מה עושים ?????

שלום, ביתי בת 3 ושמונה חודשים . הבעיה עם אהאחיינית שלי אשר גולה ממנה בחודש. זו , בכל פעם שאנו נפגשות (בערך בין פעם לפעמיים בשבוע) מתנהגת מאד לא יפה לביתי (בלשון המעטה). היא צועקת עליה , חוטפת לה צעצועים מהיד , מכתיבה לה , איך ומה לאכול, מרביצה לה , דוחפת אותה, בקיצור ילדה מאד שתלטנית , בעלת ביטחון עצמי גבוה ודומיננטית. ביתי לעומת זאת , ילדה שקטה , עדינה, ביישנית , מעט סגורה (יש לציין שביתי מסתדרת יפה מאד עם ילדים "שווי ערך" אליה).בכל פעם שמצטרף ילד "שלישי" היא אינה מאפשרת לביתי להצטרף אליהם , ביתי מרגישה דחוייה , רואים זאת על פניה , וליבי נשבר בסתר בכל פעם מחדש !!! יש לציין כי אחייניתי נולדה עם כפית של זהב בפה, כלומר , לא חסר לה ד-ב-ר. כל מה שהיא רוצה היא מקבלת (דבר שאצלי לא קורה , גם מטעמי חינוך). אם לדוגמא מטיילים בקניון כלשהו יחדיו והיא רוצה שיקנו לה משהו , היא לא מוותרת עד שיקנו לה , ביתי שומדת מהצד (ורוצה גם כן שיקנו לה את אותו דבר) מקבלת תשובה שלילית נחרצת (אם זאת לא בכל דבר.... ), וכידוע , אינני יכולה להתערב בחינוך של אחותי. יתכן מאד שזאת אחת הסיבות שבגללן היא מרגישה עליוניות על ביתי. אני ובעלי מאד מתוסכלים מהעיניין והחלטנו שנצמצם את המפגשים המשותפים למינימום ,(פעם בשבועיים) אך זה לא עוזר, היא ממשיכה להתייחס מאד לא יפה. חשוב לומר , כי אחותי מדברת ומסבירה לביתה אין סוף פעמים ולעיתים אף צועקת ומענישה בכל פעם שהיא מתנהגת לא יפה לביתי , אך ללא הועיל. מה עושים ?????? לא נפגשים ?????? ואם כן , שומרים/משגיחים כל הזמן ובעת הצורך "צועקים" על בת הדודה ???? אנחנו ממש בחוסר אונים. יש לציין , כי הבנות מאד אוהבות אחת את השניה , הן למעשה גדלות יחד מגיל אפס. תודה

בקר טוב, את כותבת שהילדות אוהבות אחת את השניה ואיכשהו עד היום הן הסתדרו. עולה אצלי השאלה - מה בתך מרגישה והאם הרגשתה בהכרח דומה להרגשתך ? לא שחלילה אני אומרת שאת מגזימה,העניין הוא שהרבה פעמים אנחנו כהורים תופסים את הדברים טיפה אחרת מאשר הילד. אם את מתרשמת שסה"כ לילדות טוב ביחד,בתך לא מרבה להתלונן וכן מבקשת להפגש איתה,אני הייתי מסתפקת בהתערבות מינורית שמטרתה שימת גבול כדי שהדברים לא יצאו מפרופורציה. צריך לזכור שבכל מסגרת שבה נמצאים הילדים יש תמיד ילד קצת יותר שתלטן או יותר מוחצן או יותר אגרסיבי ואנחנו לא יכולים (לצערנו...) ללכת עם הילד לכל מקום ולשמור עליו כל הזמן מפני הילד השתלטן.מרבית הילדים לומדים כיצד להתמודד מול אותו הילד. תפקיד ההורה הוא לשמש כמודלינג (אני מצרפת לינק לתשובה בנושא) וליצור אצל ילדו תחושת ערך עצמי (שאינה קשורה בשום פנים ואופן לכמות המתנות החומריות שמקבלים). נסי לחשוב האם בכך שאת תופסת את ילדתך כ"חלשה" מול בת דודתה,או כקצת "מסכנה" כי היא לא מקבלת הכל כמו בת הדודה ,את תורמת לתחושת הערך העצמי ?. אני בטוחה שיש דברים בהם בתך היא "החזקה" בהשוואה לבת דודתה,נסי לראות את הדברים האלה ושדרי זאת לבתך. ילדים מאוד מושפעים מהצורה בה הוריהם תופסים אותם ואת הסיטואציה. בהצלחה, מור http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xPG/39/xFT/1199/xFP/1210