הילד השתנה

שלום, בני בן 4.5 עבר כמה שינויי מגורים בחיים ועכשיו עברנו עוד אחד (אחרון). בנוסף הוא סובל מבטחון עצמי נמוך (אבחון פסיכולוגית) ואני משתדלת תמיד לחזק אותו ולתמוך בו שהוא כן יכול לעשות מיני דברים. בשבועות האחרונים הוא נהייה ילד רע. פשוט רע מאוד. מעצבן, מציק כל הזמן לאחיו הקטן, משקר, מצייר על קירות, עושה כל מה שאסור וצוחק מזה. זה מטריף אותי כי אין עם מי לדבר. ניסיתי לדבר ולהסביר מה לא בסדר. מבין מבקש סליחה ושניה אח"כ שוב... ניסיתי עונשים ובכי- אבל אני מרגישה שזו דרך טרור שלא מתאימה לי. אגב בעלי פועל בשני דרכים- או שמתעלם ולא מגבה אותי או שמעליב. הילד בשלב עדין עם המעבר ושינוי מסגרות. מה עושים?

ליאת שלום, אני מבין את המצוקה שלכם - התנהגותו של הילד השתנתה והדבר משפיע על כל הבית. אתם מנסים להתמודד איתו בכלים שונים אך שום דבר לא עוזר ואתם מרגישים חסרי אונים . עם זאת, חשוב להקשיב למילים שבהן בחרת להשתמש: "הוא נהייה ילד רע, פשוט רע מאד". אולי כך הוא מרגיש, אולי הוא מרגיש ילד רע. זו תחושה מאד קשה לחיות איתה עבור ילד. אני בטוח שדרך ההתנהגות שלו הוא מנסה להעביר אליכם מסר והמסר הוא שרע לו. הוא אינו ילד רע כלל וכלל אלא ילד שרע לו. הוא נמצא במצוקה ואתם חייבים להיות בשבילו. לחשוב שהוא ילד רע, להתעלם ממנו או להעליב אותו רק מחריפים את הבעיה כי כך הוא מרגיש עוד יותר דחוי, עוד יותר ילד רע. גם עונשים אינם עוזרים כמובן, כי עונש בא לשים גבול והוא דווקא צריך הכלה ותמיכה. המשפחה זקוקה לשינוי ואני ממליץ לכם בחום לפנות להדרכה הורית כדי לקבל מענה כולל ומעמיק עבור הבעיה. כעת אתן לכם מס' עצות שאם תיישמו אותן ייתכן והמצב ישתפר: 1) חשוב מאד להתייחס לילד בכבוד - לא להעליבו ולא להתעלם ממנו, כמו שאתם מצפים ממנו שיכבד אתכם. אתם מספקים לו מודל לחיקוי ומכם הוא לומד כיצד להתנהג. 2) תקדישו לו זמן פרטי - רק אתם (או אחד מכם) והוא. תצאו לטייל רק איתו, תשחקו רק איתו, תנו את תשומת הלב רק לו. זאת, לפחות 3 פעמים בשבוע למשך שעה או יותר כל פעם. 3) זמן ההירדמות הוא זמן מצויין לתשומת לב - שבו לידו, תקרא לו סיפור או תשירו שיר. תלטפו אותו. אחד מכם יהיה עם הבן הקטן והשני איתו. 4) בבוקר תעירו אותו בחיוך, בליטוף, בחיבוק ובנשיקה. זו התחלת יום מצויינת. 5) אם הוא מכה, מקשקש על הקירות וכו' - דברו אליו בטון תקיף (אך מכבד ולא בצעקה) ותאמרו לו שבבית הזה ההתנהגות הזו לא מקובלת ושאתם לא מסכימים לה. חשוב: לדבר על ההתנהגות שלו ולא עליו. כלומר לא להגיד "אתה ילד רע", אלא "ההתנהגות שלך לא נעימה לנו והיא לא מקובלת". כך אתם מעבירים מסר שאתם בעדו אך נגד ההתנהגות. 6) לאחר שדיברתם אליו בטון תקיף, תחליפו לטון מרגיע ותאמרו שאתם מבינים שקשה לו: "(טון תקיף): אני לא מסכימה להתנהגות הזו, בבית שלנו לא מקשקשים על הקירות! (טון רך): ואני מבינה שאתה עושה זאת כי קשה לך עכשיו, בו נמצא משהו לשחק". כך אתם מלמדים אותו לדבר על מה שהוא מרגיש במקום להתנהג את הרגשות. כאמור, אלו מספר טיפים על קצה המזלג, בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מדריך הורים ומטפל EMDR http://www.zivsoffer.co.il