התנהגות אלימה

שלום מס' שאלות (קצרות) יש לי בת אחת בת 3 , מאוד סקרנית, פקחית ,עצמאית ומאוד עקשנית. שאלותיי הן: כהורים אנחנו משתדלים לדבר עמה בגובה העיניים ומאפשרי לה לבחור (לא יותר מ2-3 אפשריות )ולהמנע מויכוחים על דברים לא עקרוניים וכדומה. אנחנו אומרים לא כשצריך ולא נכנעים, אולם וכאן הבעיה, או שתיים...כאשר היא מתעקשת על דבר ולא מוכנה לוותר או ש"הלא" לא מקובל עליה היא מרביצה (בכל כוחה הרב!!! ) דבר נוסף שלאחרונה חזר על עצמו 3 פעמיים היא נכנסת להסטריה של בכי, צרחות, מעיפה דברים מהשלוחן וגם מרביצה(בכל הכוח) חשוב לציין שאנחנו אף פעם לא נכנענו להגת בכי אך כאן מה שמפחיד אותנו ההיסטרייה שהיא נכנסת, האם זה נוראמלי לגילה או האם אנחנו צרכים להתיייחס בחומרה על כך (חשוב לציין שאף פעם לא נכנעו להתקפת בכי ושכיבה על הרצפה. מה לעשות???????? סליחה על המכתב הארוך(חשוב לציין שעברנו סדנה באדלר והעצות שם לא עזרו במקרה הזה. תודה

הי מירית, נתחיל מזה שההסטריה והתקפות הבכי הם הדבר הכי נורמלי שיש. אבל... עצם זה שזה ממשיך מראה שבדרך כלשהי,גם אם אתם לא מודעים לזה,היא מקבלת איזשהו מסר שעוזר לה להתמיד בזה .כשילד מרגיש שהתנהגות מסויימת "לא כדאית" לו,הוא מפסיק אותה. עצם זה שההתנהגות נמשכת מצביע על כך שהיא חשה במשהו - דאגה שלכם,בהלה,קצת יותר התענינות,תשומת לב וכו'. בדר"כ ההורה לא מודע למסר שהוא מעביר. לכן כדאי לבדוק עם עצמכם מה ההתנהגות שלה מעוררת אצלכם. (דרך אגב,אולי כדאי לקרא משמאל את "מה הקשר" ? על איך אנחנו ממשיכים התנהגויות). מה כדאי לעשות : 1. כדאי על דברים מסויימים כן ללמד לנהל מו"מ.ברגע שילד רואה שלעיתים הוא יכול לשכנע ע"י שיחה,העלאת טענה וכו'. אפשר לעודד אותו להמשיך בכך. ז"א,לא תקפנו את ההתנהגות הלא רצויה,עודדנו התנהגות אחרת,רצויה. אני אתן דוג',כמובן שיש דברים שאני כאמא לא מרשה ולא אנהל עליהם מו"מ. אבל כשהילדה ביקשה לרכב קצת על אופניים בבית,עניתי לא. היא מיד ניסתה להתחיל את ההתנהגות שאת מתארת (אמרתי כבר,הכי נורמלי בעולם ?). אני עצרתי ואמרתי - אין טעם שתצעקי,בואי תנסי להסביר לי למה חשוב לך לרכב בבית. היא נתנה שניים שלושה טיעונים,אני שקלתי 2 שניות ואמרתי שעכשיו אני מבינה ואם זה כך היא יכולה לרכב 5 דק'. בפעם הבאה כבר יותר קל לשכנע ילד לדבר במקום לצעוק ולבכות. אבל,אם ילד יודע שלא משנה מה יעשה, בכל מקרה הצד השני לא יקשיב ורק יקשיח את עמדתו,הברירה היחידה מבחינתו היא צרחות והיסטריה. דבר נוסף שכדאי להקפיד עליו (לאו דווקא בזמן כעס והיסטריה) הוא שיקוף תחושות ורגשות ומה אנחנו עושים עם תחושה שמתעוררת בנו. על שיקוף אפשר לקרא ב"שאלות ותשובות" - תסכול. בהצלחה ואם ישארו שאלות,אני כאן, מור

תודה על התגובה