גמילה מחיתולים ונסיגה ,חרדת נטישה ועוד

בני בן שנתיים וקצת (בכור ללא אחים נוספים ) גמול מספר חודשים מחיתולים במשך היום. לאחרונה החל לפספס וכל הזמן בורח לו גם קקי וגם פיפי. במקביל בתקופה זו יש לו חרדות נטישה והוא לא מוכן לעזוב אותי לרגע גם לא עם אבא שלו שהוא מאוד אוהב. זה כולל בכי בלילה שהוא רוצה שאני אשן איתו תוך כדי שהוא מחבק אותי או מחזיק לי ביד עד שנרדם שוב וגם עם הביבי סיטר הוא עושה סיצנות בכי שהיא מחזירה אותנו הביתה. בנוסף לכל זה הוא מתנהג בגסות רוח לילדים בגילו ומטה הן בדיבורים והן במעשים. עם ילדים גדולים הוא חברמן אמיתי. אני כל הזמן מדברת איתו על כל אחת מהבעיות. שואלת למה הוא פיספס ? מסבירה לו שאמא תמיד כאן בשבילו וכועסת על ההתנהגות כלפי ילדים אחרים. גבולות בבית מאוד ברורים . אני מוצאת את עצמי חסרת אונים מול "גיל השנתיים הנורא " ולא יודעת אם הדרך הרכה והמבינה היא הנכונה או הדרך הקשה היא העדיפה. אודה להתיחסותך

לילה טוב, בסוף ההודעה את משייכת את הכל ל"גיל שנתיים". אני ממש לא בטוחה שזה העניין כאן. אנא עני על השאלות הבאות (זה חשוב) : -האם חל איזשהו שינוי באורח חייו בזמן האחרון - מעבר דירה,מחלה של מישהו,פטירה,מעבר גן,גננת שהתחלפה,ילד חדש בגן וכו'. -תארי לי את הגן בו הוא נמצא ובדקי היטב האם היה שם שינוי כלשהו בשבועות האחרונים (גם אם לא ידעו אתכם,נסי לברר עם עוד הורים). מחכה, מור

שלום מור. אין שום שינוי במסגרות בהן נמצא בני. שפניתי לגננת ושאלתי אם יש איזה שהיא נסיגה בגמילה בגן או שינוי התנהגותי היא אמרה שלגמרי לא. הפרדה ממנו בבוקר בגן היא לאחרונה ממש ממש קשה. אבל שאני אוספת אותו אני מחכה מס' דקות לראות מה קורה עד שהוא מבחין בי והוא נראה לי מאושר וחברותי. אבל כל פרדה קשה ולא רק בגן . אני לגמרי לא מצליחה לשים את האצבע על משהו שקרה שגרם לכל לקרות, כי למעשה לא היו שינויים כלשהם בחיינו. תודה מראש על תשומת ליבך לשאלה