חרדת נטישה במיוחד בלילה

שלום, אני אמא לילד בן שנתיים וחודשיים ועכשיו בהריון שני(בחודש השני). בחודש האחרון הילד כל הזמן מפחד שאני אעזוב אותו. זה מחמיר בעיקר בלילה, תחילה כאשר אני שמה אותו לישון במיטתו(עדיין מיטת תינוק) הוא לא מוכן שאני אעזוב את החדר עד שהוא נרדם, גם אם לרגע אני יוצאת הוא נכנס לבכי היסטרי ולא מפסיק עד שאני מגיעה. לאחר שהוא נרדם וזה יכול לקחת גם שעה הוא ישן טוב עד שבאמצע הלילה לאחר שישן כמה שעות במיטתו הוא בוכה וקורא לי, כאשר אני מנסה להרגיע אותו ולהשכיב אותו לישון הוא שוב בוכה ורוצה לישון איתי ועם בעלי במיטה. למרות שאני יודעת שזה לא תקין אני נמנעת מלהתעמת איתו מאחר ואני עייפה ורוצה שהוא לא ייתעייף מכל הבכי ואני מוותרת לו. ראוי לציין שבעבר הוא ישן לילות שלמים במיטתו ומידי פעם שהיה חולם חלום רע או שהיה חולה הייתי מעבירה אותו אלינו וכאשר היה נרדם הייתי מחזירה אותו למיטתו. כיום , אני לא מצליחה להחזיר אותו מאחר והוא מרגיש ומייד בוכה בכי היסטרי. חשוב להדגיש שהוא ילד עצמאי וחברותי וכאשר הוא נמצא עם ילדים הוא בכלל לא מחפש אותי. כמו כן , לא היתה לי בעיה להשאיר אותו עם בייביסיטר, הוא מייד היה אומר לי שלום. כיום אני מרגישה שהוא מאד קשור אליי וגם לפעמים בבוקר הוא לא עוזב אותי לרגע. לגן הוא שמח ללכת, שאלתי את הגננת אם היה משהו חריג והיא אמרה שלא וגם שאני באה בסוף יום לקחת אותו הוא רוצה להישאר בגן. אני כבר אובדת עצות ומה שהכי מפריע לי זה השינה בלילה. האם להתעמת איתו באמצע הלילה גם אם זה פוגם בשנת כל בני הבית?

קרן או שלום, ברצוני לשאול אותך שאלה אינטרוספקטיבית: האם ייתכן שלא רק לבנך יש קושי וחרדה בקשר בינכם סביב ההריון, אולי גם לך יש איזשהו קושי? לעיתים, הורים (בעיקר אמהות אך גם אבות) מרגישים רגשות אשם לגבי הילד הבכור במהלך ההריון ולאחריו. רגשות האשם עלולים לעלות סביב החשש שהילד הבכור יידחק הצידה והחשש מלא יהיה לנו ההורים מספיק פנאי רגשי ופיזי אליו. כמובן שאני מעלה השערה בלבד אך אני מזמין אותך לבדוק את העניין עם עצמך. בהחלט ייתכן שבנך מעט יותר חרד בקשר בינכם סביב ההריון. אני מאמין באינטואציות הבלתי אמצעיות של ילדים וגם אם לא אמרתם לו שאת בהריון אני בטוח שהוא מרגיש זאת ולכן מגיב כפי שמגיב. אני מציע שתכינו (ואני מדגיש 'תכינו' - גם בעלך צריך להיות מעורב בכך) את הילד לשלב השינה ותסבירו לו שהיום הוא ישן במיטתו ואם יתעורר לא תעבירו אותו אליכם. חשוב שתקפידו על כך. זה יקח מספר לילות של בכי קורע לב אך הוא יתרגל. אני ממליץ שאת ובן זוגך תעשו משמרות כאשר כל אחד מכן מקבל לילה אחר בו הוא יתמודד עם הילד. אם הוא מתעורר תסבירו לו שהוא ממשיך לישון במיטה שבו לידו דקה-שתיים וצאו מהחדר. בפעם ב מספר דקות חזרו לחדר לחצי דקה - דקה וכך עד שהוא נרדם, גם אם זה לוקח שעה-שעתיים. עם הזמן הוא יתרגל, שוב, לישון לבד. בהצלחה, זיו