חילוקי דעות בחינוך ילדים

שלום. רציתי לשאול את דעתך המקצועית בנושא חילוקי דעות בחינוך ילדים. יש לי חילוקי דעות עם אישתי בנושא חינוך בנינו בן 8 . לדעתי אישתי לא שמה גבולות לילד , מפנקת אותו יתר על המידה וכתוצאה מכך הוא מנצל אותה לראה כגון: קניית מתנות ללא סוף , סחיטות , פניה אליה בצורה לא יפה כמו מייד תתני לי , מייד תביאי לי , אם לא תקני לי לא אלמד , לא אעשה שעורים וכו"י . אני קצת יותר קשוח אליו ועומד על שלי ולכן הוא באופן טבעי הוא מתקרב אליה יותר מאשר אלי . לאישתי קשה כנראה לעמוד על שלה והילד מנצל זאת לטובתו כמובן וכל זה גורם לחיכוכים בינינו עד כדי מריבות בנושא . אתן לך דוגמא : הילד לא רצה להכין שעורים וכתוצאה מכך החלטתי לקחת לו את המשחק שקניתי לו למרות שהוא הבטיח שתחילה יסיים שעורים ואח"כ ישחק אחרת הכנת השעורים נגררים עד 10 בלילה , כמובן שאסרתי עליו לראות טלביזיה בחדרו , האם ידעה זאת . ביום למחרת כשהגעתי הביתה הילד צפה בטלבזיה בסלון ובמבט לגלני הסתכל עלי , הנה למרות שאסרת עלי לראות בחדרי אני רואה בסלון . בקיצור שנינו אני ואשתי חושבים אחרת . בנושא הגבולות שיש להעמיד לילד . הילד מצליח למרוח את אשתי כפי שמורחים מרגרינה על לחם , היא לא עומדת על שלה . מי לדעתך צודק בגישת החינוך , האם לפנק את הילד זו השיטה או קצת להיות קשוחים אליו ולשים לו גבולות זו השיטה . מענין שלאחר שלקחתי לו את המשחקים הוא הכין למחרת את השעורים כפי שציפיתי ממנו ואף הסכים לקרוא ספר יחד איתי וזאת כמובן שידע שאצלי אם לא יעמוד בתנאים לא יוחזרו אליו המשחקים. מחכה להצעתך . תודה

בקר טוב משה, אני לא רוצה לקחת את התשובה שלי למקום של מי צודק. אני חושבת שאם ננסה לראות את המערכת המשפחתית כשלמה ולא כחלקים חלקים של צודק מול טועה זה יעזור לכולם ובמיוחד לילד. יש כמה דברים שהעלת בשאלה: א. הצורך בגבולות - אחד הדברים היותר חשובים בקשר בין אנשים בכלל ובקשר הורה ילד בפרט הם הגבולות.נכתב ונאמר כ"כ הרבה בנושא (גם כאן בפורום) שאין הרבה מה להוסיף. אני כן אחזור על זה שלילד שלא התנסה בגבולות קשה להתמודד עם "העולם" מהסיבה הפשוטה שבכל מסגרת - גן,ביה"ס,צבא,עבודה... יש גבולות שאמורים לעמוד בהם ואי עמידה בהם גוררת ענישה/סנקציה... ילד שלא הורגל לשים לעצמו גבולות או לקבל גבולות יתקשה להסתגל למסגרת ולגבולותיה יותר מאשר ילד שהורגל להם. אני לא מכירה הרבה גישות חינוכיות הדוגלות באי הצבת גבולות . ב. יחס בנך לאשתך - אני מבינה שקשה לך לראות את התנהגותו כלפי אישתך,אבל,צריך לזכור שמדובר באישה בוגרת שבחרה לעצמה דרך שבה כפי הנראה היא מרגישה בנוח וגם אם מי מאיתנו חושב שהיא טועה,זכותה. יתכן שהיא מתנהגת כך לבנכם כדי לפצות אותו על מה שהיא חושבת כיחס קשוח מדי מצידך ? יתכן שאם תנסו כל אחד מכם לזוז צעד או שניים לכוון הגישה של השני,ולא תדרשו שהשני ינהג כמוכם,תצליחו להגיע לפשרה ? ז"א,היא תקשיח במעט את עמדתה ואתה תרכך במעט את עמדתך? ג. ערעור על סמכות - בין אם זה אתה מערער על סמכותה של אישתך ובין אם היא מערערת על סמכותך (כמו במקרה הטלויזיה),מי שיצא הכי ניזוק מזה לטווח הארוך הוא בנכם. הוא ילמד (אם הוא לא למד עד עכשיו) לתמרן בינכם,לעשות מניפולציות וכו' וסביר שיקח איתו את הסגנון הזה לעוד מע' יחסים ויסבול מכך (אף אחד לא אוהב בעבודה/צבא... את המניפולטור,את המלשן...). בנוסף יש בזה מסר מאוד "לא נכון" - עושים צחוק מאבא/אמא .זה נותן לילד עמדת כח שלא מתאימה לא לגילו ולא למעמדו בבית. אם בגיל 8 הוא משיג מה שהוא רוצה ועושה צחוק מההורים מה יהיה בגיל 16? מי אז יגיד לו אם ללמוד או לא,אם לעשן או לא...? לסיכום, ברור שהיה עדיף ששני ההורים יהיו בגישה דומה וישדרו לילד מסר אחיד (מונע בלבול,מניפולציות,"תחמנות"..) שיכלול בתוכו גם כמה גבולות. אבל מכיוון שאתם לא מסכימים בגישתכם אני הייתי מציעה לפחות לנסות להגיע לאיזשהו אמצע כשכל צד עושה איזשהם ויתורים,על מנת לעזור לילדכם. דבר נוסף,גם אם אתם לא מסכימים עם גישתו של האחר וגם אם יש לכם ביקורת על מהלך כזה או אחר,כבדו את האחר ואל תגרמו לילד לראות את ההורה כבדיחה.ז"א,אם אישתך הרשתה משהו ,למרות שלך זה לא נראה,כבד את זה והפוך,אם נתת עונש שאשתך תכבד. אל תגרמו לילד לעשות קואליציה עם הורה אחד נגד ההורה האחר. כמו כן תמיד ישנה אפשרות של פניה ליעוץ על מנת לבחון יותר לעומק את מע' היחסים בבית ולהגיע לעמק השווה. אני ממליצה לנטוש את הגישה של מי צודק,זה לא יביא לפתרון,סביר להניח שזה רק יביא לריחוק גדול יותר. וכמו הרבה מצבים בחיים,גם בהורות זו לא תמיד שאלה של נכון ולא נכון. מקווה שהצלחתי לעזור קצת. שיהיה שבוע נעים ונטול מחלוקות, מור.