלת אותך, מה עם השורשים שלך? האם את מרגישה שהשורשים שלך חזקים מספיק? מה קורה בחלק התחתון של גופך, האזור של הרגליים, כפות הרגליים, האגן האם את מרגישה טוב עם האזורים האלה? יכול להיות שיש צורך בחיבור רגשי, אנרגטי עם החלקים האלה, המייצגים מרכיבים שונים בחיינו. מקווה שעניתי לך, אם תרצי אשמח לשמוע ממך שוב. בברכה אירית

02/02/2004 | 16:43 | מאת: לטלי

שמעתי על "דבק-ביולוגי" שעוזר בהשרשה. בהצלחה, אל תרימו ידיים זה יגיע בסופו של דבר.

26/01/2004 | 11:17 | מאת: סתוית

הייתי בטיפול רפלקסולוגי פעם ראשונה וזה היה שונה ממה שחשבתי , אני הכנתי את עצמי להרפיה גופנית ע"י לחיצות בנקודות מסויימות בכף הרגל , מטרת הטיפול היתה הפגת מתח , ובסוף יצא שהטיפול היה פסיכולוגי האם טיפול ברפלקסולוגיה זה טיפול היכרות בעל אופי פסיכולוגי האם כך זה צריך להראות? יצאתי קצת בהלם מהחשיפה של הפרטים על חיי וכו' אם אפשר קצת מידע על הנושא אני אשמח . אני מטופלת עקב בעיות פוריות.

26/01/2004 | 16:23 | מאת: אירית שלו

סתוית יקרה שלום! רוב הטיפולים של הרפואה המשלימה מתייחסים גם להיבטים נפשיים, רגשיים כחלק מהטיפול, לעומת הרפואה הקונבנציונלית המתייחסת בדרך כלל רק לסימפטומים. כך גם רפלקסולוגיה , בהחלט יכולה לגעת במקומות רגשיים הקשורים למקומות בגוף. אבל בהחלט יש בעיה, כאשר מטפל ברפלקסולוגיה, נכנס למקומות רגשיים רצוי שיהיו לו את הכלים להתמודד עם מה שעולה ושתהיה לו את ההקשבה והרגישות לדעת מה המטופל רוצה או לא רוצה לספר. וזה לא תמיד קיים. אני מקווה שהחשיפה שהרגשת לא תזיק לך אלא תקדם אותך, לפתוח דברים שאולי לא יכולת ולא רצית. לבעיות פוריות , יש גם את המרכיב הרגשי, נפשי וחשוב שתהיי מוכנה לראות את הקשר בין הדברים. אני באופן אישי משתדלת בטיפולים שלי, שאדם לא ייצא עם תחושה שהוא הובל למקומות שהוא לא רצה להיות בהם, אבל זה בהחלט יכול לקרות. טיפ קטן לכל מטופל - כאשר הולכים לטיפול חשוב לדעת שמותר להגיד עד כאן, לא מתאים לי לדבר על זה . התכוונתי לקבל טיפול רפלקסולוגי ולא לחשוף את חיי. גם למטופלים יש אחריות להגיד מה אני מוכן ומה לא. מה אני רוצה ולמה התכוונתי שבאתי לפה. אם הדרך שהמטפל מוביל אותך נראית לך - תמשיכי איתו. אם הדרך לא נראית לך רצוי לאמר את זה ולא לחשוש. כל טוב ובהצלחה אירית

25/01/2004 | 16:29 | מאת: מתעניין

שלום רב! רציתי לדעת איך אני יכול ליצור עימך קשר לצורך קבלת ייעוץ לטיפול?

25/01/2004 | 22:46 | מאת: אירית שלו

למתעניין שלום! אתה יכול לכתוב לי לאי מייל. לפרט את הנושא שלך ואם אראה שאני יכולה לעזור לך נוכל לשוחח בטלפון האי מייל שלי : [email protected] בברכה אירית

23/01/2004 | 11:43 | מאת: אורי

בני היום בן 9 לפני כשנתיים טופל בכדורי ANAFRANIL בשל חרדות כללייות והתפרצויות זעם. במינונים של 50 - 75 מ"ג ביום במשך מספר חודשים. ההשפעה היתה טובה, אך בלילות ניצפו תופעות חזקות של רעידות בכל הגוף, בעיקר בזמן ההירדמות. נמסר ע"י הרופא שזו תופעה חולפת . הטיפול הופסק בהדרגה בשל רזון קיצוני. מאז ועד היום עדיין סובל מרעידות בזמן ההירדמות (פחות מאשר בזמן נטילת התרופות, אך בצורה מוגברת במצב של מחלת חום) כמו כן סובל מאוד מכאבי ראש, בעיקר באת ניסיון להתרכז בבית הספר ובבית , כאבי רגליים חזקים עד לכדי צליעה , במיוחד אחרי פעילות ספורטיבית, אך לא בזמן הפעילות עצמה. לעתים הכאב ראש מלווה גם בכאבי בטן. לי ברור שמדובר עדיין על תופעות שנובעות מנטילת אותו טיפול ב- ANAFRANIL שלדעתי היה במינון מוגזם, למרות שהומלץ ע"י רופא. נערך בירור שכלל MRI מוחי, EMG שהיו תקינוים ובדיקות דם שכללו תיפקודי כבד בהם GOT היה מוגבר, CK בגבול העליון של הנורמה כמו כן נעשו בדיקות של LACTIC ACID ו- PYRUVIC ACID הראשון יצא נמוך מהנורמה והשני-תקין. לפני כשנה וחצי נעשתה בדיקה במעבת שינה בעקבות החרדות שנמשכו בעיקר לפני ההרדמות ללא ממצא (אז עוד לא היתה עדיין מודעות לבעיות גופניות בזמן ההרדמות) יש לציין שהילד מתלונן הרבה מאוד על תחושה של חולי ילד אומר :" אני שבור, אני מרגיש חולה" למרות שאוהב ללכת לבית הספר, תלמיד טוב ומקובל ומוערך ע"י הילדים והמורים. מתוך עיון באינטרנט על השפעת ANAFRANIL מצאתי כי כל התופעות האלו מצויינות שם , אך לא מצויין כי הנצב נשאר פרמננטי אלא תופעות לוואי שחולפות. איזה עוד בירור ניתן לבצע ? האם ידוע על מיקרים נוספים בעיקבות טיפול בתרופה זו בילדים- שלא חלפו ? אני אובד עצות והמצב מחמיר ככל שעובר הזמן בתודה אורי

23/01/2004 | 20:41 | מאת: אירית שלו

אורי יקר שלום! אתה מתאר מצב מאד קשה אצל הילד שלך ולא נמצאו ממצאים רפואיים המעידים על בעיה פזיולוגית (אם אני מבינה נכון). קשה לי להאמין שמנטילת תרופה במשך מספר חודשים יכולות להיות תופעות לוואי שנתיים אחרי נטילת התרופה. אבל אני אומרת שהכל יכול להיות ואולי יש פה מצב חריג וקיצוני. ועל זה צריך להתייעץ עם מומחה בתחום. העניין הוא שעוד לפני נטילת התרופה היו לילד קשיים . לא ציינת מה קורה עם החרדות והתקפי הזעם נכון להיום. האם הילד מטופל היום בדרך כלשהי ? האם אתם מקבלים ייעוץ כיצד להתמודד עם הקשיים שלו? יכול להיות שכל מה שתיארת נובע מהקשיים הפנימיים שלו ובזה יש לטפל. אני מקווה שעזרתי לך במקצת. אתה מוזמן להמשיך ולכתוב שיהיה כל טוב אירית

21/01/2004 | 14:37 | מאת: דרור

שלום רב: לאחרונה יש לנו בבית המון מתח ועצבים והשאלה שלי היא: אילו תרגילים ניתן לבצע על מנת להירגע? תודה מראש, דרור

22/01/2004 | 09:19 | מאת: אירית שלו

דרור שלום! כמובן שאענה לך באופן כללי מאחר ואני לא יודעת על איזה רקע המתח והעצבים. יש תרגילים שאפשר לעשות בחוץ ויש תרגילים שאפשר לעשות בבית. לעיתים יש מצבים שעל מנת להפיג מתח מצטבר , אפשר לצאת לטיול של רבע שעה, חצי שעה בחוץ לנשום אויר (דווקא שקר ואחרי גשם האויר צלול ונקי) ללכת הליכה איטית מדיטטיבית או לחילופין הליכה מהירה. תלוי איזו אנרגיה הצטברה בגוף. לגבי תרגילים בבית - אם יש עצבים כדאי לעשות תרגילי תנועה, אפשר לשלב מוסיקה שאתה אוהב , (אני בעד תנועה חופשית ) אבל אפשר להשתמש בתרגילים מובנים, תשתמש בכל מה שאתה יודע וכל מה שטוב לך לגוף. תקשיב לגוף שלך . חוץ מזה אפשר לפתוח חלון להדליק נר ולאוורר את האוירה. במצבים של מתח אפשר לשבת בשקט לנשום כמה נשימות מודעות (שוב אפשר לחבר לזה מוסיקה תלוי מה אתה אוהב) להניח שתי כפות ידיים על האזור שבו אתה מרגיש את המתח ולחשוב מחשבות חיוביות, להרגיע את עצמך שיהיה בסדר ושתמצא פתרון לבעיה גם אם זה לא באותו רגע. כמובן שיש עוד דרכים , שונות מתאימות למצבים שונים ואישיות שונה אבל מקווה שזה היה לך לעזר בהצלחה ושייפתרו הבעיות בדרך הטובה ביותר אירית

20/01/2004 | 11:06 | מאת: אפרת

שלום רב, אני מקווה שתוכלי לענות על שאלתי בנושא יוגה. מזה 3 חודשים שאני מתרגלת יוגה של "שיבננדה" (דומה ליוגה הקלאסית המשלבת הרפיות בין תרגיל לתרגיל ונשימה "אל הבטן"). עם זאת התירגול די קשה עבורי. הוא כולל תרגילי גמישות בעיקר של של עמוד השדרה ואנו מבצעים תרגילים כמו "גשר" (אחורנית), עמידת נר ממושכת (כ-5 דקות רצוף) וכן תרגילים של כיפוף הגב לצדדים... שאלתי היא האם ישנו איזה שהוא ספק לגבי נזק שעלול להיווצר כתוצאה מתרגילים אלו. אני שואלת זאת משום שלעיתים אני חשה כאבים בצווארי וכן בחוליות הקרובות לראש לאחר התרגול. יש לציין שההרגשה הכללית בתום השיעור היא של קלילות, רוגע, שלוה פנימית וגמישות. אודה על תשובתך, אפרת

20/01/2004 | 21:10 | מאת: אירית

אפרת יקרה שלום! לשאלה שלך, יש כל מיני תשובות התלויות במי עונה אותן. אז קודם כל כדאי מאד להתייעץ עם המורה. מעבר לכך, חשוב מאד שתקשיבי לגוף שלך . שלושה חודשים של תרגול יוגה זה לא הרבה זמן וחשוב לעשות את הדברים בהדרגה. אני מציעה לך להקשיב לכאב. אם הכאב הוא מקום שאת צריכה ללמוד לעבור אותו או שהכאב אומר לך שזה לא טוב בשבילך. אפשר לבדוק זאת בצורה הבאה: אם הכאב אחרי זמן מסוים הולך וגובר, זה אומר שזה כאב שבא להזהיר אותך וכדאי להפסיק. אם זה כאב שאחרי זמן מסוים מרגישים הקלה אז זה אומר שזהו גבול שאת הצבת לעצמך וביכולתך לעבור אותו. שיהיה בהצלחה אירית

18/01/2004 | 14:41 | מאת: שני

שלם אירית הבטחת לי שם של מומחה לשיאצו בחיפה. תודה

18/01/2004 | 23:13 | מאת: אירית שלו

שלום שני! הדבר היחיד שאני זוכרת שהבטחתי זה שם של מטפלת למצבי מתח ועצבנות ואי שקט. היא לא מטפלת בשיאצו, אלא מטפלת הוליסטית וד"ר לעבודה סוציאלית. האם את מעוניינת בשמה?

19/01/2004 | 16:09 | מאת: שני

כן . תודה

15/01/2004 | 14:11 | מאת: ק

אני בת 17.5 לפני כשנה וקצת חליתי במחלת הנשיקה, אך לא היו סיבוכים ותופעות שלאחר המחלה. (אני לא יודעת עד כמה זה חשוב אבל חשבתי לציין זאת) לא מזמן גילו אצלי חוסר רציני בויטמין B12 אני קיבלתי, ועדיין מקבלת טיפול תרופתי בנוסף לזה אני סובלת מעייפות וחוסר ריכוז. כל זה מלווה בבעיות שינה, זרמים בידיים, דפיקות לב מועצות, בעיות נשימה ונשירה. ולפעמים בכי ללא סיבה. בכללי אני בחורה די מתוחה שמתרגשת לא מעט. אני חושבת שהתרגשות וכל מני מצבים נפשיים משפיעים עלי בצורה פיזית וגורמים לכל התופעות שסיפרתי עליהם קודם. לאחר ריבים רציניים (עם ההורים למשל) אני נתקפת היסטריות חזקות, המלוות בצעקות, בכי וכ"ו. אך זה לא קרה לי כמה זמן. בעקבות כל אלה הרופא שלח אותי לנאורולוגית. היא ישבה איתי אתמול בדיוק שתי דקות...שאלה שאלה וחצי ולא יותר (וזה נתן לי הרגשה של זלזול) לא אמרה ולא הסבירה יותר מדי ורשמה לי Gencosan ו Nerven. תוכלי בבקשה להתייחס, לתת חוות דעת ואולי בנוסף להסביר לי על התרופות שהיא רשמה לי. אני באמת נואשת ואני מאוד אודה לך אם תעזרי לי. בתודה מראש!

15/01/2004 | 22:22 | מאת: אירית שלו

שלום לך ק! מספר שאלות לי אלייך. האם הרופא ערך בדיקות דם כלליות? כמה זמן את סובלת מהתופעות שתיארת וממתי? האם הלכת לבד לנוירולוגית או עם אחד מהורייך? חשוב שתזכרי שאת יכולה לחזור לנוירולוגית ולבקש הסבר יותר מפורט על התופעה ועל התרופה. אני לא מכירה את התרופה, את זה אולי תוכלי לשאול בפורום פסיכיאטריה. אם את מרגישה שחסרה לך אנפורמציה ואת מעוניינת חוות דעת נוספת, או כל דבר אחר חשוב שתעמדי על כך. יכול להיות שהתרופה תעזור לך, אך זכותך לדעת מה הבעיה ומהי התרופה. שיהיה כל טוב אירית

16/01/2004 | 11:09 | מאת: ק

הרופא ערך בדיקת דם קללית ומה שהתגלה זה רק החוסר בויטמין B12 הלכתי לרופא לבד, כי כך העדפתי. התופעות של החולשה וכ"ו נמשכות מספר חודשים אך התופעות של ההיסטריות (שהפסיקו בזצן האחרון) הן תופעה של המון שנים, מגיל די קטן.

16/01/2004 | 21:40 | מאת: אירית שלו

ק יקרה! האם את מעוניינת לקחת את הטיפול?. אם את מעוניינת , אז תחזרי אל הנוירולוגית או לרופא המשפחה ותבקשי הסברים והבנה. אם את לא מעוניינת, את צריכה לשאול את עצמך , האם את יכולה להמשיך לחיות ללא טיפול עם הקשיים. . אם את מרגישה שאת חייבת טיפול בקשיים ,אך לא בדרך המוצעת לך כדאי לחפש טיפול כולל יותר. איש מקצוע (ע"וס, פסיכולוג, פסיכיאטר) שיכול לשבת איתך לשמוע בהרחבה על הבעיה, להסביר ולתת את חוות דעתו . (בדרך כלל באופן פרטי) שיהיה לך כל טוב אירית

14/01/2004 | 23:33 | מאת: סיגל

אשמח לשמוע אם אתם יודעים על סדנא של כמה ימים באזור שקט ונעים לרגיעה בשילוב עם אוכל בריא כטיפול רגיעתי אחרי החלמה מסרטן שד

15/01/2004 | 22:12 | מאת: אירית שלו

סיגל יקרה שלום! בעיתון חיים אחרים, יש מודעות עלמגוון רב של סדנאות ומקומות שניתן לטפל בהם בגוף ובנפש. אני לא יודעת אם משהו ספציפי להחלמה מסרטן השד. חוץ מזה , אם לא תמצאי משהו כזה, תמיד את יכולה לעשות זאת בעצמך. לבחור אזור שאת אוהבת ולחפש באזור זה מקומות כאלה. להחלמה טובה אירית

10/01/2004 | 23:35 | מאת: רותי

בהריון הראשון המצב הסתבך ונכנסתי לקיסרי יצאה ילדה מקסימה. היום, 4 שנים אח"כ בעלי רוצה עוד ילד וגם אני אבל אני חרדה מדי מלידה ולא מצליחה להביא עצמי להחליט שאני עושה את זה. מה עושים?

11/01/2004 | 17:19 | מאת: אירית שלו

רותי יקרה שלום! חשוב שתבררי ממה את חרדה , מה היה שם כל כך מפחיד? איזה חוויות עברת? חשוב שתשתפי מישהו בהתלבטות, מישהו שיכול להבין (בדרך כלל זו תהיה מישהי, אמא כמוך שיודעת מה זה אומר). גם כאן הייתי ממליצה על טיפול קצר מועד, הממוקד בעניין של ההריון הרצוי הבא, כיצד לסגל מחשבות חיוביות וצעדים מקדימים ומונעים. הייתי רוצה לשאול אותך כמה שאלות שאולי יעזרו לך לחשוב אחרת. 1. האם זה מחויב המציאות שאם לידה אחת היתה קשה , גם השניה תהיה כזו? 2. האם יש משהו שהיית יכולה לעשות לפני ההריון והלידה הבאים כדי למנוע אפשרות כזו? 3. האם העובדה שיש לך ילדה בת 4 מקסימה, לא מפצה על הקושי הגדול שעברת? לסיום אני ממליצה לך להכנס לאתר הקהילתי של חינוך ביתי - שם אמהות ואבות מתחלקים בנסיונם העשיר בלהיות הורים. ד.א גם הלידה הראשונה שלי היתה מאד קשה ואחריה היו עוד שתי לידות קלות . שלך בהזדהות אירית

12/01/2004 | 15:24 | מאת: רותי

תודה רבה על התמיכה. ממש רשמתי את השאלות ועניתי עליהן. הרגעת אותי מאוד. ת ו ד ה!

09/01/2004 | 16:41 | מאת: גילעד

שלום אני כתבתי לכם לפני בערך 10 ימים-אני חולה קרון לאחר ניתוח----כרגע הפצע מתאחה ואני מאמין שתוך שבוע שבועיים -הוא יסגר יש לי עדיין שילשולים אבל שבוע הבא יש לי -בדיגות בגסטרו וכירורגיה יש לי "בעיה" רגע--אני נמצא רוב הזמן בבית,או מול המחשב או מול הטלויזיה ועוזר מעט לאשתי עם הילדים --אבל בכמה ימים האחרונים ,תוקף אותי מן חרדה ופחד מהעתיד --"מה יהיה" איתי ואישתי עם עבודה --מצטברים לנו חובות כתוצאה מאי עבודתי אני יושב מול המחשב וגולש לויזה ולבנק ומתחילים לרוץ לי שטויות בראש התחלתי לקחת פרחי באך--ואני במצבי לא רוצה להעמיס עם הומאופטיה עכשיו ,אולי בהמשך כן. למעשה הגענו אני ואשתי לארץ לפני חצי שנה בגלל בריאותי הלקויה והמצב שהצריך ניתוח--היינו בחו"ל 5 שנים אני מרגיש בעומס רגשי רב--אינני יכול להיות אפילו במחיצת הורי ואחיי(הם במצב של הליכי גירושים),ואני מרגיש אנרגיות שליליות---ומצד שני כרגע אנחנו צריכים כל עזרה שהיא- מכל אחד. בפעם הקודמת הציע לי מישהו לקחת --פוינט 4 ביו או משהו כזה ---אבל אני לא רוצה לקחת עכשיו משהו שאינני מכיר אני מנסה לקרוא ספר ולא מצליח אפילו שני עמודים בלי שאהיה לא רגוע גם מדיטציה ניסיתי-אבל אין לי סבלנות להמשיך יותר מדקה זקוק לעזרה תודה

10/01/2004 | 11:29 | מאת: אירית שלו

גילעד יקר! לדאגה ולמתח שלך יש סיבות אובייקטיביות. אתה דואג מה יהיה עם הפרנסה ולנוכח התנאים שלכם, זו דאגה מאד רלוונטית. העומס שאתה מרגיש, מעבר להשלכות של המחלה, הוא עומס אמיתי, שכל בן אדם היה מרגיש (חזרה לאדץ אחרי שהות ארוכה בח"ל, הורים במצב גרושים, שתי תנוקות בבית, העדר עבודה, שהייה אינטנסיבית בבית ועוד). מה שאני רוצה לאמר לך שהסטרס שלך הוא טבעי ואף חיובי כי באמת יש לחשוב כיצד מתארגנים עם החיים. אני ממליצה לך על טיפול קצר מועד, קוגנטיבי, בין 6 ל- 12 פגישות ובטיפול הזה תוכל לארגן וללמוד איך להתמודד עם המצב הנוכחי. אני יכולה לעזור לך בעניין זה. שיהיה לך כל טוב תחזיק מעמד יהיה בסדר נ.ב. יופי שהתחלת שימוש בפרחי באך גם דקה מדיטציה ושני עמודים בספר, חשובים (תעשה דברים במנות קטנות) בברכה אירית

15/01/2004 | 12:39 | מאת: אורית

קראתי על מצבך. לא פשוט- בלשון המעטה. אינני יכולה לעזור בנוגע למתח, אני מקווה ששיחות עם חברים תומכים ופה בפורום עם אירית,יעזרו לך. בכל אופן, רציתי להפנות את תשומת לבך לנושא התזונה אצל חולי מעיים. ישנה תזונה ספציפית שממש מרימה חולי קרוהן על הרגליים ומשפרת את איכות חייהם ללא הכר. כמובן, שאני מדברת גם מנסיון אישי. על הדיאטה תוכל לקרוא בספר(שסוף סוף יצא גם בעברית) "לצאת ממעגל הקסמים" מאת איליין גוטשל. ניתן להזמינו בסטימצקי או לרכוש דרך האינטרנט ב- D BOOK

08/01/2004 | 14:57 | מאת: צבי

האם אתה מכיר את מזרן המחטים kuznetsov applicator ,האם יש מאמר בעברית על תכונות המזרן,היכן ניתן להשיג רצוי באזור חיפה ,כמה עולה ?

08/01/2004 | 22:45 | מאת: אירית שלו

שלום צבי! אני לא מכירה את המזרון הזה. אולי תפנה לפורום של כירופקטיקה וגב בברכה אירית

07/01/2004 | 14:18 | מאת: מורלי

שלום. אני עוסקת שנים ברפוי טבע , למדתי והצלחתי לרפא אצלי כמה מחלות מילדות. אבל, טרם הצלחתי לרפא אצלי את האקזמה ברגליים ועכשו התחילו להופיע לי פטריות בציפורניים,אם כי לא כל כך נורא. כל מה שניסיתי ואני עדיין משתמשת במשחות הכי ידועות אני משנה תזונה ולא עוזר לי כלום, אני מנסה תזונה לפי סוג הדם שלי, אולי אני לא עושה מספיק בשביל שזה יעבור. יש לי קושי בלוותר על מאכלים טעימים כמו: עוגות, אם כי אני לא צרכנית גדולה של עוגות, אמא שלי מפתה אותי במאכלים שהיא עושה ואני יודעת שזה לא טוב,אבל מידי פעם אני מצליחה לוותר. בדיקות הדם שלי מראות על תקינות. אם יש לך איזה ייעוץ מתאים אשמח להתעדכן ולקבל אליי לאי-מייל שלי. תודה רבה מראש והרבה בריאות. בברכה:מירה.

10/01/2004 | 11:37 | מאת: אירית שלו

מירה שלום! יכול להיות שיש צורך בטיפול הומאופטי, תרופה אשר תעשה איזון בכל המערכת. ולא רק משחות חיצוניות או תזונה. למרות שאני מאמינה שלתזונה יש משמעות חשובה, רק שריפוי דרך תזונה לקוח זמן. האם עשית מספיק זמן את השינוי התזונתי? בברכת בריאות אירית

29/03/2004 | 23:30 | מאת: חלו אורי

29/03/2004 | 23:36 | מאת: חלו אורי

מחפש פיתרון לבעית קילופי עור בכפות הידיים והרגלים. ויובש בעור הפנים. פיתרון ע"י מישחה ותזונה. בתודה מראש: אורי.

24/04/2004 | 20:56 | מאת: שרית

לביתי בת ה-13 יש בבוהן כף רגלה מעין קרע לא מדמם בקצה האצבע. כאילו נפער העור לא ממכה ולא ממחלה... אציין כי הילדה בריאה . אני סקרנית לדעת אם התופעה מוכרת.

18/05/2004 | 22:44 | מאת: אורי

שלום יש לי גירודים מעצבנים מאוד בכפות ידיי בעיקר השמאלית הייתי אצל הרבה רופאים טענת הרופאים אלרגיה אגזמה וכו' הייתי רוצה לדעת אם אני רגישה לניקל ואין מנוס מלהמנע עם חומר זה?? הורדתי את כל התכשיטים והשבוע ששמתי גירד מאוד מה אני עושה?

27/01/2005 | 11:29 | מאת: אבי

הובחנה אצלי atopic eczema מה ניתן לעשות כיצד ניתן לטפל בצורה היעילה ביותר, האם זה לכל החיים ( אני סובל מאסמה). אשמח לקבל תשובה תודה

02/01/2004 | 23:32 | מאת: רומי

היי אירית ולכולם... יש לי בעייה שמאד מפריעה לי והיא: כאשר אני משוחחת עם אנשים אני מרגישה שהנפש שלי כבדה מאד ולחוצה ואין לי שקט פנימי וכל גופי מוקף וסובב באנרגיות שלילות שמאד מפריעות לי. הבעייה היותר חמורה היא שאני מעבירה את אותם אנרגיות שליליות לאדם המדבר איתי ואז אני רואה שהוא לא מרגיש בנוח (כמוני) ונאנח ומנסה כמה שמהר לסיים את השיחה איתי. זה קרה לי עם המון אנשים כך שהמצב הזה לא דמיוני. איך קוראים לתופעה הזאת והאם יש דרך להפטר ממנה ע"י טיפול אם כן מהוא סוג הטיפול? האם ישנם עוד אנשים שקורה להם דבר כזה? מיואשת מבקשת עזרה דחוף... אודה לכל מי שיעזור לי שנה טובה

03/01/2004 | 12:01 | מאת: שלומי - הומאופתיה קלאסית

שלום רומי, התמונה אותה את מתארת מוכרת וידועה ובהחלט ניתן לסייע לך ע"י אחת מהדציפלינות השונות של הרפואה האלטרנטיבית. האם יש לך תחושות פיזיות או האם מופיעים לך סימפטומים שונים לפני מבחנים או לפני דיבור מול קהל? האם את מזיעה באופן חריג? חשוב לזכור ולדעת כי לא ניתן להפריד בין המצב הפיזי למצב המנטלי- אמוצינולי של האדם. המלצתי החמה היא לפנות למטפל/ת, מבחינתי כמובן מתחום ההומאופתיה הקלאסית, ולהתחיל להחזיר את הגוף לאותו איזון שהופר. שבת שלום שלומי זילברמן הומאופתיה קלאסית www.homeopathy.co.il

15/01/2004 | 22:48 | מאת: שמים כחולים

רציתי לדעת אם יש מישהו שאפשר ליסמוך עליו, בטיפול היפנוזה באיזור הדרום ושהוא באמת טוב העיה שלי נובעת מילדות, והיתי רוצה להיתפטר ממנה. אודה לכם מקרב ליבי על עזרתכם

20/01/2004 | 20:31 | מאת: דנה

ברצוני להתייעץ איתך אישית. אנא כתבי לי את המייל שלך, בתודה, דנה

03/01/2004 | 17:23 | מאת: אירית שלו

רומי יקרה שלום רב! קשה לאבחן תופעות על סמך מספר פרטים. ואני לא ארצה לעשות זאת. אני בטוחה שהמצב שאת מתארת לא דמיוני ובהחלט ניתן לטפל בו. בוודאי שיש עוד אנשים שדברים כאלה קורים להם, תאמיני לי את לא היחידה. האם את באמת מעוניינת לפנות לטיפול . כי טיפול דורש השקעה ונכונות. דרך טיפול , לא נפטרים מבעיות לחלוטין אבל בהחלט ניתן להקטין בצורה משמעותית את ההפרעה. אני מאד ממליצה שיהיה לך כל טוב אירית נ.ב. אם תרצי עזרה דרך הפורום, תצטרכי לכתוב קצת יותר על הבעיה (מתי את מרגישה את זה, האם עם כל בן אדם או אנשים ספציפים, למה את מתכוונת שאת אומרת שאת מוקפת אנרגיות שליליות. )

06/01/2004 | 20:15 | מאת: רומי

היי שוב... קודם תודה על תגובתך שנית התופעה הזאת קוראת לי עם כל האנשים אין לי אנשים ספציפים וכאשר אני אומרת אנרגיות שליליות אני מתכוונת לתחושת בילבול כבדות סחרחורת איני יודגת מה להגיש ואיך להגיב פשוט מרגישה רע. אני מאד שמחה שאת מסכימה איתי כי המצב הוא לא דימיוני כי אני אכן מסוגלת להעביר את אותן תחושות לאנשים אחרים . לא כמו שהפסיכולוגית אמרה כי אני הוזה ורק מדמיינת שאני עושה רע לאנשים. אובחנתי אצל רופא אך הוא נתן לי טיפולים שלא כל כך מועילים. מה את מציעה לי לעשות?

18/01/2004 | 09:33 | מאת: אפרת

רומי שלום קראתי את בעייתך ומאוד הזדהתי איתך, גם לי הייתה בעיה מאוד דומה עד לפני כארבע שנים, והיום מצבי השתפר בהרבה, לדעתי הבעיה קשורה לאהבה עצמית והערכה עצמית, אני שיפרתי וחיזקתי את הערכה העצמית שלי, ובעיקבות זה הבטחון שלי עלה וזה בעצם עזר לי להתמודד בחיי היום יום עם אנשים, אני מציעה לך לטפל במהרה בבעיה, כי לי זה פגע בבריאות, ועד היום אני מתמודדת בבעיה בריאותית שעדיין לא הצלחתי לפטור . אשמח להתכתב איתך אם תרצי, ואולי אפילו לייעץ לך. אפרת

18/01/2004 | 09:33 | מאת: אפרת

רומי שלום קראתי את בעייתך ומאוד הזדהתי איתך, גם לי הייתה בעיה מאוד דומה עד לפני כארבע שנים, והיום מצבי השתפר בהרבה, לדעתי הבעיה קשורה לאהבה עצמית והערכה עצמית, אני שיפרתי וחיזקתי את הערכה העצמית שלי, ובעיקבות זה הבטחון שלי עלה וזה בעצם עזר לי להתמודד בחיי היום יום עם אנשים, אני מציעה לך לטפל במהרה בבעיה, כי לי זה פגע בבריאות, ועד היום אני מתמודדת בבעיה בריאותית שעדיין לא הצלחתי לפטור . אשמח להתכתב איתך אם תרצי, ואולי אפילו לייעץ לך. אפרת

18/01/2004 | 19:10 | מאת: rרומי

היי אפרת...... קודם אני מאאאאאאאאד שמחה שמישהי מזדהה עם הבעייה שלי חשבתי שאני לבדבעולם הזה. שנית אני מאד רוצה לדעת איך התגברת על הבעיה ובמקביל העלת את הביטחון העצמי שלך? האם היתה לך את אותה הבעייה שלי?

02/01/2004 | 23:23 | מאת: יפה

אני מטופלת בשיטות טיבעיות נוגדי חרדה . האם ההרגשה הטובה הנגרמת לשעות או לימים מבטיחה שהחרדות לא יופיעו עוד בעתיד כלומר לעוד 6 שנים או שנה.?

03/01/2004 | 12:02 | מאת: שלומי - הומאופתיה קלאסית

שלום רב, האם את יכולה לפרט יותר מהו אותו טיפול אותו את עוברת? בכבוד רב, שלומי זילברמן הומאופתיה קלאסית www.homeopathy.co.il

03/01/2004 | 17:15 | מאת: אירית שלו

יפה יקרה שלום! קודם כל זה נהדר שהתרופות הטבעיות עוזרות להקלה ואפילו למספר שעות או ימים. זה בלתי אפשרי לדעת מה יהיה בעתיד. בדרך כלל טיפול שמטפל בסימפטומים, לאחר שמפסיקים אותו, עלולה התופעה לחזור. ולכן אם רוצים ריפוי יש צורך לטפל בשורש של הבעיה. אך אם כרגע את מרגישה שזה עוזר לך, תהני מהתחושה הטובה נטולת החרדות ואל תדאגי לעתיד. כי אף אחד מאיתנו לא יודע ,באמת, מה יהיה. כל טוב אירית

02/01/2004 | 23:19 | מאת: אירית

אני נערה שסובלת ביטחון עצמי נמוך אני לא יודעת להגן על עצמי כאשר פונים אליי בקללות כל דבר שזז פוגע בי נפשית אני מקנאת מכל ילדה שיש לה ביטחון עצמי. אין לי החלטות משלי , סדר היום שלי נקבע ע"י איך החברות האחרות מארגנות את התוכניות שלהם ואני תמיד בלחץ ומתח שאם הם סיימו כבר את המטלה ואני עדיין באמצע? ומה קורה איתם אז אני מהר הולכת ומתקשרת לאחת החברות. אני לא יכולה להתרכז בלמודים כי אני תמיד חושבת שאם החברות שלי עברו אותי בחומר ו לא . מה לעשות? אני מטופלת בריפלקסולוגיה ובצמחי בך האם זה יעזור להתעוררות הביטחון העצמי?

03/01/2004 | 17:11 | מאת: אירית שלו

אירית יקרה! צמחי באך ורפלקסולוגיה, בהחלט יכולים להקל על התחושות של המתח והלחץ כתוצאה מכך את יכולה להרגיש הקלה ויותר בטוחה. השאלה היא האם את מרגישה שזה עוזר לך? כי את יכולה לדעת טוב יותר מכל אחד אחר. לדעתי, טיפול זה אינו מספיק, כיוון שיש צורך לחזק אותך, להכיר מה מפריע לך ולעודד את הבטחון ואת התחושה שאת בסדר עם כל מה שאת. וזה דבר שניתן לעשות או ע"י הסביבה הקרובה שלך או ע"י מישהו מקצועי שיוכל לעזור לך גם ללמוד דרכים וטכניקות כיצד לפעול במצבים מסוימים כאשר את נתקפת במצב הזה. מקווה שהייתי לך לעזר בהצלחה אירית

01/01/2004 | 14:49 | מאת: שמואל

שלום לך , אני בן 33 . שומר על היגיינה הרבה מעל הממוצע. שנים אני סובל מהליטוזיס ולצערי רופאים מומחים (אא"ג , שיניים , חניכיים , גסטרו וכו')שללו סיבות רפואיות , בנוסף אני מרגיש שאני סובל גם מחרדה חברתית ( נתקל בבעיה במיוחד כשאני נדרש להרצות מול קהל , או אפילו לשתות כשמתבוננים בי ). שאלתי : לכאורה הגיוני שההליטוזיס יתוסף לעוד גורמים שיכולים להוביל אותי לאותן חרדות , אבל , אולי הסיבה הינה המסובב ? כלומר , יכול להיות שאותה חרדה חברתית היא המקור להליטוזיס שאני סובל ממנו ? ושאלה נוספת : ידוע לך על טיפולים אלטרנטיביים (אולי נפשיים ) שעשויים לפתור לי את בעיית ההליטוזיס ?

01/01/2004 | 14:54 | מאת: חנון

01/01/2004 | 23:29 | מאת: אירית שלו

שמואל יקר שלום רב! בהחלט קשה לדעת מה הסיבה ומה המסובב (במיוחד לאור העובדה ששללו גורמים פיזיולוגים). ברור הוא שאתה סובל ולכן אני מאד ממליצה ללכת לטיפול. רצוי טיפול הוליסטי המשלב התייחסות לגוף ולנפש. קשה לדעת האם הבעיה של הליטוזיס תיפתר, אבל אני מניחה שתוכל לשפר את איכות חייך ואולי כתוצאה מזה גם ההליטוזיס ישתפר. בברכה אירית

04/01/2004 | 08:14 | מאת: שירה

לשמואל היקר !! קראתי את ההודעה שלך והזדהתי אתה יותר מכל אחד אחר, אני חושבת. אני בת 18 וסובלת כבר 6 שנים מהליטוזיס קשה. גם אני נואשתי מטפולים ובדיקות שלא העלו דבר ורק הגבירו את החששות אצלי. החרדה החברתית עליה כתבת איננה פוסחת עלי, והיא מלווה אותי 24 שעות ולא רק מול קהל או חברת אנשים מצומצמת. הלכתי כמה פעמים לפסיכולוגית ושילבתי גם טיפולי רפלקסולוגיה, שלא שפרו את המצב. האמת? חשבתי שאני היחידה שסובלת מכל הנ"ל, וקריאת ההודעה שלך היטיבה איתי מעט... צרת רבים, גם אם היא במקרה הזה איננה חצי נחמה, בכל זאת מקלה מעט על הלב...

11/01/2004 | 21:22 | מאת: סימה

מוצרי אוקסיפרש, חדש מארה"ב, נותן הקלה אמיתית לעד 5 שעות יודע לחמצן את קשרי תרכובות הגופרית לסוגיהם ובכך מטפל בריח ולא עוד חומר הסוואה ניתן להשיג בבית מרקחת מעוז, מרכז, כרמל, רוממה חניתה, כיכר ועוד רבים בתי מרקחת בחיפה, בהצלחה מומלץ מאוד.

15/04/2004 | 20:57 | מאת: איתן

גם אני מכיר את הבעייה באופן אישי ובזבזתי זמן רב כדי להבין שכנראה אין להם מושג מה בדיוק לעשות. מה זה מוצרי אוקסיפרש ? האם יש כמה מוצרים ? מה מומלץ ? תודה איתן

23/10/2006 | 13:42 | מאת: ניר

מישהו יודע אם יש מרפאה לטיפול בהליטוזיס ? אם כן, אשמח לקבל פרטים. תודה.

30/12/2003 | 23:49 | מאת: גילעד

שלום רב הנני חולה קרון כבר 14 שנה ועברתי שני ניתוחים שבהם נקרתו לי חלקים מוצרים במעי הדק את הניתוח האחרון עברתי לפני שבועיים ואני נמצא בבית לאחר ששוחררתי מהמחלקה -לא אחרי שנפערה לי הבטן עם התפרים לאחר עשרה ימים כרגע אני בבית עושה שטיפות מרובות לפצע הפתוח ונאמר לי שיקח כמה שבועות עד שיסגר המראה של בטן פתוחה ועוד לעומק --לא ממש חיזק אותי נפשית (כמובן שאני חבוש ומסתובב עם חגורת בטן) שאלתי היא -האם יש איזה משהו על מנת לחזק אותי בתקופה הקשה הזו של ההחלמה אני פתוח לכל דבר בתודה מראש גילעד

31/12/2003 | 08:34 | מאת: אירית שלו

גילעד יקר שלום ! אני בטוחה שאתה זקוק להרבה חיזוקים. אבל הייתי רוצה לדעת לאיזה סוג של חיזוק, אתה מתכוון? אתה צריך עכשיו את כל הכוחות שלך להחלמה. בראש ובראשונה חשוב שתהיה לך סביבה תומכת , אנשים (שאתה בוחר) לשוחח איתם, שתהיה לך אוזן קשבת (אתה מוזמן גם לפורום זה).הרבה מנוחה נפשית ופיזית. תנועה (כמובן שבהתאם למגבלות שלך ). חשוב מאד לנוע, ללכת עד כמה שאתה יכול ומורשה לך. אל תהיה מודאג מהעתיד, רק להתרכז בהחלמה. ובנוסף, אני חושבת שפרחי באך יכולים מאד לעזור בתקופה כזו. שתהיה לך בריאות והחלמה שלמה, כל טוב אירית

31/12/2003 | 13:30 | מאת: גילעד

תודה על רצון העזרה אני לא יודע מאיפה להתחיל--ראשית אני אב לשני ילדים קטנים --שנתיים הבכורה וחצי שנה התינוק אשתי היקרה מטפלת בשניהם וקשה לה מאוד ----אני למעשה הייתי עוזר המון לפני הניתוח כמובן ההורים משני הצדדים עוזרים אבל כולם עובדים וזה עזרה מוגבלת אשתי כמעט ולא ישנה בלילות וכמובן שאני רואה ושומע הכל וזה קורע אותי מבפנים שאני לא יכול לעזור הבת הגדולה היתה קשורה אלי מאוד והייתי רוב הזמן מרים אותה ומשחק איתה והיא עכשיו מרגישה דחוייה ועובר עליה משהו --היא בוכה המון --יש לה עכשיו גם דלקת אוזניים וגרון והיא לא עצמה לפעמים אני מאוד חזק שוטף את הפצע לבד --למרות שקשה לי להסתכל על זה -וזה גם כואב ,מטפל בעצמי לבד----(קשה לי קצת עם אוכל כי לא כל הזמן יכולים לעזור לי), אבל יש רגעים שפשוט בה לי לבכות ----כבר יומיים אני לא מצליח לישון בכוחות עצמי ואני לוקח כדור שינה אני חושב על ההחלמה שלי מעל הכל ---אבל במציאות יש גם(שכר דירה והוצאות וכו)וכרגע אני ואשתי לא עובדים ואני מתקיים מקיצבת הנכות---וזה משפיע עלי אני לא מרגיש קורבן או מסכן --חס וחלילה ---אבל אני צריך ללמוד לעשות הפרדה ברגשות שלי --וכרגע זה קשה לי(בנוסף ההורים שלי מתגרשים כרגע )ואני מרגיש את האיבה ביניהם שהם באים לפה עד כדי כך שביקשתי מאבא שלי לא לבוא כי הוא שלילי ומדוכא ואני לא צריך את זה לידי אני יכול להמשיך עוד הרבה --אבל אין טעם -הנקודה ברורה--למעשה אינני יודע איזה חיזוק אני רוצה ,אני מרגיש לפעמים לא רגוע ואני מאבד את הסבלנות

31/12/2003 | 11:30 | מאת: גל

נסה תכשיר בשם Poin4 קצת יותר מידע אתה יכול למצוא ב: http://www.point4bio.com

31/12/2003 | 13:33 | מאת: גילעד

תודה על העזרה אבל מה זה בדיוק הכדור הזה(האם הוא טבעי)או צריך מרשם האם יש לזה תגובות בין תרופתיות ואם יש לקטוז בזה? את\ה לקחת את הכדור הזה

30/12/2003 | 20:28 | מאת: רפי

הי קוראים לי רפי ואני בעל נטייה להשמנה לפני ארבע שנים הייתי שמן בצורה קיצונית ובארבע השנים האחרונות אני כל הזמן מנסה לעשות דיאטה שתוריד בבת אחת את השומן שאלתי היא האם יש לי התנגדות נפשית ולאו דווקא גופנית בכל הקשור לאובססיה לאכילה ולעשיית דיאטה?

31/12/2003 | 08:28 | מאת: אירית שלו

רפי יקר שלום! האכילה האובססיבית היא התמכרות לכל דבר. בוודאי שיש לה סיבות נפשיות ופיזיות ורוחניות. לא תמיד , ברוב המקרים , גם שאדם מודע מאד לעצמו, קשה מאד להתגבר על האכילה האובססיבית לבד. דיאטות קיצוניות,ייגרמו להשמנה חוזרת באותה קיצוניות של ההרזיה. כפי שעניתי לדידי. יש מקום שעוזר לאלו הסובלים מבעיה שלאכילה. קח את מספר הטלפון ותבדוק על קבוצה במקום מגוריך, תגיע לפגישה אחת תקשיב ותראה אם יש להם משהו להציע לך. (הם ממליצים לבוא ל - 6 פגישות לפני שמחליטים אם זה מתאים או לא). זה כרוך בתשלום סימלי של 12 ש"ח, תשלום על המקום. בהצלחה אירית

30/12/2003 | 10:27 | מאת: משה

לאישתי ישנם דליות ברגליים! היא עברה ניתוח להסרת הדליות אך הדליות חזרן בייתר שאת ובנוסף לכך כיערו לה מאוד את הרגליים עם צלקות! שאלתי היא האם ישנו טיפול עד להחלמה וכן טיפולים שיחזירו לה את הרגליים למצבם הקודם! (הרגליים כיום נפוחים מאוד)

30/12/2003 | 14:36 | מאת: אירית שלו

משה שלום! דליות ברגליים, הם חלק מבעיה של זרימת דם ואולי בכלל קושי בזרימה. הרפואה הסינית , מאד עוזרת במקום שיש צורך להגביר או להפחית זרימה או אנרגיה במקום מסוים, לכן אני חושבת שכדאי לפנות לרפואה הסינית. בהצלחה אירית