תוצאות חיפוש עבור מתיחת-שריר

דקירות בחזה וכאב שמתגבר בנשימה אינם קשורים לבעיה בלב, הבעיה יכולה להיות מתיחה של שריר ,שריר בבית החזה שמתכווץ בזמן נשימה עמוקה

דקירות בחזה זה לא לב ברב המקרים זה סתם " עצבים" לעיתים זה יכול להיות מתיחה של שריר או משהו אחר שקשור לבית החזה עצמו. לא סתם כל בדיקות הלב תקינות

דקירות בחזה ברב רוב רובם של המקרים לא קשור ללב יכול להיות מתיחה של שריר,גירוי של עצב או סתם סטרס. ואם בדיקות הלב תקינות - על אחת כמה וכמה ולא צריך לא צינתור וירטואלי ולא קלציום סקור

שלום, לא יודע מה הגיל שלך והאם יש גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס. ברוב המקרים הכאבים משניים למתיחה של שרירים בין צלעיים, בכל מקרה הטיפול הינו נגד כאבים עד יעבור זעם. מומלץ מנוחה, פעילות גופנית לא מזרזת את ההחלמה. כל טוב

ארוע אחד של כאב בחזה, מימין, בבחורה צעירה ובריאה , המוחמר בנשימה עמוקה אחרי מאמץ אירובי - נשמע כמו כאב "מוסקולוסקלטלי ", כאב שריר -שלד , כנראה מתיחה של שריר הקשור למאמץ שעשית , הנשימה גורמת למתיחה של השריר ולכאב. ממש לא נשמע לי תסמין למשהו

ערב טוב התכווצויות שרירים בלילה לרוב נובעות מהפרעות במשק המלחים בגוף או מגורם נוירולוגי . בכל מקרה אין זה הפורום המתאים . מבקש לפנות לרופא משפחה לבירור הנושא בברכה דר שניר

לא נשמע קשור ללב,אולי מתיחה של שריר ?

שלום אילן. יש סיבות רבות שיכולות לגרום לכאב באשך: דלקת, תסביב, חבלה, הרחבת וורידים, בקע, מתיחת שריר במפשעה ועוד. אם יש לך כאבים באשך, אתה צריך להיבדק בהקדם עי אורולוג. אם הכאבים הם חזקים, הופיעו בפתאומיות, מלווים בשינוי במראה ובמנח של האשך - אתה צריך לפנות למיון.

שלום, במצב רגיל לא אמור להגרם נזק לכלי הדם ממתיחה ידנית כפי שתארת. עם זאת, לפעמים יתכן סיכון מוגבר בשל מחלות רקע. אני מציע שתתיעץ עם הפיזיותרפיסט שנתן את התרגילים ומכיר אותך, ותוודא איתו שאתה מבצע אותם כפי שהתכוון. בברכה, זאב

שלום מתי, תודה על פנייתך. אין סכנה לנזק בעורקי הצוואר (עורקי התרדמת) בעקבות מתיחה עצמית. בכל מקרה, אני ממליצה לך לבצע את המתיחה באופן מדורג ומבוקר תוך הקשבה לגופך. בברכה, נעמה

שלום אתי ממליץ לך להתייעץ עם מטפל/ת ברפואה סינית מצרף מאמר של ד"ר ניר עמיר בנושא: הגדרה המונח פיברו מתייחס לרקמת חיבור. מיו מתייחס לשריר ומיאלגיה מתייחס לכאבים. כלומר מדובר בכאב מפושט בשרירים וברקמת חיבור הכוללת גידים, רצועות ומקומות נוספים. אבחון המחלה קשה יחסית כיוון שתסמיני המחלה דומים למחלות אחרות. היסטוריה בעבר נהגו לתאר את התסמונת במושג ´פיברוסיטיס´ אך נמצא כי הדלקת אינה משמעותית בתסמונת (למרות זאת המחלה נשארה כחלק מתחום הרפואה הנקרא ראומטולוגיה). פיברומיאלגיה מחקה מחלות ריאומטיות שונות אך אינה גורמת לדפורמציה בפרקים. לאור המחסור בעדות מעבדתית אובייקטיבית (היעדר סימנים אך ריבוי סימפטומים) סבלו החולים מתדמית שלילית (עד גבול הפסיכיאטריה) והיו נאלצים לנוע מרופא לרופא ללא פיתרון. בשנים האחרונות, הוגדרה התסמונת בצורה טובה יותר בעזרת מחקרים אשר פרסמו הנחיות לאבחונה. מחקרים אלו הראו שמספר תלונות, כמו כאב מפושט בשרירים ונקודות רגישות (Tender Points) קיימות אצל חולי פיברומיאלגיה ולא אצל אנשים בריאים או בעלי מחלות ריאומטיות אחרות. תכונות אלו מבדילות את הפיברומיאלגיה משאר מצבי הכאב הכרוני והכאבים בעצמות. נתונים אפידמיולוגים המחלה מופיעה אצל 2%-4% מהאוכלוסייה. היא כוללת ממגוון רחב ביותר של גילאים, עדות, מיקום גיאוגרפי, מעמד סוציו-אקונומי. כ - 90% מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאי 20-50, למרות ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים. (אם כי ייתכן שגברים רבים סובלים מן המחלה אך לא מתלוננים עליה ומשום כך האבחנה לגביהם מוחמצת). המחלה שכיחה יותר בנשים לבנות מאשר באפרו- אמריקאיות. (וגם כאן נשאלת השאלה האם קיימת החמצה באבחנה לאור העובדה שאנשים במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מודעים יותר ופונים יותר לרופאים). המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר לאחר זיהום ויראלי, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונאליים. כמו כן, חולי פיברומיאלגיה עלולים להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבם. במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי כאשר ישנו חולה פיברומיאלגיה במשפחה, הסיכויים של ילדיו או אחיו ללקות בתסמונת הם גבוהים יחסית. כ- 28% מכלל הילדים של חולי פיברומיאלגיה לקו גם הם בתסמונת. הדבר עשוי לרמז על נטייה גנטית לחלות ב FMS , אולם יש לקחת בחשבון כי התסמונת עלולה להתפרץ גם עקב גורמים סביבתיים (לדוגמא- החיים עם הורה חולה). תיאוריות נוספות * הפרעה במעגל השינה: נמצא כי ל- 75% מהם אכן יש הפרעה בתרשימי השינה וניתן לראות בבירור בזמן שהחולה ישן, הפרעות במהלכם התקין של חלק מהגלים. * הפרעה בחילוף חומרים בשרירים ולכן החולה חש בכאבים. תרופות מסוג נוגדות דלקת לא סטרואידליות, החוסמות יצירת פרוסטגלנדינים, משככות כאבים ומשפרות מצב נוקשות. * הפרעות הורמונאליות: שאצל החולים נמצאה רמה נמוכה של קורטיזון ורמה נמוכה של מטבוליטים בשריר. * הפרעות בנוירוטרנזמיטורים: רמה נמוכה של הנוירוטרנסמיטור- סרוטונין הגורמת לדיכאון. * במחקר שפורסם בThe journal of the American College of Rheumatology -. נמצא כי: עוצמת הכאב בחולי פיברומיאלגיה בנקודות רגישות היא פי 2 מהעוצמה הנחוות על ידי אנשים בריאים (נמדד בעזרת סריקה מוחית של MRI) אבחנה אין ממצאי בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה או הדמיה ברורים. יש לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות המפוזרות באופן סימטרי בגוף (וגם כאן הנושא לוקה בהסתייגות שכן חולים רבים מציגים נקודות נוספות שאינן ברישום ה 18 הללו). האבחנה ברובה קלינית ומבוססת על תיאור סימפטומים: * הכאב מתואר כשורף, מכרסם, רגיש, נוקשה, במקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור אחד, הכאב יתואר כפתאומי וחד. * אצל גברים הסובלים מפיברומיאלגיה, קיימת סבירות גבוהה יותר לפיתוח כאב בשרירי הפנים בלבד או באזור הכתף. * במקרים רבים יש שינויים ברמת הכאב ובמיקומו לפי שעות היום, (לרוב, כאב ונוקשות בבוקר), מזג האוויר, מאמץ, עייפות וסטרס. * רוב החולים סובלים מעייפות ברמות שונות (תסמינים דומים ל CFS ). * 25% סובלים מדיכאון קליני אך רבים בדיספוריה או חרדה. לרבים גם קושי בקשב, ריכוז וזיכרון. * שכיחות יתר של עקצוצים בגפיים או בפנים, IBS , מיגרנות או סחרחורות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רגישות לאור, רעש, ריח או טמפרטורה ופוטנציאל גבוה יותר לפתח הפרעה בתפקוד המיני מהלך המחלה ופרוגנוזה לעתים האבחון נמשך שנים רבות, אך לפעמים המחלה מתפרצת בפתאומיות. אצל חולים מסוימים המחלה מתקדמת לאט ובאופן הדרגתי, לאורך שנים, עד ההחלמה המלאה. אצל רוב החולים תהיה התקדמות מסוימת עם עליות וירידות, ו – 70%-80% יצליחו לחזור לרמת התפקוד הקודם. חולים אחרים יישארו במצב סטטי של תפקוד לקוי בצורה משמעותית. ההתקדמות שלהם תהיה איטית ביותר והם אינם מסוגלים לבצע לבדם צרכים בסיסיים. אצל אחוז קטן של החולים המצב עלול להתדרדר והם יישארו מרותקים למיטה זמן רב. תוחלת החיים של חולי פיברומיאלגיה אינה קצרה יותר משל אחרים (לעומת חולים במחלות ריאומטיות שונות). תסמונת העייפות הכרונית התסמונת פוגעת ב 0.2% מהאוכלוסייה. מרבית החולים במחלה הן נשים לבנות בגילאי 20-40, אך שני המינים נפגעים. תשישות הנמשכת למעלה מששה חודשים, שלא ניתן להסבירה ע´י מחלה אחרת. התשישות ממושכת, חוזרת, אינה תוצר של מאמץ גופני יוצא דופן ואינה חולפת לאחר מנוחה. התשישות מלווה בבעיות נוירולוגיות ומגוון תסמינים הדומים לשפעת ומובילה לירידה ניכרת בתפקוד החולה בעבודתו, בתפקודו האישי והחברתי. לאבחון המחלה חייבים להימצא לפחות ארבעה מהממצאים הבאים, בנוסף לתשישות : ירידה בזיכרון לטווח קצר ו\או בריכוז, כאב גרון, הגדלת בלוטות הלימפה, כאב שרירים, כאב פרקים ללא עדות לדלקת, כאב ראש, שינה לא יעילה וחולשה לאחר כל מאמץ הנמשכת מעל 24 שעות. במרבית חולי CFS ניתן למצוא סימפטומים של חרדה או דיכאון. האבחנה של מחלת התשישות הכרונית היא בעיקר שלילת מחלות אחרות הגורמות לתשישות ממושכת. יש לשלול תת תפקוד של בלוטת התריס, מחלת ליים, טרשת נפוצה, הפרעה פסיכיאטרית כמו דיכאון, ועוד. המשותף והמבדיל בין CSF ל FM ההבדל בין שתי המחלות דק מאד ולעיתים אינו ניתן להבדלה – רופא אחד יאבחן את החולה כחולה CFS ולעומתו רופא אחר יאבחן את אותו חולה כחולה FMS. * חולי פיברומיאלגיה מתלוננים בעיקר על כאבים, אך רובם סובלים מתשישות דומה לזו של חולי CFS. * חולי CSF רבים סובלים אף הם מכאב מפושט * בערך 75% מחולי CFS עונים להגדרה של פיברומיאלגיה. * תמונת המחלה יכולה להשתנות מ CFS לפיברומיאלגיה ולהפך. * CFS מתחיל לעיתים קרובות לאחר זיהום נגיפי, פיברומיאלגיה יותר לאחר טראומה גופנית או רגשית. * חולי פיברומיאלגיה קלים מסוגלים לבצע פעילות גופנית שעלולה להחמיר את מצבם של חולי CFS. הגישה הטיפולית לפיברומיאלגיה בעיקרו סימפטומאטי. לא ידוע על טיפול שורש. א - פיתוח מודעות והבנת המחלה. איתור רופא המתמצא בתחום. ב - טיפול תרופתי: נוגדי דיכאון במינון נמוך (לכאבים), לפעמים נוגדי דלקת לא סטרואידלים. ג - טיפול מנואלי: פיזיותרפיה, שיאצו, טווינה ד - פעילות גופנית מתונה: מתיחות שרירים ושיפור סיבולת לב ריאה ה - הרפיה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ביופידבק, טאי צ´י וכו´ ו - טיפול פסיכולוגי התנהגותי ז - הרגלים: תנוחת שינה, כרית ומזרון מתאימים, הרגלי תעסוקה, שמירה על תזונה ומשקל, מניעת אלכוהול ח - קבוצות תמיכה, פיתוח תחביבים וזמן פנאי ט - טיפולים משלימים: דיקור, היפנוזה, תזונה, ים המלח וכו´ פיברומיאלגיה בראייה סינית לפי מאמר שפורסם ב Journal of Clinical Rheumatology עיסוי יעיל יותר מהרפיה בחולי פיברומיאלגיה ועיסוי לבדו נתן תוצאות חיוביות ארוכות טווח. העיסוי שפר שינה, הוריד רמות Substance P ולכן גם רמות כאב. המחקר השווה בין 24 מטופלים שטופלו בעיסוי לעומת מספר דומה שטופל בשיטות הרפיה למשך 30 דקות פעמיים בשבוע לאורך חמישה שבועות. בשתי הקבוצות הייתה הפחתה של חרדה ודיכאון, אך רק קבוצת העיסוי דווחה על שיפור בשינה וירידה בתנועות שינה והפחתה ברמת הכאב בנקודות רגישות. אך מעט מידע נמצא בספרות המחקרית. יחד עם זאת תופעת הפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית תוארה בהרחבה מרובה בספרות הסינית המקורית והמתורגמת, בעבר, תחת השם נאורוסטניה. התפיסה הסינית רואה במחלה דיסהרמוניה בטחול המובילה לחסר דם. הסיבות לכך יכולות להיות מולדות או נרכשות על רקע תזונה, שימוש בתרופות, אורח חיים ורגשות לא מאוזנים. כל אילו פוגעים בצ´י של הטחול ומובילים לכשל בייצור דם. לעתים מעורבת כאן הפרעה של הכליות אשר פוגעת בייצור הדם אף היא. חסר דם כרוני עלול לפגוע גם בכבד ולהוביל להפרעה בתפקוד הגידים והרצועות. מובן שסטגנציה קיימת עלולה להחמיר את הבעיה. התופעה מתוארת במצב קיצוני של עייפות ומתח הפוגעים בלב ובטחול. הלב שולט על דם וכלי דם . ייצור הדם תלוי בתאום בין הטחול ללב. בפעילות מנטאלית לא תקינה צ´י הלב והטחול עוברים התשה וגורמים לפגיעה בטרנספורטציה. כך הטחול נכשל בהובלת צ´י, נוזלים ומזון ללב דבר המוביל לחסר דם בלב ומכאן לפגיעה בשן. כפועל יוצא מופיעה אינסומניה, פלפיטציות, חסר ריכוז ועייפות. מחלה ממושכת או דימום רב לאחר לידה יכולים להוביל להתשת הצ´י הדם אשר יובילו לעייפות כרונית. תופעה זו עלולה להוביל, אצל מטופלים מסוימים, לחסר יין בכבד ובכליות ולעליית אש של הלב והכבד, דבר שיתבטא באי שקט, נטייה לכעס ולשון אדומה עם דופק מהיר. אבחנה מבדלת * חסר צ´י ודם בטחול ובלב * חולשה של הטחול עם לחות במחמם האמצעי * כבד פולש לטחול ומפריע בייצור הדם * עליית יאנג הכבד * חסר דם המוביל לחסר יין בכבד ובכליות * חסר ג´ינג ויאנג בכליות המובילים לחסר דם

גלית שלום זה יכול להעיד על חולשת שרירים שמתבטאת בזמן המאמץ שכאש ככל שתיתאמני יותר התופעה תפחת. זה יכול להעיד על סטרס מסויים המתבטא בשריר, ו/או על מתיחות שרירים(התכווצויות,יתר חומצת לקטית בשריר)-דרוש שחרור טוב לאחר אימון וחימום טוב לפני אימון. כמו-כן נסי להעזר בשלשה תוספים האחד-חלבון באבקה/טבליות-חומצות אמינו שיחזק את השריר, והשני מינרל-מגנזיום שירפה וירגיע את המתח השרירי השלישי Q10 שיאפשר יותר אנרגיה לשריר. שנה טובה

בין הסיבות לכאבים במפשעה ניתן לזהות בעיות שחלקן קלות וחלקן דורשות בירור רפואי. הנה הסיבות השכיחות, מסודרות לפי קבוצות: מ מערכת השרירים והשלד    •   מתיחת שריר (שכיח בספורט, ריצה, בעיטה)    •   דלקת בגידים (כמו adductor tendinitis)    •   קרע שריר או עומס יתר    •   בעיות במפרק הירך – שחיקת סחוס, פגיעה בלברום, דלקת מפרקים   עצבים    •   לחץ או גירוי עצבי (למשל מהגב התחתון)    •   נוירלגיה של עצבים באזור המפשעה    •   בקע מפשעתי – כאב שמחמיר במאמץ, שיעול או עמידה ממושכת, לעיתים עם בליטה מערכת השתן והמין    •   אבנים בכליות או בשופכן    •   דלקת בדרכי השתן    •   דלקת בערמונית (בגברים)    •   בעיות באשכים – דלקת, תסביב (מצב חירום!) מערכת העיכול    •   דלקת בתוספתן (בעיקר צד ימין)    •   בעיות במעי – עצירות קשה, דלקות

שמעון שלום אם יש כאב פנימי ממושך, אני ממליצה לפנות להתייעצות עם רופא. הייתי מתחילה עם רופא משפחה ואם ימצא לנכון ישלח אותך לרופא ריאות או לביצוע הדמיה. בברכה יעל

מתיחה של שריר

אם ממשיך יתכן לחץ של הרקמות הרכות על העצב האוקסיפיטלי. זה מטריד אבל לא מסוכן. לאבחון פני לנוירולוג.

לא מסוכן.

שלום אורון כנראה שהכאב נובע מעבר למקור שרירי. יכול להיות דיסקוגני מינימלי. כל עוד זה כאב גב תחתון בלבד זה אינו מדאיג. כדאי לעשות פיזיותרפיה בהקדם. בברכה סאם www.imacs.co.il

שלום, מהתיאור קשה לדעת מה האבחנה ממליץ לגשת לבדיקת אורתופד מומחה פציעות ספורט בברכה,

מחשיד לבקע מפשעתי

שלום קרוליין! במידה והכאבים לא עוברים יש לפנות לבדיקת אורטופד בהקדם האפשרי. בברכה

צריך לבדוק פיזית. זה תאורטי מדי

כאב נקודתי ,במאמץ ברב רב רב המקרים הוא מתיחה של שריר או משהו שקשור בבית החזה - לא לב.

דקירות בחזה אינן ביטוי של בעיה "לבבית " , הרבה הרבה יותר שכיח שמדובר בבעיה בבית החזה עצמו כמו מתיחה של שריר . בטח באשה צעירה בת 28 .