מבולבלת

אני עף סף שיגעון, התקף חרדה אם תרצו לקרוא לזה ככה. אני לא חושבת שאני מתאימה לקהילה הזאת, אבל מסתבר שכל השאר כן. ההורים שלי חושבים שיש לי ה]רעות אכילה, או אם לקרוא לילד בשמו 'אנורקסיה', כמו שאמרתי כבר אני עצמי לא בטוחה מה יש לי, אני מודה שאני לא אוכלת כמו שמצופה ממישהי בגילי ואם לומר את האמת גם המשקל שלי לא בדיוק תקין בלשון המעטה, אבל מפה ועד להיות אנורקטית הדרך עוד ארוכה. אז אני אעשה קצת סדר בכל הבלבול הזה שאני מעבירה מהראש לפורום, אליכם. בכל מקרה הציבו לי אולטימטום- מצידם שאני אפסיק לעבוד, הם כמובן ישלמו על כל ההוצאות וירשמו אותי לחדר כושר, שם אני בעצם אמורה לפרוק את ה'שגעונות' שלי לגבי רזון, כל זה כמובן שאני יאכל מינימום של 1000 קלוריות ביום (תפריט מדוייק כל יום וכמובן שאהיה חייבת לאכול מולם ) ואגיע למשקל יעד שהם הציבו לי אני לא מוכנה לזה עדיין, אני לא חושבת שאני חולה מספיק או רזה מספיק כדי להתחיל סוג של 'שיקום', טוב לי ככה זה עושה אותי מאושרת, אבל אין פחד גדול יותר מאישפוז בכפייהץ אז אני מניחה שאין לי יותר מידי ברירות. אני לא יודעת אם כל החפירה שלי איך שהוא קשורה לקהילה, זאת גם מין הסתם הפרסום הראשון שלי פשוט הייתי חייבת לפרוק ובאמת לא ידעתי איפה. אז תודה בכלל מקרה(

אני רק רוצה להוסיף כדי לתת קצת רקע. גיל;20 גובה;1.63 משקל;42-41

קרן אור יקרה. לפי הנתונים שצרפת את בתת משקל. לא פלא שאת חשה בלבול וחרדה. אנורקסיה היא מחלה שפוגעת גם בגוף ובנפש ועלולה ליצור בשניהם נזקים לטווח ארוך. הורייך צודקים לחלוטין בדאגה שלהם. כאשר תהיי לאם באחד הימים תוכלי להבין זאת טוב יותר אך את יכולה פשוט לשים את עצמך בנעליים שלהם ולחשוב כיצד הם רואים את העניין. אני מאד מקווה שמה שהם מציעים זה מספיק ולא יהיה צורך בטיפול במסגרת אישפוזית. בכל מקרה אתם חייבים להתייעץ ולהיות במעקב של איש מקצוע מתחום הפרעות האכילה. הפרעות אכילה לרוב לא חולפות מעצמן וצריך לטפל בהן ברצינות. כמו כן צריך לטפל בתשתית של הפרעות האכילה שהיא ככל הנראה קשורה לקשיים רגשיים לא מעובדים. המון הצלחה, רן