תוצאות חיפוש עבור חסימה-בשק-הדמעות

כדאי לנסות פלגים, סרום ואם לא יעזור אז עדשות מגע סקלרליות. ניתן לקרוא על טיפולים לעין יבשה באתר Davidzadok.co.il

יש לפנות בדחיפות לרופא עיניים זמין !

איריס שלום! תינוקת חדשה -שנה חדשה! איזה תענוג של התחלה חדשה!כ6% מהתינוקות נולדים עם שק דמעות סתום - עקב חסימה או היצרות של הצינורית המנקזת את הדמעות מהעיניים לתוך האף. התוצאה - במצב תקין , השק משמש רק למעבר של הדמעות לאף, אבל כשהצינורית סתומה - השק מלא נוזל שהופך להיות קרקע לחיידקים שמתרבים והופכים לדלקת עיניים. וכך נראה - כי אכן יש לתינוקת שלך. ולכן, נראה כי כל הזמן יש לה הצטברות של "ליכלוך" בפתח העין, לעיתים אפילו הריסים נדבקים אחד לשני - והיא מצליחה לפתוח את העיניים רק אחרי ששוטפים לה את העיניים. מצב זה יכול להיות רק בעין אחת - כפי שקורה אצלכם, ולעיתים הצינורית סתומה ב2 העיניים. ב90% מהמקרים הצינורית הסתומה תיפתח באופן טבעי עד גיל 9 חודשים. ולכן, חשוב עד שזה ייפתח, למנוע היווצרות דלקת עיניים וזה על ידי נקיון יומיומי של העיניים - עם מים רתוחים פושרים! על צמר גפן (ישנם מגבוני עיניים מיוחדים הנקראים EYE CARE של דר' פישר שניתן להשתמש -זה טוב גם לשים בתיק בשביל היציאות מחוץ לבית כשאין מים רתוחים פושרים!בנמצא)-כיוון הנקיון מבחוץ כלפי פנים - כלומר - מקצה העין הקרוב לאוזן - ועד לקצה העין הקרוב לאף. מומלץ גם מסאז'ים לקצה העין לכיוון מטה(לכיוון האף) בגיל כזה צעיר קצת קשה לעשות מסאז' - כי קצה העין לכיוון האף הינו איזור כזה קטן -אז מספיק לגמור את ניקוי העין מ"הליכלוך" עם לחיצה חזקה יותר בקצה העין הקרובה לאף. כדי להבחין בין מצב של הפרשות כתוצאה מצינור דמעות סתום - לעומת הפרשות כאשר נוצרה כבר דלקת בעיניים - המצריך בדיקת רופא וטיפול - צריך לשים לב ללובן של העין - אם לבן - סביר כי אין דלקת אלא סתימה של צינורית הדמעות, אם לובן העין ורודה/אדומה - סביר שכבר נוצרה דלקת - ואז יש לגשת לרופא.סיכוי סביר שיום אחד תקומי - ותראי שהכל נקי- סימן שהסתימה נפתחה מאליה. לגבי תפרחת חיתולים באיזור פי הטבעת המלווה בנקודות אדומות - אכן בפנטן זו משחה מצויינת למניעת תפרחת חיתולים - ואפשר לקנותו בלי מרשם רופא. אבל כיון שאת מתארת שיש כבר נקודות אדומות - מעבר לגירוי אדום רגיל - כדאי להיבדק אצל הרופא המטפל - הנקודות הללו יכולות להעיד על גירוי פיטרייתי - הדורש משחה המכילה חומר אנטיפיטרייתי - בד"כ עם מרשם רופא. אך עד הביקור אצל הרופא - טוב שאת נמנעת ככל האפשר ממגבונים - בהחלט יש תינוקות עם תוסיקים כאלה עדינים - שגם למגבון הכי עדין הם רגישים - ושטיפת התוסיק במים - הינו הפתרון הטוב ביותר למניעת תפרחות. דרך אגו, תפרחת החיתולים בגיל זה או זיהום פיטרייתי אינו מעיד על שום בעיה בדרך הטיפול שלך בה - את יכולה להחליף לה חיתול תדירות ולנקות אותה היטב - גם במים - ובכל זאת יש תינוקות שמפתחים תפרחות /פיטריות - זה יכול לקרות דוקא בגיל של התינוקת שלך - גיל חודש - סמוך אחרי חיסון גיל חודש - כתוצאה משיפעול מערכת החיסון שלה עקב החיסון - הגוף לפעמים מגיב בתפרחת חיתולים או פטריה... שיהיה שבוע נפלא!

שלום, כן. זה הגיוני. הטיפות נספגות דרך תעלת הדמעות את האף ובסיס הלשון ולכן ניתן להרגיש את הטעם. בברכה, ד"ר אורי מלר

שאלה מצוינת. במקרים של דלקות עיניים חוזרות, במיוחד כאשר מדובר בדלקות חיידקיות בלחמית או בזווית העין, בהחלט חשוב לשקול אפשרות של חסימה בדרכי הדמעות — גם אם אין תסמין קלאסי של דמעת מתמשכת. האם את צריכה לבקש לבדוק את זה? אם אין דמעת כרונית (כלומר העין לא כל הזמן דומעת), ויש רק דלקות חוזרות — ייתכן שהרופא לא חשד מיד בחסימה ולכן לא ביצע בדיקה. מצד שני, במידה ויש חשד קליני, רופא עיניים לרוב כן ייזום בדיקה של דרכי הדמעות. מה ניתן לעשות: כן, מומלץ לבקש בדיקה של דרכי הדמעות, במיוחד אם מדובר ביותר מדלקת אחת בתקופה קצרה, או אם מופיעה הפרשה סמיכה מזווית העין. הבדיקה פשוטה: שטיפה של דרכי הדמעות בעזרת סליין וצינורית דקה (probe and irrigation) – פעולה קצרה ולא כואבת במיוחד. אם יתגלה שיש חסימה מלאה – יש מקום להמשך בירור ולטיפול, שעשוי לכלול ניתוח DCR (פתיחת מעקף לדרכי הדמעות) במקרים קבועים. לסיכום: אם לא נעשתה בדיקה לדרכי הדמעות ואת ממשיכה לסבול מדלקות חוזרות – כדאי בהחלט לבקש זאת באופן יזום. לעיתים רופאי עיניים כלליים לא בודקים זאת אם אין דמעת ברורה, אך כשיש דלקות חוזרות – הבדיקה מוצדקת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

חסימה מומלץ לפתוח. היצרות מסתדרת לבד לרוב. ממליצה לפנות לרופא.ת עיניים ילדים להערכה מסודרת. כשמגיעים לבדיקה להגיע בלי לנקות הפרשות.

העדר דמעות הוא תקין. כשיש דמעת אצל תינוקות זה מעיד לעיתים על חסימת דרכי דמעות. תינוקות יכולים עדיין לפזול קלות עד גיל 3 חדשים. אם יש פזילה גדולה או קבועה או הפרעה בתנועות העיניים יש להגיע לבדיקה מוקדמת- כדאי להתייעץ ברופא.ת הילדים.

בדרך כלל אין נזק לטווח ארוך. עושים ניתוח בסביבות גיל שנה אם לא נפתחה מעצמה. עושים ניתוח יותר מוקדם אם יש הרבה הפרשה.

לעדי שלום, רוב המקרים של חסימה בדרכי הדמעות מחלימים לבד, ואלו שלא עוברים פתיחה בהרדמה בגיל שנה. ניתן לנסות לפתוח בלחיצה, מצליח בחלק מהמקרים. אנא כנסי למנוע החיפוש ("חיפוש בפורום זה" במשבצת השחורה למעלה) עם הערך "חסימה" או "דרכי דמעות" וקראי מה כתבנו בנושא. אם תהייה לך עוד שאלה ספציפית אשמח לענות. דר נוימן.

שלום, כן. זה הגיוני. הטיפות נספגות דרך תעלת הדמעות את האף ובסיס הלשון ולכן ניתן להרגיש את הטעם. בברכה, ד"ר אורי מלר

שלום, שאלה מצוינת. חסימה בשק הדמעות בדרך כלל מתבטאת באחת או יותר מהתלונות הבאות: דמעת מרובה (Epiphora) – תחושת עין רטובה או דמעות שזולגות על הלחיים, גם בלי קשר לרגש או רוח. הפרשות מהעין – ריריות או הפרשות צהבהבות-לבנות, במיוחד בבוקר. דלקות חוזרות בעין הפנימית (דקריוציסטיטיס) – כאב, נפיחות ואודם בזווית הפנימית של העין. תחושת גירוי או טשטוש זמני בגלל הצטברות הדמעות והפרשות. אם הרופא משפחה מעלה את האפשרות הזו, זה לרוב בגלל דלקות חוזרות או תלונות על עין דומעת, בעיקר אם זה קורה שוב ושוב באותה עין. ייתכן והוא רצה לשלול סיבה אנטומית לכך שהעין לא "מתנקזת" כמו שצריך. אם יש חשד כזה, רופא עיניים יכול לבדוק את מעבר הדמעות באמצעות שטיפה פשוטה, ולעיתים גם להפנות לצילום דרכי דמעות (דקריוציסטוגרפיה) אם יש צורך. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בדיקה של חסימה בדרכי דמעות נעשית ע"י צינורית מיוחדת הם הזרקת נוזל. בדיקה זו לא נעשית באופן שגרתי בבדיקת עיניים.

שני הסוגים הם אנטיביוטיקות שונות והם לא פותרים חסימת דרכי דמעות. יתכן ונתנו אותם בשל חשד לזיהום / לצורך מניעת זיהום. אם יש חסימת דרכי דמעות המתבטאת בדמעת והפרשות שמצטברות אחרי שינה והעיניים לא אדומות (כלומר אין דלקת)- אין צורך לרוב באנטיביוטיקה. חשוב לציין שלא בדקתי את הילד ולכן איני ממליצה להפסיק טיפול אנטיביוטי.

ההפרשות הצהובות המרובות שאת מתארת יכולות להיגרם ממספר גורמים נפוצים ולא ניתן לקבוע על סמך התיאור ולכן אתם זקוקים לבדיקה של רופא עיניים בהקדם. דוגמאות לגורמים: בלפריטיס (דלקת עפעפיים): דלקת כרונית של קצה העפעף, הנפוצה מאוד, ויכולה לגרום להפרשות צהובות או קרום שנדבק לעין, במיוחד בבוקר. במצב זה, קצות העפעפיים יכולים להיות מגורים, אדומים ומכוסים בשכבת שומן שנוצרת מהפרשות בלוטות השומן של העפעף. דלקת לחמית כרונית או אלרגית: אלרגיה לאבק (כפי שציינת שיש לך) עלולה לגרום לדמעות מוגברות, גרד בעיניים והפרשות מוגזמות. דלקת אלרגית יכולה גם להחמיר עם הזמן אם אינה מטופלת כראוי. תעלת דמעות חסומה: לעיתים חסימה חלקית של תעלת הדמעות יכולה להוביל להצטברות נוזלים והפרשות מהעין, במיוחד בבוקר. זיהום קל בעין: ייתכן שיש זיהום קל כרוני או חיידקי שגורם להפרשות הצהובות. מה אפשר לעשות? שמירה על היגיינת העפעפיים: שטיפת העפעפיים בעדינות עם מים חמימים ומטלית נקייה יכולה לעזור להיפטר מההפרשות. קיימים גם מגבונים ייעודיים לניקוי עפעפיים שיכולים להקל על הסימפטומים. טיפול בתכשירים נגד אלרגיה: טיפות עיניים אנטי-אלרגיות ללא סטרואידים יכולות להקל על הדלקת והגרד הנגרמים מאלרגיה לאבק. תכשירים אלו זמינים בבית מרקחת ומיועדים להקל על תסמיני אלרגיה בעיניים. טיפול במגבון לעפעפיים: מגבונים ייעודיים לעפעפיים יכולים לעזור בטיפול בבלפריטיס ובהסרת ההפרשות בעדינות. פנייה לרופא עיניים: אם ההפרשות ממשיכות ואינן משתפרות, מומלץ לגשת לרופא עיניים לבדיקה. הרופא יכול לבדוק אם יש צורך בטיפול אנטיביוטי או תרופות אחרות. אם את חשה שהמצב מחמיר או שיש כאב, ראייה מטושטשת, או נפיחות מוגברת בעיניים, מומלץ לפנות לרופא עיניים בהקדם.

לרוב חסימת דרכי דמעות נפתחת עד גיל שנה. אם לא- מומלץ לנתח. יש מקרים בהם אין חסימה אלא היצרות ובמקרים אלו צפוי שיפור ספונטני עם הגיל ככל שהפנים גדלות.

יכול להיות גם וגם ואפשר לראות את זה בבדיקה. החימה דוקא טוב ליובש אלא אם זה יותר מידי. אם היא עומדת לעבר ניתוח קטרקט יכול להיות שירצו לסדר את הניקוז קודם

חסימת דרכי דמעות חולפת ברוב המקרים בשנה הראשונה לחיים. נמצא שאם החסימה לא חלפה עד גיל שנה הסיכוי שתחלוף ספונטנית נמוך ולכן בגיל זה נהוג להציע פתיחה תחת הרדמה. ככל שממתינים יותר אחרי גיל שנה גדל הסיכוי שפרוצדרות פתיחה פשוטה לא תצליח ולכן מומלץ אם אכן יש חסימה ולא רק היצרות של דרכי הדמעות לבצע את הפרוצדורה במהלך השנה השניה לחיים.

ייתכן שיש בעיה של חסימה בשק הדמעות ואז כדאי להתייעץ עם פלסטיקאי עיניים

שלום שוב. יש מס סיבות לדמעת בילדים ביניהן חסימת דרכי דמעות וגם תגובה דלקתית אלרגית. יש מקרים שהדמעת נובעת ממאמץ ראייתי או מבעיות אחרות. הרופא.ה שבדקו צריכים להסביר מה האבחנה ובהתאם מה הטיפול.

שלום מעיין. פער גדול בצילינדר עשוי לגרום לעין עצלה. לאור הגיל הצעיר (ארבעה חודשים) יתכן ועדיין יהיה שיפור ספונטני. יתרה מכך, לעיתים בגיל כה צעיר המדידות לא מדוייקות (הרופא.ה הבודק.ת משתמש.ת בטיפות עיניים לא מספיק חזקות בשל הגיל הצעיר ולעיתים לא ממתינים בגיל כה צעיר 40 דקות מלאות להערכה מדוייקת). הייתי חוזרת על הבדיקה בעוד מספר חודשים (אפשר לחכות עד גיל שנה) ובהתאם לממצאים יקבע אם יש צורך במשקפיים. למיטב ידיעתי- אין קשר לחסימה בדרכי דמעות.

הי. דרכי ניקוז הדמעות מסתיימות באף. כל מה שנמצא מתחת לאף אינו רלוונטי לניקוז של הדמעות. 2. אבחנה של חסימת דרכי דמעות היא אבחנה קלינית. לרב אין צורך בבדיקות עזר (למעט הבדיקה עם פלורוסצאין שעשו לך וגם זה לא תמיד הכרחי). אם יש דמעת והפרשות מרובות באופן קבוע מהלידה או כמעט מהלידה אז קיימת כנראה חסימה מלאה או חלקית של דרכי דמעות.

ספיר שלום. אין קשר בין ממצאים בריאות לגבי חסימת דרכי דמעות. אני לא יכולה לחוות דיעה בנושא קשר אפשרי לממצאים בתחום רפואת אא"ג. הייתי מתייעצת עם רופא הילדים שלכם. לגבי הדמעת- אם היא לא חלפה - כדאי לבדוק שוב. אם יש הפרשות באופן קבוע- תגיעו לבדיקה בלי לנקות את ההפרשות.

ישנן מספר אפשרויות היכולות להסביר את המצב אותו המתארת העיקריות הן 1. חסימת דרכי דמעות מולדת - בד״כ יש דמעת עם או בלי הפרשות מגיל רך היכולים להתגבר בזמן צינון, בד״כ עם לא משתפר אחרי גיל שנה מומלץ לבצע פתיחה של החסימה. 2. הפרעה בניקוז הדמעות על רקע צינון / גודש באף - אם לא היו דמעת והפרשות בגיל רך ועכשיו מצוננת באופן קבוע בגן. בשני מצבים אילו מדובר בהפרשות / דמעת בלבד ללא אודם לחמיתי או סמני דלקת אחרים ובד״כ המצב לא מדבק ואין צורך בטיפול מקומי. 3. דלקות חוזרת אשר דורשות טיפול מלא - יש נטיה לחזור בגיל הגן בעיקר כאשר הטיפול המקומי לא מבוצע באופן מלא ( לפי הוראת הרופאה) *מומלץ להיבדק ע״י רופא עיניים על מנת לקבל טיפול מתאים.

הי אור קטרקט לא עושה אודם ודמעת ולא מטפלים בו על ידי טיפות ומשחה, כנראה שיש בעיה אחרת בעין הדורשת טיפול. לגבי הקטרקט שלה, אם הוא מפריע לראיה, גיל 89 הוא ממש לא סיבה לא לעשות ניתוח. אם הבעיה היא יכולת הראייה ייתכן וניתוח קטרקט זה הדבר היחיד שניתן לעשות... בהצלחה