שאלה..

אני בן 17 וחצי, מעונין לעבור ניתוח אף. אמא שלי לא מסכימה לי..היא אומרת שיש לי בעיה..אולי בגלל הטראומה שעברתי שהיתי קטן..בגירושין של ההורים..{בגיל 6} ואומרת שיש לי בעיה שאני לא מקבל את עצמי וניתוח אף לא יעזור לי בכלום...ואולי אני צריך פסיכולוג.. הבעיה היא שאני רוצה לעשות את הניתוח בשביל שבצבא, אני ארגיש יותר בנוח, אשנה את הגישה שלי כלפי אחרים, אהיה פחות סגור, פחות אפחד לדבר עם אנשים.. מגיל 12-13 אני סובל מהאף הזה..מכיתה ז', היום אני מסיים יב'...עברתי סבל רב מאוד בקטע של האף עם החברה..היו מקרים אפילו ממש קשים של העלבות..לא חשבתי שאני אוכל לעשות משהו בענין ואין ברירה אלא לחיות את זה...אני גם שונא את האף שלי..מאוד..אני ממש סגור על זה ואם לא אעשה את הניתוח ארגיש תקוע..בכך שלא הצלחתי לממש את מה שאני כ'כ רוצה..אבל אמא שלי לא רוצה..היא אומרת שאם לא אשמע בקולה אז אני אסבול בחיים ובדרים כאלה..בין היתר..אבל אני לא יודע..לעשות את הניתוח או לא? כי דברים כאלה מדכאים אותי..הרגשה רעה-תוצאות רעות..אני רוצה לעשות את זה בהרגשה טובה..אז מה כדאי לי לעשות? תודה.

בקר טוב, אני כמובן לא יכולה לייעץ לך מה לעשות מבלי להכיר אותך. אני כן יכולה להעלות כמה כיוונים למחשבה שאולי יעזרו : 1. אתה תולה את כל הקשיים (החברתיים,דימוי עצמי,תסכולים..) באף. השאלה שעולה אצלי,אולי לא מדובר רק באף.מה יקרה ואיך תרגיש אם אחרי שהאף יהיה מתוקן הדברים לא יסתדרו כמו בקסם ?. כמובן שיתכן שהכל יסתדר,אבל יתכן שגם לא וצריך לזכור את זה. כדאי לבדוק עם עצמך מה אתה מנסה לפתור ולהשיג דרך הניתוח והאם זו באמת הדרך. כדי שלא תהיה מאוכזב בסופו של דבר. 2. לא כ"כ הבנתי את המשפט - "שאם לא אשמע בקולה אז אני אסבול בחיים". ממה תסבול ? יש לי הרגשה שהמשפט מתייחס לקצת יותר דברים מאשר רק הניתוח כן/לא. 3. אם זה כ"כ חשוב אולי כדאי להשיג את עזרת יועצת ביה"ס שתשוחח עם אמא. 4. כמו שאמא אומרת - אולי אתה צריך פסיכולוג. אין בזה שום בושה. האם היא מוכנה לממן טיפול כזה ? יתכן שאיש מקצוע יוכל לעזור לך בהחלטה ובמידת הצורך לשוחח עם אימך. בהצלחה, מור