חרטה

שלום רב! יש לי ילד מקסים בן שנתיים ושמונה חודשים ואני בהריון בחודש השביעי. הילד פעיל מאוד ודעתן וכרגע נמצא בשלב של בדיקת גבולות. אציין כי אני משתדלת להיות סובלנית מאוד ולפתור את "הבעיות" שמתעוררות בשיחה. עד לפני כחודש הייתה לילד בעיה של נשיכות- בצורה חמורה מאוד, אבל בעזרת התייעצות עם פסיכולוג זה משתפר פלאים. היום, הילד שיחק בפטיש צעצוע והחליט להכות בתנור ואני שנורא כעסתי, בפעם הראשונה מאז נולד, הרגשתי אובדן שליטה והפלקתי לו. מאז, יש לי ייסורי מצפון קשים ואינני יודעת כיצד להתמודד איתם והכי מציקה לי העובדה שאני כל הזמן מחנכת אותו לא להכות כי זה לא נעים. מה עליי לעשות כדי שהילד לא יילמד שמכות הן פיתרון? ומה עליי לעשות לייסורי המצפון? תודה מראש על ההתיחסות.

ערב טוב, לגבי יסורי המצפון - קשה לי להאמין שעצה כזו או אחרת בפורום,תוכל להשפיע הרבה,אבל אני אנסה בכ"ז..:). כדאי לחשוב על זה שכולנו עושים פה ושם טעויות,זה אנושי ונורמלי. צריך לזכור שהיכולת לסלוח היא תכונה נפלאה ומאוד חשובה. בזה כלול גם היכולת לסלוח לעצמך. או.קי,אז טעית. נצלי את הטעות הזו כדי ללמוד - מה הגבול שלך ? הציפיה שלך מעצמך ? מה אפשר לעשות אחרת בעתיד כדי להמנע ממצב כזה וכו'.. לגבי מה שהילד ילמד - אם זה מקרה יחיד,לא קרה שום אסון ואפשר להמשיך ללמד אותו שמכות הן לא דרך. דרך אגב,אני מציעה לקרא ב"שאלות ותשובות" את החלק על התפרצויות זעם והצבת גבולות ואת גיל שנתיים. בהצלחה, מור