אילמות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

היפוכונדריה: החולה המדומה

דוקטור, הפעם זה קטלני! מתי יודעים אם המטופל מתלונן על כאבים אמיתיים או שבעצם הוא סובל מהיפוכונדריה? שלומי פנה אל הרופא שלו עקב כאבים חזקים שחש בגפיים ובפרקים. הרופא המסור שמע את סיפור המחלה, בדק את החולה ואף שלח אותו לבדיקות נוספות, אך לא נמצאה כל בעיה. הרופא הגיע למסקנה שלתלונותיו של שלומי אין הסבר, וכי מבחינה אובייקטיבית לא קיים שום ממצא המעיד על מחלה. למרות הבשורה המשמחת, שלומי סרב להאמין שלא נמצאה בעיה רפואית ופנה לרופא אחר, שגם הוא לא מצא דבר. "מדובר בתופעה מוכרת", אומר ד"ר אדם דרנל, מנהל היחידה הפסיכיאטרית בבית החולים אסף הרופא, בראיון לדוקטורס. "היפוכונדריה היא אחת ההפרעות הסומטופורמיות שהמשותף לכולן הוא דיווח על סימפטום שהרפואה אינה מצליחה להסביר, בתחושה או בתפקוד. המתלוננים מדווחים על תחושות מציקות במגוון רחב ביותר". ד"ר דרנל מוסיף, כי התחושות יכולות להיות כאב ממוקם...
ללמוד עוד על אילמות
אילמות סלקטיבית: להשתתק מפחד-תמונה

אם הילד שלכם מדבר כשהוא נמצא בחברת בני משפחתו, אך אינו...

מאת: ענת...
28/12/2011
ילדים: טיפול בהתנהגות מאתגרת-תמונה

פעמים רבות אלימות היא תוצר של "אילמות": חוסר יכולת ליצור...

מאת: ד"ר בנימין...
04/07/2011
פורומים חדשים בדוקטורס - נוירולוגיה - שבץ מוחי וכירורגיה-תמונה

הפורום הרלוונטי ביותר למצב - נוירולוגיה - שבץ מוחי, בואו...

מאת:
11/01/2006
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לאילמות?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

אילמות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום. ילדה שלי לפני כמה ימים חגגה 5, לא מדברת בגן ובסביבה לא מוכרת לה. ילדה שבבית לא סותמת את הפה, ילדה מאוד נבונה, ילדה שמתעניינת בדברים חדשים, ילדה שטופשת במהירות רבה כל מה שנאמר בסביבתה. נסגרת בסביבה חדשה ולא מצליחה להיפתח. למרות שלדברי גננת היא מחייכת, היא מתקשרת עם מבטים, היא עונה עם תנועות גוף, אך לא מוציעה מילה. זה משהו שמלווה אותה כבר כמה שנים, אני כולי בתיקווה שזה יעבור, אבל זמן עובר ותופעה זו לא עוברת. אני זקוקה לעזרה - מה לעשות עם זה? הלב שלי נשבר לראות אותה ככה. החוסר בטחון הזה פשוט שובר אותי! כמה זמן התופעה הזאת יכולה להימשך? מאוד רוצה לעזור לה להתגבר על הפחד הזה לפתוח פה. אשמח לקבל כיוון תדרוך מה ניתן לעשות במקרה כזה. מודה מראש על התשובה. שנה טובה ומוצלחת. אמא מודאגת - מילנה.

שלום לך, מה שאת מתארת נשמע כמו הפרעת ילדות שנקראת אילמות סלקטיבית, כלומר חוסר יכולת והמנעות לדבר במצבים חברתיים בהם בד"כ נדרשים לדבר. זוהי הפרעה שמצריכה טיפול ועשויה להיות עיקשת אם לא מטפלים בה. פני בהקדם לאיש מקצוע המתמחה בטיפול בנושא. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

כאב הגרון הזה, מכל המילים שלא מצליחות לצאת, יש כל כך הרבה, מילים רעות, מתלוננות, בוכות, אני מרגישה איך אני עוצרת אותן, את השטף, שאיש לא ידע, שלא ידעו כמה. הכל שחור ורע ויאמרו לי תמיד את או אף פעם את לא ומכל המקומות האלה והמילים השתוקות אני עומדת להאלם, מרגישה איך הקול שלי מתקשה לצאת והנפש שלי עוד רגע אילמת.

הי שירה, בזמנים כאלה אני נוהג לבקש גם מלים אחרות, כדי לקבל תמונה שלמה יותר ופחות חד צדדית. אודי

02/03/2018 | 10:04 | מאת: סוריקטה
מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית

הי שירה, ממה שאני מכירה, אילמות עשוי להיות קשורה להמון זעם. לעתים עד כדי כך שלא מזהים שזה זעם. אילמות, אלימות... אם את מזהה, יש בזה כבר טוב. לא בטוח שיש לי תשובה, ונראה לי שכל אחד צריך איכשהו למצוא בעצמו איך לפרוק את הזעם במרחב חופשי, עם מינימום גבולות, אולי מול חפצים רכים וסופגים. בתקווה שאיזה שפיץ קטן יפוצץ את הבלון של היהיר המתנפח ההוא שתופס את המקום ודוחק אותך. בהנחה שמילותיי תדברנה אלייך. שלך, סוריקטה

מוכר... מאוד מוכר... שירה היקרה. אצלי התחושה היא כאילו משהו יושב בגרון וגורם למעין תחושת מחנק. כאילו משהו חוסם ועוצר את המילים. זה קורה לי לא מעט במפגשים עם המטפל. הגרון כואב וקשה לדבר...

אני כבר שנים סובל מחרדה חברתית ולאחרונה אבחנתי את עצמי שאני חי מיום ליום עם הפרעה של אילמות סלקטיבית.. גם בגיל קטן חוויתי את זה, והיום זה כבר בגיל דיי מבוגר (32) יש לי עדיין את זה... משום מה אף פרסום באינטרנט או בכלל מדבר על אנשים שהאילמות סלקטיבית עוברת אליהם גם בגיל מבוגר יותר... למה אין סקר על זה בכלי התקשורת? אני מכיר אנשים שיש להם, דרך המחשב... אבל למה אף אחד לא מדבר על הנושא הזה? למה אין אזכור? אשמח שתגיב לי.

שלום לך כדאי לטפל בחרדה החברתית ובמילא יטופל גם השאר. אל תוותר- גש לטיפול.

הי בתי בת 4 ואובחנה כבעלת סלקטיב מוטיזם. השאלה שלי בנוגע לגן שנה הבאה נאמר לי שעדיף ששנה הבאה היא תהיה עם ילדים שקטנים ממנה- גילאי 3 ו 4 כדי שתרגיש גדולה ותצבור בטחון יש לי אפשרות להעביר אותה לגן של ילדים בגילאי 4 ו 5.. גדולים ממנה ובגילה... עם סייעת שהיא מאד אוהבת שעוברת לגן הזה... ועם 6 ילדים מהגן הנוכחי(שעולים אף הם לגן הזה) - בגן יהיו 28 ילדים לעומת גן של ילדים קטנים עם 35 ילדים ששם היא לא מכירה אף אחד מה יכול יותר להועיל לה? גן עם ילדים מוכרים וסייעת מוכרת וגן קטן יותר? או גן עם ילדים בגילה וקטנים ממנה- שהם 35 ילדים והיא לא מכירה אף אחד אני ממש לא יודעת מה לעשות אשמח לייעוץ כלשהו תודה שלי

שלי תחום ההתמחות שלי ושל הפורום הינו בעיקר לגבי התמודדות עם מצבי מתח לחץ וחרדה, של בוגרים. אינני מומחה לטיפול ו/או ייעוץ, לגבי בעיות של ילדים.