חסר אונים

שלום רב, אני בן 27, סטודנט שנה א' לתואר ראשון. לתואר הראשון התקבלתי לאחר דרך ארוכה של שיפור בגרויות ושני פסיכומטריים ואין סוף הוצאות ע"מ להתקבל לאוניברסיטה. מגיל צעיר אובחנתי כבעל לקות למידה., אך מעולם לא אובחנתי כסובל מהפרעות קשב וריכוז (פשוט כי לא עשיתי את המבחנים הדרושים לכך) לפני כשנתיים עשיתי אבחון מת"ל לקראת פסיכומטרי. שם אבחנו דיסקלקוליה. בקיצור, קיימת תופעה, מאוד מאוד מאוד מתסכלת עוד מאז התיכון אשר בה מידת ההשקעה שלי לצורך למידה לקראת מבחן לא תואמת את התוצאה הסופית. כיום, באוניברסיטה זה עוד יותר גרוע. אני לומד המון שעות ומשקיע אין סוף מאמצים ומקבל ציונים סביב ה70. מדובר בתחום לימודי מדעי החברה. בקיצור אני ממש חסר אונים. זה ממש מאכזב וזה כמובן משפיע על מידת המוטיבציה ומצב הרוח הכללי. מה עליי לעשות? האם כדאי לשקול לקחת ריטלין? (למרות שאני די מפחד מהתרופה הזאת..) על תושתך אודה מאוד!!!!

ניר, לילה טוב תודה רבה על הכנות והשיתוף בפרטים לא פשוטים. על מנת להשיב על שאלתך בצורה הטובה ביותר אני צריכה לראות את האבחון שלך. עם זאת, בנוגע להפרעות קשב חשוב שתדע כי בכל רגע שבו אינך מטפל בהן אתה פוגע בצורה קשה באיכות חייך, ולא רק בתחום הלמידה. מדובר ביכולת לקרוא ספר, לראות סרט טוב ולהנות לאורך זמן מבילוי הדורש ריכוז. ריטלין היא אחת התרופות הותיקות בשוק, מעל 30 שנה, היא בטוחה יותר מאקמול, ולבעלי הפרעת קשב היא מועילה במידה רבה מאוד. הסכנב בשימוש בריטלין היא לאדם שאינו זקוק לתרופה, אך בהחלט לא במקרה שלך. פנה לרופא המשפחה , פנה לנוירולוג והתייעץ , אך אל תפגע בזכותך להצליח בגלל דעה קדומה. בהצלחה אלמוג

הי נאווה! ראשית אני מודה לך על המענה המהיר!!! שנית, עזרת לי מאוד!!! תשובתך עזרה לי לקבל ביטחון בעניין הריטלין. מזה זמן רב אני מודע לקשיים אובייקטיבים שמעולם לא זכו לטיפול ממשי הולם (פרט למתן הקלות במבחנים אשר משמשות כמכבאות שריפות, אך לא היה פתרון לשורש הבעיה). לפי תשובתך נראה כי את מגלה עניין רב בתחומך, איכפתיות ואמפתיה אין קץ! בהתאם לכך אני מרשה לעצמי להבטיח לך שבהחלט אפנה לנוירולוג, וכמובן אשמח לעדכנך בהמשך! תודה תודה ושוב תודה! את עושה מצווה גדולה לאנשים במצוקה! ניר.