איך מתמודדים

אני אמא ל2 ילדות , אחת 10 ח' ואחת 3.5 . בקשר לגדולה היא מפונקת מאוד וקשה לי איתה אבל הקטנה בחודשיים האחרונים לא נותנת לי "לנשום" אם היא לא ישנה היא כל הזמן בוכה הזמן היחיד שהיא רגועה זה כהיא בידיים שלי , אני מותשת!!! בכדאי שאצליח לאכול משהו אני ממלא אותה בבמבה או פירכיות ( זה מעסיק אותה לכמה דקות)בעלי עובד המון שעות ואין לי הרבה עזרה ממנו.על עזרה אין על מה לדבר מבחינה כלכלית. מה עושים? נראה כאילו רק לי קשה ולשאר האימהות הכל שליו ורגוע. אולי אני עושה משהו לא בסדר.

גלית שלום רב, מדברייך עולה בדידות רבה גם פיזית - את לבד בבית עם הבנות וגם רגשית - את מרגישה שהקושי הוא רק שלך. אני שומע את הקריאה שלך לרגע אחד של שקט, רגע אחד רק לעצמך. ואני קורא לך לקחת אותו. כאשר את רוצה לאכול, תסבירי לבתך הקטנה שעכשיו את אוכלת והיא תמתין עד שתסיימי. תעמדי על כך ואל תשברי לנוכח זעקות השבר בוודאי תגענה מצידה. זיכרי שאינך נוטשת אותה אלא ממלאת את עצמך באנרגיות חדשות כדי שתוכלי להמשיך וטפל בה אחרי שתאכלי. אני מניח שעכשיו את במצב של חוסר אנרגיות והדבר משפיע על הסבלנות והפניות הרגשיות שלך כלפי בנותייך. גם אם את זקוקה לכמה דקות של אויר רק לעצמך בחדר זה לגיטימי. אני משוכנע שתוך זמן קצר בתך ץלמד שגם לאימא יש חיים, רצונות וצרכים משל עצמה וחשוב לכבד אותם. היא תלמד להעסיק את עצמה ולשחרר ממך. חג שמח, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il