מה עושים????????????????????????????

בתי, בת שנתיים וחודש, התחילה גן לפני כשלושה שבועות. אחרי תהליך הסתגלות לא פשוט נראה כי בימים האחרונים היא התאקלמה. אלא מאי?! הבחנתי כי מאז היא נרשמה לגן היא נצמדת אליי מאד..מה שנראה לי נורמלי וטבעי, אך ביומיים האחרונים זה איבד כל פרופרוציות ואני ובעלי מרגישים חסרי אונים. היא לא מוכנה שבעלי יטפל בה כשהוא חוזר מהעבודה (אמבטיה, צחצוח שיניים, סיפור וכו'...) היא רוצה רק אותי, וגרוע יותר היא מסרבת לישון במיטתה. שלשום העברנו אותה למיטה שלנו ומאחר והיא מעולם לא ישנה במיטה של "הורים" כל הלילה היה סיוט וכולנו לא ישנו. אתמול, חזרה על דרישתה שלא לישון במיטתה וסרבנו. היא בכתה במשך 3 שעות ברציפות, צרחה וזעקה, ובין לבין גם הקיאה. ניסינו הכל...אבל היא מוכנה לקבל רק את תחושת חום גופי (חיבוק צמוד- צמוד). בשלב מסויים התייאשנו והעברנו אותה שוב למיטה...ושוב הריטואל חזר, כולנו לא ישנו כל הלילה..ובכלל, נראה כאילו היא במצב שבין ערות לשינה (יותר ערות) לאורך כל הלילה. כמובן שזה משפיע עליה בבוקר והיא הולכת לגן עייפה ונודניקית. אני מקשרת את זה לתהליך הסתגלות לגן, בעלי חושב שהיא פתחה מודעות והיא מתחרה בו עליי. יצויין כי אני בתחילת ההריון השני עם כל תופעות הלוואי שכרוכות בכך...ואני פשוט מותשת!!! מה עובר עליה? כיצד עלינו לנהוג? אנחנו ממש לא מעוניינים שהיא תישן אתנו במיטה...ורק רוצים להחזיר אותה ל"פסים"... הרבה תודה מראש.

חגית שלום, כנראה שבתך מגיה הן לגן והן להריון. מאד יכול להיות שלאחר מספר שבועות "נפל לה האסימון" שכל יום היא נפרדת מאמא והולכת לגן ולכן היא מגיבה כך. לזה מצטרף ההריון (איני יודע אם היא יודעת על כך, אך ייתכן שהיא מרגישה בשינוי גם בלי להיות מודעת). איני יודע אם היא מתחרה עם בן זוגך עלייך, אך גם זה יכול להיות (זה משתנה עם השנים - בהמשך היא תתחרה איתך עליו). הקושי העיקרי שאני מזהה הוא שאתם אמביוולנטים לגבי הבאתה למיטתכם. מצד אחד אם לא תקחו אותה צפויים לכם מספר לילות קשים של בכי ומצד שני כאשר אתם מביאים אותה אתם לא ישנים ולדעתי זו גם חדירה שלה לזוגיות שלכם. הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא להחליט מה אתם עושים. הדבר השני הוא לעמוד בהחלטתכם תוך מתן גיבוי הדדי אחת לשניה. הכי חשוב שתיהיו עקביים בהחלטתכם. אם החלטתם שהיא תשן במיטתם אז תכנסו איתה לויכוח על השינה במיטתה. אם החלטתם שאהיא ישנה במיטתה אז תעמדו על כך. אין טעם לגרום לה תסכול ואז להביא אותה אליכם. אני בטוח שלאחר מספר לילות מועט היא תוכל להתרגל לישון במיטתה. כדי להחזיר אותה "לפסים" אתם צריכים לחזור "לפסים". מכאן זה מתחיל (-: בהצלחה, זיו