פורום שווה לכל נפש

שלום רב. בהמשך המכתב מועבר אליכם מידע על פרויקט ארצי באמנות הציור. אנו מחפשים ציירים מתמודדים המעונינים להגיש מועמדות להשתתף בפרויקט. נודה לכם אם תחלקו מידע זה עם כל אדם שתמצאו לנכון. המדובר בתערוכת ציורים ארצית ניידת . נושא התערוכה - "חכמת הנפש לרפא את עצמה". התערוכה תוצג במשך כשנה כל חודש בעיר אחרת בארץ. בתערוכה ישתתפו 12 ציירים , 7 מתמודדים ו – 5 ציירים מהקהילה , ללא שום תיוג. יודפס קטלוג מהודר שיכלול את עבודות האמנים ומאמרים של מומחים בתחום. לכל מידע נוסף ניתן לפנות אליי : ג'ק דוייב : מנהל " הגלריה" - מרכז אמנות ורוח של עמותת דן אבשלום. טלפון : 08-8594252 נייד: 054-7432346 דו"אל [email protected] בתודה מראש ובברכת אושר לכולם דוייב ג'ק

הי, מזמין אתכם להתרשם מעבודותיי באתר www.zarug.com

אני בת 44 עובדת המון שנים ונחשבת לעובדת מעולה וקיבלתי על כך תעודת עובדת מצטיינת הממונים שלי מפרגנים לי בנוכחות כל העובדים כשמתקיימת ישיבה על תפקודי בעבודה אך משום מה לא ברור לי למה כל העובדים מתרחקים ממני ולא משוחחים עימי בכלל בשום נושא תמיד מתלחששים מאחורי גבי ואני מרגישה מאד לא נעים רוב היום אני לבד ללא שום קשר עם אף עובד מה גם שאני לא מוכנה להשפיל את כבודי ולנהל עימם שיחה בידיעה שהם מתעלמים ממני יש לציין שמעולם לא עשיתי רע או נזק לאף עובד אנא מה ההמלצה שישנה מצב זה ולמה הנידוי הזה ממש לא ברור לי בתודה מראש על תשובתך זה דחוף לי

שלום לך,עדנה כשקראתי את מה שכתבת, עלה על דעתי שיכול להיות שהם פשוט מקנאים בך ותו לא. דבר שני, אם זה בקיצוניות שכזאת, לפי דעתי תדברי עם הבוס שלך, תסבירי לו את המצב ושאולי לא ימשיך להלל אותך בפניהם. אני אישית, הייתי ניגשת למישהי שאני מרגישה שאפשר לדבר איתה ולשאול אותה למה הם מתנהגים אלייך ככה. ואני לא חושבת שאת צריכה להרגיש שאת משפילה את כבודך- להיפך!!!! רק טוב, ובהצלחה

שלום לך האם מתוך כל העובדים, יש אחד או אחת שאת מרגישה יחס קצת יותר חיובי מאחרים,משאר האנשים. האם יש אחד או אחת שבל זאת מידי פעם מתנהג/ת אלייך נחמד. כי אם יש אחד או אחת כזה, הייתי מתחילה לפרום את הפלונטר איתו/ה ולעשות צעדים איטיים. בנוסף הייתי מציעה לך , לבדוק עם עצמך או עם מישהו שיש לך קצת אמון בו, מה הסיבה שהמצב הזה קורה, פשוט לנסות לברר, מהי הסיבה, אולי את יודעת אולי לא, אבל זה יכול להיות קצה של חוט... בברכה אירית

בהחלט שיש כמה חברות טובות שעליהן אני סומכת והם הצהירו לא פעם שרובן מאד מקנאות ו"כנראה אני מושכת אש" לא הבנתי את המשפט הזה "מושכת אש" אני תמיד בזכוכית מגדלת ובפרוש אמרו במספר הזדמנויות למה היא מקבלת פידבקים תמיד גם אנחנו רוצות פידבקים אני מבינה אותן אך לא ברור לי מה אני אשמה בכלל

אנו מחפשים פסיכיאטר עם זיקה לעולם הרוחני. אחי בן 30 , עבר חוויה אנרגטית קשה מאוד בהודו, נכנס למצב פסיכוטי, יצא ממנו וכעת סובל מאוד מסימפטומים הקשורים לטיפול (הילינג) שעבר שם. הפסיכיאטרים מודים ומודעים לכך שדברים כאלו...אנרגיות קיימים אך חסרי אונים מול הבעיה. תרופות הוא כבר מקבל אבל סובל מאוד ממעיין זרם חשמלי בראש שלא מניח לו ומפריע מאוד לריכוז. הרופאים לא מייחסים את זה לבעיה בנפש או בגוף ולכן קשה למצוא את הפתרון. אודה מאוד למי שיוכל להפנות אותנו לפסיכיאטר או פסיכולוג שמבין גם בעולם הרוחני.

שלום לך, אני לא חושבת שאחיך צריך רק טיפול של פסיכיאטר, אלא טיפול של הילר מוסמך שתפקידו גם לטפל כיועץ ולטפל בו בהילינג - גם אם זה מה שהכניס אותו למצב הנוכחי בה הוא נמצא. בהילינג אפשר לעשות "טיפול מתקן" ע"י האנרגיות הנכונות. בידקי באזור מגורייך מי מטפל בהילינג,תתקשרי אליהם ותספרי להם את הסיפור,ותראי מה הם יציעו לך. רק טוב,ובהצלחה

אני כבת 40, אני סובלת במשך שנים רבות מתופעה גופנית מוזרה,הגוף שלי נוטה להיות מכווץ כל הזמן - ישיבה,עמידה,וגם במשך השינה הגוף שלי מתכווץ לתוך עצמו, כאילו רוצה להכנס לתוך עצמי. דבר שמקשה עלי לתפקד , אפילו לעמוד ולשבת למשך זמן רב,אני מתעייפת מהר, ומרגישה ממשך חסרת אנרגיה, ולפעמים בסוף היום ממש כבר בקושי עומדת על הרגלים, מכיוון שאני לא יכולה להחזיק את עצמי, הגוף נוטה ליפול ומכווץ. אני רוצה לציין שיש לי במשך שנים רבות חרדות ופחדים לא ממש מוגדרים,אני אדם חסר בטחון בחברת אנשים,נלחצת,מצב רוח לא טוב הרבה פעמים (תחושת עצב ובדידות), ביישנות ונטיה להסתגרות. ניסיתי לפתור את זה ,הייתי אצל מספר מטפלים הוליסטיים (הילינג,הומהופתיה,דיקור,וגם פסיכולוגית ועוד) והתופעה לא עברה. כמו כן הייתי אצל רופא משפחה,עשיתי בדיקות דם ללא ממצאים מיוחדים, ניסיתי גם אצל נוירולוג לבדוק אם אין בעיה פיסית במערכת העצבים אך לאחר בדיקה קצרה הוא טען שאין לי בעיה פיסית וטען שהבעיה נפשית. מה דעתך , האם הבעיה פיסית או נפשית ומה אפשר לעשות ?

שלום לך, רציתי לשאול אותך: כשהלכת למטפלים הוליסטיים - האם הם בדקו את מצב הנשימה שלך? תחזרי אליי עם התשובה,בבקשה. תנסי להכנס לקישור לפורום שלי דרך הקישור הזה ואם אינך מצליחה הכנסי לאתר דיבורים תחת קטגוריה רוחניות- הפורום נקרא מודעות והתפתחות אישית. http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=17717&read=&alias=dbr&redir_flag רק טוב ובהצלחה

שלום לך אני לא מבדילה במיוחד בין בעיה פיזית לנפשית . אין ספק שבעייתך מתבטאת הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי. אינני יודעת אם התמדת מספיק בטיפולים שהלכת אליהם. אבל מה שהייתי מציעה לך זה טיפול משולב של עבודה נפשית וגופנית. ניתן לפנות לשיטה שנקראת "ביוסינתיזה" או אנליזה ביואנרגטית שמטפלות במיוחד בסיטמפטומים משלובים גוף ונפש. רק חשוב לי לאמר לך שבכל טיפול צריך להתמיד ולהתחייב, כדי לראות שיפור, ואי אפשר לעבור ממטפל למטפל, ולחפש ניסים. טיפול בבעיה ורצון לשינוי דורש מחויבות ורצון עמוק לשינוי אחרת לא יגיע השינוי. בברכה ובהצלחה אירית

אני נמצאת בטיפול אצל דיאטנית. חזרתי להתעמל בסטודיו c לפחות שלוש פעמים בשבוע מה הכוונה לפעילות נפשית? תודה

שלום רינה, עבודה נפשית - הכוונה היא לעשות עבודה עם הנפש שלך, לעשות עבודת מודעות עם עצמך כדי שתוכלי לשחרר דברים מהרמה הפנימית שלך. אם יש לך עוד שאלות, את מוזמנת לפנות לפורום שלי באתר דיבורים, תחת קטגוריית רוחניות - בפורום מודעות והתפתחות אישית. רק טוב ובהצלחה

שלום לך כל הכבוד על כך שאת מטפלת בעצמך. הפעילות הנפשית נוגעת לנפש שלך, הן מבחינת מודעות והבנה ואת זה משיגים בטיפול נפשי ,והן מבחינה עיסוי והנאה נפשית. הכוונה לעשות פעילויות שהנפש שלך נהנית מהם ונתמכת על ידם.(זה יכול להיות ריקוד, ציור, שמיעת מוסיקה, הליכה לים, מפגש עם חברים טובים ותומכים ועוד כיד הדמיון הטובה). כמו כן למידת מדיטציה והתמדה בתרגול. בברכה אירית

תודה רבה אירית ואורית על תגובותיכן. פתרונות כגון הגברת הבילויים בשעות הפנאי "כפיצוי" או להתיידד עם חברים חדשים בעבודה הינם חשובים, אולם הם בבחינת המובן מאליו. כוונתי היתה ללמוד פתרונות לא שגרתיים או כאלה שנוסו בהצלחה במצבים דומים כדי לתת פתרון בעבודה עצמה, כאשר לא מתחברים בקלות לאנשים בעבודה. אשמח לקרוא תגובות נוספות. תודה מראש.

שלום לך זוהר, אם היית כותב בהודעה הקודמת שלך שאשתך לא מתחברת בקלות לאנשים - אז צר לי לומר לך שהבעייה היא אצל אשתך. אני חושבת שהיא צריכה לטפל בבעיה הזאת שהיא לא יכולה או לא מסוגלת להתחבר לאנשים אחרים. היא צריכה לעשות עבודה פנימית עם עצמה ואפילו עזרה מודרכת- וזה תאמין לי- עוזר. מקווה שקיבלת תשובה לפתרון לא שיגרתי. בהצלחה,

שלום לך מדבריך, קשה להבין מהי בדיוק הבעיה של אישתך לדעתך, האם זו תופעה זמנית של העדר חברים , או בעיה שהיא מתמודדת איתה באופן קבוע? בברכה אירית

ברצוני להודיע לכל המעוניין על פורום שאני מנהל שמטרתו לשמש מקום המציע מידע ודעה להבנה אחרת מהמקובל כלפי הפרעת הOCD וכן לאפשרות לטיפול לא קונבנציונאלי בהפרעה זו. אתם מוזמנים לספר, להציע, לכתוב להגיב ולהעיר. קישורים http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=7149

c ,

c ,

בת 26 לפני כ 3 שבועות התחלתי לסבול מחולשה ןגלי חם קשיי נשימה לחצים בחזה בצד שמאל ובצד ימין רעדות בחילות חוסר תאבון לפעמים הקאות תחושה לאיבוד הכרה פחד שעומד לקרות לי משהו חוסר בשינה נבדקתי בדיקות כלליות מסקנה של רופא כללי אחרי טיפול קלרמנבין יעצה בטיפול פסיכיאטרי לא קיבלתי טיפול פסיכולוגי מה עלי לעשות כיצד עלי להתגבר על התופעות.

בני בן 12 סובל מחרדות וקיבל טיפול של אדרונקס במשך כל תקופת הלימודים הוא לקח את הכדור לפעמים היה אי רצון לקחת עכשיו בזמן החופש הוא לא מוכן לקחת את הכדור. כרגע מצבו טוב אולי בגלל שאין את מרוצת הזמן של הלימודים אבל כל תקופת החופש הוא לא דואג ומתארגן לביקשה עם חברים ולפי דעתי יש קשר לבעיתו. השאלה מה עושים? מה אני בתור אימו צריכה לעשות? תודה

שלום לך הייתי רוצה להפנות את השאלה אלייך, מה את בתור אמו צריכה לעשות? כי את אמו, מכירה אותו הכי טוב ויודעת איך הדברים ישפיעו עליו. אולי אפשר לנסות להיות בלי הכדורים, כי הרי בחופש יש פחות לחצים ואולי בעקבות זאת גם פחות חרדות. מה גם שהוא לא מוכן לקחת את הכדור ואם אין מצב של סיכון ממשי, צריך גם להתחשב בדעתו. איך הדבר ישפיע עלייך לדעתך? בהצלחה אירית

תודה אירית וזה בדיוק מה שאני עושה מתחשבת ברצונו לא לקחת את הכדור אבל שאלתי היתה לגבי הענין של החברות הוא כל היום לא יוצא מהבית ולא מנסה להתקשר עם חברים ואני רואה זאת כדיכאון וכחלק מהחרדות שיש לו. תודה

היי ובוקר טוב אני בת 30 ורוצה לשתף אותך בתחושותיי. לא טוב לי!!!!. אני לא מסופקת מחיי הנישואין (רק חודש עבר) ואין לייחס זאת למוסד עצמו אלא לזוגיות שלי. יש ל בעל מדהים נהדר נפלא אין לי מילים!! אבל בכל מהלך הקשר הרגשתי חוסר כלשהוא שאני לא אוהבת מספיק שמגיע לי יותר... אני לא מסופקת מחיי העבודה - מרגישה חוסר מיצוי עצום, לא אוהבת את הסביבה. אני לא מסופקת בתחום הלימודי - עברו מס' שנים מאז התואר הראשון ואנלא יודעת אם כדאי ללמוד ומה ללמוד... השאלה שאני מהרהרת בה שנים... האם זו אני כטיפוס שלילי? מדוכא? גורם אן תמיד ירגיש כך ולא משנה מה האוירה סביבי או שמא בשל דימוי עצמי מאוד נמוך שלא נראה כלל חיצונית אני מביאה עצמי לאותו דיכוי? שאכן אמיתי שכן הבחירות שלי אינן מונעות מהגורם הנכון. מאז ילדותי אני נמצאת עם בחור שכן אני מתערערת לחלוטין אם הוא לא קיים ומרגישה כאילו זה כלי אמצעי לבטחון ותו לא וכן ברוב המקרים היה גם גורם שלישי.גבר נוסף על מנת להחיות הרגשה רדודה... בעבודות התמדתי אך לא הרגשתי טוב - בעבודה הנוכחית אני ממש סובלת וחוששת להגיע לשם.מה גם שכנראה אתפטר אם לא אפוטר בקרוב... אני חשה באנדרלמוסיה נוראית.שכלום לא הולך לי.מסביבי משפחה מאוד תומכת אך שאינה הצליחה מכל הבחינות בלגן!!! אני מאוד קשורה אליהם וזה שובר אותי לדעת שהעולם הזה אכזרי!! אני לא מקבלת הרבה דברים ואפילו כועסת כאילו שזה עוזר. אני רגישה מאוד לביקורת ולהערות מה שגורם לי להתרחק מאנשים אני חשה חסרת סבלנות במשחק החברתי.נורא קשה לי להיות נחמדה או מרצה את הסביבה אולם עושה זאת כי אין ברירה. אסכם ואומר שאני בן אדם שקופא על השמרים.לא טוב אבל נשארת...בכל מצב. אני מתחילה לחשוש שעד שאתעורר אם אתעורר כבר יהיה מאוחר. אני מאוד פוחדת מהתבגרות ותמיד חושבת עבר.... לא שבעבר הייתי כ"כ מאושרת אבל זה חלק מהכחשה כנראה וחוסר התמודדות. למה אני לא מצליחה לראות טוב?? עצוב לי עם תחושת התסכול המתמשכת.. אני מגישה שעכשיו זה בשיאים כי תמיד היה לי לא טוב ופתאום זה ממש כמו פצצה מתקתקת בעיקר לאחר החתונה איך זה קשור??? אם תוכל להסביר לי מה יכולה להיות הסיבה לכך מהיכרות קצרצרה אודותיי. אשמח לשמוע מלבד האופציה שלבטח תציע לגשת לטיפול.... מן הסתם אכן תמליץ לי לגשת לטיפול - אני מאוד סקפטית לגבי זה כי אני כ"כ מבינה מה עובר עליי רק לא יודעת כיצד לפתור הבעייה.כמובן שמודעות היא חצי דרך להצלחה אבל עדיין מה כבר ניתן לומר במילים שירפאו אישיות כזו או אחרת.מבלי חלילה לזלזל במקצוע. אני מאוד נמשכת לתחום הפסיכולוגיה אך מצד אחד לא מאמינה שאוכל להיפתח מעודף חשדנות וגאווה מטופשת וכן מאיזו שהיא ראייה שזה לא יכול לעזור ממש. מעין אימרה ש"זו אני " ועליי להתמודד. רק שנהיה לי קצת יותר קשה עכשיו

שלום, אשתי סובלת מבדידות במקום העבודה, לאחר שמספר חברים קרובים שהיו לה שם עזבו. הדבר משפיע על מצב הרוח שלה הן בעבודה והן בבית. האם נתקלתם בתופעה דומה? איך אפשר לשפר את מצב רוחה בעבודה? תודה מראש

שלום לך ,זוהר אני בטוחה שבמקום החברים שעזבו יגיעו אחרים. אשתך צריכה להתחבר אליהם, ומי יודע אולי היא תכיר חברים טובים אחרים. לעת עתה, לא צריך לקחת את זה כ"כ קשה - זה יעבור. פשוט כשמתרגלים למשהו ופתאום הוא איננו יש תחושה של חסר. יש להסתכל על חצי כוס המלאה ולדעת ללמוד לראות ולקבל את הדברים הטובים שלצד זה. וחוץ מזה, מה שקשור לעבודה- להשאיר שם, לא להביא הבייתה!! בהצלחה

שלום לך אני מבינה שהקושי של אישתך משפיע גם עליך, הייתי מציעה שתחשוב איך תוכל לתמוך בה ובך, כדי שהיא תעבור את התקופה הזמנית, של השינוי שמתחולל בעבודה. אכן זהו מצב לא פשוט שעלול להשפיע על המצב רוח גם בעבודה וגם בבית. אולי תנסו לבלות יותר ולהנעים את הזמן בצורה ייחודית.עד שיעבור המצב. בברכה אירית

תודה רבה אירית ואורית על תגובותיכן. פתרונות כגון הגברת הבילויים בשעות הפנאי "כפיצוי" או להתיידד עם חברים חדשים בעבודה הינם חשובים, אולם הם בבחינת המובן מאליו. כוונתי היתה ללמוד פתרונות לא שגרתיים או כאלה שנוסו בהצלחה במצבים דומים כדי לתת פתרון בעבודה עצמה, כאשר לא מתחברים בקלות לאנשים בעבודה. אשמח לקרוא תגובות נוספות. תודה מראש.

שלום מה אתם חושבים ל אנשים שאינם אוהבים בעלי חיים ? או שאוהבים אותם מרחוק...לא בבית אצלהם ? ולהיפך , אנשים שאיכפת להם שיש עשרות ומאות של בעלי חיים (בעיקר כלבים וחתולים) מורעבים וצמאים. אני נשואה לגבר (כל מי שיסתכל מהצד יגיד שהוא בחור מקסים), שיכול לראות בע"ח נדרס שוכב פצוע על הכביש והוא לא יחשוב לעשות דבר בנושא . האם זה אומר שהוא אדם לא רגיש ? חסר איכפתיות ???? עוד מקרה : ספרתי לו שהשבוע ילד קטן (בערך בן 6) היכה למוות גורי חתולים שרק נולדו ולבסוף הטביע אותם בזפת. תגובתו היתה : טוב, נו....... ששאלתי אותו אם היה במקום היה עושה משהו כמו לתפוס את הילד ולמנוע ממנו מעשה זוועה זה) ענה...."לא נראה לי....אולי ". ישנן לא מעט מריבות בזוגיות שלנו על חוסר רגישות ואיגואיסטיות מצידו, האם יש קשר בין שני הדברים ? אמרה לי אתמול משהי שהיא מכירה אחת שאוהבת בעלי חיים אך היא רעה לבני אדם. אז מה הוא הנכון ?

האמת כמובן נמצאת תמיד איפשהו באמצע. ובכל זאת, גם אם מסתכלים מהצד על בעלך וחושבים שהוא בחור מקסים, כנראה שחסרה לו רגישות, אמפטיה ויכולת לחוש בכאבו של הזולת. לרוב זה נובע מאגוצנטריות והתמקדות בעצמו ולמרבה הצער, חוסר הרגישות הזה מקבל ביטוי לא רק כלפי הסביבה הרחוקה (כלומר לגבי אנשים זרים) אלא מקרין ומשפיע על רגשותיו, תחושותיו והתנהגותו כלפי בני משפחתו הקרובה (את והילדים שיהיו לכם). האנשים המטפלים ומטפחים חיות עזובות ומעניקים להם יחס חם ואוהב, הרבה אמפטיה, אהבה ודאגה יותר מאשר לאנשים, הם ברוב המקרים בודדים וחברת החיות ממלאה עבורם את המחסור בחברה אנושית. לסיכום - זה גם מסביר את המריבות בזוגיות שלכם על רק חוסר הרגישות והאגואיסטיות מצידו. למה הדבר דומה? למחבת טפלון ששום דבר לא נדבק אליו.

שלום לך ברור מתוך שאלתך , שיש משהו באישיותו של בעלך שמפריע לך וגורם לכם לריב . ה"משהו " הזה שמוגדר אצלך כ "חוסר רגישות ואגואיסטיות" כנראה בא לידי ביטוי בכל מיני מצבים, ואת מאד רגישה לעניין הזה, שמתבטא. אז אולי את יכולה לנסח את השאלה אחרת, מתוך מה שמפריע לך, כדי להתמודד באמת עם חלקים באישיות של האיש שבחרת. בזוגיות, פעמים רבות, מתמודדים עם חלקים באישיותו של בן הזוג, שקשה לנו לשאת, על זה יש תאוריות למכביר. מכל התאוריות, הדבר המרכזי שבולט, הוא קודם כל תתמקדי בעצמך ולהבין את עצמך ואישיותך ואיך את מתמודדת עם ה"באגים" באישיותו. בברכה אירית

תודה לשתיכן על התשובה. שאלה אחת שעולה לי מתשובתכן הי : האם ניתן ל"שרש" בו ו/או לעזור לו לפתח את אותה רגישות, אמפטיה ויכולת לחוש בכאבו של הזולת שחסרה לו ? כפי שכתבה שירן, אותה אגוצנטריות מתבטאת גם כלפי ביתו בת ה-3 . לדוגמא: חוזרים מבילוי עם הילדה בגינה. הוא מוציא לעצמו בקבוק שתיה. ביתי מהצד מסתכלת ומציינת כי מאד צמאה ורוצה גם כן לשתות. בעלי, ישתה קודם הוא ורק אח"כ ירווה את גרונה של ביתו (דוגמא אחת מיני רבות). חוסר הרגישות/אגוצנטריות מתבטאת לא מעט בזוגיות שלנו, בעקבות זאת יש המון מריבות. אני ההיפך ממנו. איכפת לי מהזולת , אני רגישה לכאבם של אנשים, אם אני רואה אשה זקנה סוחבת סלים וביכולתי לעזור לה אעשה כן (אותו למשל זה לא יטריד, הוא לא יפנה מבטו לאשה הזקנה....). הוא טוען שבכך אנו משלימים אחד את השני . אני לא כ"כ מסכימה עם הנחה זו. זה מאד מפריעה לי בפרט שאגוצנטריות זו באה לידי ביטוי כלפי ביתנו. איך אפשר להתמודד עם זה , אם בכלל ? האם ניתן לשנותו ? איך אדם מפתח תכונה זו (מהמשפחה). בתודה מראש

אני לא עושה דיקור ולא אעשה כי אני פוחדת מוכנה הכל אך לא דיקור יש לי גם פחד מרופא שיניים

שלום לך אולי כדאי לך לפנות לייעוץ תזונתי ולשלב פעילות גופנית ונפשית - זו גם דרך לחזק את המערכת החיסונית.

שלום מזה כחודשיים אני חרד שדברים אינם מתקדמים בעבודה וכפי שהיתי רוצה למרות שאני מקיים עם הכפיפים פגישות והדרכות. בכל זאות קשה לי לומר להם את משאני חושב עליהם באמת כמה שהם לא עושים את עבודתם כפי שצריךובסופו של דבר אני צריך לתת תשובות לממונים. זה יוצר לי לחצים פנימיים עצומים ומאוד מפריע לי וקשה לי לתפקד. איך פותרים את הבעיה האם תוכלו לעזור לי תודה

שלום לך, לפי דעתי אתה צריך לעבוד על עצמך מבחינת הבטחון העצמי שלך, לקחת אחריות לדברים ולהגיד את מה שאתה צריך - בכל זאת, אתה נמצא בתפקיד של מנהל. קח יוזמה ואת העיניינים לידיים - ברגע שתעשה זאת פעם אחת- הכל יילך אח"כ. בהצלחה

שלום לך, לפי דעתי אתה צריך לעבוד על עצמך מבחינת הבטחון העצמי שלך, לקחת אחריות לדברים ולהגיד את מה שאתה צריך - בכל זאת, אתה נמצא בתפקיד של מנהל. קח יוזמה ואת העיניינים לידיים - ברגע שתעשה זאת פעם אחת- הכל יילך אח"כ. בהצלחה

שלום לך, לפי דעתי אתה צריך לעבוד על עצמך מבחינת הבטחון העצמי שלך, לקחת אחריות לדברים ולהגיד את מה שאתה צריך - בכל זאת, אתה נמצא בתפקיד של מנהל. קח יוזמה ואת העיניינים לידיים - ברגע שתעשה זאת פעם אחת- הכל יילך אח"כ. בהצלחה

שלום לך מה קרה לפני חודשיים שיצר את השינוי במצבך? אני מבינה שאתה אחראי מול הממונים עליך שהעבודה תתבצע וצריך להפעיל אנשים שאתה קורא להם כפיפים. אם זה מצב חדש, אני מניחה שתתרגל אליו ותוכל לפתח אסטרטגיות להתמודדות. אם זה אינו מצב חדש, אולי כדאי לך לפנות לשיטה שנקראת coaching(אימון אישי או עסקי) , שבאמצעותו תוכל לפתח אסטרטגיות להתמודדות עם תפקידך. בברכה ובהצלחה אירית

שלום, אני בן 52, נשוי, שכיר, בזמן האחרון כחצי שנה החלה תופעה של השתנקות תוך כדי דיבור, ולפעמים מלווה בשיעול, זה יכול להיות פעם בשעה עד 10 פעמים בשעה, זה יכול לקרות בין אם אני בסביבת משפחתי וגם בסביבת העבודה. התופעה מפריעה מאוד לתפקוד היומי, ומביכה מאוד בחברת אנשים, מה עושים ? מהיכן צצה התופעה ? מי הגורם שיכול לטפל בזאת ? לעזרתך אודה.

מפתיע שלא עלה בדעתך לפנות לרופא כללי ולספר לו על הבעיה. יתכן והסיבה היא פיזית ולא נפשית

שלום לך מסכימה עם מי שכתב על הצורך לפנות לבירור רפואי . בברכה אירית

האם גם עיסוי טוב למערכת חיסונית ולנפש? אני יודעת שעיסוי טוב משחרר את האדם האם זה נכון?

שלום לך עיסוי טוב, מרגיע או ממריץ, תלוי איזה סוג של עיסוי, בכל מקרה עם העיסוי טוב, הוא בהחלט מועיל, אם כי השפעתו לא ארוכת טווח אירית

האם יש עוד טיפול חוץ מהילינג ברופאה משלימה שעוזרת למערכת החיסונית ולנפש? תודה

היי רינה, חוץ מהילינג יש עוד שיטות, כמו למשל רפואה סינית. תבדקי את הנושא ותוך כדי תראי מה הכי מתאים לך.. תאמיני לי שלא חסרים אפשרויות בתחום הרפואה האלארנטיבית. בהצלחה, אורית

שלום לך גב' שלו, אני לא יודעת האם אני במקום הנכון. מעולם לא התיעצתי לפני כן עם פסיכולוג. רק עם בעל,משפחה או חברה טובה. אבל עברתי טראומה נוראית לפני כיומיים. הריתי ותינוקי "נפל" בחודש השלישי. יש פורום ,או מעין קבוצת תמיכה העוזרת להתמודד במצב זה. תודה.

שלום לך , שלומית קודם כל אני מאד מצטערת בשבילך אבל תאמיני לי שאם דבר כזה קורה - זה ממש ממש לא סתם - יש סיבות לדברים האלה ואיני רוצה להכנס לזה מחשש שלא תביני כי יש דברים שהם מעבר להבנתנו. בכל אופן, צרפתי לך קישור בנושא: http://www.keshet-tv.com/programItems.asp?progID=164&groupID=844 ויש עוד אתר: www.beofen-tv.co.il - תכנסי למדור הריון (הראשון) ויש שם קטגורייה שנקראת הפלות.זה פורום של נשים שחוו הפלות. מאחלת לך רק טוב ובהצלחה אורית

הי אורית, למה כוונתך באומרך שישנן סיבות וגורמים ואינך רוצה להכנס אליהם. את מתכונת לסיבות פיזיולוגיות או רוחניות נפשיות? אנא השיבי לי בהקדם. תודה. שלומית.

שלום לך קודם כל ליבי איתך, תני לעצמך לחוש את העצב וכל שאר הרגשות, מבטיחה לך שזה יעבור ותוכלי אחרי זמן מה להמשיך הלאה. את מאד מוזמנת להכנס לאתר "באופן טבעי", שם תוכלי למצוא חוויות רבות הקשורות לעולם הנשי ועולם ההורות, הריון ולידה ותוכלי גם למצוא תמיכה. הקישי בגוגל "באופן טבעי" שיהיה בהצלחה אירית

ב-SMS4MONEY זה אפשרי. אתם מתחברים לשירות ומקבלים הטבות והודעות מסחריות וגם כסף על כל הודעת SMS או MMS שאתם מקבלים. דמיוני ? אז זהו שבכלל לא ! לא רק שתקבלו כסף על ההודעות שתקבלו, אלא כל חבר שתצרפו לשירות יזכה אתכם בתשלום עבור כל הודעה שהוא מקבל ומה שנשאר לכם לעשות זה ליהנות מההטבות ובסוף כל חודש להפקיד בבנק את הצ'ק שתקבלו מאיתנו בדואר. נרשמים לשרות בעלות חד פעמית(!) של משלוח הודעת SMS (כ-50 אג') ומקבלים הטבות בתחומים שונים למכשיר הסלולרי , הטבות מהם תוכלו ליהנות ולחסוך כסף . יש אפשרות להגיעה להכנסה של עד 14,062.5 ¤ בחודש. שלחו SMS למספר 5858, בתוך גוף ההודעה יש לכתוב sign 0542225197 לאחר מכן תקבלו הודעת SMS, בהודעה זו יפורט השם והסיסמא שלכם, באמצעותם תוכלו להיכנס לאתר. שם תוכלו לצפות במצב החשבון שלכם, באנשים שצרפתם, ותוכלו לעדכן פרטים . זהו זה, זה כזה קל! בהצלחה!

נו, יופי - נמצא הפיתרון לעוני ולשכר המינימום, ממש חזון אחרית הימים....

ישנה מחלת ילדים מולדת אשר גורמת להזדקנות מהירה וכבר בגיל 6 -7 פניהם נראות כפני מבוגר מה השם המקצועי של מחלה זו? תודה

ממחלת האצ'ינסון-גילפורד פרוגריה ילדים הסובלים ממחלת האצ'ינסון-גילפורד פרוגריה, הזדקנות מוקדמת, מתים בשיעור הגבוה פי 5 עד 10 יותר מהר מאשר בני אדם רגילים. הם מאבדים את שערם, עורם מתקלף ומתקמט והם מתים מטרשת העורקים או מהתקשות העורקים בראשית העשור השני לחייהם. למחלה זו אין שום תרופה, ועד לאחרונה, גם לא היה ידוע הגן הגורם למחלה. השם באנגלית - GILFORD PROGERIA לינק דרך גוגל מצורף http://images.google.com/images?svnum=10&hl=en&lr=&q=GILFORD+PROGERIA מקווה שעזרתי

ובנוסף..... http://stwww.weizmann.ac.il/g-bio/cell/np3/hizdaknut.html http://www.makorrishon.co.il/article.php?id=3422

תודה רבה עזרת לי מאוד עצוב לומר שבמכון הגנטי ברמב"ם לא ידעו לומר לי את השם ...........

גני, כל חיפוש פשוט בגוגל יכול להביא אותך להכל היום לגבי רמב"ם - באמת אין מילים

שלום, אבא שלי סובל מהתקפות זעם והיסטריה. אני מחפסת דרכי טיפןל אבל מתקשה למצוא פתרונות. אם יש המלצות, אשצח לשמוע דחוף! תודה רבה.

שלום לך הייתי ממליצה לפנות קודם כל לרופא משפחה, אבל זה תלוי בהסכמתו של אביך, האם הוא מסכים לטיפול? האם הוא מודע לבעיה? אירית

אשמח אם מישהו יכול להפנות אותי לקישור לצורך העמקה בנושא 5 הקטגוריות מבחינת החלטות חיים: - חסר ערך וחשיבות/ שווה יותר - לא מספיק טוב/ טוב הרבה יותר מ... - לא מספיק/ יותר מידי - לא חשוב/ הכי חשוב/ כל יכול - לא שווה/ זכאי/ ראוי

בהמשך במכתבי אליך איזה טיפול אני יכולה לעשות כדי לחזק את מערכת החיסנית חוץ מדיקור מה זה רפואה סינית?

שלום רינה, את יכולה לעשות טיפולים בהילינג אנרגטי, שזה שיטת טיפול שבאה לטפל בחולה ולא במחלה. כלומר, כאשר בן אדם נמצא בסיטואציות שונות בחייו כגון: פחד,חרדה,לחץ וכיוצ"ב, הגוף יוצא מאיזון (המערכת האנרגטית) וזה מתבטא בהרגשה של אי נוחות בגוף ואפילו במחלה כלשהי - במקרה שלך, המערכת החיסונית שלך צריכה חיזוק כתוצאה ממשהו שעברת - איני יכולה להצביע על משהו מסויים כי איני מכירה אותך. בכל אופן, אם תרצי להמשיך להתייעץ בקשר לזה, או לגבי דבר מה אחר, את מוזמנת להכנס לפורום החדש שלי שרק עכשיו נפתח (מצ"ב קישור) http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=17717&read=&alias=dbr&redir_flag= רק טוב, ובהצלחה

שלום לך הסבר מפורט יותר על רפואה סינית, ניתן למצוא בפורום של רפואה סינית (נדמה לי שיש כזה). דיקור הוא טוב מאד לחיזוק המערכת החיסונית, את עושה דיקור? אירית

נ+2 אמא יש לי חרדת למוד תאוריה עקב כשלונות בעבר מהתרגשות מהמבדק. ואי יכולות להסתגלות לזכור ופחד מהאי שליטה בקצור אני נושקת ל40 וזה ממש גורם לילדכאון שאיני מסוגלת להבין מה כלכך קשה יהיה לי לעשות את המבחן תאוריה. זה הסוד שלי מזה שנים. מה עושים?

שלום לך הבעיה שלך , כנראה , היא החרדה שמשתקת אותך. אז את יכולה לפנות לטיפול קצר, שיהיה ממוקד בחרדה שלך מהתאוריה וייתן לך כלים להתמודד עם החרדה. אפשר לקחת טיפות של "רסקיו רמדי" כדי להתמודד עם החרדה (אם היא לא בעוצמה גבוהה). ולהמשיך ולנסות, עד שתעברי... למה זה סוד? מה את מתביישת, יש לך קושי, אז מה, תמשיכי לעשות תאוריה , עד שתעברי. בהצלחה אירית

שלום לכולם. יש לי שאלה: האם יש מכונים בארץ בייחוד בתל-אביב שדומים למכון סאמיט והכוונה היא למכונים של משרד הבריאות או פרטיים או שניהם ביחד חשוב לי המקום הטוב ביותר באיזור תל אביב והסביבה או לאו דווקא אני בן 19 אם הגיל יכול לעזור........

אני בת 24. יש לי חבר מזה 4 שנים. רוב חברותיי נכנסו לא מזמן לקשר רציני ואני מרגישה תמיד קינאה כלפיהם (למרות שאני ממש לא חושבת שיש להם חבר יותר איכותי). כמו כן יש לי חברות שכבר מתחילות לחשוב על חתונה וגם כאן זה מעורר בי קנאה. אני מרגישה שאני נקרעת בין השניים. מצד אחד אני מנסה לעשות את הקשר שלנו יותר צעיר ממה שהוא (אולי באיזשהו מקום כדי להוכיח לחברות "המתחילות" שהקשר שלי עדין חי ורענן) ומצד שני אני חושבת לעצמי האם אני רוצה להישאר לחתונה או לעזוב (כתוצאה מהלחץ של החברות המתחתנות). אני עסוקה מדי בניתוח הקשר שלי עד כדי כך שאני לא נהנית ממנו. אני מפחדת להוכיח לעצמי שאולי זה לא זה. חשוב לציין שאני וחברי אוהבים זה את זה (אם אני באמת מבינה את פשר הדבר) והקשר שלנו בסך הכל הוא טוב. אני מטבעי אדם שמתייאש מהר מדברים, גם טובים. הרבה חברויות נעלמו לי כי פשוט זנחתי אותם. אני חייבת ריגושים - עד כמה שזה נשמע נדוש. מה לעשות? האם הקשר הזה טוב בשבילי?

שלום לא', קודם כל תפסיקי לעשות השוואות בין מערכת היחסים שלך לבין אחרות ותפסיקי לנסות להוכיח לחברות שלך כל מיני דברים שקשורים לקשר שלך עם בן זוגך. תביני, ברגע שאת מנסה להוכיח משהו שהוא לא - האנרגיות שלך מתבזבזות על משהו שהוא חסר בסיס ואינך מתמקדת בדבר החשוב ביותר כאן - ניהול מערכת היחסים שלך. אם החברות שלך החליטו להתחתן - תשמחי בשמחתן ואני לא רואה מקום לקנא בהן. גם את במסגרת של קשר ואני בטוחה שכשיגיע הזמן את גם תתחתני- רק לא למהר.(החיפזון הוא מהשטן). ותזכרי דבר חשוב מאד - לא תמיד הדשא של השכן ירוק יותר גם אם הוא נראה כך למראית עין וחוץ מזה - אם את חושבת שאת צריכה ריגושים בקשר הזה - תביאי אותם את, למדי את בן זוגך,שתפי אותו ברגשותייך. החיים יפים ואת עוד צעירה - תחיי ותהני כל עוד את רווקה- מי אמר שזה כיף להתחתן בגיל כ"כ צעיר? אני מבטיחה לך דבר אחד: ביום שהחברות שלך יהיו נשואות ואת לא, את תשמעי מהם שהן מקנאות בך שאת רווקה וכו' וכו'. רק טוב, ובהצלחה

אז אני בת 23. סטודנטית ויש לי חבר מזה 3 שנים. יש לי בעיה אך איני יודעת להבחין האם זה נובע מהאופי שלי או מעצם העובדה שלא מספיק טוב לי. כאמור יש לי חבר, אנחנו מאוד חשובים אחד לשני ואוהבים זה את זה. לצערי אני לא יודעת להבחין האם זאת אהבה מיוחדת או קשר עמוק. אני לא יודעת האם אני באמת מאוהבת, האם אני מספיק מרוצה מהקשר. הוא החבר הראשון שלי ואני הראשונה שלו. העניין הוא שכבר נפרדנו בעבר ולא הייתי מסוגלת לעמוד בזה. יש לי לעתים ימים שאני מרגישה שאני צריכה עוד משהו. מאוד חסר לי ריגושים הייתי מאוד רוצה להיות בתחילת קשר עם מישהו. כאשר אני שומעת על בני זוג שמתחילים לצאת, אני מקנאה. קשה לי להודות בזה, אבל אני חשה שאם היה מובטח לי שאם אפרד ממנו, אז אני אמצא משהו טוב יותר - הייתי נפרדת ממנו. עם זאת יש גם ימים שאני מרגישה שאני לא חכולה בלעדיו, שהוא האדם הכי חשוב לי בעולם ושאני רוצה להתחתן איתו. האם הגיוני שתהיינה כאלה תנודות בתחושותיי? האם זה אומר שאני לא מספיק אוהבת אותו? אני לא יודעת אם הצלחתי להבהיר את רגשותיי

שלום לך זה לא שאלה של מאוהבת או לא , זה במשהו בך הצורך בריגושים בעוד דברים אחרים אני אומר לך זאת מתוך נסיון אישי ארוך מאוד ,זה משהו בנו איזה חוסר בחסך שלנו שנובע ממקומות עמוקים ורחוקים אצלנו בחיים אשמח מאוד לשוחח איתך עוד בעניין יאיר 0523238539

שלום לך אין אדם שיוכל להגיד לך אם את מאוהבת או לא. אבל אם את שואלת, כנראה יש לך ספק. יכול להיות שעוד לא התנסית מספיק, כדי לדעת ולבחור, להשוות ולהכיר את עצמך טוב יותר. עצתי לך, אל תמהרי להתחייב, אל תפחדי לעשות שינויים. את צריכה כנראה להכיר את עצמך יותר טוב, אולי דרך קשרים אחרים, כדי שתהיה לך תשובה מספקת. נכון שאין לדעת אם תפסידי או לא, אבל כשהספק מקנן, מאד מאד קשה. אני מסכימה שיש אנשים כאלה, עם אישיות שקשה להם לחוש מסופקים, אבל את עדיין לא יודעת אם את כזו, את עדיין צעירה. אז שיהיה בהצלחה אירית

אני לא יודעת אם אתה עוסק בתחום או לא, אבל הופתעתי שהשארת טלפון. לפי המעט שכתבת יש לי את התחושה שתבין ללבי אבל קצת קשה לי עם זה. אני מרגישה שאני עושה משהו רע כשאני מדברת על הנושא עם אנשים אחרים (מבלי לשתף את החבר). אולי אני מפחדת גם להבין דברים שאולי אני לא רוצה (עוד בעיה). יש לך עוד עצה? :)

שלום אני סובל זה כמה שנים מדיכאון וחרדה ולמרות שנטלתי סוגים רבים של כדורים דבר לא עזר לי! השבוע סיימתי את פסקת( באופן מבוקר ועפ"י הוראת הרופא) את הטיפול בכדור הרסיטל. וכן התחלתי להשתמש באדרונקס, אני התחלתי ברבע כדור ועדיין נמצא זה כשבוע ברבע כדור ליום. שאלתי: לאחר 20 דקות לאחר שאני נוטל את הכדור אני מרגיש מאין לחץ עמום בראש, תחושה של זומביט די חזקה, קשה לי להוציא מילים מהפה, סחרחורת וכן דיכאון וחרדה בעוצמה די חזקהה וכל זאת למשך שעתיים שלוש ואז נעלם. בקיצור, במשך 3 שעות אני ממש מנוטרל עם הרגשות די קשות! האם זה נורמאלי להתחלת הטיפול בכדור? האם יש להפסיק את הטיפול? ובכלל מה לעשות? תודה רועי

שלום, אני כיום בן 16 ויש לי בעייה שמלווה אותי מגיל קטן. אני מפחד להיות במקומות נעולים. אני מפחד שלא אצליח לצאת. אני לא יודע אם זו בדיוק קלסטרופוביה, כי הפחד שלי יותר הוא ממקומות נעולים או פחד שמקומות סגורים שאני נמצא בהם לא אצליח לצאת מהם. בגלל זה אני ממעט לעלות במעליות, רק כאשר אני נמצא עם אבא שלי שאיתו אני פחות מפחד, או עם חברים שאני מתבייש לומר להם שאני מפחד. אבל כשאני נכנס למעלית הדופק שלי עולה מאוד ואני מתחיל להילחץ וכל הזמן מסתכל על הצג שמראה את הקומה הנוכחית כדי לוודא שלא נתקעתי. היו לי מספר מקרים: למשל בכיתה ב' נכנסתי דרך סורגים לחדר מסויים בבית הספר כדי להביא לחבר שלי את הכדור שלו שנמצא בחדר והזהץ לא הצלחתי לצאת וזה מאוד הלחיץ אותי עד שקצת בכיתי. לדוגמה, ילד אחד נעל אותי בחדר הזבל של הבניין שלי רק לכמה שניות וכבר פחדתי ובכיתי. (בכיתה ג'). בכיתה א' בסוף היום כשכולם רצו ללכת הביתה לא הצלחנו לצאת מהכיתה כי המנעול נשבר או משהו כזה והתחלתי לבכות מהפחד שלא אוכל לצאת מהחדר לעולם. בנוסף לכך, אפילו היום אני מאוד נלחץ ממעשי קונדס של ילדים בבית הספר שסוגרים את הדלת של הכיתה בה אני נמצא (למשל בהפסקות) ולא נותנים לי ולילדים אחרים לצאת. שמתי לב שאני היחיד שממש נחלץ מזה ואני משתמש בכל הכוח כדי לנסות לצאת. בזמן הכתיבה, כשאר עכשיו אני חושב על זה, הפחד שלי הוא יותר מעצם העובדה שלא אצליח לצאת ממקום מסויים לעולם ואתקע בו. אני לא יודע מה לעשות, הפחד הזה מלווה אותי כל הזמן. אינני יודע אם הוא נוצר כתוצאה מטראומה או שכך נולדתי. יכול להיות שזה נוצר בגלל מקרה שבגיל 3 וחצי הוריי סגרו לי את הדלת של חדרי ואני זוכר שמאוד פחדתי שלא אוכל לצאת. בבקשה אמרי לי האם הפחד הזה ילווה אותי כל החיים והאם יש איזשהי דרך לרפאו בעצמי כי אני מתבייש לספר להוריי על כך. ניסיתי לחוות חלומות צלולים כיוון שקראתי שהם תורמים לריפוי פוביות למיניהן. האם זה בתת מודע שלי ואני יכול לרפא את זה? ואיזה סוג פחד זה אם לא קלסטרופוביה.

שלום לך קודם כל אין לך מה להתבייש, יש המון אנשים עם חרדות מסוגים שונים ואתה לא צריך להרגיש חריג בגלל זה. אם זו החרדה היחידה שיש לך, אז ניתן לטפל בה, יחד עם זאת השאלה היא עד כמה זה מפריע לך לחיי היומיום והיכן זה מונע ממך פעילויות וחוויות שונות. כי לא בהכרח חייבים לטפל בכל דבר. אני מבינה שזה מפריע לך , אם כתבת על זה. ניתן לפנות לטיפול קוגנטיבי התנהגותי שילמד אותך טכניקות לשלוט בפחד ותוך זמן יחסית קצר , אם זו הבעיה היחידה , תוכל לשלוט בפחד הספציפי הזה. קשה כרגע לדעת מה המקור של הפוביה הזו, אבל יש שיטה שנקראת "תרפיית גילגולים" שעוזרת לאנשים להשתחרר מטראומות שחוו מגילגולים קודמים. כמו כן יש שיטה שנקראת EMDR, שעוזרת גם כן לטיפול בחרדות וטראומות. בכל מקרה, אני חושבת שיש מקום לשתף את ההורים שלך (אם הם "מבינים עניין"). בהצלחה אירית

שלום קוראים לי רפי אני בן 19 וחצי גר במקום בודד ליד ים המלח... אני סובל מחרדה חברתית קשה ,ומחרדה מכל מה שקשור "להובלת צעד אחד קדימה", אני אפילו לא יודע מה המונח הרפואי לבעיה. ידוע לי שבתהליך ההתבגרות שעברתי בעצם נהרס לגמרי כל מה שהייתי צריך ללמוד להתמודד איתו ובעצם לא הצלחתי להתמודד עם כלום למרות רצוני המאוד חזק! ואני מדבר בראשונה עם ההתמודדות שלי עם החברה לא הצלחתי להתחבר עם החברה בכל מסגרת לימודית שהייתי בה כולל טיפולית החברה התרחקה ממני ולעתים קרובות נטפלה אליי . לא הצלחתי להתמודד עם גופי כאשר בתחילת תהליך ההתבגרות גופי הלך והשמין (בעקבות זה גם לא יצרתי קשר חברתי אלא התעללות חברתית וביטחון עצמי נמוך) . כל זה הביא אותו למשברים ככה שאחד רודף תשני ומקושר לשני . יחד עם המשברים ליווה אותי תהליך שעכשיו אני מודע שבעצם היה תהליך של פחד,בריחה ,נסיגה,חוסר התמודדות,לחץ מתח עצבנות, שהלך והתעצם ממשבר למשבר עד שבמשבר באחרון לפני שנתיים וחצי הוא התפוצץ בשיא החוזק.... . כעת אני בבית בעל כורחי כבר שנתיים וחצי אני לא מסוגל לצאת לא מסוגל ליצור בכלל קשר חברתי גם עם החברים הבודדים שהיו לי ... ,תמונות מרגעי המשברים עולות ומשגעות אותי אני לא עושה כלום חי בלחץ מתמיד בגלל המציאות שאני לא מסוגל לחיות איתה אך גם לא מסוגל לעשות אצבע אחת קדימה בקשתי היא לפי מה שתארתי לך בצורה מקיפה על מצבי מהו המכון \האדם\המוסד שיוכל לעזור לי בצורה הטובה ביותר גם אם הוא פרטי ועולה הון יש לי וזה לא הבעיה (אני מקבל קצבת נכות מלאה )

שלום לכם... אני ואשתי מתכוונים להביא ילד לעולם... הבעיה היא ששנינו חולים בסכיזופראניה.. רציתי לדעת מהם הסיכוים שהילד יהיה חולה גם... מותש כבר מחיפושים באינטרנט בנושא....

שלום לך זכותו של כל אדם להביא ילד לעולם אבל.... כדאי לחשוב על זה הרבה לפני שעושים זאת במיוחד עם יש מגבלות למשל כמו מחלת הסכיזופרניה. אינני יודעת לחשב את הסיכוי שהילד ייצא מבחינה גנטית חולה, אבל ברור לך שהסיכוי הוא לא קטן אם שני ההורים חולים. בכל מקרה ונניח שהוא ייצא בריא, והלוואי.. האם שקלתם את מידת יכולתיכם לגדל ילד על כל האחריות שנדרשת, האם תהיה לכם תמיכה מהמשפחה?. נושא של תרופות והריון, כל אלא הם גורמים שצריכים לקחת בחשבון. אני יודעת שלא הרבה חולי סכיזופרניה, מרגישים שהם יכולים לגדל ילד, מבחינת הכוחות שנדרש מהם. ההתמודדות עם המחלה אינה פשוטה. (אינני צריכה לספר לך). בכל מקרה , תפעילו שיקול דעת טוב לפני שאתם עושים צעד עניתי לך יותר ממה ששאלת, אני מקווה שזה בסדר בברכה אירית

אבקש לדעת פרטים על מאמנים אישים בהיבט התנהגותי באיזור חיפה תודה

שלום לכם. שאתם מסתכלים על שמים ביום בהיר , האם אתם רואים צורות ברקע? מין עיגולים כאלה מחוברים? כמו שרשרת? וזה זז יחד עם העין? באור יותר קהה זה יותר נראה כמו זבובונים. תודה

שלום לך, התופעה מוכרת בענף האופטומטריה. זו תגובה של קולטני האור בעיין, כתוצאה מגרויי חזק של אור. אל תידאג, אתה לא מישתגע. בריאות והצלחה

שלום לך, שי לי בעיה שאני בטוחה שהיא באה ונובעת כתוצאה ממשהו יותר עמוק שנימצא אי שם במסתרי נפשי. כבר תקופה ארוכה שאני מוצאת עצמי מתעסקת עם שערות ראשי, ידיי כל הזמן הולכת לכיוון השיער בצורה אובססיבית. אם זה תלישת שיער, או חיפוש קצוות מפוצלים ולפעמים ככה סתם מושכת אותו גם בלי לתלוש . כל זאת תוך כדי צפייה בטלוויזיה, מחשב, לפני השינה ואפילו תצחקי... גם בזמן ישיבה בשירותים, ככה להעביר את הזמן. (מה יש לי..????) התופעה הזו באה והלכה לסירוגין בכל תקופת חיי. פעם ראשונה זה החל בתקופת התיכון ואח"כ הייתה קצת הפסקה וניגמלתי ואז זה הופיע לי בצבא לתקופה ועבר ועכשיו שאני בת 28 זה קורה כבר תקופה ארוכה מאוד. יש לציין שאני עברתי ילדות לא קלה, ואני יודעת בוודאות שזה נובע מזה. ההורים שלי התגרשו ויותר מיזה אבי היה מתעלל בי מינית, (נוגע פה ושם...) הדבר הזה שמור עימי שנים, ורק לאחרונה סיפרתי זאת לאימי שהיתה בהלם ובכתה נורא. אני כל הזמן מדברת עם עצמי ואומרת לעצמי "די עם זה יותר, את לא נוגעת בשיער.." ומכריחה את הידיים שלי להישאר במקומם ולא לעלות לכיוון הראש (...אני יודעת שזה נשמע ממש מגוחך ומוזר..) אבל זאת האובססיה שלי וקשה לי לשלוט על זה. כמובן שזה אף פעם לא עוזר, ואני חוזרת לסורי. ממה זה נובע לדעתך ? האם אני משוגעת..?! והאם הדבר הזה יכול להעלם באיזשהו שלב בלי טיפול? תודה על עזרתך

כדאי לפנות לפסיכולוג כדי לקבל הבחנה מדויקת אך יכול להיות שאת סובלת מבעיה שקוראים לה טריכוטילומניה - תלישת שיער אובססיבית. כנסי לאתר הבא, קראי קצת ותראי אם זה מתאים, בכל אופן כדאי לפנות לפסיכולוג כי נשמה שלא קל לך גם כך.. www.trichotilomania.info

שלום לך בהחלט כדאי לברר האם את סובלת מטריכטילומניה ואף כדאי לפנות לטיפול . בכל מקרה, כדאי לך לחשוב מה משותף לתקופות שבהן התופעה מתגברת, למה דווקא עכשיו, מה קורה בחיים שלך היום ובתקופות בהם התופעה חזרה? בנוסף, תנסי לזהות מתי המצבים בהם התופעה נמצאת בשיאה (האם כשאת עצובה, מוטרדת, משועעמת או כל רגש אחר) ונסי הפנות את האנרגיות לאפיקים חיוביים כמו עשייה של משהו, הליכה בחוץ, ריקוד ועוד פעילויות מהנות. זה טוב שאת מנסה לשלוט במצב, תמשיכי כך, אך תדעי שכנראה תצטרכי לקבל עזרה. בברכה אירית

שלום קוראים לי מעיין אם את זוכרת...אני במצב מסויים של דיכאון לא יודעת איזה ולא יודעת כלום...אתמול והיום הרגשתי ממש רע,רק רציתי למות...אני כל הזמן חושבת על המחשבות האלה בראש שלי,כל מיני דרכים איך להרוג את עצמי, והכל בראש ,לא יודעת...אני צריכה מספרים של פסיכולוגים באיזור המרכז אם מישהו יודע...אין לי אומץ ללכת באמת לפסיכולוג אבל אני ישמור אותם למקרה שיהיה לי אומץ קטן(הבעיה היא גם שאני רוצה אם כבר לפתור את הבעיה שלי אז בלי שאף אחד יידע,לא הורים לא חברים,וזה נראה לי לא אפשרי אבל אני חייבת לפתור את זה כך,כי אם זה לא אפשרי אז נראה לי שאני לא יפתור את זה בחיים ו...אולי מתי שהוא ימות או משהו כזה...את מבינה אני חייבת שזה יהיה אפשרי...)אני כבר לא יודעת מה לעשות,אתמול בערב כל כך רציתי למות...הייתי כולי עצבנית,והרגשתי איך הלב שלי דופק בכל הגוף ו......ולפעמים כל כך רע לי עמוק בפנים שאני מעדיפה הרבה פעמים למות...כל הזמן אומרים את המשפט הקבוע "אולי את צריכה ללכת לטיפול" ,בפורומים כמובן(כי אף אחד כולל הורים כולל חברים לא יודע מה אני מרגישה...)ואולי אני מחפשת תשובות כאן ואולי אני פשוט צריכה לדבר עם מישהו שיבין אותי ולא נראה לי שיש מישהו כזה אז אני מנסה בפורומים...אני חוזרת מחר לצבא לשבועיים,לא יודעת איך אני יעבור את זה,מקווה שבשלום...אוף אין לי כוח יותר לחיות את החיים או להתמודד איתם...... תודה על ההקשבה מעיין...

שלום אירית הייתי פה לפני כמה שבועות בפורום הזה קוראים לי מעיין אם את זוכרת...אני במצב מסויים של דיכאון לא יודעת איזה ולא יודעת כלום...אתמול והיום הרגשתי ממש רע,רק רציתי למות...אני כל הזמן חושבת על המחשבות האלה בראש שלי,כל מיני דרכים איך להרוג את עצמי, והכל בראש ,לא יודעת...אני צריכה מספרים של פסיכולוגים באיזור המרכז אם יש לך...אין לי אומץ ללכת באמת לפסיכולוג אבל אני ישמור אותם למקרה שיהיה לי אומץ קטן(הבעיה היא גם שאני רוצה אם כבר לפתור את הבעיה שלי אז בלי שאף אחד יידע,לא הורים לא חברים,וזה נראה לי לא אפשרי אבל אני חייבת לפתור את זה כך,כי אם זה לא אפשרי אז נראה לי שאני לא יפתור את זה בחיים ו...אולי מתי שהוא ימות או משהו כזה...את מבינה אני חייבת שזה יהיה אפשרי...)אני כבר לא יודעת מה לעשות,אתמול בערב כל כך רציתי למות...הייתי כולי עצבנית,והרגשתי איך הלב שלי דופק בכל הגוף ו......ולפעמים כל כך רע לי עמוק בפנים שאני מעדיפה הרבה פעמים למות...כל הזמן אומרים את המשפט הקבוע "אולי את צריכה ללכת לטיפול" ,בפורומים כמובן(כי אף אחד כולל הורים כולל חברים לא יודע מה אני מרגישה...)ואולי אני מחפשת תשובות כאן ואולי אני פשוט צריכה לדבר עם מישהו שיבין אותי ולא נראה לי שיש מישהו כזה אז אני מנסה בפורומים...אני חוזרת מחר לצבא לשבועיים,לא יודעת איך אני יעבור את זה,מקווה שבשלום...אוף אין לי כוח יותר לחיות את החיים או להתמודד איתם...... תודה על ההקשבה מעיין

מעיין יקרה וודאי שאני זוכרת אותך (דרך הפורום). ליבי איתך על הסבל שאת עוברת. אני אתן לך שם של פסיכולוגית טובה ומספר הטלפון שלה , אם תכתבי לי לאימייל. חוץ מזה, את תחזיקי מעמד. זה טוב שאת מאפשרת לעצמך לכתוב את מה שאת מרגישה. תנסי ליישם את העיצות שנכתבו לך פה ושם, על איך להעביר את המשמרות שלך, תנסי קצת להעביר את הזמן בדברים שאת אוהבת ופחות לתת מקום לסבל הגדול. אני יודעת שזה מאד מאד קשה ולפעמים זו רק עיצה שאי אפשר ליישם, אבל בכל זאת תנסי, ברגעים של קושי , לעשות משהו טוב (פעילות גופנית, לשמוע מוסיקה טובה ולרקוד, לכתוב ולאוורר את המחשבות או למצוא בכל זאת אוזן קשבת) ואם תמצאי את הכוח ללכת לטיפול, זה יעזור לך מאד. עם הרבה חום אלייך אירית

שלום לך, רציתי לשאול שאלה, מזה מס' שנים אני משתמש בכדור בשם 'פריזמה', כיום הינני נשוי וברצוננו להיכנס להריון, שאלתי היא האם הכדור שאני נוטל מידי יום יפריע לתהליך? והאם מומלץ לי להפסיק את לקיחת הכדור עד לאחר שנצליח להיכנס להריון? אודה לך על תשובתך המהירה אלון

שלום לך הכי טוב להפנות את השאלה למי שנתן לך את הכדורים כי הוא מבין יותר בתחום זה. בהצלחה אירית

לא ידעתי למי לפנות לאחרונה אני נימצא במצבים של לחץ נפשי גדול מכל מיני סיבות וזה גורם לי להרגיש נורא רע מאוד וגם להתפרצות של זעם עקב כך אני פוגע באנשים היקרים לי וזה עושה עוד יותר רע .אינני מצליח להתרכז בעבודה וזה מאוד מפריע לי ,כי אני אדם שעבר אירו טרמוטי עקב מחלת כלי דם וניפגע פיזית. איך אני יכול לצאת מהמצב הזה האם עלי לפנות לעזרה? אנא הדריכו אותי תודה משה

שלום משה, על לחץ נפשי אפשר להקל בעזרת טיפול נפשי. אתה מתאר גם טראומה, גם לחץ וגם התפרצויות זעם והכל יחד משנה את איכות חייך. כדאי לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ושם כבר יטפלו בהכל. (אפשר גם דרך קופת חולים או השירות הפסיכולוגי החינוכי). תרגיש טוב

שלום לך קודם כל, אני רוצה לאמר לך שמגיע לך כל הכבוד, על כך שאתה רוצה לפנות לעזרה ולא רוצה להמשיך לפגוע בעצמך וביקרים לך. אני מצטרפת להמלצה של התשובה הקודמת לפנות לטיפול או דרך קופ"ח או באופן פרטי. ולנסות להתמודד עם הארוע הטראומתי, השינוי שחל בחיים שלך , ללמוד דרכים להתמודד עם הכעס ולבנות לך חיים מספקים במצבך הנוכחי. אל תוותר על טיפול ותמיכה, התמודדות עם מחלה , פעמים רבות דורשת תמיכה ועזרה ,בשינוי והסתגלות למצב החדש. בברכה אירית

מודה לכם על התשובות רק יש לי בעיה אחת כאשר פניתי לרופא המטפל הוא הזמין לי פסיכיאטר ולא פסיכולוג האם הוא יכול לתתמענה לבעיות שלי ללא תרופות,כי אינני אוהב לקבל תרופות ופסיכיאטר נותן תרופות בעיקר.האם תוכלו לפרט איך אני פונה לפסיכולוג דרך קופ"ח? תודה משה

בגלל מצב של לחץ וחרדה התחלתי לקחת סרוקסט אני לוקחת חצי כדור כבר 7 ימים ומאז שהתחלתי אני מאוד מאוד עייפה!!! הרופא שלי אמר לי להמשיך לנסות ולתת לזה צ'אנס אבל זה ממש מייאש האם זה נורמלי והאם כדאי להמשיך ולחכות עוד כמה ימים או שאולי כדאי לשקול להחליף לכדור אחר? תודה מירב.

כיצד ניתן להפסיק את ההקאות שנובעות מהתרגשות? כשאני מתוחה או מתרגשת ממשהו אני חשה בחילה ומקיאה.. גם לפני מבחני בגרות, ושנה הבאה אהיה ב יב', שם יש מלא בחינות בגרות לעשות... אני מקיאה כנראה כשאין לי שליטה... הייתי כבר בעבר אצל פסיכולוגית, אך זה לא עזר. היא נסתה לרפא אותי בעזרת שיה כזאת שצריך לעקוב עם העיניים וזה בעצם מוחק את החויה או משהו כזה, וזה לא עזר לי. היא גם עשתה לי מדיטציה וזה לא עזר. מה ניתן לעשות כדי למגר את התופעה, שממש מציקה לי כבר מגיל 12? אני רוצה להוסיף, שעוד ארבעה ימים אני נגשת לבחינת בגרות במתמטיקה בחינה של מועד ב' שאני בחרתי לעשות, ומעכשיו לא ישנתי כל הלילה והייתה לי הרגשה של בחילה, חשבתי כבר לדחוף אצבע כי לא הקאתי וההרגשה הזאת של הבחילה לא הפסיקה לרדוף אותי ואני לא יכולה לסבול אותה. איך שאני נשכבת במיטה אני מתחילה לשמוע רק את הנשימות שלי שהולכות ומתמהרות ואת פעימות הלב וזה עוד יותר מלחיץ אותי, השקט הזה... אני חייבת לציין שלפני בחינה רגילה אני לא נלחצת רק לפני בחינות בגרות, אני יודעת שזה טבעי להלחץ אבל יש תדירות מסויימת של לחץ, ושאני נלחצת זה פוגע בי פיזית, ואני לא יכולה לסבול את זה, ויש כבר כמה דברים שויתרתי עליהם עקב כך. אני מרגישה שלעולם לא הגיע למה שאני מסוגלת בגלל הסימפטום הזה... וזה מדכא.

כיצד ניתן להפסיק את ההקאות שנובעות מהתרגשות? כשאני מתוחה או מתרגשת ממשהו אני חשה בחילה ומקיאה.. גם לפני מבחני בגרות, ושנה הבאה אהיה ב יב', שם יש מלא בחינות בגרות לעשות... אני מקיאה כנראה כשאין לי שליטה... הייתי כבר בעבר אצל פסיכולוגית, אך זה לא עזר. היא נסתה לרפא אותי בעזרת שיה כזאת שצריך לעקוב עם העיניים וזה בעצם מוחק את החויה או משהו כזה, וזה לא עזר לי. היא גם עשתה לי מדיטציה וזה לא עזר. מה ניתן לעשות כדי למגר את התופעה, שממש מציקה לי כבר מגיל 12?

שלום לך הטיפול שעברת "עם העיניים" נקרא EMDR ונחשב מאד יעיל במקרים כמו שלך. האם התמדת בטיפול וסיימת אותו בהמלצת המטפלת ? האם לא חל שינוי בכלל, אפילו לא במידה קטנה?. אני שואלת כל זאת כי במקרה שהבעיה מורכבת ונמשכת זמן רב, בדרך כלל , צריך לשים לב גם לשינויים קטנים , כמו הפחתת התדירות של ההקאות וכמו כן צריך הרבה סבלנות. אין פתרונות קסם, יש צורך לפנות למטפלת טובה, מומחית ולהתמיד בטיפול. בברכה אירית

כשהפסיכולוגית שלי עשתה לי את זה, לא הצלחתי בכלל להכנס לזה, הרגשתי שזה היה מין בזבוז זמן... גם לא הבנתי כ"כ את משמעות הטיפול ומה תפקידו... ופשוט לא הצלחתי להתרכז בזה באמת... הבנתי שזה מין סוג של היפנוזה בערך...

עברתי לפני שלושה חודשים דירה קצת אחרי זה חליתי בוירוס חום נמוך ופטריות בגוף קודם גרתי אצל אמי האם המחלה קשורה לסביבה והאוירה של הבית החדש או שהוירוס יושב אצלי חזק בנשמה?

שלום לך המחלה יכולה להיות קשורה לשינוי שעברת (פרידה מבית האם, מעבר למגורים עצמאיים). כל ארוע משמעותי בחיינו , יכול להחליש את המערכת החיסון של גופינו, מאחר ושינוי מצריך אנרגיות רבות. כאשר הגוף מגייס את האנרגיות לשינוי, יכולה המערכת החיסונית להחלש ואז הוירוסים למיניהם, יכולים להופיע. האם את מרוצה מהשינוי? חשוב לחזק את המערכת החיסונית וניתן לעשות זאת על ידי דיקור ורפואה סינית. בברכה אירית

שלום, אבי סובל מזה מספר שנים מערמונית מוגדלת. לאחרונה עלה ה - psa שלו ל - 5.63. משום כך נשלח לביופסיה (עדיין מחכה לתורו..). שאלותי הן: 1. מהם הסיכויים שאכן מדובר בסרטן הערמונית? 2. מהם הסיכויים להחלמה מלאה מסוג זה של סרטן? תודה מראש על התשובות

שלום רב, אני בחור בן 30 נשוי כשנה וחצי ,לפני החתונה עקב לחץ נפשי רב הקשור לחתונה בעקיפין נוצר אצלי מעיין משבר קריסה נפשית ככל הנראה שגרמה לי בכל פעם של התקפה : דופק מואץ ,הזעה,סחרחורת ואיפילו כמעט התעלפות . לאחר החתונה 90% מהתופעות נעלמו והיום לאחר כשנה וחצי הנ"ל חזר חזרה . עקב כך אני מפחד לצאת מביתי או ללכת לעבודה ואפילו השאר לבד בבית שמה הדבר יחזור. עברתי סידרת בדיקות לב,דמים וכו' הדבר חיד שגילו אצלי זה חוסר ברזל B12 בשונה מבעבר ככל הנראה עקב שימה לחוצה לדשברי הרופאים נרדמת לי היד במקרי החרדה. כיום אנע לוקח פעמיים ביום לוריוון על-מנת לשמור קצת על שפיות . אשמח לדעת \להתיעץ עם איש מקצוע על-מנת להעלים בעיה זו אשר פוגעת לי קשות בתפקוד של חיי היום יום . בתודה מראש, א.צ

אני סובלת מחרדות בעיקר בתסמיני של נשימה. אני מפחדת שאני יוצרת מצב פסיכוסומטי שבאמת יגרום לי לחסימת הנשימה ואני אחנק. בזמן התקפים אלו אני הופכת מאד פסימית חום הגוף שלי עולה אני מאד מפוחדת, לעיתים סחרחורות עד כמעט להתעלפות, חוסר כוח בגוף. אבקש את עזרתך בייעוץ. תודה מקרב לב.

שלום לך כדאי מאד לפנות לטיפול. אני לא יודעת, מה את אומרת על טיפול תרופתי, או טיפול נפשי או שניהם יחד, אבל זו הדרך להחלץ מהמצב. אירית

שלום רב, אני בחור בן 30 נשוי כשנה וחצי ,לפני החתונה עקב לחץ נפשי רב הקשור לחתונה בעקיפין נוצר אצלי מעיין משבר קריסה נפשית ככל הנראה שגרמה לי בכל פעם של התקפה : דופק מואץ ,הזעה,סחרחורת ואיפילו כמעט התעלפות . לאחר החתונה 90% מהתופעות נעלמו והיום לאחר כשנה וחצי הנ"ל חזר חזרה . עקב כך אני מפחד לצאת מביתי או ללכת לעבודה ואפילו השאר לבד בבית שמה הדבר יחזור. עברתי סידרת בדיקות לב,דמים וכו' הדבר חיד שגילו אצלי זה חוסר ברזל B12 בשונה מבעבר ככל הנראה עקב שימה לחוצה לדשברי הרופאים נרדמת לי היד במקרי החרדה. כיום אנע לוקח פעמיים ביום לוריוון על-מנת לשמור קצת על שפיות . אשמח לדעת \להתיעץ עם איש מקצוע על-מנת להעלים בעיה זו אשר פוגעת לי קשות בתפקוד של חיי היום יום . בתודה מראש, א.צ

הי א, בדרך כלל יש עדיפות לקבלת טיפול פסיכולוגי בנוסף לקבלת התופות. נשמע שיש לך משהו דומה להתקפי חרדה, וזה קשה ומפחיד לחיות כל הזמן בפחד שזה יחזור. הכדורים יכולים להרגיע אומנם, אך הם לא מעלימים את הסיבה לחרדה. זה כמו לקחת אופטלגין לכאבי ראש כרוניים נגיד. זה יעזור אבל זה לא פותר את הבעיה מהשורש. אני ממליצה לך בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי ואתה תראה שהשילוב מנצח. תרגיש טוב

שלום לך אתה צודק ברצונך לפנות לאיש מקצוע ואני בהחלט ממליצה לעשות זאת. באמצעות טיפול, תוכל לשפר את איכות חייך . בברכה אירית

דחוף מאוד !!! האם וכמה מחשב מזיק לבריאות ???? אני נימצא דיי הרבה בבקשה תעזרו לי ולכולם להבין מזה בדיוק וכמה ומה ומי !!! האם זה מזיק לבריאות ? אם כן אז אך ?

אינני יודעת בדיוק, בצורה מחקרית, מה המחשב עושה לבריאות. אבל.... לבריאות חשוב , להיות בתנועה, לצאת לאויר היום להיות בשמש, להיות בחוץ, להפגש עם אנשים וחברה ולא להיות כל הזמן מול המסך הזה... לכן, כדאי לווסת את ההמצאות על המחשב. אם אתה עובד עם מחשבים, אז כדאי שבשעות הפנאי לא תהיה על מחשב. אם אתה בשעות הפנאי נמצא הרבה על המחשב אז רצוי מאד לצמצם זאת.. בברכה אירית

לאירית שלום, כל הכבוד לך על התשובה. אני חושבת שאת צודקת מאה אחוז. אני עובדת שעות על גבי שעות על מחשב וכמו כן מכורה לאינטרנט מנסה להיגמל מכך. אני רואה כמה שהראיה שלי נחלשת כתוצאה מכך וכשאני יוצאת מכאן ועושה דברים אחרים מרגישה הרבה יותר טוב. בקיצור כל דבר בחיים צריך בפרופורציה ובאיזון. תודה על התשובה שלך

אם לא יועלי, לא יזיק

רצוי ללכת לטיפול הוליסטי המשלב התייחסות לגוף ולנפש. (ביוסינתזה, ביואנרגיה, איזון גוף נפש) בברכה אירית

עברתי דירה לפני שלושה חודשים לאחרונה חליתי הרבה בוירוס וחולשה האם יש קשר בין הדברים תודה

אולי כן ואולי לא. לך הפתרונים. מאד תלוי אם המעבר נכפה עליך או היה מתוכנן. האם שינית את התזונה שלך לאחרונה. האם קרו לך עוד דברים משמעותיים שגרמו למערכת החיסונית שלך לקרוס או שסתם נדבקת בוירוס

מזה שנתיים אני סובלת מחרדת נהיגה מפחדת לנסוע בכבישים פתוחים אוטוסטרדות ונמנעת מלעלות על הכביש. הדבר מלווה בסימפטומים של רעידות ברגליים דפיקות לב והרגשה של חוסר שליטה, ביומיום אני אישה מלאת ביטחון שמחה וקורנת אך כשאני נדרשת לנהוג אני נמנעת בכל תוקף והופכת לחסרת בטחון על הכביש בצורה מחרידה ואף עשיתי תאונה בעקבות החרדות שלי , אני מבקשת מכם לא לדרוש ממני טיפול פסיכולוגי או שימוש בתרופות למרות שאני מאוד רוצה לעזור לעצמי !!!! מיצאו לי דרך אפשרית.

שלום לך את רוצה לעזור לעצמך. ובכן הייתי שואלת את עצמך, מה לדעתך היה עוזר לך.? את לא רוצה שום טיפול מכל סוג שהוא, וזה לגיטימי מאד, אבל במצב כזה אני מאמינה שאת צריכה למצוא את התשובה אצל עצמך. פשוט להמשיך ולחפש, מה יעזור לך. אולי כדאי במקום טיפול פסיכולוגי, לקחת הרבה הרבה שיעורי נהיגה בכבישים ראשיים, תוך כדי לקיחת תמציות באך "רסקיו רמדי" (שניתן למצוא בכל בית מרקחת) שיכולות להקל במעט על החרדה. אולי לבדוק מה גרם למצב החרדתי הזה ,ומתי זה התחיל ולנסות ולטפל בעצמך מהכיוון הזה? אולי גם אפשר לוותר על הנהיגה, ולחיות עם זה בשלום (יש אנשים שאינם נוהגים ולומדים להסתדר) בכל מקרה אני מאחלת לך בהצלחה אירית

שלוםשמי חנה א אני אם לילדה בת 18 שלאחרונה כחודשיים סובלת מהקאות ושלשולים התקפה שמגיעה פעם בשבוע, ואותו היום היא לא זזה מהמיטה בטענה שכואב לה בבטן. בבדיקות גאסטרולוגיות נתגלה בקע בסרעפת ודלקת בקיבה. האם לתופעות יש קשר למבחני הבגרות הקשים שהיא עוברת או לרגע לפני הצבא. עלי לציין שהיא מאוד רגישה ופרפקציוניסטית. בעבר סבלה מפחדים מהמוות. אני מודאגת ופוחדת עליה היא הגיע ל40 קג' היתה קודם 42 לתשובתכם המהירה מה לעשות איתה למי לגשת אודה מראש תודה חנה

שלום לך חנה יכול מאד להיות, שהקריסה הפיסית קשורה ללחצים שהיא נמצאת בהם. אז קודם כל, אולי ניתן להפחית מהלחצים (את הבגרות ניתן להשלים גם בשלב מאוחר יותר, וגם את הצבא ניתן לדחות, אם יש צורך) מה שחשוב זה הבריאות הפיסית והנפשית. בהחלט כדאי לפנות לאיש מקצוע וכמה שיותר מהר. גם בתחום הייעוץ הפסיכולוגי וגם ברפואה סינית או הומאופתיה, שיעזרו למצב הפיזי. בברכה ובהצלחה אירית

שלום שמי חנה ביתי בת 18 סובלת למעלה מחודשיים מהקאות ושלשלוים שבאים בהתקפים של פעם בשבוע ביום זה היא במיטה וכל הזמן מקיאה ומשלשלת. היא עברה בדיקות גאסרולוגיות ונמצא בקע בסרעפת ודלקת בקיבה. שאר הבדיקות בסדר אין חיידק ואין במעיים כלום. האם לדעתכם זה שייך לחרדת מבחנים או לחרדה של לפני גיוס. האם הילדה סובלת מאנורקסיה, מה לבדוק קודם למי לגשת - עלי לציין שבעבר הילדה פחדה תקופה ממות וטלפנו אצל פסיכולוגית 4 מפגשים והילדה ביקשה לסיים....לעזרתכם אודה.