רגישות יתר אצל פעוט

שלום רב, בני בן השנתיים וחצי , ילד חכם , חברותי, תיקשורתי ומאוד מאוד מאוד עדין ושאני אומרת עדין זה לא סתם עדין זה "עדינול" ויש לו לעיתים התנהגויות מוזרות שמעוררות בי חששות ואני אפרט, שאני ובעלי מנהלים שיחות בבית ביננו על ענייני היום יום ומתעדכנים ולפעמים קורה שאנחנו מדברים בקול רם , בני מתחיל לצעוק ולהלחץ (חושב שאנחנו רבים..) ומפריע לנו לדבר. או שנגיד אנחנו הולכים לקניון ויש שם המולה ורעש , הוא לא רוצה להיות ונהיה עצוב (יש לציין שאנחנו לא יוצאים איתו הרבה למקומות...) אבל התגובה שלו היא מוזרה לא?! שבאים אלינו אורחים עם ילדים בני גילו הוא לא מתעניין בילדים כ"כ ולא מנסה ליצור קשר. לעומת זאת הוא נדבק למבוגרים , החברים שלנו מאוד אוהבים אותו ונותנים לו תשומת לב ואז הוא נדבק אליהם. מה שמפחיד אותי שכל אדם שברחוב קצת יחייך אליו או יקרא לו, הוא לא מהסס לרגע ויכול לבוא לאנשים זרים ולהתקרב אליהם גופנית, לשבת עליהם או משהו כזה אם קרה לו משהו לא נעים לדוגמא, אם כעסתי אליו על משהו או שהוא נפל הוא זוכר את זה גם ביום למחרת וגם בעוד שבוע יכול להזכיר לנו כל הזמן ולא שוכח את הסיטואציות הללו. הוא מפחד כל הזמן מכל מיני דברים, אם זה בטלוויזיה ישנה תוכנית של ילדים לגילו ופיתאום מישהו שם צעק או שהיה קול חזק ולא נעים הוא מיד נבהל וצורח וגם מתעצבן, נורא רגיש לקולות חזקים. ככה הוא ילד מאוד נוח וממושמע מהסוג של הילד" מלאך" שלרוב אין איתו מאבקי כוח וכו'. יש לו פנים מאוד עדינות, וכולם בחוץ חושבים שהוא בת כי גם טון הדיבור שלו מאוד דק ועדין. בגן הגננת מספרת שהילדים לפעמים מרימים עליו יד והוא לא מחזיר חזרה. בקיצור אני קצת חוששת מכל זה, כי אני כל הזמן עסוקה בלהסביר לא שלא צריך לפחד ושאמא ואבא לא רבים (רק מדברים בקול רם) וכו'. האם זה יכול לעבור עם הגיל ומה ניתן לעשות כדי לשפר את זה למרות שזה בטח האופי שלו . האם יש לכן טיפים בשבילי.? אשמח, תודה דידי

בקר טוב, יש לי כמה שאלות כדי שאבין טוב יותר.את מוזמנת לענות ונמשיך משם. - מדובר בילד בכור ויחיד ? - האם יש מישהו מההורים שהוא טיפוס קצת ציני (זה בסדר מותר: )) ? - האם מישהו מההורים הוא טיפוס ביקורתי (גם אם לא כלפי הילד,באפן כללי) ? - איזה ציון מ 1 - 10 היית נותנת לך ואח"כ לבעלך לגבי ההגדרה - "אדם נחרץ" ? מחכה, מור