עוד בתחום
מומחים ומכונים
שלום לך אם הרגישות היא בקרקפת ולא במקום הניתוח, ייתכן ומדובר בפגיעה עצבית שיכולה לקרות ומלווה יותר בחוסר תחושה מאשר בכאב אם זה באזור הניתוח, יכול להיות שיש לך דלקת במקום שיש תפר פנימי, מציע שתפנה לרופא שניתח אותך
שלום רב. חודש אחרי ניתוח האודם אמור להיות בנסיגה. קלוקוט וסיליקון אינם לטיפול באודם אלא לטיפול בצלקת היפרטרופית. מומלץ לפנות לביקורת לרופא המנתח
שלום עינת, מה שלומך? אני אתחיל בגילוי נאות ואומר שאיני מבצע ניתוחים בשיטת MOHS, ובהחלט יש לשיטה הזאת יתרונות במצבים מאוד מסויימים ועבור גידולים מסויימים. באופן כללי, אני חושב שאבחנה של DFSP צריכה קודם כל להיות מנוהלת ע"י כירורג אונקולוג מנוסה עם סרקומות, ואז גם אם נלקחת החלטה לבצע ניתוח MOHS, זה נעשה לאחר הערכה מקיפה ומעמיקה, ומותאמת לסיטואציה הנתונה. אחרי הגילוי הנאות הזה, אגיד שדווקא בסיטואציה של DFSP (סרקומה עורית שיודעת להתנהג באופן אגרסיבי מאוד מקומית, ולערב גם רקמות עמוקות) – יש חסרונות רבים לביצוע MOHS לדעתי. אנסה לעמוד על כמה מהם כאן: קודם כל, DFSP זה גידול שנוטה לחדור לעומק הרקמה, ולערב רקמות עמוקות יותר מהשכבה השטחית של העור, לעיתים מערב גם שרירים ואפילו עצם (כשהוא חודר עמוק יותר). טכניקת MOHS נועדה ופותחה כדי להתמודד עם שוליים היקפיים של גידולים עוריים, ועם עומק יחסית דק של רקמה מתחת לפני העור. כשניתוח מחייב כריתה עמוקה יותר, הטכניקה הזאת הופכת לפחות מתאימה, וסביר שלמבצע הטכניקה יש פחות נסיון בכריתות עמוקות יותר עם מעורבות של רקמות רכות. שנית, ב- MOHS יש תלות גדולה מאוד ביכולת של מבצע הבדיקה להסתכל על הרקמה שנכרתת תחת מיקרוסקופ, ולזהות תאי גידול כדי לדעת מה מצב השוליים של הכריתה, והאם צריך לכרות עוד רקמה. הבעיה האמיתית היא שכדי לזהות תאי גידול מסוג DFSP, דרושות בדיקות פתולוגיות יותר מעמיקות (מה שאנחנו מכנים בכותרת-על "אימונוהיסטוכימיה"), ומדובר בבדיקות שאין שום דרך לבצע בזמן אמת תוך כדי הפעולה. בנוסף, צורת הצמיחה של הגידול היא מאוד לא טיפוסית, ותאי גידול קטנטנים יכולים להסנין את רקמת השומן ולהקשות מאוד על מבצע הבדיקה לזהות תאי גידול. ומאותם נימוקים – DFSP הוא גידול נדיר, עשרות בודדות של מקרים בשנה בישראל, והכלל היסודי ביותר בניתוחי MOHS הוא שהניתוח מתבסס על הנסיון של המבצע ויכולתו לזהות את תאי הגידול ב"זמן אמת", הנסיון הזה מוגבל יותר כשמדובר בגידול נדיר. נימוק לא פחות חשוב מאלו שנאמרו למעלה, הוא תת-סוג של DFSP שנקרא Fibrosarcomatous DFSP, וזו לא רק סמנטיקה – מדובר בתת-סוג אגרסיבי הרבה יותר שמחייב התייחסות אחרת. ישנם נתונים קריטיים עבור הצוות המטפל כדי לקבל החלטות טיפוליות, שניתן לקבל אותם רק מכריתה מלאה ושלימה של הגידול (מה שנקרא "מקשה אחת"), וניתוח MOHS פשוט לא מאפשר את זה (הגידול נכרת הרבה פעמים בחתיכות, עם קושי להעריך את הארכיטקטורה השלמה של הגידול). בתהליך הזה יכולים "ללכת לאיבוד" ממצאים שימנעו למשל ממטופל לקבל לאחר הניתוח קרינה, בסיטואציה בה יש בכך צורך של ממש. וכדי להקשות עוד על הפרוצדורה בקונטקסט של DFSP, בגלל היקף הכריתה המתחייב לרוב בגידולים מהסוג הזה, ותבנית הצמיחה והחדירה של הגידול לרקמות ההיקפיות – היתרונות כביכול של MOHS ברמה הקוסמטית כמעט ואינם קיימים, ובאופן אישי ראיתי כמה מקרים שבהם התוצאה הסופית הייתה לכל הפחות לא אופטימלית. ולבסוף, הטיפול בסרקומות למיניהן (ומדובר בעולם ומלואו של מחלות שונות עם ביולוגיה שונה) מחייב טיפול במסגרת צוות סרקומה ייעודי ומנוסה, הדבר משנה לחלוטין את הפרוגנוזה וסיכויי ההחלמה, והדבר מגובה במחקרים רבים שנערכו בנושא. אני חושש שניתוח MOHS בסיטואציה של סרקומה במקרים רבים נעשה מחוץ לצוותי עבודה מומחים לסרקומה, ויכולות להיות לכך בעיות. לסיכום אגיד שאיני שולל לחלוטין את הטכניקה בהקשר של DFSP, היא בוודאי טובה ומצויינת לגידולים מסויימים כמו SCC או BCC (הרבה פחות מומלצת למלנומה, יש לציין), אבל במקרים מאוד מסויימים ולאחר הערכה יסודית. כמובן שמוזמנים בחום להגיע אלי למרפאה לפגישה והערכה יסודית, ונוכל לדון על הדברים ברמה הפרקטית ובאופן שמותאם אישית לסיטואציה של אימך. שתהיה הרבה בריאות! ד"ר מני ברכה.
פורומים רלוונטיים
פורום ניתוחים פלסטיים ואסתטיים של הפות, הלדן ורצפת האגן
פורומים רלוונטיים
פורום ניתוחים פלסטיים ואסתטיים של הפות, הלדן ורצפת האגן
שלום לך אם הרגישות היא בקרקפת ולא במקום הניתוח, ייתכן ומדובר בפגיעה עצבית שיכולה לקרות ומלווה יותר בחוסר תחושה מאשר בכאב אם זה באזור הניתוח, יכול להיות שיש לך דלקת במקום שיש תפר פנימי, מציע שתפנה לרופא שניתח אותך
שלום רב. חודש אחרי ניתוח האודם אמור להיות בנסיגה. קלוקוט וסיליקון אינם לטיפול באודם אלא לטיפול בצלקת היפרטרופית. מומלץ לפנות לביקורת לרופא המנתח
שלום עינת, מה שלומך? אני אתחיל בגילוי נאות ואומר שאיני מבצע ניתוחים בשיטת MOHS, ובהחלט יש לשיטה הזאת יתרונות במצבים מאוד מסויימים ועבור גידולים מסויימים. באופן כללי, אני חושב שאבחנה של DFSP צריכה קודם כל להיות מנוהלת ע"י כירורג אונקולוג מנוסה עם סרקומות, ואז גם אם נלקחת החלטה לבצע ניתוח MOHS, זה נעשה לאחר הערכה מקיפה ומעמיקה, ומותאמת לסיטואציה הנתונה. אחרי הגילוי הנאות הזה, אגיד שדווקא בסיטואציה של DFSP (סרקומה עורית שיודעת להתנהג באופן אגרסיבי מאוד מקומית, ולערב גם רקמות עמוקות) – יש חסרונות רבים לביצוע MOHS לדעתי. אנסה לעמוד על כמה מהם כאן: קודם כל, DFSP זה גידול שנוטה לחדור לעומק הרקמה, ולערב רקמות עמוקות יותר מהשכבה השטחית של העור, לעיתים מערב גם שרירים ואפילו עצם (כשהוא חודר עמוק יותר). טכניקת MOHS נועדה ופותחה כדי להתמודד עם שוליים היקפיים של גידולים עוריים, ועם עומק יחסית דק של רקמה מתחת לפני העור. כשניתוח מחייב כריתה עמוקה יותר, הטכניקה הזאת הופכת לפחות מתאימה, וסביר שלמבצע הטכניקה יש פחות נסיון בכריתות עמוקות יותר עם מעורבות של רקמות רכות. שנית, ב- MOHS יש תלות גדולה מאוד ביכולת של מבצע הבדיקה להסתכל על הרקמה שנכרתת תחת מיקרוסקופ, ולזהות תאי גידול כדי לדעת מה מצב השוליים של הכריתה, והאם צריך לכרות עוד רקמה. הבעיה האמיתית היא שכדי לזהות תאי גידול מסוג DFSP, דרושות בדיקות פתולוגיות יותר מעמיקות (מה שאנחנו מכנים בכותרת-על "אימונוהיסטוכימיה"), ומדובר בבדיקות שאין שום דרך לבצע בזמן אמת תוך כדי הפעולה. בנוסף, צורת הצמיחה של הגידול היא מאוד לא טיפוסית, ותאי גידול קטנטנים יכולים להסנין את רקמת השומן ולהקשות מאוד על מבצע הבדיקה לזהות תאי גידול. ומאותם נימוקים – DFSP הוא גידול נדיר, עשרות בודדות של מקרים בשנה בישראל, והכלל היסודי ביותר בניתוחי MOHS הוא שהניתוח מתבסס על הנסיון של המבצע ויכולתו לזהות את תאי הגידול ב"זמן אמת", הנסיון הזה מוגבל יותר כשמדובר בגידול נדיר. נימוק לא פחות חשוב מאלו שנאמרו למעלה, הוא תת-סוג של DFSP שנקרא Fibrosarcomatous DFSP, וזו לא רק סמנטיקה – מדובר בתת-סוג אגרסיבי הרבה יותר שמחייב התייחסות אחרת. ישנם נתונים קריטיים עבור הצוות המטפל כדי לקבל החלטות טיפוליות, שניתן לקבל אותם רק מכריתה מלאה ושלימה של הגידול (מה שנקרא "מקשה אחת"), וניתוח MOHS פשוט לא מאפשר את זה (הגידול נכרת הרבה פעמים בחתיכות, עם קושי להעריך את הארכיטקטורה השלמה של הגידול). בתהליך הזה יכולים "ללכת לאיבוד" ממצאים שימנעו למשל ממטופל לקבל לאחר הניתוח קרינה, בסיטואציה בה יש בכך צורך של ממש. וכדי להקשות עוד על הפרוצדורה בקונטקסט של DFSP, בגלל היקף הכריתה המתחייב לרוב בגידולים מהסוג הזה, ותבנית הצמיחה והחדירה של הגידול לרקמות ההיקפיות – היתרונות כביכול של MOHS ברמה הקוסמטית כמעט ואינם קיימים, ובאופן אישי ראיתי כמה מקרים שבהם התוצאה הסופית הייתה לכל הפחות לא אופטימלית. ולבסוף, הטיפול בסרקומות למיניהן (ומדובר בעולם ומלואו של מחלות שונות עם ביולוגיה שונה) מחייב טיפול במסגרת צוות סרקומה ייעודי ומנוסה, הדבר משנה לחלוטין את הפרוגנוזה וסיכויי ההחלמה, והדבר מגובה במחקרים רבים שנערכו בנושא. אני חושש שניתוח MOHS בסיטואציה של סרקומה במקרים רבים נעשה מחוץ לצוותי עבודה מומחים לסרקומה, ויכולות להיות לכך בעיות. לסיכום אגיד שאיני שולל לחלוטין את הטכניקה בהקשר של DFSP, היא בוודאי טובה ומצויינת לגידולים מסויימים כמו SCC או BCC (הרבה פחות מומלצת למלנומה, יש לציין), אבל במקרים מאוד מסויימים ולאחר הערכה יסודית. כמובן שמוזמנים בחום להגיע אלי למרפאה לפגישה והערכה יסודית, ונוכל לדון על הדברים ברמה הפרקטית ובאופן שמותאם אישית לסיטואציה של אימך. שתהיה הרבה בריאות! ד"ר מני ברכה.
תבדקי אחרי 8 שעות צום
tooth moose נועדה לטפל בשיניים רגישות ולא להוריד כתמים לבנים. אם הכתמים הלבנים הם שיטחיים ניתן לטפל במיקרו אבראזיה שבה מסירים שכבה של הכתם וממלאים בחומר סתימה שמתאים לצבע השן
שלום רב. שאלתך אינה ברורה לחלוטין. dfsp או בשמו המלא דרמטופיברוסרקומה פרוטוברנס, הינו גידול ממאיר של העור ותת העור. זהו גידול אשר קשה מאד להוציאו בשלמות ולכן אחוזי החזרה שלו גבוהים. קיימות 2 אפשרויות: או לבצע כריתה רחבה מאד ועמוקה מאד על מנת לנסות ולהבטיח כריתה שלמה, או לבצע ניתוח בשיטת מוהס אצל מנתח מוהס המכיר את ההיסטולוגיה של גידול זה ומנוסה בניתוחי מוהס לגידולים מסוג זה. בודאי שאין מקום להמתנה במידה והשוליים של הכריתה הראשונית נגועים בגידול. דר גלית אבינועם-דר
לגידול SCC חוזרני לאחר ניתוח והקרנות, אשר לא ניתן לנתח עוד, ניתן לתת באופן עקרוני גם אימונותרפיה. ממליץ לפנות למרכז אונקולוגי שמתמחה בטיפול בגידולי עור.
שלום יש להתייעץ עם האונקולוגים הם מחליטים יחד עם מומחים לניתוחי ראש צוואר מה נכון למטופלים רפואית, ומה יגרום למינימום סבל יש מגוון רחב של טיפולים, מכירורגיה, דרך קרינה, כימוטתרפיה, טיפול ביולוגי, והמומחים לאונקולוגיה בוחרים מה נכון למטופל בהתאם למצב הבריאותי של המטופל, אלימות הגידול והיעילות של טיפול בגידול הספציפי
לא ניתן לדעת מראש האם חוש הריח יחזור עם הטיפול .כדאי להפסיק את השימוש בא מוס ליומיים שלושה בכל 3-4 שבועות לצורך חידוש הרירית - למיניה של דימומים ויובש
שלום תלוי במנתח, בסוג הגידול, יש שעושים מוהס, יש שלא בהצלחה
כדאי לפנות לכירורג פלסטי שמנתח את BCC בשיטת מוס, ואז כבר בזמן הניתוח בודקים במיקרוסקופ אם הכל יצא. בשביל שקופת חולים תסכים לממן לך ניתוח זה, פנה לרופא העור המחוזי שלכם, שהוא ימליץ. או אולי תוכל לבצע באופן פרטי דרך ביטוח המשלים של קופת חולים.
כל ניתוח משאיר צלקת. כדאי לבדוק מה נסיון המנתח, לראות תמונות של ניתוחים דומים שביצע בעבר, ואולי ללכת לשמוע דעה נוספת
את מתארת תופעת לוואי , כנראה, מה סבון. כדאי להפסיק, לשים קרם לחות פעמיים ביום ואם לא מסתדר לפנות לרופא עור
טיפול פוטודינמי מתאים לרוב המקרים של BCC באף. את מוזמנת למרפאתי לבדיקת התאמה ללא תשלום.
1. אין צורך, 2. ההבדל בספיגה- מתחת ללשון הספיגה מהירה יותר לקבלת אפקט טיפולי
שלום מאיה, אינני מכיר מניעה להתחסן כנגד שפעת חמישה ימים לפני ניתוח MOHS. הרבה בריאות אפי
שלום לך אפשר למרוח אמלה, אין בעיה למרוח על הגידולֿ מומלץ למרוח שעה שעתיים לפני
אביב יקר שלום! דלקת עפעפיים כרונית נגרמת לרוב מהפרשה שומנית של בלוטות החלב של העפעפיים. זוהי תכונה / אופי של הבלוטות שגורמת ליצירת ההפרשה השומנית. יחד עם זאת ניתן להקל על הבעיה ולשפר את האופי השומני של ההפרשה הבלוטית באמצעות שימוש בתכשירים להיגיינת עפעפיים (מגבונים / מוס), שימוש בקומפרסים חמים וכן במשחות אנטיביוטיות וסטרואידליות. בברכת בריאות, ד"ר זיידר. www.oculoplastics.co.il
שלום לך מיתלה יכול בתקופה הראשונה להיות נפוח בצקתי ומורם יש לחזור לרופא המנתח ולהתייעץ איתו במיקרים רבים עיסוי המיתלה עוזר, לעיתים מזריקים סטרואידים למיתלה, ויש להתייעץ על כך עם מי שניתח אותך
אין קשר בין מיפוי עצמות לסרטני העור. ניתוח מוהס מבוצע בעיקר על הפנים- אין בו צורך בגב (שם מבצעים אקסיזיה רגילה).
באופן עקרוני כן באופן מעשי חברות הביטוח והקופות מגבילות השימוש בניתוח מוהס היקר לאזור הפנים ייתכן ומיקרים ייחודיים יקבלו אישור לניתוח מוהס שאינו בפנים בהצלחה
ראשית, לימפומת עור היא סיבה מצוינת לביופסיה... ולא ניתן לאבחן לימפומת עור ללא ביופסיה. כך שהביופסיה לא היתה לשווא. בכל מקרה, לא מקובל לבצע ביופסית מחט ללימפומת עור (או לכל גידול עורי שהוא) מאחר שאם הנגע קטן, אזי רצוי להסיר את כולו בצורה כירורגית.
שלום לך אין בעיה להסיר את שני הנגעים באותו ניתוח
שלום לך כל חתך משאיר צלקת, והצלקת תלויה בעיקר בסוג בעור שלך מיקומה וכן איכות התפירה אבל צלקת תהיה אפשר אחכ לטפל בצלקת ולשפר אותה בכל מיני אמצעים אם צריך בהצלחה
