ילד בן 3.7 - רגיש מאוד ונוטה לבכיינות יתרה

בני בן 3 ושבעה חודשים הוא ילד נבון וחכם, מדבר נפלא וגם מאוד מאוד עדין ורגיש. הוא נוטה להפגע בקלות אם עושים עבורו משהו (שהוא רצה לעשות בעצמו) או מעירים לו על משהו, גם אם בטון לא תקיף, הוא מיד מתחיל לבכות, ליילל ואם זה קורה בבית אז הוא רץ לחדרו ביללות נעלב ופגוע. זה קורה די הרבה ובכל מקום. רוב הזמן הוא ילד קסום ומאוד חייכן והוא שובה לב ומלא אהבה. אבל פתאום בלי הכנה מוקדמת הוא פתאום נפגע ממשהו שעשיתי או אמרתי (או מישהו אחר) והוא בוכה בקלות. יש עוד דברים שאציין: הוא רגיש לחול ולא אוהב שנכנס לו חול לסנדלים בגן, ובקיץ מעדיף ללכת עם נעליים סגורות. יש לו נטייה ל"הצתה מאוחרת" במפגשים עם חברים - הרבה זמן הסתגלות לפני שהוא מרגיש נוח. הוא הילד הצעיר אחרי אחות בת 7. שאלתי היא האם הפגיעות שלו נובעת מגילו הצעיר ותחלוף לבד, או אולי היית ממליצה על טיפול עם איש מקצוע על מנת לחזק אותו/ בטחונו העצמי. תודה מראש.

היי יעל, אין לי מספיק אינפורמציה כדי להעריך אם בנך זקוק לטיפול או לא. מתאורך, אני לא מתרשמת שיש צורך שכזה, אך כאמור, התמונה חלקית. נגעת בשאלתך במספר נושאים שכרגע לא ברור לי אם יש קשר ביניהם, אז אשיב ספציפית לגבי כל אחד מהם: נראה לי טבעי שבנך מעונין לעשות בעצמו את מה שהוא כבר יכול ולהפגין יכולת זו. כדאי לאפשר לו זאת ככל שניתן. כפי שאולי ראית בתשובתי לענת, אני לא רואה בבכי בעיה. להיפך, זו דרך ביטוי ותקשורת שחשוב בעיניי לאפשר ולא לחסום, גם אם זה פחות נעים לסביבה. לגבי רגישותו של בנך למגע עם חול - יש לשים לב אם הוא מגלה אי נוחות במגע עם דברים נוספים כמו דשא, מגע עם בדים מסוימים, חיתול או כל דבר אחר שקשור לתחושה גופנית. באשר ל"הצתה המאוחרת". בכמה זמן מדובר עד שבנך חש בנוח עם חברים? האם הדבר קורה עם חלק מהחברים או עם כולם? האם לאחר שהוא מתרגל התנהלותו זורמת ומשוחררת? אור-לי