בתי הבכורה בת 4 ועשרה חודשים

בתי הבכורה בת 4 ועשרה חודשים. יש לה אחות בת 3 ואח בן שנה ושמונה חודשים. היא מצצה מוצץ עד לפני כשנה. ובלחץ (שלי בעיקר) הוציאה אותו והכניסה אצבע... בהתחלה לא עשינו כלום. כלומר רק עודדנו אותה מילולית לא להכניס אצבע. וכשזה לא עזר מרחנו לה לק "מרה". אך מסתבר שגם זה כבר לא מועיל. ובשבועיים האחרונים היא התחילה לעתים לדבר כמו תינוקת. בעבר כששאלנו אותה מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה? התשובה הייתה "תינוקת". אני חושבת שמשהו לקוי בתייחסות שלי, אך לא ממש יודעת מה. בבקשה תעזרו לי. תודה

לדעתי את צריכה ללכת איתה לייעוץ ,כי יש פה שאלה מורכבת וצריך להכיר אתכם יותר לעומק בשביל לתת תשובה מהימינה.

לדעתי, בשלב ראשוני לנסות לא להתיחס לסגנון דיבורה אלא לתוכנו. במצבים כאלה אולי זה מצביע על חוסר בתשומת לב, וראית אחיה כתחרות. מניסיוני , נסי ליצור מצביים שאת איתה לפחות אחת לשבוע ללא אחיה ופשוט תהיו לבד בבית , לשחק יחד, לקניות יחד, לגן שעשועים יחד.... בהצלחה

בקר טוב, א. כל גמילה (טיטול,מוצץ..) אמורה להגיע כשישנה איזושהי בשלות רגשית אצל הילד.כשילד נגמל מתוך לחץ של הורה ולא כחלק משלב אליו הוא עצמו הגיע,סביר שתהיה נסיגה כזו או אחרת. ב. לבתך יש מגיל צעיר מאוד אחים. היא לא יכולה לזכור את עצמה כבת יחידה ,אלא כחלק מ.. לכן,מאוד חשוב להקדיש זמן קבוע שהוא רק של שתיכן (באפן כללי,כדאי שלכל ילד יהיה איזשהו זמן שהוא רק שלו איתך) ובו את פנויה לגמרי בשבילה. בנוסף,אני מעריכה שתמיד התייחסו אליה כאל "גדולה" וסביר שהיא גם שמעה פעמים רבות משפטים כמו - את הבוגרת אז..,את הגדולה אז.. . ז"א,לא היה לה הרבה זמן להיות קטנה ומתפנקת ותינוקית ויתכן שזה חסר לה. כדאי להקדיש זמן ביום (לדוג' כשאת משכיבה אותה לישון/אמבטיה וכו') שבו את מתייחסת אליה בצורה יותר תינוקית - הרבה ליטוף,יישיבה עלייך בתנוחת תינוק,ערסול,מחוות שעושים לתינוקות וכו'. במקביל,אם את חוזרת מס' פעמים ביום על המילים - בוגרת/גדולה/אחראית.. ,להשתדל להפסיק. צריך לזכור שמבחינת הרבה ילדים זה פרס להיות תינוק - מוותרים לך,מגנים עלייך,מחבקים הרבה יותר,מתלהבים ממך. וזה לא כזה פרס להיות גדול/בוגר. לכן כדאי לתת לילד שרוצה בכך את הזכות מדי פעם להיות קטן. בהצלחה, מור