מצב של יאוש כללי, וחוסר אונים
דיון מתוך פורום לקויות למידה
שלום. קצת פרטים לפני: כיום אני בן 28 בגיל צעיר מאוד גילו שאני לקויי למידה (ותאמת שדי היתי מוזנח בנושא) בבית הספר תמיד היתי שקט ומפוחד בשעורים חלילה המורה תבקש שאני אקרא קטע מספר זה או אחר מול כל הכיתה, תמיד נכשל במבחנים והרגשתי "אפס" גדול. בגרות אין ,אבל כן התחלתי ללמוד יג ו-יד לתואר הנדסאי אלקטרוניקה וברור שלא סיימתי. אנגלית מזה 28 שנה שאני מנסה ללמוד לשנן בראש לנסות לזכור מילים מנסה לקרוא יום יום שעה שעה אפילו בחלום ועדיין יש לי ידע של חודש וחצי, פשוט לא ניכנס וזה משגע אותי יש לי חוש טכני מאוד חזק לדעתי , כמו כן כל חיי אני עובד בחברות היי טק (אבל לא בדברים הבאמת מעניינים) ופה מתחילה הבעיה האמיתית. כיום אני עובד בחברה מאוד טובה מאוד צעירה ומאוד מעניינת אבל הם כבר מתחילים לדרוש ידע (מסביבי כולם מהנדסים) מה שגרם לי להתחיל להבין שבלי למודים אין לי עתיד, עשיתי שוב מבחן לבדיקת ליקוי הלמידה שלי עדין אין תשובות(לדעתי הלקויי שלי מהחריפים שיש) ואני עדיין לא רואה את עצמי מתקבל ללימודים ושלא נדבר על פסיכומטרי שפשוט אין מצב שאני אעבור מבחן כזה, ובמידה וכן אני מתקבל ללימודים בצורה זו או אחרת איך אני בידיוק אמור ללמוד אם אני פשוט לא מצליח ללמוד או לזכור חומר שנילמד לפני שניה ,עם כל הרצון הטוב שיש לי? נ.ב ממש השבוע קראו לי לשיחה אצל המנהל שביגלל היכולת תקשור המיילים באנגלית שלי ושביגלל אין לי ידע בסיסי במקצוע ועוד כמה סיבות שסובבות את הביטחון העצמי הירוד שלי (וכל מה שכלול מסביב) כניראה ששבוע הבא אני הולך לקבל מכתב פיטורים השאלה היא מה ההית ממליצה לי לעשות למי לפנות האם יש טעם ביכלל לנסות ללכת שוב פעם לימודים? תודה מראש
לילה טוב, לילה טוב, ברוך הבא לפורום שלנו. ראשית, אני שמחה לשמוע שאתה מטפל בעצמך. אבחון הוא הצעד הראשון לכיוון פיתרון הבעייה. ברגע שתוצאות האבחון יהיו לפנינו ניתן לבנות תוכנית עבודה טובה, שתעקוף את הקשיים שלך ותאפשר לך להתמודד עם למידה. לדעתי, כדאי להתמודד לפחות עם חלק מן הבגרויות על מנת לצבור ניסיון והוכחה לעצמך שאתה באמת יכול. לימודים גבוהים הוא יעד שניתן להגשים אם רק תחליט שאתה באמת רוצה. אני לא אומרת שיהיה קל או פשוט, אבל בהחלט מאמינה בהתמדה ועבודה משמעותית בתחום האמונה העצמית. במילים פשוטות: כל אחד יכול! בהצלחה.
ראשית תודה רבה על התשובה המהירה את עושה עבודת קודש. בקשר לבעיה שלי. אני מלא רצון לצאת עם תעודה ואני יודע שזה הולך להיות מאוד לא קל אבל אני מודע גם ליאוש שסורר אצלי ומשם באה הפניה לדרך העצלות וחוסר העיניין מהר מאוד (כמו כל דבר אחר בחיים שהתחלתי ולא סיימתי), האם אני צריך בנוסף טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי לדעתך? שוב תודה