הפרעות אכילה

היי הילה! שמי א.ב (שם בדוי, כמובן) ואני מעוניין בעזרתך. קראתי את מכתבך, אשר ריגש אותי מאוד, והאמת קל לי להתחבר אליו. יש לי חברה כבר 5 שנים, אשר אני אוהב אותה מאוד, אבל היא כבר כ-4 שנים לא מפסיקה להקיא (הייתה אנורקסית ועכשיו בולמית, בגלל טראומה ששני חברים שלנו נפטרו בגיל צעיר, זה מה שהיא מספרת לפחות). כל הזמן היא אומרת שהיא מפסיקה , אבל זה חוזר וכמובן, שהיא לא מפסיקה! אני רוצה לשים לזה סוף בכל מחיר!! למי לפנות? מי יוכל לעזור לה? דיברתי איתה והיא פתוחה לעזרה פסיכולוגית/ נפשית. יש איזה מוסד (בי"ח) אליו אני יכול לפנות? (אין צורך באשפוז בכפייה). תודה רבה - מחכה לתשובה מהירה.

לא.ב אני מציעה לך אחת שמבינה קצת תנסה ללכת איתה תנסה לבין אותה כי אני יודעת שאם אחת או אד מחברי היו עושים לי את זה הייתי כועסת מאד!!! אולי תנסה לעודד אותה שוב לטיפול?? כי אני יודעת מנסיון אחרי שחברותי "גילו"(אני אמרתי ברור אני לא) הן ניסו לעשות משהו אבל אח"כ התרחקתי ממאד והיום אני לא מדברת אתן ואני בכלל לא בקשר אתן אני מציעה לך לדבר ולנסות ואולי לערב את ההורים או משהו תנסה אולי להיות החבר הטוב כי אח"כ החברות תהרס אני יודעת את זה ואפילו אחרי ההחלמה היא אולי לא תרצה להיות בקשר איתך אבללל לעומת זאת מעדיף שתכעס מאשר שתראה אותה אח"כ בבית העלמין אני יודעת אפילו מנסיון אחרי שסבתא שלי מתה מאנורקסיה ובן דוד גם מת מאנורקסיה וכל האחים ואחיות שלי יש להם גם הפרעות אכילה אנורקסיה\בולמיה ואחד מהם היה המצב קריטי של תת משקל וכמעט אישפוז ואותי זה לא מנע כל זה היה רקע שאולי תנסה משהו אחר אולי תדבר עם פסיכולוגית שתנסה אל תקח את זה בידיים שלך וכמו שאני אומרת היום לידידים שלי (שאני עדין בקשר איתם) אתם לא צרכים לרפא אותי אלא הנוכחות שלכם איתי עוזרת לי שלך דניאלה מקווה שעזרתי:) יום נעים

הדפוס הזה מוכר לי.. זה שהיא אומרת שהיא מתכוונת להפסיק .. היא באמת מתכוונת לזה .. ורוצה בזה .. רק פוחדת פחד מוות להפסיק את זה ...מעבר לזה שזה גם משרת אותה באופנים מעוותים אמנם.. אבל נותן לה תחושת סיפוק.. אשליה על מה שהיא ממזמן איבדה במסגרת האנורקסיה. הצרה הכי גדולה היא שזה הופך להיות התמכרות במיוחד אם מדובר בשנים של מחלה ובמיוחד אם זה התחיל מאנורקסיה... בדכ הפרידה מאנורקסיה מסבכת את כל העניין...ובמיוחד אם הטיפול לא ממש אנטנסיבי ולא ממש נוגע בהבנה שאם עולים במשקל אז לא נפתרת הבעיה שכן טעות לחשוב שהיא נעלמת בעקבות השלמת משקל חסר.. הבעיה הזאת לא קשורה במשקל.. כשהמשקל החסר הושלם שם מתחילה הבעיה... שם היא נאלצת להתמודד עם מה שמלכתחילה יצר את הבעיה וזה קשה מנשוא.. אז הבולימיה נכנסת .. היא בולעת .. מסרבת להרגיש ומקיאה ומסיימת בלי להרגיש כלום... היא אפילו לא יודעת מה הבעיה.. או שכן בהדחקה... אני במצבים האלה ממליצה על אשפוז.. זה פועל מצויין במצבים של בולימיה.. או במצבים אקוטים שאין ברירה וזה נשמע מצב כזה לא לתלות את כל הטיפול באשפוז.. אחכ אחרי תקופה ממושכת של גמילה להמשיך במסגרת טיפולית טובה מחוץ לכתלי בית החולים אפילו בשילוב תחומים אלטרנטיביים .. הכל אמור מאוד לעזור.. ולהוציא אותה מהדבר הזה !!!.. העניין שצריך להבין שהטיפול ממושך.. אין כאן הוקוס פוקוס.. זה מסע של מינימום שלוש שנים אם הטיפול טוב ויעיל לפני כן חייבים לעצור את ההקאות ואני לא מכירה שום טיפול חופשי מחוץ למסגרת בית החולים שהצליח לעשות את זה ... אלא אם כן היא מסכימה להתנסות בקינסיולוגיה מוח אחד..שיטה מורכבת מאוד ויעילה מאוד אבל הוליסטית מראש אני יודעת שתהיה לה התנגדות כי בכל מקרה באופן אישי זו שיטה שהוציאה אותי מכל הסבך הזה אבל מתנגדים לה מאוד בגלל שהיא לא מובנת ולא מוכרת שכן תכלס עובדתית היא פועלת.. ולא רק בתחומים של הפרעות אכילה מאחר וזה המצב ואני בספק אם היא תרצה להתנסות בכך.. טיפול של בית חולים ישמע לה הגיוני יותר... מוצלח יותר וגם אפקטיבי. שוב .. אלא אם כן היא מתחייבת לעצור את זה לבד.. אני בספק אם תצליח אני יודעת שבתל השומר יש מחלקה לבוגרות לטיפול בהפרעות אכילה.. מחלקה טובה ... שווה לפנות בהקדם ולתאם פגישה .. מעבר לזה אם היא מעוניינת לשמוע קצת יותר... מומלץ שהיא תפנה אלי כי אחרי הכל היא זו שהולכת או לא הולכת לקבל טיפול .. לצורך העניין הידיעה שלך לא תשנה את המצב היא זו שצריכה לחפש ולשמוע קצת יותר.. ולעשות ברמה מעשית למען ההחלמה שלה וזה עניין של מוכנות רצון כוונה ואמונה שהיא יכולה להחלים זה בידיים שלה.. כמה שזה עצוב בשבילך יהיה לשמוע... היא זו בלבד שתחליט אם היא רוצה לצאת מזה או לא.. ואתה לא תוכל לעשות מאומה.. זה החלטה שלה .. מומלץ ללוות ולתמוך ולאהוב ללא תנאי.. זה הכי טוב לעשות במקרים האלה... מהצד שלך זה קשה מאוד.. אם היא פרויקט בשבילך ואתה אוהבת אותה ורוצה להשיאר איתה ויש שיתוף פעולה אתה יכול ללכת למפגשים במסגרת תל השומר או איכילוב או כל מסגרת טיפולית אחרת בהפרעות אכילה.. יש קבוצות תמיכה לאנשים המקרובים לאלה שסובלים מהפרעות אכילה וזה מומלץ וזה חשוב יש גם בתל השומר.. וזה לעיתים מאוד משפיע לטובה.... יום טוב... הילה :-)