הסתגלות לגן

שלום בתי (בכורה) בת שנה. עד לפני שבוע היתה בבית, בעיקר בטיפולי, עם עזרה מבן זוגי ומאמי ששמרו עליה בשעות בהן נעדרתי מהבית. לפני שבוע התחלנו בתהליך של הסתגלות לגן פרטי שנחשב לטוב והתרשמתי ממנו לטובה. מאיה בוכה שעות רבות בגן, לא רק בעת הפרידה אלא גם במשך היום וניכר שקשה לה מאוד להסתגל. בבית, היא פיתחה חרדת נטישה קשה ממני, צמודה לי לגוף כמו כשהיתה תינוקת שרק נולדה, נתלית עלי ולא מוכנה להרפות, מגיבה בבכי קשה כל פעם שאני נפרדת ממנה (אפילו למקלחת), ומתקשה לישון. רציתי לדעת מה אפשר לעשות כדי להקל עליה (אני עושה את המעבר באופן הדרגתי ונמצאת עם הגננות בקשר רציף במהלך היום) ומתי לשים את הגבול ולחשוב שאולי זה לא הזמן או לא הפיתרון המתאים עבורה. יש לציין שאני בהריון וצפויה ללדת בתחילת ספטמבר ולכן היה לי חשוב שתסתגל לגן לפני שיוולד עוד תינוק ויהיה עוד שינוי בחייה. אחרת הייתי מחכה עד ספטמבר להכניסה למסגרת. תודה גלי

גלי שלום, עבר רק שבוע וחצי מאז נכנסה לגן וזו תקופה קצרה מידי בשביל לדעת כיצד היא מסתגלת. אין ספק שקשה לה ואני בטוח שגם לך אך תני לה ולעצמך זמן להתרגל. לעיתים קרובות הכניסה לגן היא משברית אך רובהילדים עוברים זאת. אל תצפי שכל יום היא תלך ותפרד בשמחה. יש ילדים שגם עד גיל 4 ואף 5 מתקשים להפרד. במידה ואת רואה שב- 3-4 שבועות הקרובים עדיין מאד מאד קשה לה, אשמח אם תפני שוב ונחשוב ביחד מה לעשות. זיו