תקופה קשה

בתקופה האחרונה בעקבות החגים אני נודדת מחוסר אכיח=לה אכילה מרובה ואח"כ לא הכי מרגישה טוב. שרויה בהמון מתחים בעקבות מה שקורה לי בחיים כרגע. אני עובדת בבית ספר ומצד אחד נחמד לי , מצד שני כל הזמן מרגישה שמסתכלים עליי ונורא קשה לי עם זה משתדלת לא לחשוב על כך אבל יש לי לפעמים התקפי אכילה ואז מתחרטת ומתביישת. אני נחשבת רזה אבל מרגישה שמנה כי האכילה שלי לא מאוזנת וגם יש המון לחץ נפשי בעקבות התפקיד בעבודה.

עוד בולמוס, איבדתי קצת שליטה, עוברת כל מיני דברים מבחינה חברתית לא קלים ואח"כ אוכלת.. פוחדת להידרדר לחזור למצב של המשלשלים, אבל לא מצליחה להשלים עם כל מה שאכלתי.. קראתי בספר "נשים אוכלות את עצמן" של מירה דנה ומרילין לורנס על בולימית שנותנת תיאור של מהלך הבולמוס שלה ואומרת לעצמי אני לא מתנהגת ככה, זה לא מה שאני ונורא מפחדת להגיע לשם פעם הייתי זוללת ונוטלת משלשלים היום כבר לא.. אבל יש ימים שנורא קשה לי עם האכילה ויש התקפים שאני יודעת שהם מאכילה רגשית ולא מרעב.. קשה לי לבד ובגלל העבודה הקשה שלי קשה לי להקדיש זמן לטיפול קצת מיואשת כל טיפול עולה מלא כסף ובעבר הייתי חוזרת לאכול אחרי השיחות כאילו אין מוצא..

אמה יקירתי אין לך במה להתבייש את חולה כמו בכל מחלה אחרת אנחנו לא מתביישים אלא מקבלים טיפול וגם פה כדי להירפא את חייבת טיפול לנפש כדי להתמודד עם הפחדים והבעיות והקשיים וכדי ללמוד לקבל ולאהוב את עצמך מחדש. לכי לטיפול זו לא בושה. אני מבטיחה לך שתודי לי כי תקבלי את החיים שלך והביטחון שלך בחזרה מתנה.