PRK

שלום. אני לפני ניתוח ורציתי לדעת אם כדאי לנתח את שתי העיניים יחד או לנתח אחת ולחכות לתגובה ולשיפור ואז את השניה כך שבמקרה של הצטלקות, זיהום, או איזושהי תקלה לא עלינו לפחות יהיה לי גיבוי של העין השניה שתתפקד. ( יש לי מס' גבוה בערך 8) שנית- קראתי את הכתבה שלך "אפי לייזר, אינטראלייזר ומה שביניהם" ושם דברת על החסרונות שבשיטת ZYOPTIC. למיטב הבנתי, החסרון הוא השינוי שנוצר. כל העיוותים האופטיים המזעריים שנמדדו משתנים ואינם דומים לאלו שנמדדו לפני הניתוח. אם כך, האין כל הניתוחים גורמים לכך.? כוונתי- בכל ניתוח נעשה נסיון לתקן עיוותים אופטיים כאלה או אחרים ונעשה ליטוש בקרנית ש"פוגע" בין אם נרצה או לא, באותם עיוותים אופטיים זעירים, ולכן לעולם לא יהיו דומים לאלו שנמדדו לפני הניתוח. בכלל, כל העניין לא מספיק ברור: למה העיוותים של לפני ואחרי צריכים להיות אותו הדבר ומתי זה בדיוק ה"אחרי" הזה? האם יש עדיפות לפרופיל Q שבמכשיר אלגרטו שכתבת עליו אפילו שציינת שאין הוכחות חותכות לתועלת שבו? למה כוונתך "הוכחות חותכות לתועלת"? האם יש סיכוי שניתוח רגיל יפתור את הבעיה? אשמח אם תנסה לפשט לי את העניין. ותודה על סבלנותך

לירון שלום, כיום מקובל לנתח את 2 העיניים באותו יום. הניתוח מדויק והבטיחות השתפרה עוד יותר בשנים האחרונות. יש מטופלים שרוצים להמתין בין הניתוחים וזה אפשרי כמובן. בשיטת זיאופטיק לא מודדים את המספר ( למשל מינוס 8 ) אלא עשיריות של מספר ואלו שינויים מזעריים שאינם קבועים ולכן אין תועלת במדידה שלהם לפני חיתוך קרנית. אחרי חיתוך הם משתנים וזו טעות לטפל בלייזר לפי הנתונים הישנים. פרופיל Q יעיל תיאורטית. עדיין אין מחקר שמשווה בין טיפולים עם הפרופיל ובלעדיו. לדעתי הוא הגיוני ומומלץ במקרים מיוחדים. בברכה דר' כ"ץ