מיניסקוס- קרע נוסף או לא?

ד"ר אסא לב- אל, שלום רב! מכתבי אולי יהיה ארוך מן הרגיל, ויעסוק בשני מישורים הרפואי- קליני, והמשפטי. (אתך הסליחה) יש לי עבר רפואי עשיר הקשור לקרע במיניסקוס שנמשך כבר כמעט שנתיים, והרשה לי לכתוב לך כיצד התנהלו הארועים(אני אשתדל לתמצת ולקצר) בתאריך 19/11/00 בעת שהותי בארה"ב (לאחר טיול תרמילאים ארוך) התכופפתי להרים דבר מה , תוך כדי קיפול הרגליים אל תנוחת ישיבה (הישבן נוגע בעקבים), זזתי טיפה ימינה תוך כדי ושמעתי "קנק" רציני מברך ימין, וכאב חד. כשהתרוממתי ראיתי שטיני יכולה ליששר את הרגל, משמע שהברך "ננעלה". לאחר בירורים ופגישה אצל אורטופד ספורט אמריקאי, נאמר לי שיש לי קרע "במידיאל מיניסקוס" ושאזדקק לניתוח- אורתוסקופיה. חברת הביטוח הרפואי לא אפשרה לי להנתח בארה"ב ואלצה אותי לחזור בטיסה לארץ כשהברך עדיין "נעולה", ואינני יכולה ללכת (במקרה הטוב הייתי מקפצת על רגל שמאל עד שהייתי מתעייפת). 28/11/00 נחתתי בישראל ולאחר מספר ימים הגעתי לאורטופד באיזור אשקלון, אבחנתו הייתה קרע במיניסקוס המדיאלי ושיש לבצע ארטוסקופיה- במיידית. לאחר בירורים רבים המליצו לי להינתח בבית החולים "קפלן", אצל אורטופד מומלץ, ועל מנת לקדם את התור לניתוח בבית החולים ייעצו לי לגשת אליו קודם כל באופן פרטי. כך היה ואבחנתו הייתה אותה אבחנה כקודמיו, הבעייה הייתה שניתחו אותי רק בתאריך 10/01/01 כלומר עברו כמעט חודשיים מהיום שהברך "ננעלה". עברתי את הארתוסקופיה, בה בוצעה כריתה של חלק מהמיניסקוס המדיאלי, לאחר 10 ימים הגעתי לביקורת שם ננזפתי שאינני הולכת על הרגל (הגעתי עם כסא גלגלים, הברך עדיין נפוחה מאוד ואין ביכולתי לישר או לכופף אותה) אותו אורטופד אבחן גם הגבלה חמורה ביישור ובכיפוף, ושעצם הפיקה נמוכה יותר ואף נשלחתי לטיפולי פיזיותרפיה. בביקורת הבאה בתאריך 15/02/01 הוזרקו לי סטרואידים(קורטיזון) לברך על מנת לשחרר את הפיקה היא הייתה "תקועה" וכל תזוזה שלה כרוכה בכאבים רבים. יומיים לאחר הזרקת הסטירואידים התנפח לי הגרון מתחת לגורגרת, (בעברי סבלתי מחוסר פעילות בבלוטת התריס וטופלתי באלטרוקסין, לאורך שנים המחלה הייתה "שקטה" ודאגתי לערוך בדיקות דם 2 פעמיםבשנה על מנת לראות שאין החמרה ורופא המשפחה הוריד לי את מינון הכדורים, עד שלא נזקקתי להם יותר.) ומסתבר שבלוטת המגן שלי התנפחה מאוד והמחלה של חוסר פעילות בבלוטה התפרצה שוב (ובגדול הערכים היו 13.5 בערך). שבתי לעוד ביקורת ב- 15/03/00 חל שיפור בטווח התנועות עדיין פיקה נמוכה והמלצה להמשך פיזיותרפיה אינטנסיבית. וכך היה. בקשתי מהאורטופד שישלח אותי לבדיקת m.r.i. היות ועדיין יש לי "קנקים" ולפעמים "נעילות" של הברך. בתחילת אפריל הדרדר מצבי בטיפולי הפיזיותרפיה, הגעתי כבר לשלב בו התחזק שריר 4 הראשים וטווח גדול יותר של תנועות , הרמתי משקולות של 3-3.5 ק"ג, אך פתאום תקפו אותי כאבים חזקים מאוד ולא יכולתי להרים יותר מ- 0.5 ק"ג. לאחר התייעצות עם המטפל העברתי מכתב לאורטופד ואת חוות דעתו. עוד בקורת נערכה בתאריך 19/04/01 לאחר 3.5 חודשים נאמר לי שפתחתי תופעה של "אינפרה פטלרי קונטרקטרור סינדרום", חל שיפור במידת המובליות של עצם הפיקה ובטווח התנועות. הומלץ המשך פיזיותרפיה ועוד זריקת סטרואידים אחת, אותה כמובן סרבתי לקבל היות וסבלתי קשות מחוסר האיזון של בלוטת המגן, ולא רציתי להחמיר את מצבי, למרות שאני טענתי שיש קשר ישיר בין בלוטת המגן, הזרקת הסטרואידים, וההתפרצות המחודשת, אותו אורטופד טען שאין שום קשר "ושאני סתם מבלבלת את המוח"... בשלב זה באותה בקורת בקשתי שוב מהאורטופד שישלח אותי לבדיקת m.r.i , היות ועדיין הפיקה הייתה "תקועה", היו לי המון "קנקים" מהברך ועדיין לפעמים היא הייתה "ננעלת". אותן תופעות שלפני הניתוח להן לא ייחסתי חשיבות רבה, הרי לכולנו יש "קנקים" בברך מדי פעם. כמובן שהאורטופד סרב בכל תוקף, התעצבן שאני לא מסכימה עם האבחנות שלו (הרי מי אני שיערער על החלטתו...) וטען שזו רק בעייה של חיזוק שריר ה- quad (ארבעת הראשים) הוזמנתי לעוד בקורת בחודש 05/00 אך מכיוון שהרופא היה בחו"ל, לא היה רופא מחליף, ועוד בעיות של תורים לא זמינים הבקורת הבאה התקיימה רק בתאריך 19/07/01 , כלומר 3 חודשים נשארתי ללא כל מעקב של אותו אורטופד מומלץ. לאורך כל 3 החודשים המשכתי בטיפולי הפיזיותרפיה עד שנאמר לי "לכי הביתה, איננו יודעים מה לעשות יותר כי מצבך לא משתפר..." הייתי חסרת אונים ופניתי לפיזיותרפיה באופן פרטי במשך חודש וחצי אך זה לא שיפר את מצבי. לא ידעתי לאן ואיך להמשיך, לכן פניתי באופן פרטי ל 2 רופאים נוספים, הראשון המליץ להמשיך בפיזיותרפיה למרות שהצגתי בפניו מכתב רשום וחתום על יד המטפלים שלי שאינם יודעים מה לעשות ושמצבי "תקוע", אורטופד 2 מבית חולים "ברזילי" באשקלון, לאחר שספרתי לו את כל שהתרחש, לא חשב פעמיים ושלח אותי לבצע מיפוי עצמות רגיל+גליום, וכמובן לבדיקת m.r.i הכל כך מבוקשת. במיפויים לא נמצא ממצא משמעותי ולא היו עדויות לתהליכים דלקתיים/ זיהומיים כרוניים בברך. ההפתעה הייתה בתוצאות בדיקת ה- m.r.i. הכל היה תקין, לא נמצאו נוזלים בברך, רצועות צולבות תקינות וכו... אבל, ואני מצטטת:" המיניסקוס המדיאלי הוסר בחלקו. בפרגמנט הנותר הודגם קרע אופקי (גוף המניסקוס)". אתה בוודאי מתאר לך שהייתי המומה כולי מן התוצאות היות והאורטופד "מקפלן" סרב לבצע את הבדיקה הזו בעקשנות מתמדת ובטענה שהכל היה מאוד ברור בארתוסקופיה ואין סיכוי שהם לא ראו קרע נוסף. האורטופד "מברזילי" המליץ לעבור ארטוסקופיה נוספת על מנת לבדוק פעם אחת ולתמיד אם שכחו בברך עוד קרע. אני לא ידעתי מה לעשות מאחר ואינני רופא והחלטתילחכות לאורטופד "מקפלן" שטיפל בי. 19/07/01 הגעתי לבקורת רגילה. התנהגתי כרגיל והוא בדק את הברך ושוב שמעתי את אותן אבחנות, שוב בקשתי שיפנה אותי לבדיקת m.r.i. אך הוא סרב בכל תוקף , והתייחס אליי בצורה המחפירה את מקצוע הרפואה, הוא אמר לי, ואני מצוטטת:" אם בדיקת m.r.i. זה מה שיעשה אותך מאושרת בחיים, אז אני אשלח אותך לבדיקה , אינני חוסך לקופה את הכסף..." בשלב זה מן הסתם הייתי המומה מהיחס המגעיל שלו, ואמרתי לו שברצוני להראות לו "עד כמה אני מאושרת בחיים" ונתתי לו להתבונן בתוצאות של המיפויים, ובתוצאות של ה- m.r.i. את הצילומים עצמם לא הבאתי כיוון שהוא סרב לי בכל פעם, הוא מאוד התעצבן על הממצאים שנתגלו וטען שזה לא יכול להיות שהם שכחו עוד קרע , ושכנראה יש טעות אופטית בצילומים עצמם, ושקרוב לוודאי שמפענח התצלומים התבלבל, "וזה רק קשקוש לא ברור"... הוא דרש ממני לחזור אליו בעוד שבוע עם התצלומים עצמם(לפתע פתאום לא הייתה שום בעיית אין- תורים פנויים...) וכך עשיתי. היה לי ברור מאוד שאותו אורטופד יאמר לי שאינו רואה כל ממצא משמעותי בצלומי ה- m.r.i. ושכמובן אין שום קרע נוסף. וכך היה. הוא לא מצא שום ממצא מניסקלי בבדיקה פיזית שבצע בברך, אך אמר שכדי להסיר כל ספק הוא מוכן לבצע ארתוסקופיה נוספת אם ארצה בכך. הוא השאיר את ההחלטה בידיי (משום מה) אך אני שבתי וטענתי שאני אינני רופא ושעליו להחליט אם יש לבצע עוד ניתוח שכזה או לא. נתקלתי שוב ושוב באותה תשובה שההחלטה היא שלי. אני כמובן מהרגע שעזבתי את בית החולים "קפלן" גם לא שבתי אל אותו אורטופד עד עצם היום הזה. אינני מבינה עד עכשו כיצד הוא ציפה שאני אקבל החלטה כזו. חזרתי שוב אל אותו רופא מ"ברזילי" , כמובן שוב באופן פרטי כדי להתייעץ מה עושים עם הברך שלי. הוא המליץ לי לקנות ברכייה מיוחדת שתתמוך בפיקה וכך עשיתי, וגם טען שעליי לעבור שוב ארתוסקופיה, אך על מנת להיות בטוח הוא הפנה אותי (שוב באופן פרטי) אל פרופסור מסויים מאוד העובד בית חולים"בלינסון". הגעתי אליו בתאריך 17/10/01 אבחנתו הייתה: עדיין יש הגבלה בכיפוף וכאבים, יש הנמכה וסיבוב פנימה של הפיקה הימנית ברגל הפגועה שגורמת גם לרגל השנייה לבסתובב. לגבי הקרע הוא טען שאכן קיים קרע נוסך אך לדתו הוא אינו משמעותי ואינו דורש התערבות ניתוחית. הוא המליץ ללכת עם הברכייה המיוחדת, לרדת במשקל (אינני אדם שמן אך כמובן שהעלתי כמה ק"ג גם כי לא יכולתי לבצע פעילות גופנית וחוסר הפעילות בבלוטת המגן גם עשה את שלו), לנעול נעלי ספורט ולרכוש מדרסים טובים לנעליים (מה זה קשור לברך?) והמלצה למעקב לפי הצורך. (צורך של מי? ואצל איזה רופא , שכן נשארתי ללא רופא מטפל...) אני נותרתי מבולבלת מאוד, חסרת אונים, וגם מיואשת מכל המצב. עמדו לפניי 2 רופאים מכובדים הטוענים שיש עוד קרע נוסף באותו מקום, האחד טוען שהוא משמעותי ויש לבצע עוד ניתוח והשני טוען שאין לא כל משמעות ויש להמשיך הלאה. על מנת לשפר את מצב הברך צייטתי לכל אשר הומלץ לי ובצעתי את הכל: רכשתי מדרסים, ירדתי 8 ק"ג, והלכתי עם הברכייה. כל זאת אך ללא הועיל. מאוד פחדתי (ועדיין אני מפחדת) לעבור עוד ארתוסקופיה כי היה לי מאוד קשה "לצאת" מהסיבוך אליו נקלעתי (ההדבקויות, יישור, כיפוף...) החלטתי להשאיר את המצב כמו שהוא ובהמלצת האורטופד "מברזילי", שאמר שכדאי לחכות אולי הזמן ייעשה את שלו. חיכיתי. היום 16/08/02 ועברה יותר משנה וחצי מאז שנפגעתי ונותחתי (10/01/00- ניתוח) הגעתי לאיזה שלב כיום בו חזרתי לעצמי פחות או יותר בכל הקשור להליכה. שריר ארבעת הראשים בצד ימין פגוע מאוד ובכל התקופה הזו אני משתמשת יותר ברגל שמאל, יש לי עדיין כאבים בברך ימין, ה"קנקים " ממשיכים, ולעיתים היא אך ננעלת למספר שניות, ולפעמים מופיעות דקירות חדות. אינני יכולה להפעיל לחץ פיזי על הברכיים- פיקות כי שתיהן מאוד מאוד כואבות, אינני יכולה להתכופף (ולקפל את הברכיים) ולשבת עם הישבן לעקבים, למעשה אני במאמץ רב מתכופפת לתנוחת כריעה לא יותר מזה. כל יציאה/ כניסה למושב ברכב קשה לי, גם השימוש בדוושת המעצור ברכב והפעלת הלחץ על הברך כרוכה בכאבים רבים בברך ימין הפגועה. למעשה כל התנועות שלי מוגבלות, ואני עושה אותן בעדינות רבה. כבר יותר משנה שלא רצתי או רכבתי על אופניים. כמובן שניסיתי לחזק את השריר ההרוס(ועדין אני ממשיכה בכך) על ידי הליכה, רכיבה, שחייה ועוד, אך מהר מאוד גיליתי שאת העבודה עושה רגל שמאל "הבריאה" והיום גם היא מאוד עייפה ויש לי כאבים עזים גם בברך שמאל כתוצאה מהשימוש הרב שלה. האמת שכל היציבה שלי או ההליכה נעשת על צד שמאל שלא נפגע (זה לא נראה לעין למי שלא יודע) לפעמים מרוב מאמץ אני גם צולעת ולאחר 4 שעות "על הרגליים" אינני מסוגלת לעמוד יותר. אני די חסרת אונים ומיואשת, לא ציינתי בתחילה, אך אני בחורה צעירה בת 30 נהגתי להיות פעילה ספורטיבית ואנרגטית (שחייה, רכיבת אופניים, טיולי שטח, ריקוד ועוד) כבר שנה וחצי (עוד 5 חודשים -שנתיים) שאינני חוזרת לפעילות מלאה, ובאיזשהוא מקום נשארתי נכה (ורק אציין שלא קבלתי כל הכרה של נכות מביטוח לאומי- הם נתנו לי נכות צמיתה של 10% רק על הבעייה של בלוטת המגן, על הברך-0%). השאלה הכי חשובה שלי: האם עליי לעבור ניתוח ארתוסקופיה נוסף, לדעתך? (דע לך שאני חושבת לאחר כל הזמן הזה, שעדיין יש לי קרע במיניסקוס המדיאלי ושהוא לא רק מאוד משמעותי ומציק לי, אלא גם נקרע עוד ועוד לאט, לאט עד שיגיע שוב לשלב שבו אקרע אותו לחלוטין והברך "תנעל" אוטומטית שוב, בדיוק כמו שקרה כמעט לפני שנתיים) שאלות נוספות: מהי השיטה הטובה ביותר לחזק את השריר הפגוע? (ניסיתי המון דרכים גם אלטרנטיביות) האם אותו אורטופד מבית החולים "קפלן" פישל איתי? האם יש לי, לדעתך, סיבה לתביעה של רשלנות רפואית של אותו אורטופד? (למרות שכולנו בני אדם שטועים ומפספסים דברים, ורופא הוא לא אלוהים, אך נראה לי שאיתי הוא התרשל מאוד- גם היחס העויין שלו...) אני מודה לך על הזמן שהקדשת לקריאה, ומצטערת על אורכה הרב (קשה לתמצת אירועים של שנה וחצי- שנתיים) אודה לך מראש גם על תשובתך הכנה. תודה. ובאמת מניסיון אישי: "העיקר הבריאות". ביי.