לא טוב לי בבית הספר

אנחנו הורים לשלושה ילדים מתגוררים בארה"ב מזה שש שנים. נשלחנו ע"י הסוכנות לשליחות. הילדים: ניראל בן 10. אמיר בן 8 ואמיתי בן שנה וחצי. אנחנו שליחים בבית ספר שבו הילדים שלנו לומדים והשנה שנינו גם מלמדים את ניראל. אנחנו רוצים לספר על ניראל. עוד כשהיינו בארץ (לפני השליחות) ניראל היה ילד מאוד שמח וחברותי שנקשר מהר לאנשים חדשים משדר בטחון עצמי ותמיד הייתה סביבו חברת ילדים. כשהגענו לארה"ב בחודשיים הראשונים ההתאקלמות של ניראל הייתה מאוד קשה. (ניראל הגיע ללא אנגלית) הוא הרטיב את החולצה שלו ברוק ולעיתים היה מסתתר כשהיינו פוגשים אנשים חדשים. כשהתחיל בית הספר (גן חובה) ניראל היה מגיע בבוקר לגן ואת רוב שעות היום היה מבלה בבכי. עוזרת הגננת חיבקה אותו עד שהיה נרדם בזרועותיה. בגן הייתה ילדה שאימצה את ניראל ועזרה לו להיקלט. שחקה איתו הוא הלך אליה אחרי בית ספר ופעמים היא באה אלינו. לאחר חודשים ניראל הפסיק עם הבכי והראה סימנים שנקלט בגן. החל לשחק עם חברים ולא בכה במהלך היום וגם כשבא הביתה. בינתיים ניראל רכש את השפה ולא הייתה לו בעיה לתקשר באנגלית עם הסובבים אותו. החל מכתה א' ניראל לא פיתח קשרי חברות עם ילדי הכתה, למרות שהיה רוצה. לעיתים כדי למשוך את תשומת ליבם של ילדים היה משתמש במגע גופני. מחבק וקופץ על ילדים מרוב שמחה והתרגשות. דבר שהילדים האחרים פרשו כאלימות ונרתעו ממנו. החל מכתה ב' ניראל נקשר עם חבר אחד הם היו מרבים להפגש הן בלימודים והן לאחריהם ומשחקים יחד. ניראל לא קשר קשרים חברתיים עם ילדים אחרים בכתה (כשהיינו מארחים או מתארחים ניראל שיחק עם ילדי המשפחה). ברצוננו לציין כי אין חברה אחרת בשכונה. כל "החברים" שבבית הספר הם גם החברים בשכונה. כך התפתחה תלות בחבר היחיד. אנחנו טפחנו את החברות הזו. החבר בא לבלות איתנו בהרבה נסיבות: מסעדות, סרטים, ... אנחנו שמחנו על החברות הזו אך אמרנו לניראל שהוא צריך לפתח גם חברויות אחרות. נראה לנו שניראל מאוד רצה אבל זה לא יצא. החברות הזו נמשכה עד היום. בשנה האחרונה הם הרבו להפגש כמעט יום יום היה כבן בבית. ההורים של היעקב עובדים עד שעה מאוחרת והוא הולך כל פעם לחבר אחר או שנשאר לבד בבית. יעקב הוא תלמיד טוב ויש לו עוד חברים. בזמן האחרון כארבעה חודשים היחסים בינהם התעררו ניראל מרגיש שיעקב רוצה לשחק איתו רק כשהוא צריך משהוא. יעקב אמר לניראל אם אתה רוצה להיות חבר שלי אתה צריך לעמוד בתנאים שאני אומר לך. ניראל אמר שהוא לא מוכן לתנאים. ניראל תלמיד עם השגים לימודיים טובים ניראל מאוד חכם יש לו ידיעות בכל מיני תחומים ופעמים הוא מפתיע אותנו עם ידיעות והבנות שאנחנו לא היינו מודעים להם, לטענתו הוא רוכש את הידיעות מהטלויזיה. הוא אוהב מאוד לקרוא ויש לו קליטה מהירה לחומר חדש. ניראל מכין את שיעורי הבית די מהר ולא זקוק לעזרה. ניראל מכין את מה שמוטל עליו ולא יותר, אינו מוכן להשקיע מעבר לנדרש. בבית הספר ניראל לא נראה מרוכז במהלך השיעור מרבה להתעסק בדברים אחרים. (מצייר) ואף על פי כן הוא קשוב וקולט את הנאמר. קשה לו לשבת על הכסא באופן מלא לאורך זמן. כיום הוא משתדל לדבר רק לאחר שקיבל רשות דיבור. ניראל בודק את הגבולות עד כמה הוא יכול לעשות... אנו רוצים להביא מספר דוגמאות על ניראל שאחרי בית הספר: בבית הספר הילדים מקבלים שוקולד למכור במטרה לגייס תרומות. ניראל הביא חבילת שוקולד ויצא למכור. ניראל הלך ליד אחד הסופרים הגדולים ומכר את כל השוקולדים בתוך שעה, דבר הכרוך בפניה לאנשים זרים ושיכנועם לקנות. באחת החופשות השנה עלינו למטוס וכל אחד היה צריך לשבת במקום אחר. ניראל ישב ליד איש מבוגר, כבן 40, ופיתח איתו שיחה לאורך כל הטיסה, כשעתיים. תמיד כשהולכים למקומות חדשים ניראל יוזם הכרויות עם ילדים בעוד אחיו מתבייש ומגלה בו תלות. לפני כשנה הלכנו לבריכת השחיה יחד עם החבר, יעקב, כדי לשחות במים העמוקים צריך לעבור מבחן שחיה ע"י המציל. יעקב בקש לעבור את המבחן ואכן עבר אותו. ניראל לא שולט במיומנויות השחיה ביקש גם לעשות את המבחן. אני מאוד חששתי, אך לא הראתי לו.הוא היה צריך לשחות לאורך הבריכה ללא עצירה. דבר שקודם לכן לא עשה. ניראל קפץ למים ללא חשש ועבר את המבחן בהצלחה. בעיר מתקיימות הפקות של הצגות. ניראל צפה בכמה מהם והחליט שהוא רוצה לגשת למבחנים. הוא בחר את השיר שאיתו הוא נבחן ואימן את עצמו. כשנשאל איזה תפקיד הוא רוצה הוא ביקש את התפקיד הראשי. הוא עבר את המבחנים להצגה וקיבל תפקיד משני. החבר שלו, יעקב, ניסה גם הוא אך לא הצליח. נראה לנו שמאז החלו היחסים בינהם להתערער. יעקב אמר שניראל התקבל רק בגלל אמא שלו שגם התקבלה להצגה והתלונן שאין לניראל זמן לשחק איתו. ניראל מצידו קנה את הכרטיס הראשון ליעקב ומאוד שמח שבא לראות את ההצגה. כשבילינו בארץ בחופשות הקיץ ניראל ביקש להתקשר ליעקב ולספר לו את החוויות. פאן נוסף על היחסים של ניראל עם אחיו אמיר: אמיר הוא ילד מאוד מקובל בכתה ומאוד חברותי בכתה המורים אוהבים אותו. בבית אמיר מאוד תלותי בניראל ואינו מגלה בטחן עצמי בסביבה חדשה הוא תמיד צריך להיות עם ניראל ולרוב מחקה את מעשיו. במערכת היחסים הזו ניראל הוא השולט מפגין בטחון עצמי ומקניט את אחיו. אמיר תמיד רוצה להיות עם ניראל וכשהוא הולך לחברים הוא רוצה להצטרף אליו. למרות כשאמיר הולך לחבר הוא מאוד חברותי. היו ויש לנו גם רגעים שמחים והרבה ביחד. הולכים לסרט לספריה טיולים... בבית ניראל מקבל מאיתנו פידבקים חיוביים על חוכמתו אך מאידך גם הרבה הערות על התנהגותו ותפקודו ההתנהגותי והארגוני בבית הספר. אנחנו מרגישים שאנחנו מעירים על אותן נקודות: עליך להביא את כל שיעורי הבית, לכתוב בימן, להקשיב בשיעור לא לפטפט עליך להיות מאורגן ואחראי. על היחסים עם חברים תמיד אמרנו לו שהוא צריך לפתח יחסי חברות עם ילדים אחרים אך הוא לא הצליח או לא רצה נראה לנו שהיה נוח לו עם החברות עם יעקב. בזמן האחרון ניראל מתלונן שילדים בכתה מתנכלים אליו ומעירים לו הערות עוקצניות על כל דבר ניראל היה מתעלם ואנחנו אמרנו לו שהוא חייב לענות ונתנו לו רעיונות איך לענות. הוא השתמש בזה עם ילד אחד וזה הצליח. במהלך השבוע אין כל כך הרבה זמן אחרי בית הספר לזמן משפחה עושים שיעורים אוכלים מקלחת קצת טלויזיה קורא ספר ולישון. בשבתות יש לנו יותר זמן משפחה אחרי ארוחת שבת אנחנו יושבים בסלון ומשחקים משחקי קופסא. יום ראשון הוא יום של חופש לניראל ואמיר. אנחנו עובדים לחצי יום ובחצי השני אנחנו יחד לפעמים יוצאים לסרט לפעמים בבית ולפעמים משחקים כדור סל ופעמים יוצאים סתם כך. לניראל כיום אין חברים בכתה הוא מרגיש בודד וטוען שכולם שונאים אותו. אמרתי לניראל תהיה חבר עם יהושע. הוא לא אוהב אותי ניראל השיב. איך אתה יודע? הוא אמר לי שהוא לא חבר שלי. מה עם יאיר? יאיר שונא אותי. למה? הוא לא אוהב אותתי סתם כי הוא רוצה שיהיה לי רע. מה עם דוד? הוא לא אוהב אותי. למה? לא יודע. אני רוצה לחזור לישראל. אנחנו נהיה כאן עוד שנה. לא איכפת לי אני רוצה לחזור לישראל. בישראל היו לי הרבה חברים והיה לי טוב מאז גיל ארבע החיים שלי השתנו. אבא תסדר לי בית ספר אם אתם לא רוצים לבוא לארץ אני אגור עם סבא וסבתא עד שתחליטו שאתם רוצים לחזור. אני לא רוצה להישאר כאן. אנחנו אובדי עצות. לא יודעים אם המעבר למקום אחר ישנה את המצב אנחנו חושבים שהוא צריך להתמודד עם הבעיות כאן ולפתור אותן כי בעיות אם לא פותרים הן רק עוברות דירה. אבל אם נבין שהפתרון הכי טוב זה לעבור מקום אנחנו נעשה.

ערב טוב, קראתי ה כ ל ולמרות זה לא הצלחתי להבין מה השאלה,מה ההתלבטות ,מה הציפיה ממני. האם הציפיה שאני אמליץ לחזור/לא לחזור לארץ ??? ההמלצות שלי : א. לאפשר ללילד לחיות את חייו,לקבל אותו כמו שהוא ולא לנסות "לתקן" אותו כל הזמן. ומה שעוד יותר חשוב,רצוי מאוד להפסיק עם ההשוואות לאחיו. ב. במידה שישנה שאלה ספציפית אליי,לשאול ולמקד אותה. מור