אמא אוכל

בעלי מאשים אותי שאני אובססיבית בעינייני אוכל לילדים. הם ילדים שפשוט לא רוצים לאכול, ואני עושה מאמצים שהם יאכלו משהו. הבעיה היא שאם אני אוזרת אומץ ומתעלמת מהאוכל שלהם ליום אחד, הם נכנסים אחרי זה להתקפי זעם נוראיים, ואני בטוחה במאה אחוז שזה מרעב, כי כשהם אוכלים אחרי זה, עם הרבה שיכנועים (קשה לשכנע אדם בקריזה לאכול, במיוחד כשהוא אנטי אוכל...) הם נרגעים. התקפי הזעם יכולים להימשך שעות, זה סיוט , שאני יכולה למנוע על ידי כך שאעודד אותם לאכול. אבל גם זה גורר מאבק, אנטי, ריבים וכולי. אז מה לעשות? להתעלם או להכריח לאכול?

בקר טוב, את בהחלט צודקת,כשילדים רעבים יש להם נטיה גדולה יותר להיות עצבניים ואפילו קצת בלתי נסבלים... ואכן,כדאי לא להגיע למצב הזה. את שואלת מה לעשות - להתעלם או להכריח. לא זה ולא זה,למצא את האמצע. באפן כללי מה שמגיע כהכרח יוצר התנגדות מאד גדולה והדרך למאבק מאד קצרה. כמו בכל דבר אחר,ככל שתצליחי להיות יותר יצירתית בעניין,כך יהיה לך קל יותר. בהצלחה, מור