גיל ההתבגרות?

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

27/01/2016 | 13:15 | מאת: סוזי

שלום רב, הנני אם חד הורית לילד בן 11, בחודשיים האחרונים התנהגות בני השתנתה. הוא יותר כועס, אם הוא כועס הוא יכול לפתוח את הדלת ולאיים לברוח. לפעמים אני עומדת על המשמר שהוא לא יצא מהבית. לא פעם כשאנחנו מגיעים הביתה הוא יוצא מהאוטו מסרב להיכנס הביתה. אני אף מוצאת את עצמי מנהלת איתו משא ומתן על כניסה הביתה. ולפעמים אף רודפת אחריו ברחוב. כל מה שאומרים לי, תתעלמי, תכנסי הביתה הוא יבוא אחרייך. לא בר מימוש עבורי. אני מוצאת את עצמי לחוצה, בוכה ברחוב וחסרת אונים. משיחה איתו עולה שהוא מרגיש כעסים ולפעמים אף עצבות. יש לי תחושה שקצת קשה לו לעבד את הרגשות שלו. אני מנסה לשוחח עימו על הרגשות שלו, אך ללא הועיל. התחלתי טיפול פסיכולוגי שיתן לי את הכלים כיצד להתמודד עם תופעה זו ועם כעסים כל כך גדולים מצידו. היתי מעויינת לשמוע את חוות דעתך כיצד עלי לפעול במצב שכזה? תודה סוזי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום סוזי, יתכן שהכעסים של הבן שלך קשורים לכך שהוא מרגיש כעס על התקשורת שיש ביניכם. חשוב לנסות ולהבין מה גורם לו לכעס הזה. יתכן שהוא כועס גם משום שהוא זיהה חולשה שלך שאין לו אבא במשפחה. יתכן שאת לא מרגישה שזו חולשה , אבל אולי הוא מרגיש צורך . במקרה כזה , חונך, או סבא, או דוד יכולים להוות דמות גברית תחליפית. מה דעתך? אהוד גלבוע

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות