תוצאות חיפוש עבור זיהום-ויראלי

ליבי שלום, חוסר תגובה לטיפול אנטיביוטי יכולה לנבוע משתי סיבות: 1. יתכן והסיבה לחום היא זיהום ויראלי, והאודם באוזניים הוא חלק מהצטננות , נזלת וכו שבדכ נובעים מוירוס 2. אפשרות נוספת שהאנטיביוטיקה אומנם לא מתאימה. העובדה שבדיקות הדם תקינות היא מרגיעה , אולם אם החום ימשך יש לחזור לרופא לבדיקה נוספת ולעיתים יש צורך לחזור על בדיקות דם

במידה ומספר הלימפוציטים גבוה באופן עקבי בבדיקות חוזרות יש לפנות לבירור המטולוגי.

אירית שלום רב, התיאור שנתת מתאים לפצעים על רקע זיהום ויראלי, או תגובה אלרגית. סביר שייעלמו תוך כ7-10 ימים. נא להימנע מנשיכת השפה, ניתן לחטא את חלל הפה עם מי מלח או מי סודה לשתיה, ולהשתמש לפני ארוחה באורקורט ג'ל בהצלחה

קשה לענות בפירוט כי איני מכיר את כל העובדות, אבל אנסה לעזור. הופעה של אנמיה אפלסטית יכולה להופיע אחרי כל זיהום ויראלי. גם אחרי הדבקה בקורונה, תתכן הופעה של אנמיה אפלסטית ותוארו כבר מספר מקרים כאלה ברחבי העולם. ההחלטה אם לבחור בטיפול תרופתי או בהשתלת מח עצם תלויה בהרבה גורמים - ספירות הדם, גיל המטופל ומצבו הכללי, וזהות התורם. עקרונית, אם מדובר באנמיה אפלסטית קשה, יש תורם והמטופל מתחת לגיל 40 אנחנו נוטים להמליץ על השתלת מח עצם. בברכת בריאות,

מאיר שלום רב, "מזה זמן"- האם מדובר במספר ימים או מספר שבועות או יותר? יש הבדל בין "פצע" או שריטה שיכולים להיות על רקע פגיעה כימית או פיזית בלשון (למשל נשיכת לשון או כווית חום) שיחלפו תוך כשבוע-שבועיים מעצמם להין פצע כרוני שמטריד שבועות או חודשים שיתכן שקשור לתגובה אלרגית, חוסר בוויטמינים ועוד. אם מטריד יותר משבועיים ממליץ לגשת למומחה לרפואת הפה לבדיקות נוספות לרבות בדיקות דם ורוק בהצלחה

שלום רב ראשית כל לא בדקתי אותך ולגם לא ראיתי את הצילום חזה. למרות כל האמור לעיל, ניראה לי שכדאי לשקול מתן אנטיביוטיקה וביצוע צילום חזה ביקורת בעוד כחודש. אם הממצאים יופיעו שוב -ללא הטבה- יש לשקול ביצוע CT בחתכים דקים (עם חומר ניגוד). כל טוב ד"ר איזביצקי גבריאל מנהל מכון הריאות מ.ר. שערי צדק

תקין זה לא . הדופק במנוחה גבוה וצריכה להיות לזה סיבה. אחרי זיהום ויראלי כמו התקררות תמיד צריך לשלול גם מעורבות של הלב. אם הדופק נשאר גבוה יש לבצע הערכה של תפקוד הלב בבדיקת אקו דופלר

100% מהתאים הם תאי דלקת (כנראה זיהום ויראלי) אבל תולי כמה תאים היו בריכוז

יערה שלום, לאבחנה של opsoclonus myoclonus ataxia syndrome צריך שיתקיימו שלושה מתוך ארבעת המצבים הבאים: אופסוקלונוס (תנועות עיניים לא רתמיות אקראיות ומהירות), אטקסיה (חוסר שווי משקל), שינוי התנהגותי-קוגניטיבי, ו/או הפרעת שינה. כלומר, אם לילד בן השנתיים יש את שלושת המרכיבים אז אפשר לומר שיש לו את התסמונת. כעת צריך בדיקות נוספות כדי לחפש מה הגורם לתסמונת (כגון MRI מוח לשלול גידול מוחי, הדמיות נוספות ובדיקות דם לחפש נוירובלסטומה, ניקור מותני להשוואת אוכלוסיות של תאים לבנים ולנוגדני דלקת המוח , זיהום ויראלי, ועוד). לא תמיד יימצא גורם, ולעיתים התסמונת מופיעה בלי רקע ידוע. בכל מקרה, אם יש גורם ידוע או לא, הילד זקוק לטיפול תרופתי. בברכה

שלום נעה, 1. חיידקים שונים יכולים לחדור מבעד לשריטה כמו זו המתוארת בשאלתך. 2. סמנים מדאיגים של זיהום כוללים אודם והתנפחות משמעותיים של היד, הופעת מוגלה וכמובן חום גבוה. הרבה בריאות אפי

שלום רב. הטיפול נראה מספק. עדיף לעקוב עם אנדוקרינולוג ואם תפקוד הבלוטה מחמיר אז יומלץ טיפול בסטרואידים. בברכה, ד'ר אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא-http://www.aram-ent.co.il 03-7645464

כל הסיבות אפשריות. גש לבדיקה. בהצלחה פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570

שלום רב התשובה רומזת כי ייתכן ומדובר בקשר לימפה תגובתי - הווה אומר זיהום ויראלי/חידקי. לעניות דעתי מדובר בפרונקל או ציסטה אפידרמואידית. המקור ככל הנראה מתפולות העור. ממליץ על כריתה. בברכה ד"ר חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. בי"ח אסף הרופא טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim

שלום יוני דלקת סימפונות לא בהכרח מתייצגת עם חום והיא בהחלט יכולה להיות משנית לזיהום ויראלי, כך שאני לא בטוחה האם האנטיביוטיקה נחוצה. דבר שני, האם הרופא בדק את הגרון? על מנת לראות האם ישנו אודם, שקדים מוגדלים? מכיוון שדלקת גרון יכולה גם להתייצג עם התסמינים שתיארת וגם יכולה לקרות בעקבות זיהום ויראלי. חשוב לציין שאת התרופה דוקסילין צריך לקחת עם כוס גדולה של מים מאחר והיא יכולה לפצוע את הרירית של הגרון והיא אכן מטפלת בחיידקים שגורמים לדלקת ריאות, ברונכיטיס וזיהומים של מערכת הנשימה העליונה והתחתונה. במידה ולאחר סוף השבוע עדיין תחוש ברע, כדאי לחזור אל רופא המשפחה כל טוב

ספיר שלום, ציינת בשאלתך שאת סובלת מכאבי בטן ושלאחר האכילה את מרגישה צורך ללכת לשירותים. בין השאלות שחסרות לי על מנת לקבל תמונה ברורה יותר של מצבך הן האם את סובלת מגזים? האם הביקור בשירותים מסתכם ביציאה? האם את סובלת משלשולים? על כל פנים, בתור התחלה הייתי ממליצה לך להקפיד על אכילה מסודרת ולעבור לתזונה קלה לעיכוב כמו לחם לבן, אורז, תפו"א בשרים רזים ולא מטוגנים, ביצים וכדומה. מנגד הייתי מצמצמת צריכת ירקות, פירות ומזונות שומניים כמו זיתים, אבוקדו וטחינה. ייתכן ויהיה צורך לצמצם גם במוצרי חלב אך כמובן שמדובר בעניין אינדיבידואלי. במקביל לשינויים התזונתיים הייתי ממליצה לך לפנות לדיאטנית גסטרו לקבלת תפריט יותר מותאם אישית, ובמידת הצורך להמשיך בירור רפואי אצל גסטרואנטרולוג שכן קיימות בדיקות נוספות אותן ניתן לבצע. בהצלחה! אורלי מנירב דיאטנית קלינית וגסטרו www.orlydiet.co.il

שלום אתי ממליץ לך להתייעץ עם מטפל/ת ברפואה סינית מצרף מאמר של ד"ר ניר עמיר בנושא: הגדרה המונח פיברו מתייחס לרקמת חיבור. מיו מתייחס לשריר ומיאלגיה מתייחס לכאבים. כלומר מדובר בכאב מפושט בשרירים וברקמת חיבור הכוללת גידים, רצועות ומקומות נוספים. אבחון המחלה קשה יחסית כיוון שתסמיני המחלה דומים למחלות אחרות. היסטוריה בעבר נהגו לתאר את התסמונת במושג ´פיברוסיטיס´ אך נמצא כי הדלקת אינה משמעותית בתסמונת (למרות זאת המחלה נשארה כחלק מתחום הרפואה הנקרא ראומטולוגיה). פיברומיאלגיה מחקה מחלות ריאומטיות שונות אך אינה גורמת לדפורמציה בפרקים. לאור המחסור בעדות מעבדתית אובייקטיבית (היעדר סימנים אך ריבוי סימפטומים) סבלו החולים מתדמית שלילית (עד גבול הפסיכיאטריה) והיו נאלצים לנוע מרופא לרופא ללא פיתרון. בשנים האחרונות, הוגדרה התסמונת בצורה טובה יותר בעזרת מחקרים אשר פרסמו הנחיות לאבחונה. מחקרים אלו הראו שמספר תלונות, כמו כאב מפושט בשרירים ונקודות רגישות (Tender Points) קיימות אצל חולי פיברומיאלגיה ולא אצל אנשים בריאים או בעלי מחלות ריאומטיות אחרות. תכונות אלו מבדילות את הפיברומיאלגיה משאר מצבי הכאב הכרוני והכאבים בעצמות. נתונים אפידמיולוגים המחלה מופיעה אצל 2%-4% מהאוכלוסייה. היא כוללת ממגוון רחב ביותר של גילאים, עדות, מיקום גיאוגרפי, מעמד סוציו-אקונומי. כ - 90% מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאי 20-50, למרות ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים. (אם כי ייתכן שגברים רבים סובלים מן המחלה אך לא מתלוננים עליה ומשום כך האבחנה לגביהם מוחמצת). המחלה שכיחה יותר בנשים לבנות מאשר באפרו- אמריקאיות. (וגם כאן נשאלת השאלה האם קיימת החמצה באבחנה לאור העובדה שאנשים במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מודעים יותר ופונים יותר לרופאים). המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר לאחר זיהום ויראלי, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונאליים. כמו כן, חולי פיברומיאלגיה עלולים להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבם. במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי כאשר ישנו חולה פיברומיאלגיה במשפחה, הסיכויים של ילדיו או אחיו ללקות בתסמונת הם גבוהים יחסית. כ- 28% מכלל הילדים של חולי פיברומיאלגיה לקו גם הם בתסמונת. הדבר עשוי לרמז על נטייה גנטית לחלות ב FMS , אולם יש לקחת בחשבון כי התסמונת עלולה להתפרץ גם עקב גורמים סביבתיים (לדוגמא- החיים עם הורה חולה). תיאוריות נוספות * הפרעה במעגל השינה: נמצא כי ל- 75% מהם אכן יש הפרעה בתרשימי השינה וניתן לראות בבירור בזמן שהחולה ישן, הפרעות במהלכם התקין של חלק מהגלים. * הפרעה בחילוף חומרים בשרירים ולכן החולה חש בכאבים. תרופות מסוג נוגדות דלקת לא סטרואידליות, החוסמות יצירת פרוסטגלנדינים, משככות כאבים ומשפרות מצב נוקשות. * הפרעות הורמונאליות: שאצל החולים נמצאה רמה נמוכה של קורטיזון ורמה נמוכה של מטבוליטים בשריר. * הפרעות בנוירוטרנזמיטורים: רמה נמוכה של הנוירוטרנסמיטור- סרוטונין הגורמת לדיכאון. * במחקר שפורסם בThe journal of the American College of Rheumatology -. נמצא כי: עוצמת הכאב בחולי פיברומיאלגיה בנקודות רגישות היא פי 2 מהעוצמה הנחוות על ידי אנשים בריאים (נמדד בעזרת סריקה מוחית של MRI) אבחנה אין ממצאי בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה או הדמיה ברורים. יש לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות המפוזרות באופן סימטרי בגוף (וגם כאן הנושא לוקה בהסתייגות שכן חולים רבים מציגים נקודות נוספות שאינן ברישום ה 18 הללו). האבחנה ברובה קלינית ומבוססת על תיאור סימפטומים: * הכאב מתואר כשורף, מכרסם, רגיש, נוקשה, במקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור אחד, הכאב יתואר כפתאומי וחד. * אצל גברים הסובלים מפיברומיאלגיה, קיימת סבירות גבוהה יותר לפיתוח כאב בשרירי הפנים בלבד או באזור הכתף. * במקרים רבים יש שינויים ברמת הכאב ובמיקומו לפי שעות היום, (לרוב, כאב ונוקשות בבוקר), מזג האוויר, מאמץ, עייפות וסטרס. * רוב החולים סובלים מעייפות ברמות שונות (תסמינים דומים ל CFS ). * 25% סובלים מדיכאון קליני אך רבים בדיספוריה או חרדה. לרבים גם קושי בקשב, ריכוז וזיכרון. * שכיחות יתר של עקצוצים בגפיים או בפנים, IBS , מיגרנות או סחרחורות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רגישות לאור, רעש, ריח או טמפרטורה ופוטנציאל גבוה יותר לפתח הפרעה בתפקוד המיני מהלך המחלה ופרוגנוזה לעתים האבחון נמשך שנים רבות, אך לפעמים המחלה מתפרצת בפתאומיות. אצל חולים מסוימים המחלה מתקדמת לאט ובאופן הדרגתי, לאורך שנים, עד ההחלמה המלאה. אצל רוב החולים תהיה התקדמות מסוימת עם עליות וירידות, ו – 70%-80% יצליחו לחזור לרמת התפקוד הקודם. חולים אחרים יישארו במצב סטטי של תפקוד לקוי בצורה משמעותית. ההתקדמות שלהם תהיה איטית ביותר והם אינם מסוגלים לבצע לבדם צרכים בסיסיים. אצל אחוז קטן של החולים המצב עלול להתדרדר והם יישארו מרותקים למיטה זמן רב. תוחלת החיים של חולי פיברומיאלגיה אינה קצרה יותר משל אחרים (לעומת חולים במחלות ריאומטיות שונות). תסמונת העייפות הכרונית התסמונת פוגעת ב 0.2% מהאוכלוסייה. מרבית החולים במחלה הן נשים לבנות בגילאי 20-40, אך שני המינים נפגעים. תשישות הנמשכת למעלה מששה חודשים, שלא ניתן להסבירה ע´י מחלה אחרת. התשישות ממושכת, חוזרת, אינה תוצר של מאמץ גופני יוצא דופן ואינה חולפת לאחר מנוחה. התשישות מלווה בבעיות נוירולוגיות ומגוון תסמינים הדומים לשפעת ומובילה לירידה ניכרת בתפקוד החולה בעבודתו, בתפקודו האישי והחברתי. לאבחון המחלה חייבים להימצא לפחות ארבעה מהממצאים הבאים, בנוסף לתשישות : ירידה בזיכרון לטווח קצר ו\או בריכוז, כאב גרון, הגדלת בלוטות הלימפה, כאב שרירים, כאב פרקים ללא עדות לדלקת, כאב ראש, שינה לא יעילה וחולשה לאחר כל מאמץ הנמשכת מעל 24 שעות. במרבית חולי CFS ניתן למצוא סימפטומים של חרדה או דיכאון. האבחנה של מחלת התשישות הכרונית היא בעיקר שלילת מחלות אחרות הגורמות לתשישות ממושכת. יש לשלול תת תפקוד של בלוטת התריס, מחלת ליים, טרשת נפוצה, הפרעה פסיכיאטרית כמו דיכאון, ועוד. המשותף והמבדיל בין CSF ל FM ההבדל בין שתי המחלות דק מאד ולעיתים אינו ניתן להבדלה – רופא אחד יאבחן את החולה כחולה CFS ולעומתו רופא אחר יאבחן את אותו חולה כחולה FMS. * חולי פיברומיאלגיה מתלוננים בעיקר על כאבים, אך רובם סובלים מתשישות דומה לזו של חולי CFS. * חולי CSF רבים סובלים אף הם מכאב מפושט * בערך 75% מחולי CFS עונים להגדרה של פיברומיאלגיה. * תמונת המחלה יכולה להשתנות מ CFS לפיברומיאלגיה ולהפך. * CFS מתחיל לעיתים קרובות לאחר זיהום נגיפי, פיברומיאלגיה יותר לאחר טראומה גופנית או רגשית. * חולי פיברומיאלגיה קלים מסוגלים לבצע פעילות גופנית שעלולה להחמיר את מצבם של חולי CFS. הגישה הטיפולית לפיברומיאלגיה בעיקרו סימפטומאטי. לא ידוע על טיפול שורש. א - פיתוח מודעות והבנת המחלה. איתור רופא המתמצא בתחום. ב - טיפול תרופתי: נוגדי דיכאון במינון נמוך (לכאבים), לפעמים נוגדי דלקת לא סטרואידלים. ג - טיפול מנואלי: פיזיותרפיה, שיאצו, טווינה ד - פעילות גופנית מתונה: מתיחות שרירים ושיפור סיבולת לב ריאה ה - הרפיה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ביופידבק, טאי צ´י וכו´ ו - טיפול פסיכולוגי התנהגותי ז - הרגלים: תנוחת שינה, כרית ומזרון מתאימים, הרגלי תעסוקה, שמירה על תזונה ומשקל, מניעת אלכוהול ח - קבוצות תמיכה, פיתוח תחביבים וזמן פנאי ט - טיפולים משלימים: דיקור, היפנוזה, תזונה, ים המלח וכו´ פיברומיאלגיה בראייה סינית לפי מאמר שפורסם ב Journal of Clinical Rheumatology עיסוי יעיל יותר מהרפיה בחולי פיברומיאלגיה ועיסוי לבדו נתן תוצאות חיוביות ארוכות טווח. העיסוי שפר שינה, הוריד רמות Substance P ולכן גם רמות כאב. המחקר השווה בין 24 מטופלים שטופלו בעיסוי לעומת מספר דומה שטופל בשיטות הרפיה למשך 30 דקות פעמיים בשבוע לאורך חמישה שבועות. בשתי הקבוצות הייתה הפחתה של חרדה ודיכאון, אך רק קבוצת העיסוי דווחה על שיפור בשינה וירידה בתנועות שינה והפחתה ברמת הכאב בנקודות רגישות. אך מעט מידע נמצא בספרות המחקרית. יחד עם זאת תופעת הפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית תוארה בהרחבה מרובה בספרות הסינית המקורית והמתורגמת, בעבר, תחת השם נאורוסטניה. התפיסה הסינית רואה במחלה דיסהרמוניה בטחול המובילה לחסר דם. הסיבות לכך יכולות להיות מולדות או נרכשות על רקע תזונה, שימוש בתרופות, אורח חיים ורגשות לא מאוזנים. כל אילו פוגעים בצ´י של הטחול ומובילים לכשל בייצור דם. לעתים מעורבת כאן הפרעה של הכליות אשר פוגעת בייצור הדם אף היא. חסר דם כרוני עלול לפגוע גם בכבד ולהוביל להפרעה בתפקוד הגידים והרצועות. מובן שסטגנציה קיימת עלולה להחמיר את הבעיה. התופעה מתוארת במצב קיצוני של עייפות ומתח הפוגעים בלב ובטחול. הלב שולט על דם וכלי דם . ייצור הדם תלוי בתאום בין הטחול ללב. בפעילות מנטאלית לא תקינה צ´י הלב והטחול עוברים התשה וגורמים לפגיעה בטרנספורטציה. כך הטחול נכשל בהובלת צ´י, נוזלים ומזון ללב דבר המוביל לחסר דם בלב ומכאן לפגיעה בשן. כפועל יוצא מופיעה אינסומניה, פלפיטציות, חסר ריכוז ועייפות. מחלה ממושכת או דימום רב לאחר לידה יכולים להוביל להתשת הצ´י הדם אשר יובילו לעייפות כרונית. תופעה זו עלולה להוביל, אצל מטופלים מסוימים, לחסר יין בכבד ובכליות ולעליית אש של הלב והכבד, דבר שיתבטא באי שקט, נטייה לכעס ולשון אדומה עם דופק מהיר. אבחנה מבדלת * חסר צ´י ודם בטחול ובלב * חולשה של הטחול עם לחות במחמם האמצעי * כבד פולש לטחול ומפריע בייצור הדם * עליית יאנג הכבד * חסר דם המוביל לחסר יין בכבד ובכליות * חסר ג´ינג ויאנג בכליות המובילים לחסר דם

היי ליזי, צר לי לשמוע שכל הדרכים הטבעיות לא הקלו עלייך.. אין ספק שיש כאן בעיה באבחנה וכפי שציינת הסימפטומים יכולים להעיד על הרבה תופעות עוריות וזה בהחלט מבלבל. זה בהחלט נשמע כמו זיהום ויראלי יחד עם תגובה אלרגית ולכן הטיפול באמצעות אנטיהיסטמיניים ומשחות סטרואידיאליות יכולות לסייע. כמה זמן נמשכת התופעה? כי ייתכן ומדובר בפיריאזיס רוזאה ואז הסימפטומים חולפים לאחר 12 שבועות, כך שזה לדעתי, התופעה תחלוף מעצמה. על מנת להקל על הגרד: 1. עלייך להימנע מפעילות גופנית כמו ריצה וכיוצב כדי להימנע מהזעה, 2. עלייך להתקלח במים פושרים ולא חמין באופן זמני, מים חמים עלולים להחריף את המצב. 3.תוסיפי קמח שיבולת שועל זה מקל על הגרד.. ולא את השיבולת שועל עצמה. 4.נסי לשים קרם רסקיו ולשלב אותו יחד עם הקלנדולה. 5. מרחי את תמצית ה - CRAB APPLE של פרחי הבאך , יכולה להועיל מאוד! 5. חשיפה קלה לשמש..(אולי כרגע פחות).. במקרה והמצב נמשך והוא בלתי נסבל יש לשקול שימוש במשחות קורטיקוסטרואידיות. מעבר לכך בהחלט ייתכן גורם נפשי שגרם להתפרצות הסימפטומים ועל כן יש לתת לסימפטומים לחלוף ולטפל ברובד הרגשי , כמו כן לבדוק אלרגניים סביבתיים, האם עשית שינוי במוצרי קוסמטיקה(קרם גוף, סבון, אבקת כביסה , מרכך כביסה וכ'ו) האם הכנסת מזונות חדשים לתפריט בזמן האחרון, משהו חריג שלא נהגת לאכול או שהתחלת לאכול ממנו הרבה לאחרונה.. יש לערוך איבחון נטורופתי מקיף על מנת לאתר גורמים אלה. שבת שלום ורק בריאות!

שלום מירית, האם מדובר בעין אחת או בשתי העיניים? והאם העין מאדימה או מפרישה? אם בעין אחת, ואותה עין בכל פעם, יש לשלול המצאות גוף זר בעפעף העליון או התחתון. יש לצבוע את הקרנית בחומר פלורוצנטי בכדי לראות האם ישנן שריטות על הקרנית. אין ספק שעליך לפנות לרופא עיניים בהקדם. זיהום ויראלי, כגון Herpes, יכול לגרום לכאב אצל ילדים.

שלום, להרגע במיידי!!! אלה בלוטות למפה תגובתיות לכל המחלות שהיו לה כולל הצמחת השיניים. לא לעשות שום דבר וזה ירד עם הזמן. הילדה בריאה ואין לה כל מחלה מדאיגה.

כן, במקרה שלך זה מצדיק בדיקה. דלקת ויראלית יכולה להיות מאוד מציקה, אבל הפרשות צהובות שמדביקות בלילה יחד עם טשטוש ראייה מעלים אפשרות של רכיב חיידקי או מעורבות של הקרנית. מאחר שיש לך גם קרטוקונוס, חשוב במיוחד לשלול דלקת/פגיעה בקרנית בבדיקה במנורת סדק. בינתיים פרקטית: ניקוי הפרשות עם פד גזה ומים פושרים, קומפרסים קרים להקלה, דמעות ללא חומר משמר לעיתים תכופות, להימנע מעדשות מגע, לא לשפשף עיניים, והיגיינה קפדנית (מאוד מדבק). בדרך כלל אין טיפול שמקצר משמעותית זיהום ויראלי; אנטיביוטיקה לא עוזרת אם זה ויראלי בלבד, אבל אם יש חשד לרכיב חיידקי/קרנית הרופא יחליט אחרי בדיקה. סימנים לבדיקה דחופה: כאב משמעותי, רגישות לאור, ירידה בראייה, תחושת גוף זר חזקה, או כתם/עכירות על הקרנית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

מבין את הבלבול—נעשה סדר תמציתי לפי הסעיפים: אציקלוביר העובדה שניתנה משחת אציקלוביר לא מוכיחה שיש הרפס; לעיתים רופאים נותנים כיסוי אמפירי כשיש ספק (בלפריטיס/שלפוחיות בעפעף, כאב/פוטופוביה, היסטוריה של הרפס). אם בבדיקה נכתב “קרנית תקינה” וללא דנדריטים בצביעת פלואורסצאין—ההרפס הקרניתי פחות סביר. “וירוס מסוכן?” הרפס בעין יכול להיות משמעותי כשהקרנית מעורבת. כשאין ממצא בקרנית וחדות הראייה שמורה—הסיכון נמוך, אך צריך מעקב אם מופיעים כאב, רגישות לאור, ירידה בראייה או החמרה. נפיחות ליד האוזן בלוטה פרה־אוריקולרית מוגדלת שכיחה בדלקת לחמית אדנו־ויראלית. זה מתאים יותר ל“וירוס רגיל בעין” מאשר להרפס קרניתי. בדיקת א.א.ג/אולטרסאונד להשלמת הערכה זה תקין. סטרואידים (מקסיטרול) בווירוס • באדנו־וירוס: אפשר לעיתים סטרואיד עדין לזמן קצר להקלה—רק במעקב. • בהרפס אפיתליאלי פעיל: סטרואידים אסורים ללא כיסוי אנטי־ויראלי, כי עלולים להחמיר. אם יש ספק, משלבים סטרואיד רק יחד עם טיפול אנטי־ויראלי ובהשגחה צמודה. • זכרי שסטראויד עלול להעלות לחץ תוך־עיני—במיוחד אם השימוש נמשך מעבר לשבועיים.

עדיף להיוועץ עם רופא מטפל על מנת לשלול סיבות אחרות לשלשול ולשלול זיהום ויראלי

לחננאל שלום, יתכן זיהום ויראלי יש הרבה אופציות אפשריות ממש אינני רואה ערך לספקולציות.

שלום עדי, 1. "יציאות רכות 'שונות מהרגיל', כאבי בטן וריר בצואה" יכולים להגרם ע"י חיידקים או טפילים שאינם מזוהים בבדיקת מעבדה שגרתית, וגם ע"י מחלות לא זיהומיות. מחלה נגיפית היא פחות סבירה. 2. אינני ממליץ על לקיחת 'אזניל' אם וכאשר תרבית הצואה (או ה- PCR) מדווחת כשלילית. הרבה בריאות אפי