רכיבת אופניים והבדל באורך הרגליים

(0)
לדרג

הבדל בין אורכי הרגליים משפיע מאוד על רוכבי אופניים. ניסיונות לפצות על הפער עלולים לגרום לפגיעות, אם לא מאבחנים אותו במדויק ומבצעים את ההתאמה הנדרשת

מאת: סאם ח'מיס

שיעור ההבדל בין אורכי הרגליים באוכלוסיה הבריאה נע בין 60% ל-90%. ככל שההבדל גדול יותר, הפיצוי שבא לידי ביטוי בזמן רכיבה על אופניים יהיה משמעותי יותר, ועלול לגרום לפציעות שונות, כמו עקמת נרכשת, צביטה של גידי הירך, כאב במדור הקדמי של הברך, דלקות חוזרות סביב הקרסול וכף הרגל ועוד. פציעות אלו ימשיכו להטריד את הרוכב וימנעו רכיבה מהנה עד שהאופניים יותאמו במדויק לאסימטריה של האדם, או עד שהאסימטריה וההבדל באורך הרגליים יתוקנו אצל הרוכב.

קיימים שני מצבים של הבדל באורך רגליים: הראשון הוא הבדל אמיתי באורך הרגליים, כאשר אורך עצם הירך או עצם השוק באחת הרגליים שונה מהאורך ברגל השנייה. גורמים אפשריים לכך הם אידיופטי, ללא סיבה ברורה; נזק לאזור הגדילה בעצם במהלך הילדות; איחוי שבר במנח לא תקין של העצם; שבר המשבש את גדילת העצם; מחלות גנטיות; מחלות אורתופדיות או נוירולוגיות, נרכשות או מולדות; עיוות בעמוד השדרה, כמו עקמת; החלפת מפרקים אצל מבוגרים; שינויים ניווניים מפרקיים בעמוד שדרה או בגפה התחתונה. ההבדל השני הוא הבדל פונקציונלי באורך הרגליים - כאשר אורך העצמות זהה, אך מנח ותנועה אסימטריים באחד המפרקים בגפה התחתונה או בעמוד השדרה משפיעים על הסימטריה. גורמים אפשריים לכך הם חולשה או קיצור שרירים באחד המפרקים בגפה התחתונה או בעמוד השדרה; ציר גפה אבנורמלי, כגון רגלי O או רגלי X; יישור או כיפוף יתר אסימטריים של הברכיים; ביומכניקה אסימטרית של כפות הרגליים - קשת שטוחה (היפרפרונציה) או גבוהה (היפרסופנציה) ברגל אחת בלבד; הגבלות מפרקיות; גמישות יתר של מפרקים; עקמת נרכשת.

הרוכב האסימטרי

איך נזהה הבדל באורכי הרגליים אצל הרוכב? כאשר נבחין בשפשוף אסימטרי של הנעליים, הקליטים או האוכף, וכן במקרים של נטייה לפגיעות חוזרות חד צדדיות. בנוסף, תלונה שכיחה של הרוכב תהיה תחושה של נטיית הגו לצד אחד בזמן הרכיבה. לרוב המאמן יחזק תחושה זו ויאשר אותה כאשר יתבונן ברוכב בזמן פעילות. אפשרות נוספת אשר תרמז על ההבדל היא אסימטריה בנפח השרירים, ביטוי לעבודה אינטנסיבית ומאומצת יותר של רגל אחת.

הבדל באורכי הרגליים אצל ספורטאים בכלל, ואצל רוכבי אופניים בפרט, עלול לגרום לבעיות כרוניות, כגון כאבים בעמוד השדרה, פגיעות מפרקיות בירך ובברך, שינוי במנח המפרקים בגפיים התחתונות, פגיעה במערכת הגידים, השרירים והרצועות סביב הירך, הברך וכף הרגל. כאשר ההבדל הוא מעל 3 מ"מ, עולה הסיכון שהרוכב יפתח בעיות בגפה התחתונה ובגב. כמו כן, ייתכנו הופעות של שפשופים חד צדדיים באזור המפשעה הבא במגע עם האוכף. חוסר האיזון יגרום לעלייה בצריכה האנרגטית ולהתעייפות מהירה יותר בזמן רכיבה. להבדל של כ-3 מ"מ או פחות לא צריכה להיות השפעה על הרכיבה. פציעה במקרה של הבדל באורך רגליים עלולה להתרחש בכל אחד משני הצדדים, כיוון שהאופניים מותאמים או לרגל הארוכה או לרגל הקצרה. כאשר אין שוויון בין הצדדים, התוצאה תהיה חלוקת עומס אסימטרית בין הגפיים.

דוגמאות שונות לפציעות שכיחות כתוצאה מהבדל באורך רגליים:

כיפוף מוגבר של הברך, המפצה על רגל ארוכה, עשוי לגרום לעומסים חריגים במפרק הפיקה-ירך ולניצול מופחת של שרירי הגפה. במקרה מסוג זה קיימת שכיחות גבוהה של שחיקת סחוס הפיקה ושל דלקות בגיד הפיקה או בגיד השריר הארבע-ראשי.

סיבוב חיצוני מוגבר של הירך, המפצה על גפה ארוכה, יגרום לעומס מוגבר על מפרק הברך. השיבוש במעבר הכוחות דרך המפרק עלול לגרום לגירוי המפרק ולגירוי הרצועות המייצבות.

מתיחת יתר של השרירים המכופפים את הברך בצד של הרגל הקצרה או מתח גדול באספקט הלטרלי של הירך ורצועת ה-I-T band.

פרונציה מוגברת (כף רגל שטוחה) בצד של הגפה הארוכה עשויה להוביל לסיבוב פנימי של הברך והירך.

אגן גבוה יותר בצד של הרגל הארוכה יגרום לעקמת מותנית, עומסים אסימטריים על מבנים כגון דיסקים ומפרקים בעמוד השדרה, ולכאבים.

פגיעה בגיד אכילס בצד של הרגל הקצרה כתוצאה מדחיפה מוגברת בניסיון להאריך את הרגל.

אסימטריה במסה השרירית ותועלת פחותה בייצור הכוח בגפה הגורמת לעומס אסימטרי על מערכות המפרקים, השרירים והגידים.

בדיקה וטיפול בממצאים

ממצאי בדיקה קלינית מקיפה עשויים לרמז על הבדל באורכי הרגליים. ממצאים כגון מנח לקוי של המפרקים, כוח שרירים לא מאוזן ושינויים יציבתיים הם דוגמא לכך. לאחר מכן יש לבצע בדיקת תנועה תלת ממדית המאתרת את הגורם לאסימטריה ואת מידת הסטייה מהנורמה באופן מדויק. לדוגמה, הבדיקה תיתן מענה לשאלה האם קיצור אמיתי או פונקציונלי של אחת מהגפיים הוא הגורם למנח אסימטרי של האגן ועמוד השדרה, או להיפך - עקמת של עמוד השדרה היא הגורם למנח אסימטרי של האגן. בהתאם לממצאים מבצעים שינויים בהתאמת האופניים או טכניקת הרכיבה, ומבצעים שנית בדיקה לאימות, עד לאיזון אופטימלי.

קיימות דרכים שונות לאיזון ההבדל באורך הרגליים ושיפור הרכיבה: הוספת הגבהה בין הנעל לקליט, שינוי אורך הקרנק כאשר ההבדל מעל 10 מ"מ, כוונון קליטים והטיית אוכף על פי הצורך, התאמת מדרסים ביומכניים, לימוד ושינוי טכניקת רכיבה, תרגול מוטורי ואיזון שרירים.

לביצועים טובים יותר בזמן רכיבה, ועל מנת למנוע פציעות וכאבים, דרושה התאמה אופטימלית של האופניים לגוף הרוכב. במקרים של הבדל באורך רגליים ניתן וצריך לבצע את התיקונים וההתאמות על מנת לאזן את ההבדל ולהפחית את העומס ממפרקי הגפיים התחתונות. יתרה מזאת, מחקרים עכשוויים מראים כי איזון נכון של ההבדל באורך הרגליים מאפשר דיווש יעיל יותר ולפיכך גם הפקת כוח מרבית והפחתה בעלות המטבולית בזמן הרכיבה.

סאם ח'מיס, MSc.PT, הוא מומחה בביומכניקה קלינית וניתוח תנועה, איימקס המרכז הישראלי לניתוח תנועה וספורט.

בואו לדבר על זה בפורום הליכה וניתוח תנועה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום