עוד בתחום
מאמרים מקצועיים
.jpg "מתי בעיות עיניים מצריכות טיפול דחוף? -תמונה")
מתי בעיות עיניים מצריכות טיפול דחוף?
כאבים בעיניים, אדמומיות ושינויים בשדה הראייה הם תסמינים...
אובדן ראיה חד עיני חולף הוא שווה ערך לשבץ מוחי חולף ויש לבצע בירור מלא לשבץ מוחי לרבות הדמיית כלי דם צוואירים ומוחיים
שלום. רוב האנשים נדבקו בשלב מסוים בחייהם באחד הוירוסים שגורמים למחלת הנשיקה. חלק קטן מהם יפתח טרשת נפוצה. כדאי מאד לבדוק אם יש למישהו טרשת נפוצה רק במקרה שיש סימפטומים שמרמזים על קיומה של המחלה. למשל: אובדן ראייה פתאומי, שיתוק גפה, נימול חריג ועוד. אם בנך בריא וללא סימנים קליניים - אין טעם לקחת אותו לבדיקה, כי במקרה כזה לא יבדקו לו טרשת נפוצה. בברכה
אם קיימת תלונה של איבוד ראיה, יש לפנות באופן דחוף לבדיקת עיניים ולשקול גם בדיקה של נוירולוג
מתי בעיות עיניים מצריכות טיפול דחוף?
כאבים בעיניים, אדמומיות ושינויים בשדה הראייה הם תסמינים שמצריכים בדיקה כדי לשלול תהליכים שעלולים להביא לאובדן הראייה. ד"ר יצחק סוויד, רופא עיניים בעל מרפאה פרטית בירושלים הפועלת במתכונת חירום, מרחיב על מקרים אלה
אובדן ראיה חד עיני חולף הוא שווה ערך לשבץ מוחי חולף ויש לבצע בירור מלא לשבץ מוחי לרבות הדמיית כלי דם צוואירים ומוחיים
שלום. רוב האנשים נדבקו בשלב מסוים בחייהם באחד הוירוסים שגורמים למחלת הנשיקה. חלק קטן מהם יפתח טרשת נפוצה. כדאי מאד לבדוק אם יש למישהו טרשת נפוצה רק במקרה שיש סימפטומים שמרמזים על קיומה של המחלה. למשל: אובדן ראייה פתאומי, שיתוק גפה, נימול חריג ועוד. אם בנך בריא וללא סימנים קליניים - אין טעם לקחת אותו לבדיקה, כי במקרה כזה לא יבדקו לו טרשת נפוצה. בברכה
אם קיימת תלונה של איבוד ראיה, יש לפנות באופן דחוף לבדיקת עיניים ולשקול גם בדיקה של נוירולוג
שלום, duloxetine = cymbalta topamax= topiramate מדובר בשתי תרופות שונות ממשפחות פרמקולוגיות שונות . האם את עדיין סובלת מגלאוקומה ? האם מקבלת טיפול לגלאוקומה והיא אכן בשליטה? או מדובר באירוע חולף של איבוד ראיה לפני 6 שנים וזו??
שלום רב, איבוד ראייה פתאומי לזמן קצר לאחר אימון גופני מתפתח כתוצאה משינויים בזרימת הדם למוח הראייה. ממליץ לך לעבור בדיקות כלליות מקיפוץ, כולל ECG במאמץ+ECHO לב+ECHO במאמץ וייעוץ קרדיולוגי. כדי לשלול בעיית לב או בעורקים הקשורים ללב. בנוסף בדיקה מלאה אצלה רופא עיניים כולל הרחבת אישונים. תקבע בבקשה תור בהקדם לרופא היחידה. בברכה, פרופ' ישראל קרמר.
שלום אליה, יש טיפול במיגרנה אוקולרית, אני לא יודעת למה את מתכוונת בתזונה בריאה.. יש תזונה מתאימה וכמו כן, המלצה על תוספ מזון ספציפיים ופורמולת צמחים גם במידת הצורך. ככל שהטיפול יהיה יותר מדוייק, כך יש סיכוי שפחות תסבלי מתסמינים ומהחמרה של המצב. בהצלחה ורק בריאות!
זאת שאלה לרופא פנימאי, לא רופא עיניים
שלום רב, יש לגשת בהקדם לבי"ח ציבורי גדול ועבור בדיקה מקיפה. התאור שלך מתאים לבעייה ברשתית העין. בברכה, פרופ' ישראל קרמר.
היפונתרמיה יכולה לגרום לחולשה כללית , טשטוש ראייה ובלבול-אחת הסכנות המרכזיות יש צורך דחוף שרופא הוא זה שיקבע האם המקור הוא חוסר נתרן או מקור מרכזי אחר בריאות שלמה
דור שלום, תאורטית יכול להסביר במידה ואיבוד הראיה הוא זמני ולא קבוע. זה גם תלוי באיזה מהירות ירד הנתרן. אבל הייתי מחפש עוד סיבות.
שלום רב, לא כל אדם שמגיע למיון עם חשד לאירוע מוחי מקבל הדמייה כפולה-זה תלוי מאוד בהסתמנות הקלינית שלו. אם יש חשד לאירוע חריף מיידי בד"כ מבצעים CT ראש רגיל ואנגיו...אם לא מדובר על אירוע חריף ומיידי בד"כ עושים רק CT ראש ללא אנגיו את הטיפול ב TPA נותנים רק אם יש עדות לקרשי דם בטווח השעות של עד 4.5 שעות מהתסמין הראשון (בהנחה שאין דימום ועוד שלל התויות נגד לפעולה) לא נותנים TPA אם אין עדות לקריש דם חוסם MRI הוא תמיד שאלה-בחלק מהמקרים הוא טוב יותר בחלק מהמקרים הוא פחות טוב..בכל מקרה בגלל שיקולי חוסר במכשירים אין במיונים זמינות ל MRI בכל רגע-זה דעי מקובל בכל העולם שבדיקת החירה הראשונה היא CT ולא MRI בדיקת ה CT היא טובה ואיכותית עם סגוליות ורגישות טובים
ערן שלום, לא כל מטופל עם חשד לאירוע מוחי עובר 2 הדמיות CT, זה תלוי בתזמון ההגעה לבית החולים לאחר האירוע ותלוי בחומרת האירוע המוחי והדירוג לפי NIHSS. במידה וב- CT אנגיו לא רואים חסימות מה שמקובל בדרך כלל הוא לא להתחיל TPA. יש גם בדיקה נוספת שמבוצעת והיא CT פרפוזיה והיא נותנת עוד אינדקציה לצורך בטיפול ב- TPA. לגבי השאלה של MRI, התשובה לשאלה האחרונה היא לא ברוב המוחלט של המקרים, כי בחולה הנכון (שאמור לקבל טיפול ב- TPA או צנתור מוחי) שלושת הבדיקות של ה- CT: מח ללא ח.נ., CT אנגיו ו- CT פרפוזיה הינו בעלות רגישות גבוהה מאוד לאבחנה של אוטם מוחי שמצריך התערבות.
לערן שלום רב, תודה על שאלותיך. אשיב בהכללות, מתוך דגש שבכל חולה שבץ מקבלים החלטות פרטניות, שיכולות לעתים לא לחפוף לגמרי את ההכללות. יצויין שהתחום משתנה, ותשובה היום עלולה להיות פחות מדוייקת מחר או בעוד מספר שבועות או חודשים. באופן כללי -- החלטה על שמוש ב- TPA מבוססת על המצג הקליני של שבץ והעדר דימום ב- CT ללא חומר ניגוד, תוך הבאה בחשבון של מספר מצבים שיכולים להחריג את המטופל מלקבל TPA. החלטה על טיפול פולשני אנדו-וסקולארי מותנית בכך שתהיה מטרה - כריש שניתן לסלק בכלי דם בינוני עד גדול - ובמספר שיקולים נוספים, שהעקרי בהם הוא עדות לרקמה שניתן להציל, כאשר נפח הרקמה שאינה ניתנת להצלה אינו גדול מדי. בדיקת CTA מאפשרת קבלת מידע זה. העדר חסימה של כלי דם בינוני עד גדול ב- CTA לא תמנע טיפול ב- TPA, אך בהעדר חסימה -- אין צורך לבצע טיפול פולשני - כי אי אפשר לפתוח מכנית מה שאינו חסום. אין צורך בבדיקת MRI כדי לקבל החלטות אלה. על כן לא נתקלתי באנשים שאת תפקודם ניתן היה להציל "לו רק היה MRI בחדר מיון." ישנם מקומות ש- MRI זמין מאד, ואז ניתן לשלבו באופן שגרתי, כמקור מידע נוסף. יתכנו מקרים נדירים יחסית שבהם השבץ קל והתמונה אינה ברורה, ובצוע MRI יכול להבהיר אותה. ההנחיות המקצועיות אינן בונות על כך ש-MRI יהיה חלק הכרחי בתהליך קבלת ההחלטות. כל האמור לעיל יכול להשתנות, עם קבלת מידע חדש. בברכת בריאות, כרמל ערמון
שלום ערן, שאלותיך בתחום ההתמחות הנוירולוגית ומתאימות לייעוץ עם יחידות לשבץ מוחי המציויות בהדסה עין כרם ובבי"ח איכילוב ,למשל. בקליפת אגוז להיבט הרפואי בשאלותיך: CT מח+CTA בחדר מיון בחשד לארוע מוחי מהווה הדמייה ראשונית סבירה. אין ספק ש-MRI נותן מידע נרחב ומקיף יותר+מזהה אוטם בשלב מוקדם יותר מאבחונו ב-CT-CTA. בברכה
ליהונתן שלום, אין זה בטוח לענות על שאלות מסוג "ממה זה יכול להיות" ראה הסבר מיום 27.7.2017. פנה שנית לחדר מיון של בית חולים אוניברסיטאי הקרוב למקום מגוריך. בברכת בריאות, כרמל ערמון
שלום רב פרידה צר לי לשמוע על אובדן הראיה בעין כיוון שפעלתם באופן נכון ופניתם לבית החולים הרי ששם לאחר ביצוע הבדיקות יגיעו לסיבה שבשלה הראיה נפגעה וימליצו על פיתרון. באופן בו כתובה השאלה כאשר עדיין אין לך אבחנה לסיבת הפגיעה בראיה לא ניתן להמליץ על רופא אחד שישיב את הראיה כיוון שלפי הסיבה ישנו מומחה שמטפל בה. בכל מקרה גם בבית החולים ימליצו לכם על דרך פעולה אופטימלית לפי האבחנה בברכת רפואה שלמה דר ישי פאליק
שלום תמר, אם מדובר בתופעה חדשה אני כן ממליץ ללכת להיבדק על ידי רופא עיניים, עדיף נוירואופתלמולוג. יתכן שיש בעיה ספציפית בעין, ויתכן שיש לך סוג מסויים של ירידה בראיה בתנאי חושך. בחלק מהמקרים האלה מומלץ לבצע בדיקה חשמלית של העין הנקראת ERG. בברכה, ד"ר אסף קרץ
שלום משה, לצערנו, חסימת עורק מרכזי ברשתית (מה שקרה לאישה שאותה אתה מתאר) הוא מצב הגורם לנזק קשה ביותר ולעיתים אף לעיוורון מוחלט. קרוב לוודאי שלא יחול שיפור בחדות הראיה ויש לעקוב ולראות שלא מתפתחים סיבוכים נוספים כגון עליית לחץ תוך עיני. הבדיקות שהתבקשה לבצע הן הבדיקות שצריך לעשות, וחשוב להוסיף גם אקו לב. המטרה היא לזהות ולנטרל גורמים שיכולים לגרום לאותה קטסטרופה גם בעין השניה. בברכת בריאות שלמה, ד"ר אסף קרץ [email protected]
הדס שלום, הטמוקסיפן יכול לעשות מספר דברים שקשורים לראיה. למשל- הוא יכול לגרום לקטרקט עם הזמן. מה שיותר מטריד, זה איבוד ראיה פתאומי. לא ברור מהודעתך אם זה מה שקרה- או ערפול ראיה בלבד. בכל מקרה, הייתי שולחת אותך לבדיקת רופא עיניים, בהקדם, נניח- מחר, ומוודאה שהוא יודע שאת נוטלת טמוקסיפן. אם יש קטרקט, או ממצא אחר- כדאי להיפגש עם האונקולוגית המטפלת ולשקול החלפה של הטיפול לתרופה אחרת. בהצלחה, מירב בן דוד
רואבן שלום, אני מבין מאוד לרגשותיך. אכן עברת חוויה קשה לגלות בפתאומיות שאינך אורה בעין אחת. ראשית חייבים למצוא את הגורם לעיוורון שיכל להיגרם מקריש דם שסתם את העורק הראשי בעין או דלקת של עצב הראיה OPTIC NURITIS כל מקרה לגופו ובהתאם למקרה גם סוג הטיפול. לכן בירור הסיבה חשוב כי אם מדובר בדלקת העצב כן ניתן לעזור ולטפל, יש לשלול חסימה בעורק הצואר ששולל קרשי דם נוספים. אני בטוח שאתה מטופל היטב ע"י רופא העיניים שלך ויש מקום לאשפזך בבית חולים לברור מקיף. בברכה, ד"ר שמואל לוינגר
שלום , אי-אפשר לענות מבלי לבדוק, אני מקווה שניגשת כבר בדחיפות לרופא עיניים....נכון ?
יתכן מאוד שמדובר בתסחיף קטן - זאת בעיה ניאורולוגית. שילך בהקדם מאוד לרופא המשפחה שלו ובהקדם גם לניאורולוג - חשוב מאוד תודה
צר לי, אין לי כל מידע או נתונים כדי להביע דעה. מה ברקע האישי או המשפחתי עלול לרמוז לכיוון קיום קרישיות יתר או מה במאורע הנוכחי מצביע על ארוע טרומבוטי או ארוע מוחי רגעי ? אני חושב שקודם כדאי להתייעץ ברופא עיניים ולבדוק גם את קרקעיות העיניים.
שלום חלי, 1. קריש בכלי הדם של הרשתית ניתן לזיהוי בבדיקת רשתית. בדיקת עזר חשובה הינה אנגיוגרפיה באמצעות פלורסצאין - צילום הרשתית תוך כדי מעבר חומר צבע בכלי הדם. 2. הטיפול המקובל. ישנם מרכזים בודדים בעולם שם מנסים חדירה עד לסמוך לאזור הסתימה ופתיחה מיכאנית או ע"י ממיס קרישים. יש להגיע לטיפול זה תוך שעות ספורות מהארוע. זה עדיין די נסיוני. 3. במקרה חרום יש לפנות למיון עיניים. יש שם רופא 24 שעות ביממה. בברכה, ד"ר דניאל רוזנבאום
