הצקות של בני בן הארבע וחצי וחוסר ביטחון

שלום. בני בן ארבע וחצי ויש לו אחות קטנה כבת שנה ושלושה חודשים. בדרך כלל בני סבלני לאחותו אך לאחרונה , למרות שנעשים מאמצים רבים שלא ירגיש "מאויים " מנוכחותה , רבו המקרים בהם הוא מציק לה , ע"י דחיפות, חיבוקים של "מחץ" ועוד... בנוסף בני שהינו ילד מאוד חברתי, מגלה קשיים אל מול חבריו בגן ונעשה עצבני . הדברים מתבטאים בעובדה שאינו רוצה ללכת לגן בשך תירוצים שונים. הוא נהיה חצוף ועקשן וכל דבר שמבקשים ממנו, נגרר עד אין סוף עד שאני ואשתי מתרגזים עליו. חשוב לי לצין כי אנו מדברים איתו ביחד וכל אחד לחוד ומשתדלים לעשות כל שניתן שמבחינה אישית ירגיש טוב ויספר אם משהו מפריע בגן או מישהו פגע בו , העליב אותו או משהו בדומה לכך. אנא , האם יש לך עצה בשבילי ? בברכה

צהריים טובים, נתחיל מהכותרת להודעה - לא כ"כ הבנתי מה בתיאור של הילד מעיד על חוסר בטחון. גם ילד שיש לו בטחון עצמי יכול להרגיש מדי פעם קצת קנאה או להיות עצבני.. לגבי היחסים עם האחות - מבחינת הגיל של אחותו זה מאוד הגיוני שתתעורר קצת קנאה. היא בגיל שבו היא הופכת לאט לאט מתינוקת ל"ילדה" ,סביר שהיא מתחילה ללכת,לפטפט כמה מילים וכו'. בדר"כ מתלווה לזה הרבה התלהבות של הסביבה (ובצדק :)) וזה עלול לעורר אי נוחות מסויימת אצל האח הגדול. מה שכדאי לעשות - להתלהב מהקטנה,אבל בפרופורציה. להקדיש לילד זמן שהוא רק שלו (כדאי לקרא על כך קצת יותר ב"שאלות ותשובות" - אח חדש. למרות שהאחות לא "חדשה",זה מתאים). במקביל לשקף לילד את הרגשתו (אפשר לקרא על שיקוף בחלק - תסכול). ועם כל זה,לקבל את זה שמותר לילד קצת לקנא ומותר לא להיות כ"כ מרוצה מזה שיש לו אחות שלעיתים גוזלת קצת תשומת לב. אין טעם לעשות איתו שיחות מרובות על הגן. זה לא תורם אלא רק מביא להתקבעות הדפוס. הוא מבין שבעזרת הסרוב ללכת לגן הוא משיג ה מ ו ן התענינות ולכן ימשיך ויתמיד בזה. כאמור,כדאי לתת לו הרבה תשומת לב בכלל ויחידנית בפרט אך עם זה לשמור על גבולות וחוקים. בהצלחה, מור