בת ארבע

שלום, יש לי 2 בנות, הגדולה בת 4 והקטנה בת עשרה חודשים כמעט. כשנולדה הקטנה, ביתי הגדולה התנהגה למופת! היא עזרה לי מאד, מדברת איתה ,מסבירה לה דברים ובאמת היתה מקסימה! לאחרונה אני רואה שהיא מקנאה קצת, היא מבקשת לשבת עלינו יותר במיוחד כשהתינוקת עלינו. וגם כשאני מלבישה את הקטנה, היא באה ודורשת התיחסות מיידית. אני משתדלת להעניק לה זמן איתי לבד וכו'. אך- יש שינוי גדול בהתנהגות שלה- כל דבר היא אומרת"לא!" , אם אני מבקשת משהו בצורה יפה, היא ישר מתחילה לצעוק ולצרוח והיא פשוט מחקה אותנו ואומרת למשל:" אני אשים אותך בחדר, את מתחצפת!" וככה כל מה שאני אומרת לה היא פשוט חוזרת אחרי כמו תוכי. היא גם אומרת שהיא המחליטה בבית וכו'. מה אוכל לעשות? נמאס לי מהוויכוחים כל הזמן. עלי לציין שהיא ילדה מקסימה, נבונה ושמחה מאד בד"כ. היא ממשיכה להתייחס אל אחותה בצורה יוצאת מן הכלל, היא יושבת לידה ומספרת לה סיפורים שלמים, ומשחקת איתה בהרבה סבלנות ואני רואה איך שהתינוקת כ"כ מתלהבת כשהיא רואה אותה... אשמח לעצתך.

בקר טוב, אני חושבת שקורים כאן כמה דברים במקביל: 1. הקטנה גדלה והיא כבר "פחות תינוקת" וזה עלול להפר קצת את שווי המשקל ולעורר אצל הגדולה תחושות כמו קנאה,בדיקת גבולות,השואאה וכו'. 2. יש את הגיל (בסביבות 4) שבו הילדים מרגישים מאוד עצמאיים ומודיעים ש"את לא קובעת עליי.אני מחליטה עליי". 3. החיקוי - באפן כללי ילדים לומדים דברים ע"י חיקוי. לעיתים הם מחקים דברים שנעימים לנו לראות ולשמוע ולעיתים כאלה שלא. אני מציעה לעשות מן בדק בית ולבחון עם עצמך - איך את מדברת אליה,מה סוג התקשורת בבית,אילו מסרים מילוליים ובלתי מילוליים את מעבירה לה וכדומה. אחרי שבחנת ,תנסי לשים את עצמך במקומה ולראות איך את במקומה מרגישה עם הדברים.הילדה לומדת ממך לתקשר עם הסביבה ולכן חשוב שתהווי עבורה מודל לחיקוי שאת מרגישה איתו נוח. במילים אחרות,היא מחקה אותך,מה שאת מפנה כלפיה,חוזר אלייך.אם לא נוח לך עם חלק כלשהו,נסי דבר ראשון לשנות אותו בתגובתך אליה,למצא לו תחליף והיא סביר להניח,תשנה גם. 4. :" אני אשים אותך בחדר, את מתחצפת!" - אני מציעה לך לקרא את השרשור ילדים חצופים.נדמה לי ששם מופיע העניין של עד כמה ילדים מבינים מה זה "את מתחצפת" ועד כמה עדיף להגיד משהו קונקרטי - אני לא מוכנה שתגידי x כי זה לא נעים לי. ככה היא יודעת מה בדיוק לא בסדר במה שאמרה בעוד "מתחצפת" זה דבר ערטילאי שנתון לפרושים רבים ולילדים בגילאים האלה מאוד קשה עם מושגים מופשטים וערטילאיים,גם אם זה לא נראה כך ממבט ראשון. בנוסף,לדעתי יש כאן גם שאלות על ענישה,אולי כדאי לעיין גם בהן. לסיכום,אני מציעה כמה דברים - 1. להתייחס ולשקף לה את מה שהיא מרגישה כלפי התפתחות התינוקת . 2. לתת עצמאות אבל גם להקפיד מאוד על הגבולות - "יש דברים שאני מחליטה " (אני מתייחס אלייך כאמא).3. לגבי החיקוי מה שכתבתי ב 3 ובנוסף אפשר להסביר שיש דברים שאת אומרת כי את האמא (זאת מן "זכות" כזאת של אמהות לצד חובות כמו - כביסה,בשול... ואפשר לעשות שיחה על מה הזכויות והחובות שלה לעומת אלה שלך). 4. לעיין בתשובות שהזכרתי. במידה שישנן עוד שאלות,אשמח לענות. מור