תוצאות חיפוש עבור מחלת-הרציפים

בן 37, נשוי +3. עובד, לומד. מתפקד. אובחנתי לפני כ-11 שנה כסובל מדיסתמיה לאחר שני אירוע MDD. אני מאוזן תרופתית יחסית וסביב מתחים בזוגיות שהחלנו בטיפול זוגי עבורם, התחדד הצורך בטיפול פרטני שמעולם לא עברתי ברצינות, מעבר לייעוצים פסיכיאטרים לצורך התאמת טיפול תרופתי ומעקב. נאמר לי ע''י אחד הרופאים בעבר כי דיסתימיה אינה ניתנת לריפוי מאחר שמדובר במבנה אישיות. עם ההבנה כי מצבי אינו בר-תיקון, אלא מאפשר לחיות עם המצב, והקושי הקשור לכך, בזוגיות, עולות בי שוב מחשבות אובדניות. לא משהו מעשי, אבל אני מאחל לעצמי מדי בוקר מחלה קשה, תאונה קטלנית, או לא לקום יום אחד. אני לא חושב להתאבד כי אין לי אומץ ואני לא חושב שהילדים, אשתי והמשפחה יוכלו להמשיך לחיות בלי להשתגע מהמחשבה ש''אבא'' רצה למות. תאונת דרכים, סרטן או פגיעה בצבא הם משהו שבהחלט קל יותר לחיות איתם כמשפחה מאשר אובדנות. האמת שאני מתפלא שיש לי כוח לקום לעבוד ולהיות יוזם ופעיל בעבודה ועוד שאין לאף אחד מושג שמתחת לעור ולבגדים- הנפש שלי כבר ברקבון מתקדם. שוב - אין לי כוונה אקטיבית להתאבד, אני פשוט רוצה להפסיק את הסבל שאני חי איתו מאז שאני זוכר את עצמי (כנראה שסביב גיל 4-5, שם נמצא שורש הדיסתימיה).

שלום רב אני בת 38 כבר כמעט שמונה חודשים סובלת מbppd תחושת חוסר יציבות בכל יום. יש ימים שזה מחמיר ואני ממש לא יכולה לתפקד ואחזת בקיר כדי ללכת כמובן שהמצב גרם לי חרדה כי יש לי פחד ליפול עשיתי את כל בדיקות Mri ראש EEG Emg בדיקת שמיעה בדיקת עיניים כל מה ששלחו אותי היו ימים יחידים שבהם לא הרגשתי כלום וזו הייתה כמו מתנה כאילו חזרתי לעצמי ופתאום זה שוב חזר כרגע אני. עושה דיקור כי אין שוב דבר ברפואה הקונבנציונלית שאראה משהו אחר. יש לי בבקשה מספר שאלות מה זה לדעתך? האם זה באמצ יכול לחלוף ביום בהיר כמו שהגיע?? מה בעצם גורם להחמרה של זה?? זו אימה סחרחרות סיבובית אלא תחושה של כמו ״ כיס אוויר במטוס ״ לשנייה וכשאני הוכחת או יושבת תחושה כאילו אני באונייה. שמעתי פעם על מחלת רציפים וזה ממש הפחיד אותי כאילו זה יכול להישאר תמיד חס וחלילה?? אני ממש נלחמת בזה מנסה לא לשבת ללכת לעשות תנועות של ספורט קלות ועדיין זה יושב כבר שמונה חודשים אשמח לתשובתך

אוטוטו בת ארבעים . לפני קצת פחות מחודש החלו גירודים באוזניים ואני מגרדת על ידי ואקום שאני יוצרת באוזן . בוקר לאחר מכן הרגשתי קצת לא בפוקוס כמו סחרור לא ממש 360 כשהלכתי להתאמן אישר לי שאני באמת לא בפוקוס בכל מיני תרגילים בהם מנח הראש לא רגיל . אבל הפקדתי רגיל יש לי עבר עשיר כזה ללא ממצא . 3 ימים לאחר מכן טסתי ללונדון שם נסענו מלא ברכבות, מעליות המוני אנשים נהיתה לי הפרעה רצינית הרגשתי שכל צעד שלי אני מתנדנת המציאות זזה לי מצד לצד. אף אחד לא ראה כלום זו היתה התחושה שלי . כשנכנסתי למקומות סגורים קטנים הרגיש כאילו החדר זז הריצפה הרגישה רועדת , הרגשתי בקיצור את כל תנועות הרכבות בגוף בלי סוף גם כשלא הייתי בהם סיוטטטטט !!! מציאות מתנדנת חוסר פוקוס ....אציין שזו לא פעם ראשונה שאני חשה כך אחרי טיסות שהתנועות בגוף מלוות אותי בלי סוף ....אני כרגע 3 שבועות אחרי ועדיין אם כי לא באותה עוצמה אני חשה את ההליכה הלא יציבה כל דריכה שלי משבשת לי את המוח משהו שם לא מסונכרן גם תנועות ידיים שאני מזיזה מערער לי את.הריצפה.גם בישיבה הצוואר מרגיש כמו מרגרינה לא יציב ... בעבר בסשנים כאלה הייתי נבדקת בלי סוף . אבל נראה שכל סשן שמתעורר ארוך יותר מהשני וכל דבר קטן מעורר. מה יש לי ? מחלת הרציפים? אני נמנעת מסטפרים כי נשארת לי התנועה בגוף נמנעת משייט כי נשאר לי נדנוד בגוף . בחוליה c5 c6 יש בלט דיסק ....די חסרת אונים. אני טיפוס שמתאמן ולא בא לי המקל בגלגלים. משתדלת לצאת להליכות בחןץ למרות שמרגישה שיש לי גלים שדוחפים אותי בגוף ...משובשת....עצתך

מה ההבדל בין depressive disorder לבין Major depressive disorder ?

לאחר נופש של 5 ימים כבר בזמן ההפלגה ועד עכשיו ,שבוע אחרי יש תחושת התנדנדות בעיקר בישיבה ועמידה לא מורגש בתנועה או בנסיעה האם זה פגיעה כלשהי בשיווי משקל האם זה אמור למנוע הפלגה בעתיד לאחר שיעבור כמובן

שלום, שנים שאני סובלת מהתקפי דיכאון קשים שבוע לאחר המחזור החודשי. אני בת, 22, בריאה, נוטלת באופן קבוע כבר 5 שנים גלולות דיאנה. הלכתי להמון רופאים גם רופאי משפחה וגם רופאי נשים ואף אחד לא מכיר את התופעה שאני מתארת (מכירים בזמן המחזור או לפני) גם את האינטרנט חרשתי לא מעט ולא מצאתי משהו שמתאים את מה שאני חווה. בכל אופן, נתנו לי טיפול תרופתי קבוע של וולבוטרין שאותו נסיתי מספר חודשים, הוולבוטרין עבד בהתחלה אך לאחר כמה חודשים ההתקפים חזרו כאילו תמיד היו והכדורים הפכו לחסרי השפעה למרות ההתמדה, הפסקתי עם הוולבוטרין והרופא רשם לי לוריוון נקודתי להתקפים. לצערי, עם כמה שהלוריוון מרדים ומטשטש אותי הוא לא עוזר. אני מוצאת את עצמי כרגיל, בלילה בדרך כלל, בוכה ללא הפסקה עד שהעיניים שלי מתנפחות עם קוצר נשימה חזק, חרדה קשה, פחד, בלבל, חוסר יכולת לתפקד או לצאת מהמיטה ובמקרים קשים מחשבות אובדניות ופגיעה עצמית. וכל ההתקף הזה נמשך בערך 30 דקות שיום לאחר מכן אני חוזרת להיות כרגיל. (בימים שלפני ההתקף אני עם מצב רוח ירוד מאוד, אך השיא מגיע בהתקף ובזה הוא מסתיים). אשמח להתייעצות, אני מאוד מתוסכלת מכל המצב ומרגישה שמפעם לפעם המצב הולך ומחמיר עד מצב שאני מרחיקה ממני את הקרובים אלי ומפחדת מהדברים שאני יכולה לעשות (כמו החלטות חושבות בעבודה, זוגיות וגם מחשבות אובדניות). מטופלת במקביל גם אצל פסיכולוג, אך הדבר אינו משפיע על ההתקפים. לאחר בירור קל עם אימי, היא סיפרה לי שגם היא חוות בצעירותה דברים דומים אך לפי התיאור שלה, מה שאני חווה קשה יותר מבחינת הדיכאון והחוסר יכולת לתפקד. חשוב לי לציין, ששאר הימים בחודש כולל הימים שלפני המחזור והימים של המחזור עצמו אני רגילה לחלוטין, ללא מצב רוח ירוד וללא מחשבות כאלה ואחרות. בנוסף, מפחדת לגשת להתייעצות עם פסיכיאטר למרות המלצות של הרופאים והפסיכולוג, מהחשש שהדבר יהווה לי כתם במידה וארצה לעבוד בעבודה המחייבת וויתור סודיות רפואי. תודה

שלום ד"ר. אני זקוק כנראה לתוספת חיזוק ל-SSRI שאני מקבל נגד הפרעת חרדה שלא עוזרים לי מספיק. הרופא המליץ על אריפלי במינון נמוך. אין לי אבחנה של דיכאון אלא של חרדה. התרופה ניתנת רק לבגיר שסובל מסכיזופרניה או פסיכוזה או כטיפול אוגמנטציה בדיכאון מסוג MDDי(Major Depressive Disorder). אין לי דיכאון אלא חרדות ואי-שקט. מה אפשר לעשות כדי שלא ירשם לי בתיק הרפואי אבחנה של MDD או גרוע מכך, פסיכוזה/סכיזופרניה?תודה.

שלום רב לך אשמח לעזרתך 🙏🙏 במשך שנים הרגשתי לסירוגין תחושת שיווי משקל המתבטאת בכובד של הראש ותחושה של ״ כמעט נפילה״ וזה היה חולף לאחר חודש בערך. לפני שנה חוויתי את התופעה לחודשיים ואז נעלמה כלא הייתה. לפני חודשיים חוויתי זאת שוב וזה נמשך עד עכשיו הייתי מאושפזת בהלל יפה שם עשו לי בדיקות נרחבות אם אר איי בדיקת Eng פרופסור נוירולוג שבדק אותי באופן פרטי שמיעה הכל יצא תקין תודה לאל וביקשו ממני לא להפסיק ללכת אני עושה הליכות בים ונכנסת לשחות ולא מרגישה את זה לפעמים ואז זה חוזר ונשאר כל היום כרגע אני בטיול בת מצווה במיאמי אחרי הטיסה אני מרגישה ממש את זה חזק אציין שבנהיגה לא מרגישה כלום אף פעם ובאיזה היה טוב נבהלתי מכל מה שקראתי באינטרנט ופחדתי שיש לי “ מחלת רציפים״ אשמח לחוות דעתך ובמיוחד שתאמר לי האם זה יחלוף ומה יכול להקל עליי??? אני ממש רוצה לרוץ לשמוח למאת וזה מגביל אותי מאוד 🙏🙏🙏

אני סובל כבר כמה שנים מתסמונת Mal de debarquement, מאז טיסה בודדה שהציתה את הסימפטומים לפני משהו כמו 6 שנים. קראתי לאחרונה שיש טיפול חדיש שמראה שיפור בתסמינים באחוזים גבוהים שנקרא optokinetic stimulus, להניע את הראש מול פסים לבנים-שחורים שנעים בתנועה סיבובית. האם ידוע לכם אם קיים טיפול כזה בארץ? תודה

שלום ד"ר, אני סובל מ - MDD ו-GAD כבר כ 15 שנים. הדבר היחיד שעזר לחרדה היא SSRI למיניהם, שבהתחלה נאלצתי להחליף כל כ-7 חודשים בשל הפסקת פעילות שלהם, אולם עם הזמן זה התייצב לאינטרוול של כמה שנים. לקחתי כבר ויאפקס XR שגרם לראש שלי להתפוצץ מכאבים, IXEL, SYMBALTA, WELLBUTRIN, ולפני שלוש שנים חזרתי שוב לציפרלקס. בשל הרפורמה הארורה בבריאות הנפש (הייתי מטופל בתחנה של משרד הבריאות) הופסק לי הטיפול (פסיכותרפיה ופסיכיאטר), ואני חושש ללכת לקופ"ח... אני עכשיו של מינון של 20 מ"ג ציפרלקס, אין חרדה בכלל (גם לא הייתה במינון של 10) אבל הדיכאון חזר והיכה קשות.. מה היא דרך הפעולה הנכונה לפי דעתך? ללכת לפסיכיאטר של הקופה ? לבקש מרופא המשפחה אחד מהתרופות שכבר לקחתי ולראות אם הן עובדות? עליתי 13 ק"ג מאז שאני לוקח את התרופות (אוכל בדיוק אותו הדבר), והתפקוד המיני גרוע מאוד (גירוי מורגש בצורה מאוד חלשה. קושי להגיע לאורגזמה. אחת הסיבות שהחליפו לי בזמנו לוולבוטרין). אשמח לכל ייעוץ ועזרה מפורטת שלך, אני סובל מאוד.

בעלי בן 42 בעברו נחשף לארוע טראומטי בצבא ומאז סובל מפוסט טראומה שעדיין לא מטופלת , בנוסף מכור להימורים כעת שנה שנמצא במסגרת טיפולית ולא מהמר , ובנוסף לפני כשנתיים התפרצה אצלו מחלת MDD מאז מטופל בשילוב רב של תרופות לטעמי הכוללות סרנדה למיקטל טרזודיל ווולבוטרין עם כל הטיפול הבן אדם עדיין נכנס לתקופות של מרה שחורה שאני לא מצליחה להבין את פשרה ומדוע מתרחשת לא יודעת איך להתמודד עם המצב הזה ולא מבינה איך מטפלים במקבץ המחלות הללו האם יש מקום לפנות לייעוץ פסיכיטרי נוסף? האם יש בשילוב התרופות הנוכחי בעייה? איך מתמודדים עם מצבי הרוח האלה? ואיך ניתן לעזור אם בכלל

שלום פרופ' גרינהאוס האם פעילות גופנית יכולה להיות יעילה באותה מידה כמו תרופות לדיכאון? כי ראיתי מחקר על דיכאון קל-בינוני שהשוו בין פעילות גונפית לבין לוסטרל לבין שילוב של שניהם ויצא שבטווח הארוך פעילות גופנית לבד הייתה הכי יעילה, אפילו יותר יעילה משמעותית מהשילוב של לוסטרל ופעילות גופנית. רציתי לשאול מה דעתך ואיך יכול להיות שככה יצאה התוצאה. בתודה http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11020092 months of treatment, and 6 months after treatment was concluded (ie, after 10 months). RESULTS: After 4 months patients in all three groups exhibited significant improvement; the proportion of remitted participants (ie, those who no longer met diagnostic criteria for MDD and had an HRSD score <8) was comparable across the three treatment conditions. After 10 months, however, remitted subjects in the exercise group had significantly lower relapse rates (p = .01) than subjects in the medication group. Exercising on one's own during the follow-up period was associated with a reduced probability of depression diagnosis at the end of that period (odds ratio = 0.49, p = .0009). CONCLUSIONS: Among individuals with MDD, exercise therapy is feasible and is associated with significant therapeutic benefit, especially if exercise is continued over time.

אחי סובל כשנה מדיכאון מז'ורי וזאת מצער על פרידה מחברה. בן 37. טופל במספר תרופות ובמגנטים וללא הועיל. בנוסף לדיכאון הוא סובל ממחשבות בלתי פוסקות על התקופה שהייתה וקשה לו לשאת את המחשבות. עכשיו התחיל טיפול בנזעי חשמל - עבר כבר 2 טיפולים. אחרי כמה פעמים אמורים להתחיל להרגיש שיפור? האם חשמל יכול בכלל לעזור במקרה זה?

היי אני בכללית ברצוני לשאול האם בכללית סרוקוול הוא בסל הבריאות ואפשר לקנותו במחיר לא יקר, או רק למי שרשום כסכיזופרן?

30-40 סיגריות אדומות ביממה. 43 שנה. בן 56. לא שותה אלכוהול. מפעם לפעם צינגל'ה. מיגרנות זה 4 שנים. ארטריטיס בכל מיפרקי הגוף. ריפלוקס נפתר עם אומפרה. היסטולוגיה ממאירה חד פעמית לפני 12 שנה. 2 הפסקות עישון הופסקו עקב השמנת יתר. המלצת מומחית בתחום MDD שללה זייבאן. יש הצעות? תודה ושנה טובה.

אני בהלכון כל בוקר ל-5.2 ק"מ ב-47 ד'. כשאני מסיים הדופק לא הוא 82-84. במשך היום הדופק נע בין 54-64. רב הזמן הוא מתחת ל-60. לא מזמן עברתי EKG (תקין לחלוטין) ואקו, גם תקין. האם יש בעיה כלשהי או Bradycardia ? אני סובל ומטופל ב- Hashimoto's Hypothyroidism Peripheral neuropathy PDD Meniere's? איבוד שמיעה tinnitus Fibromyalgia לחץ דם גבוה סוכרת סוג 2 סרקוידוסיס – לא פעיל MDD או dysthymia

שלום לך דר' יקר אני פצוע ת.ע יד שמאל קיים CRPS קשה ביותר אשר מתפשט לאזורים נוספים. בעקבות מחלה זו אובחן מצב נפשי PTSD MDD ליקוי נוירו פסיכולוגי ו-POSTCONCUSSIONAL לאנפגעתי פיזית בראשי אך במיפוי עצמות נצפתה קליטה מוגברת פוקלית בגולגולת בעצם הפרונטלית בבדיקה רנטגנית לא נמצא דבר אך עלי לציין כי אני סובל מכאבי ראש חזקים ביותר בעיקר ברכות וחלק הקידמי שאלתי היש קשר בין כל הממצאים לקליטה המוגברת בגולגלתי? אולי לחץ נפשי שיוצר מצב של לחץ מסוים בראשי? אני מאוד מודאג ממצבי אני נמצא בטיפול פסיכאטרי רצוף בבית חולים מאיר. במידה ואכן יש קורולציה בין הממצאים האוכל לפגוש אותך באופן פרטי להערכה נוספת?

אבי בן 75, חולה סוכרת סוג 2 נוטל אינסולין שכבר עבר כריתת כף רגל לפני מספר שנים. לאחרונה הוצע לו ע"י פיזיותרפיסט פרטי טיפול במכשיר- Whole body vibration (WBV( לשיפור זרימת הדם. מצאתי מחקרים באנגלית שהוכיחו שיכול להועיל אבל הנבדקים לא היו נוטלי אינסולין.שאלתי לד"ר או לאלא שכבר התנסו, האם באמת מועיל ומהם הסיכונים ?האם קיימים מחקרים בעברית ו/או מחקרים שכללו נוטלי אינסולין? כמו-כן מה הסכנות אם סובל מכאבי גב תחתון.האם הטיפול יעיל והאם הוא לא מסוכן? תודה

לד"ר הידש שלום, מזה למעלה מ-3 חודשים אני נמצאת בדיכאון המוגדר MDD . לאחר נסיונות של חילופי תרופות ושינויים במינונים, אני נמצאת היום מזה 3 שבועות על איקסל במינון של 200 מ"ג ליום. אין מגמת שיפור ניכרת (או אולי מינורית ביותר). הרופאה המטפלת שלי שוקלת להוסיף לאיקסל, לתקופה קצרה ובמינון נמוך, קונצרטה או טגריטול, במטרה לתת PUSH ולזרז את תהליך האחלמה. מה דעתך? תשובתך חשובה לי ביותר, שכן יהיה עלי השבוע לשנות את הטיפול התרופתי, במידה והרופא המייעץ יחליט שאין מספיק מגמת שיפור. בהחלטה, תישקל גם האפשרות לעבור לסימבלטה. הרופאה המטפלת (פסיכיאטרית), מציעה לי בחום להישאר אם האיקסל, שלדבריה הוא כדור עם פרופיל מצויין, (ועם הרבה פחות תופעות לוואי) ולצרף לו כנאמר לעייל. ולא לעבור לסימבלטה. מה דעתך גם כאן? בהרבה תודה על תשובתך המהירה. מירי

אני בת 21 ויש לי שאלה שמטרידה אותי במיוחד לנוכח העובדה שאני מרגישה כך במשך הרבה מאוד זמן. אני סובלת מדכאון מגיל 15. בעבר רופא אמר שיש לי Major deppresion disorder (MDD אחרי תקופה נאמר שיש לי דיסתימיה. ולאחר מכן Double deppresion שאלתי לד"ר היא האם ההגדרה של דיסתמיה היא מחלה כרונית- לכל החיים? כמובן שישנן ויהיו עוד תקופות שבהן הדכאון חזק יותר וחלש יותר אך השאלה היא האם כאשר מגדירים את המצב ככזה , זה מחייב שזה לכל החיים או שזה יכול להעלם עם הזמן? האם יש לך נתונים לגבי אחוז החולים בדיסתמיה - כמה מהם מצליחים לשכוח לגמרי ולצאת מזה וכמה נסחבים עם זה לנצח? אשמח מאוד לקבל תשובה כנה ואמיתית למרות שרוב הסיכויים שתשובתך תהיה די פסימית. תודה

שלום לד"ר האורטופד האופנוען המגניב-sorry הייתי חייבת ברצוני לשאול אני בת 25 עם פסוריאזיס מאוד קשה בכפות הרגליים עקשני מאוד לצערי זה פוגע לי מאוד בהליכה שכן אני דורכת עליהם רוב הזמן וישנם כאבים חזקים בגב התחתון ובייחוד בכל כף הרגל,אני כבר לא יודעת על אייזה צד לדרוך לצערי. הבעיה הינה שגם כאשר אני יושבת ללמוד מול מחשב או בסיפריה רגליי מאדימות כואבות מאוד ומרגישה פטישים ועיקצוצים עד כדי ירידה לברכיים וכך גם בקומי בבוקר מהמיטה זה פשוט סיוט,וכמובן גם אחרי הליכה ולו הקצרה ביותר. הבוהנות של רגליי ממש ממש מכאיבות וגם כריות כף הרגל. אני מרגישה לפעמים שאני ממש צריכה כביים,אני מיואשת כבר נתנו לי כמה פעמים זריקות וולטרן וריאומטולוג שלל דלקת בינתיים הוא רוצה יעוץ של אורטופד ואף לראות בדיקה של מיפוי עצמות. האם יש קשר לבדיקת צפיפות עצם לקויה שיצאה לי??? אשמח לתשובה

האם הוא שונה מהטיפול בדיכאון?

שלום ד"ר, אובחני ע"י הרופא הפסיכאטר שלי כסובל מ REC MDD . מה זה? תודה, שי

רופא יקר! לפני 3 חודשים אבי עבר ניתוח מעקפים, עקב צורך שהתעורר לאור בדיקות מקיפות שערך. לאחר הניתוח עבר תקופה של כ3 שבועות של שיקום והחלמה רגילים, ואולם מאז, לערך, מצבו הנפשי החל להתדרדר, באופן שהתנתק מחיי חברה והתכנס בתוך עצמו. לשיאם הגיעו הדברים כשהחל לשכב כל היום במיטה, הפסיק לצעוד, הפסיק לדבר ועוד מיני תופעות. תחילה רופאת המשפחה נתנה לו "פריזמה" ולאחר שזה לא עזר במשך שבועיים, לקחנו אותו לפסיכיאטר מומחה, אשר אבחן MDD הפרעות פסיכוטיות ונתן לו רספידרל+ תרופה נוספת שאיני זוכרת את שמה. מאז הטיפול בתרופות הנ"ל +שיחות של פעמיים בשבוע עם הפסיכיאטר חל שיפור מזערי- אמנם פרקי הזמן שבהם הנו מדוכדך הצטמצמו. אבל עדין אינו מסוגל לחזור לתפקוד מלא- אין לו "כוח" לכלום, למרות, שפיזית, הוא החלים לחלוטין. לא מעוניין בדברים שהיה קודם, מתנהג בצורה שאינה מתחשבת בסובבים אותו (עשיית גזים וכדומה) ומשרה אווירה של מסכן שיש להיות סביבו ולסעוד אותו. לעתים רחוקות אומר שרוצה למות. ברם, דווקא בשבועיים האחרונים, לדעת הפסיכיאטר, הדכאון עבר והמדובר בבעיה התנהגותית. למרות שנראה כי הפסיכיאטר די צודק, עדיין מפחיד אותי שלעתים טוען שכואבות לו הרגליים, שאינו יכול לדבר (ומדבר בתנועות ידיים), שאינו רואה, שאינו שומע ועוד כהנה תופעות מוזרות- שכולן נשללו מהבחינה הפיזית. אודה עבור חוות דעתך- המדובר בשלושה חודשים אחרי הניתוח ובששה שבועות של טיפול אצל פסיכיאטר מומחה ולא רואים את הסוף.