ילדה שהגיעה לא מוכנה לכיתה א'

ילדתי בת 6וחצי הגיעה לכיתה א' השנה לא מוכנה ריגשית ולא מוכנה מבחינה מוטורית. היא קיבלה בגן טיפול ריגשי ומעט טיפול ריפוי בעיסוק בגיל 5. לאור זאת יש הרבה התעללויות בה והיא די בודדה בבית ספר גדול שבו כ-600 תלמידים ו40 מורים. הילדה דחויה בכיתה שלה. ומתנכלים לה מכל בית הספר. פניתי לבית הספר מס' פעמים אך הם לא עושים בנדון כלום. נראה לי שמקומה לא שם. כיצד נראה לך אפשר לטפל בה. האם יש דרך להחזיר אותה לגן ולתת לה זמן נוסף להבשיל?

צהריים טובים, הילדה כבר בוגרת, כך שאפשרות של שהות בגן בלתי אפשרית. עם זאת הייתי שוקלת ברצינות מעבר לכיתה קטנה. במקביל חשוב לסייע לילדה בבית מבחינה לימודית ורגשית על מנת שתוכל להשתלב היטב בשנת הלימודים הבאה בברכה אלמוג

זה דבר שצריך לדעת. שנית, אין שום הצדקה להתעללות בכל מצב שהוא, ועל בית הספר לטפל בבעיה מיידית. להעמיד במקום ולהעניש את הילדים המתעללים. הביני, שאין זו בעיה של הילדה הסובלת מבעיה מוטורית או רגשית, אלא של הילדים שהם חסרי חינוך או אף בעלי בעיות בעצמם, בעיות שצריך לטפל בהן. קושי מוטורי לדעתי אינו מצדיק התעכבות בגן. ניתן להסתדר בבית הספר גם ללא יכולת מוטורית גבוהה, בתנאי שהילדה מקבלת עזרה, למשל, אם לא מספיקה להעתיק, עליכם לדאוג לצילום החומר ועוד. כמו כן יש לקחת לטיפול כי אין זה עניין של "הבשלה". מה שלא יטופל, לא ייעלם. לגבי הקשיים הרגשיים, ילדים רבים מוגדרים כבעלי בעיה רגשית. אני אישית לא קונה את זה מהר, לרוב ובמיוחד כאשר קיימת גם לקות למידה. חשוב להבין שבמצבים שונים של לקויות למידה ישנם מאפיינים התנהגותיים שהם חלק מהלקות ואינם בעיה רגשית. לחלופין, יש מצבים של קווים אישיותיים חזקים הנראים בטעות כחוסר הבשלה. בשני המקרים להחזיר לגן לא יועיל. אם תסבירי באופן ספציפי מה הבעיה הרגשית שאת רואה, יהיה אפשר להתייחס יותר במדויק ולהעלות השערות האם מדובר בעניין רגשי או לא ומה יש לעשות.