יחס אלבומין לקראטינין של 0 הוא תקין, נפלא, נהדר.
נוכחות בנס גוהנס משמעותה שיש מצב טרום ממאיר או ממאיר של תאי דם לבנים מסוג תאי B/פלזמה. התאים הללו שוכנים בדרך כלל במח העצם. הם מפרישים בכמות גדולה חלבון חד שיבטי (ובנס גוהנס הוא החלבון המופרש בשתן). החלבון עלול להיות טוקסי (זאת אומרת לגרום נזק) לאברים שונים בניהם הכליה . אחוז תאי הפלזמה החד שבטיים במח העצם הוא אחד הקריטריונים להגדיר מיאלומה אבל לא קובע את הטוקסיות של החלבון. החלבון יכול לגרום לפגיעות שונות ומגוונות במנגנונים שונים שלא ארחיב עליהם כעת. בכדי לאבחן מיאלומה (גידול ממאיר) דרושים שלושה תנאים : ביופסיית מוח עצם שבה הודגם ריבוי תאי Plasma חד שבטיים (מוגדר כמעל 10 אחוזים), חלבון חד שבטי בדם או בשתן או הפרעה ביחס ובמספר המוחלט של השרשרות הקלות החופשיות בדם, אנמיה/היפרקלצמיה/נגעים ליטים בעצמות או פגיעה כלייתית . מי שאין לו קריטריונים למיאלומה עדין יכול לסבול מפגיעה כלייתית עקב רעילות החלבון המונוקלונאלי המופרש בשתן. הדבר מכונה Monoclonal gammopathy of renal significance . פגיעות כלייתיות מישניות לחלבון חד שיבטי הן כדוגמא AL amyloidosis אך יש רבות אחרות . את צריכה לפנות להמטולוג (אילו הרופאים האמונים על טיפול בשק המחלות הזה – plasma cell dyscrasia ), בוודאי יציעו לך לבצע ביופסיית מח עצם והערכה נוספת. אם לא תאובחן מיאלומה תוצע לך ביופסיית כליה ואם הנזק הכלייתי מישני לחלבון המונוקלונאלי אזי תקבלי טיפול מכוון לתאי הפלזמה.בהצלחה.
שלום לך התוצאה שציינת היא ברמה גבוהה פי שתים מהגבול העליון המותר. משמעות הסבר שיש לך "בריחת" חלבונים קטנים בכליה מהדם לשתן, שזוהי הפגיעה הראשונית ההתחלתית של סוכרת ושל יתר לחץ דם בתפקוד הכליה.על מנת ל"עצור" את התהליך ואולי אף לשפר את מצבך עליך: לשתות הרבה איזון סוכרת יותר טוב מטוב - רמות ה HBA1C מתחת ל 7.0% איזון יותר טוב מטוב של לחץ הדם לערכים פחות מ 130/80 שילוב של תרופה ללחץ דם מקבות מעכבי ה ACE או נוגדי רצפטור AT1 הפחתת כמות החלבון בדיאטה.ויש לבצע גם איסוף שתן של 24 שעות לחלבון (פרוטאין) כמותי. מומלץ לך לעיין בפרק על "מיקרואלבומינוריה וחלבון בשתן" בספר: סיבוכי הסוכרת - להתמודד ולהצליח" לקבלת הסבר נרחב יותר על מצבך והמלצוץ נוספוץ כיצד להתמודד..
יחס אלבומין לקראטינין של 0 הוא תקין, נפלא, נהדר.
נוכחות בנס גוהנס משמעותה שיש מצב טרום ממאיר או ממאיר של תאי דם לבנים מסוג תאי B/פלזמה. התאים הללו שוכנים בדרך כלל במח העצם. הם מפרישים בכמות גדולה חלבון חד שיבטי (ובנס גוהנס הוא החלבון המופרש בשתן). החלבון עלול להיות טוקסי (זאת אומרת לגרום נזק) לאברים שונים בניהם הכליה . אחוז תאי הפלזמה החד שבטיים במח העצם הוא אחד הקריטריונים להגדיר מיאלומה אבל לא קובע את הטוקסיות של החלבון. החלבון יכול לגרום לפגיעות שונות ומגוונות במנגנונים שונים שלא ארחיב עליהם כעת. בכדי לאבחן מיאלומה (גידול ממאיר) דרושים שלושה תנאים : ביופסיית מוח עצם שבה הודגם ריבוי תאי Plasma חד שבטיים (מוגדר כמעל 10 אחוזים), חלבון חד שבטי בדם או בשתן או הפרעה ביחס ובמספר המוחלט של השרשרות הקלות החופשיות בדם, אנמיה/היפרקלצמיה/נגעים ליטים בעצמות או פגיעה כלייתית . מי שאין לו קריטריונים למיאלומה עדין יכול לסבול מפגיעה כלייתית עקב רעילות החלבון המונוקלונאלי המופרש בשתן. הדבר מכונה Monoclonal gammopathy of renal significance . פגיעות כלייתיות מישניות לחלבון חד שיבטי הן כדוגמא AL amyloidosis אך יש רבות אחרות . את צריכה לפנות להמטולוג (אילו הרופאים האמונים על טיפול בשק המחלות הזה – plasma cell dyscrasia ), בוודאי יציעו לך לבצע ביופסיית מח עצם והערכה נוספת. אם לא תאובחן מיאלומה תוצע לך ביופסיית כליה ואם הנזק הכלייתי מישני לחלבון המונוקלונאלי אזי תקבלי טיפול מכוון לתאי הפלזמה.בהצלחה.
שלום לך התוצאה שציינת היא ברמה גבוהה פי שתים מהגבול העליון המותר. משמעות הסבר שיש לך "בריחת" חלבונים קטנים בכליה מהדם לשתן, שזוהי הפגיעה הראשונית ההתחלתית של סוכרת ושל יתר לחץ דם בתפקוד הכליה.על מנת ל"עצור" את התהליך ואולי אף לשפר את מצבך עליך: לשתות הרבה איזון סוכרת יותר טוב מטוב - רמות ה HBA1C מתחת ל 7.0% איזון יותר טוב מטוב של לחץ הדם לערכים פחות מ 130/80 שילוב של תרופה ללחץ דם מקבות מעכבי ה ACE או נוגדי רצפטור AT1 הפחתת כמות החלבון בדיאטה.ויש לבצע גם איסוף שתן של 24 שעות לחלבון (פרוטאין) כמותי. מומלץ לך לעיין בפרק על "מיקרואלבומינוריה וחלבון בשתן" בספר: סיבוכי הסוכרת - להתמודד ולהצליח" לקבלת הסבר נרחב יותר על מצבך והמלצוץ נוספוץ כיצד להתמודד..
אין הבדל משמעותי בין שתי קבוצות התרופות ואין המלצה להעדפת תרופה אחת על פני האחרת. יכול להיות שיש תרופות מסוימות שהן פוטנטיות יותר להורדת לחץ דם אך לאו דווקא להורדת פרוטאינוריה. הכל שאלה של מינון - האם הוא מקבל את האקספורג במינון מכסימלי. בכל מקרה נראה שהגיע ליעדי הטיפול מבחינת ערכי האלהומינוריה, השאלה אם לחצי הדם מספקים.
שלום לך, קודם כל לא ברור לי האם המספר 40 שאת מציינת מתיחס לבדיקת מיקרואלבומין בשתן מדגמי, או לבדיקת חלבון (פרוטאין) בשתן לכללית. מכל מקום - אם יש חשש שהערך אצלך מעל לנורמה של הבדיקה יש לבצע איסוף שתן לחלבון (פרוטאין)כמותי של 24 שעות ואז נדבר. מומלץ לך לעייו גם בפרק:"מיקרואלבומין וחלבון בשתן" בספר: "סיבוכי הסוכרת להתמודד ולהצליח", ותביני הכל טוב יותר
הבדיקה תקינה. לא ניתן למדוד מיקרואלבומין בשתן, כלומר אין חלבון בשתן
יכולה לזהות כתלות ברמה. היא לאו דווקא תזהה כמויות קטנות - מיקרואלבומינוריה, אך כן כשמדובר בהפרשת אלבומין משמעותית יותר
שלום אופיר, עליך לפנות בהקדם לתזונאי.ת המתמחה בתחום הנפרולוגי במסגרת הקופה אליה אתה שייל. בברכה,דנה
מתחת לסף הרגישות זו תוצאה תקינה
יש לך מיקרואלבומינוריה. בבדיקה בודדת. זה יכול להיות ממצא חולף תחת איזון של לחץ דם. זה עדין לא מצביע על נזק בלתי הפיך. מומלץ לחסור על הבדיקה בהפרש של מספר חודשים.
הציסטות הן פשוטות (אם היו מורכבות זאת אומרת עם פוטנציאל להפוך לממאירות היו כותבים זאת בדוח) ולכן לא מחייבות מעקב. וממילא מבצע מעקב. בכל מקרה רם את רוצה להיות בטוחה יש אפשר להתיעץ באורולוג. יש לו מיקרואלבומינוריה . לדיון עם רופא מטופל מבחינת איזון לחץ דם, סוכרת, טיפול תרופתי בתרופות שונות שמגנות על הכליה , דיאטה דלת מלח , ירידה במשקל אם יש צורך בכך והפסקת עישון.
התרופות לא גורמות בשיגרה ל"מיקרואלבומינוריה". אם יש סוכרת, יתר לחץ דם או השמנה אילו סיבות הרבה יותר אופייניות ואם קיימות מומלץ לאזן אותן מיטבית. המשך ברור וטיפול בהחלטת הרופא המטפל שמכיר אותך
כדי לאבחן מיקרואלבומינוריה צריך 2/3 בדיקות עם ערך מעל 30. המשמעות תלויה במחלות הרקע. אם יש סוכרת למשל זה יכול למבשר התחלה של פגיעה כלייתית מישנית, אם יש יתר לחץ דם זה מצביע אולי על איזון לקוי.
מטרת הפורום אינה לתת יעוצים רפואיים פרטניים. אענה בקצרה: נטילת תרופות ללחץ דם עדיפה בערב אם לחצי הדם עולים בערב. ההחלטה על מועד נטילת התרופה תלויה בגורמים שונים כמו תופעות לוואי של התרופות, אורח החיים של המטופל וערכי לחץ הדם. אין מגבלה בנטילה עם סטטינים. החלטה על צורך בהולטר לחץ דם היא של הרופא המטפל. הוא גם זה שיחליט על שינוי מינון תרופות.
קשה לי לענות בלי שיש לפניי את כל התמונה, בעקרון מומלץ מאד לשלב טרוליסיטי, אין טעם להעלות מינון גארדיאנס
אם היחס מבוטא במ"ג לגרם זה קצת גבוה. מה שכונה בעבר מיקרואלבומינוריה. תלוי מצבו הכללי יכול רוםא המשפחה להחליט אם לתגבר טיםול תרופתי/לאזן טוב יותר לחץ דם למשל כדוגמא. בכל מקרה צריך לזכור גם את גילו.
לרוב הממצא הראשוני בפגיעה בכליות בסכרת הוא הפרשת אלבומין בשתן (מה שנקרא מיקרואלבומינוריה). במקרה שלך אין הפרשת אלבומין, הבדיקה תקינה. אם אין סימן אחר לפגיעה בכליות כגון ממצאים חריגים אחרים בבדיקות דם ושתן, נראה שאין פגיעה בכליות מהסכרת בשלב זה, אך חשוב כמובן להמשיך ולעקוב
מיקרואלבומינוריה מוגדרת מעל 30 מ״ג אלבומין. במקרה שלך זה 7 מ״ג בלבד, מוגדר תקין. לא ניתן להגדיר במדויק את הסיבה למיקרוהמטוריה. קלינית זה לא מקרה קלאסי של IgA nephropathy אבל כמובן שלא ניתן לשלול. לנוכח הנתונים כרגע, ידיעת הסיבה המדויקת לא תשפיע על הטיפול ולכן יש להמשיך מעקב בלבד.
כעקרון ערך מעל 30 נחשב לא תקין. אצלך זה 10. עם זאת, זה דורש מעקב לוודא שאין עליה. יתר לחץ דם לא מאוזן יכול לגרום לעליה בהפרשת האלבומין בשתן ולפגיעה כלייתית
נונכחות מוגברת מתונה של אלבומין בשתן ("מיקרואלבומינוריה ") לא מופיעה רק בסוכרת , לחץ דם לא מאוזן והשמנה. היא ממצא לא ספציפי שיכול להיות חולף לאחר פעילות גופנית ספורטיבית מאומצת, מצבי חום, דלקת בדרכי השתן ועוד. כדי לאשש שמדובר בממצא אמיתי מומלץ לחזור עוד מספר שבועות/חודשים על הבדיקה, ובאותה הזדמנות גם בדיקות דם לתיפקודי כליה, פרופיל מטאבולי (סוכר, שומנים בדם). אם גם בבדיקה חוזרת תהייה נוכחות מוגברת יש לוודא איזון לחץ דם מיטבי, ולטפל בכל גורמי הסיכון הקרדיוסקולרים (שומנים בדם כדוגמא). אם מעשנת מומלץ להפסיק לעשן.
המיקרואלבומין הינו בתחום הנורמה (אלא אם היחידות אינן תואמות אך מניחה שמדובר במ״ג/גרם)
לרוב אפשר להסתפק בבדיקת יחס אלבומין לקראטינין, אפשר להשתמש בשתן הראשון או השני של הבוקר. באנשים שאינם בעלי משקל ממוצע בדיקת היחס לא תמיד מהימנה. אם יש חשיבות לכימות המדויק של האלבומין מומלץ לבצע גם איסוףולהעריך את ההבדלים בין השיטות
נוכחות מיקרואלבומין בשתן אינה תקינה ויכולה להוות סמן ראשון למחלת כליה, כמו גם סמן של סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. איזון סכרת, לחץ דם, שמירה על משקל גוף תקין והמנעות מעישון יכולים להוריד את הפרשת האלבומין. יש לפנות לרופא המטפל כדי להעריך את גורמי הסיכון שלך ולטפל בהתאם
לא ניתן לראות את הבדיקה בנוכחות מיקרואלבומין בשתן רצוי לפנות לנפרולוג