מודאגת

זיו שלום, אני הייתי רוצה לשתף אותך בבעיה : אני נשואה מזה 6 שנים ויש לי ולבעלי 2 ילדים כבני 4 וכבן שנתיים. אני ובעלי חיים חיים שלווים , אוהבים . אך לפני כשבוע לאחר תקרית אני ובעלי לא מדברים ומאוד כועסים ובמיוחד מתקשים לסדר את המצב אליו נקלענו. הילדים רואים כי אני ובעלי לא מדברים אך אתמול התפרץ ויכוח בנוכחות הילדים ויכוח שהגיע עד לכדי הרמת יד. הילדים היו נוכחים ואני מאוד מודאגת מכך כיוון שאף פעם לא היה דבר כזה .. תמיד אנחנו אוהבים ומפגינים זאת ליד כל אחד ללא בושה. הפחד שלי הוא ההשפעה של האירוע על ילדיי. אני אף שוקלת לעזוב את הבית לאימי עם הילדים , על מנת שלא יהיו חשופים לויכוחים מתמשכים ובכל אופן חשבתי להסדיר את העניין לא בנוכחות הילדים... מה דעתך? עד כמה האירוע השפיע על הילדים? אני מאוד מודאגת.... אשמח על תשובתך....

שירלי שלום רב, ויכוחים בין ההורים הם חלק מהחיים וזה בסדר שהילדים חשופים אליהם בתנאי שהם גם עדים לתהליך ההשלמה. עם זאת, אני, כמוך, מודאג מהרמת היד ומאי ההידברות בינך לבין בן זוגך. "אלימות" בסיכול אותיות זו "אילמות". אני מניח שהרמת היד הגיעה מתוך האילמות שקיימת בינכם בתקופה האחרונה. קשה לי לומר לך האם כדאי לך לעזוב את הבית או לא. ייתכן שהעזיבה תחריף את המשבר בינך לבין בן זוגך ואולי אף יהיה משברי עבור הילדים יותר מאשר החשיפה להכאה. אני ממליץ לך ולבן זוגך לשבת ולפתור את הסכסוך וככל שתעשו זאת מהר יותר כך יהיה לכם קל יותר. ככל שעובר הזמן המשבר מחריף וצובר סביבו כעסים ומשקעים נוספים. אני מציע עוד, שתשבו עם הילדים וזה שהיכה יתנצל בפני השני מולם ותסבירו להם במפורש שזה לא היה צריך לקרות. חשוב לעדות זאת מולם כדי שהם ילמדו שהדברים לא מטואטאים מתחת לשולחן ושאתם לוקחים אחריות על מעשיכם ומתנצלים. זוהי דוגמא אישית חשובה מאד. במידה ואינכם יכולים כרגע לשבת להידבר בינכם אני ממליץ מד לערב גורם שלישי שיתווך בינכם. חבל להחריף את המשבר ולדרדר את המשפחה. זיו