גיל שלוש וחצי

אני במצב של יאוש וקושי כרוני , בני בן השלוש וחצי החליט כבר כחודש ימים שהוא ישן עם אור דולק בחדר , כאור ראשי , לא מוכן למנורת לילה ולא מוכן שנחליש את האור עם הדימר הקיים, כמו כן הוא צועק באמצע הלילה כנראה מחלומות וסיוטים , לא מצליחה לשבת איתו עם איזה שהיא חוברת הפעלה לעשות איתו עמוד אחד הוא מתייאש מהר מאוד , אני מנסה לפנות אליו בדרך נעימה והסיח את דעתו שהוא בהתקף של זעם אבל לא הולך לי.. צועק וכועס כל הזמן ולא מוכן לשמוע והקשיב לעצות שלי , בבוקר הוא לא מוכן להתלבש ולא רוצה להתראגן - למרות שמאוד אוהב ללכת לגן וכיף לו שם. אני לא יודעת מה הבעיה ולאיזה כיוון לפנות , אשמח לקבל עצה.

דנה בוקר טוב, נשמע שגם את וגם בנך נמצאים במצב רגשי לא קל. בכדי שאוכל להבין מעט יותר ברצוני לשאול מספר שאלות: * האם ההתנהגות הופיעה פתאום או שהייתה הדרגה והסלמה? * האם את יכולה לזהות משהו שקרה לפני שההתנהגות החלה (פרידה, מעבר, אירוע בטחוני, מוות של קרוב משפחה, ריב בין ההורים, אירוע בגן, אירוע שנחווה על ידי בנך כמפחיד - לדוגמא, פחד קיצוני מבע"ח)? * האם זה קורה גם בגן? * האם שאלת את בנך מה עובר עליו? מה מפריע לו? ממה הוא מפחד? אם כן, מה הוא ענה? * היכן האב בסיפור? תודה, זיו

הי זיו , תודה למענה בהמשך לשאלותיך אז ניסיתי לברר גם עם בעלי האם הוא זוכר אירוע או מקרה שיכול היה לגרום לשינוי בהתנהגותו וגם הוא לא זוכר מקרה שכזה, מה שכן אני יודעת שהיתה תקופה שהם פחד "פחד מוות" מכלבים ובתקופה האחרונה הוא יותר מתקרב ומעיז דווקא להתחבר לכלבים שמכיר. בגן אין בעיה כי בשנת צהרים סוגרים מעט את הוילונות שהם כהים אבל עדיין יש אור נעים בחדר והוא לא דורש תאורה. ניסיתי לדבר איתו לגבי שינה עם אור, מה שהוא מסביר לי שיש זאב בחדר או אריה בבית ואני לוקחת אותו מבקשת ממנו לראות לי איפה שוא שנוכל להרוג אותו... או שאני אומרת לו שאין סיכוי שיכנס לכאן כי הדלת נעולה ורק אני ואתה ואחותך ואבא כאן.. (שאגב אני לא יודעת אם בחירת המילים שלי נכונה) וכשאני מציעה לו נורת לילה הוא אומר שזה לא טוב כי הוא לא רואה מספיק את כל מה שהוא רוצה לראות בחדר. יש אבא שמגיעים לעיתים קרובות בשעות מאוחרות ולא תמיד זוכה לראות אותם כשחוזר מהעבודה, אבל שותף פעיל בכל עיניני המשפחה. ויש לו אחות קטנה ממנו שהוא מאוד אוהב , אין בעיה ביניהם , הם משחקים יפה וחברים טובים ואין קנאה. אשמח לקבל את עזרתך / הכוונתך. תודה וסוף שבוע נפלא.