חוסר בטחון ללכת לגן

יש לי ילד כמעט בן 4 , נמצא בגן עירוני עד 14:00 ואחרי חופשת פסח +שבוע שהיה חולה בבית , לאחרונה כל בוקר הוא חושש ולא רוצה ללכת לגן, איך ששומע את המילה "גן" גם יום לפני הוא ישר משנה פרצוף ונכנס למצב רוח ירוד במיוחד ,חוסר תיאבון ופתאום כואב לו הגרון ...מעין תחושות בחילה וזה מתגבר בעיקר בבוקר כשהוא יודע שתיכף הולכים לגן וכמעט כל בוקר הוא רוצה להקיא ..אין לו כל כך מה להקיא, אז יוצא לו ליחה והילד בריא , אני ובעלי יודעים שבגן בסדר,גם דיברנו איתו ואין לו משהו שמפריע לו בגן (והוא ילד שמדבר ומספר הכל) חשוב לציין שכבר שנתיים את צרכיו עושה רק בבית ובגן רק פיפי , כמה שניסינו לעבוד איתו על זה הוא לא מרגיש נוח לשבת שם בשירותים כאני לא נמצאת לידו , חוסר בטחון כזה ,והיה יום אחד שבוע שעבר שכנראה היה קשה לו עם זה והוא התחיל לבכות בארוחת הבוקר ,לא רצה לאכול והיה לו בחילות ,התקשרו אלי ולקחתי אותו וכשהגענו הביתה אז הוא "התרוקן" בשירותים... ובגלל זה לא הרגיש טוב בגן, כי חוצמזה אחרי זה הכל היה בסדר איתו ומאז הוא חושש כל פעם ולא רוצה לאכול בארוחת עשר בגן , (בבית אין בעיות עם אוכל) אני דואגת לו ורוצה לעזור לו להתגבר על הקשיים , הוא ילד מאוד חברותי ושמח ודיברתי גם הגננת ואמרה שלא יכריחו אותו לאכול אם לא ירצה אבל כל בוקר אותו "סרט" מייגע של ללכת לגן ,היום בערב הוא כבר איד תיאבון וכמה פעמים שאל אותי אם יש מחר גן ושהוא לא רוצה ללכת , ובוכה אני צריכה עזרה בבקשה ! מה לעשות ? גם בלי המקרה האחרון עוד לפני כן הוא לא הרגיש בטחון ללכת לגן, ועוד משהו - כשאני אוספת אותו ב 14:00 אז הוא מגיע רגיל ועונה שהיה כיף בגן , אז איפה הבעיה?

כן...צודק...כנראה שהבעיה היא שבגן גם יש משמעת ולא הכי נוח לו עם זה...אנחנו נתגבר על זה כי אין ברירה...שוחחתי עם הגננת גם וכולם באמת אומרים את אותו הדבר בערך...צריך יותר גבולות